ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- תקיעת שופר
במשך השנה נוצר הרגל ושגרה, שנה מלשון שונה וחוזרת, וגורמת לקיום מצוות כדרך אנשים מלומדה, ויותר גרוע מזה אם שוקעים בהבלי הזמן ושוכחים את האמת ותפקידנו בעולם, וזיכנו ה' יתברך בר"ה להתחדש ע"י קול השופר "תקעו בחודש שופר" חודש - חדשו מעשיכם, שופר - שפרו מעשיכם.
נאמר בספר יואל פרק ב (יא) וַֽיקֹוָ֗ק נָתַ֤ן קוֹלוֹ֙ לִפְנֵ֣י חֵיל֔וֹ כִּ֣י רַ֤ב מְאֹד֙ מַחֲנֵ֔הוּ כִּ֥י עָצ֖וּם עֹשֵׂ֣ה דְבָר֑וֹ כִּֽי־גָד֧וֹל יוֹם־יְקֹוָ֛ק וְנוֹרָ֥א מְאֹ֖ד וּמִ֥י יְכִילֶֽנּוּ: (טו) תִּקְע֥וּ שׁוֹפָ֖ר בְּצִיּ֑וֹן קַדְּשׁוּ־צ֖וֹם קִרְא֥וּ עֲצָרָֽה:
פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא כד – שובה: [ג] וי"י נתן קולו לפני חילו וג' (יואל ב: יא). וי"י נתן קולו לפני חילו, בראש השנה. כי רב מאד מחנהו (שם /יואל ב'/), אילו ישראל. וכי עצום עושי דברו (שם /יואל ב'/), שהוא מעצים כוחן של צדיקים שעשו רצונו. כי גדול יום י"י ונורא מאד (שם /יואל ב'/), זה יום הכיפורים. ומי יכילנו (שם /יואל ב'/), דמר ר' קריספא בשם ר' יוחנן שלש פינקסיות הן, אחת של צדיקים גמורים ואחת של רשעי' גמורים ואחת של בינונים. אלה לחיי עולם (דניאל יב: ב), א"ר אילו הצדיקים גמורים. ואלה לחרפות לדראון עולם (שם /דניאל י"ב/), אילו רשעים גמורים.
קול השופר מחריד את הלבבות, יחד עם זאת, מעצים כוחם של צדיקים ועמך כולם צדיקים להתקרב אל הבורא בתשובה.
ראש השנה חל ביום בו נברא האדם, ואז התגלה הקב"ה כמלך על כל הארץ, (ראש השנה דף לא עמוד א: "תניא, רבי יהודה אומר משום רבי עקיבא: בראשון מה היו אומרים - לה' הארץ ומלואה, על שם שקנה והקנה ושליט בעולמו ... בששי - שגמר מלאכתו ומלך עליהם". ולכן שיר של יום שישי ה' מלך גאות לבש.
וכיצד ברא את האדם בשופר, ויפח באפיו נשמת רוח חיים מפורש בזהר הק' "מאן דנפח מדיליה נפח".
וכיצד ברא את האדם בשופר, ויפח באפיו נשמת רוח חיים מפורש בזהר הק' "מאן דנפח מדיליה נפח". נשמה חלק אלו-ה ממעל, קול המשמיע אמון בבריאת האדם, בניגוד לכל המקטרגים, כפי שמפרש המדרש בראשית רבה (וילנא) (פרשת בראשית) פרשה ח סימן ה: א"ר סימון בשעה שבא הקדוש ברוך הוא לבראת את אדם הראשון, נעשו מלאכי השרת כיתים כיתים, וחבורות חבורות, מהם אומרים אל יברא, ומהם אומרים יברא, הה"ד (תהלים פה) חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו, חסד אומר יברא שהוא גומל חסדים, ואמת אומר אל יברא שכולו שקרים, צדק אומר יברא שהוא עושה צדקות, שלום אומר אל יברא דכוליה קטטה, מה עשה הקדוש ברוך הוא נטל אמת והשליכו לארץ הה"ד (דניאל ח) ותשלך אמת ארצה, אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא רבון העולמים מה אתה מבזה תכסיס אלטיכסייה שלך, תעלה אמת מן הארץ, הדא הוא דכתיב (תהלים פה) אמת מארץ תצמח,
התאווה הקב"ה שתהיה לו דירה בתחתונים במקום שיש אדם בעל בחירה ויכוח לבחור בטוב, ולגלות שכינה בעלמא דשקרא. ועלינו לשמוע קול שופר של מעלה שנותן אמון בבני אדם שהאמת תצמח מהם.
ולא זאת בלבד אלא שכביכול מלכותו תלויה בנו, "אמר הקב"ה אמרו לפני מלכויות כדי שתמליכוני עליכם", מה אנו ומה חיינו כי הקב"ה מבקש מקרוצי חומר להמליך אותו, ואעפ"כ כך התאווה הקב"ה ואורים שעל תאווה לא שואלים קושיות,
מובא במסכת חגיגה דף ה עמוד ב: "ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה נפשי מפני גוה אמר רב שמואל בר איניא משמיה דרב: מקום יש לו להקדוש ברוך הוא ומסתרים שמו. מאי מפני גוה? אמר רב שמואל בר יצחק: מפני גאוותן של ישראל שניטלה מהם ונתנה לנכרים. רבי שמואל בר נחמני אמר: מפני גאוותה של מלכות שמים. ומי איכא בכיה קמיה הקדוש ברוך הוא? והאמר רב פפא: אין עציבות לפני הקדוש ברוך הוא, שנאמר הוד והדר לפניו עז וחדוה במקמו! - לא קשיא: הא - בבתי גואי, הא - בבתי בראי".
הקב"ה מתכנס במסתרים לבכות על גאוותם של ישראל שניטלה וממילא על מלכות שמים שניטלה, המלך גלה מהיכלו ומעתה הוא בבחינת "מלך בשדה", "אכן אתה א-ל מסתתר", מתכנס כולו בד' אמות של הלכה, והוא עצב על כך. ומצפה שאנו נחפש אותו ונגלה שמלכותו בכל משלה, וכשנבין זאת לא נחשוש עוד מלהתקרב לבורא עולם, וקול שופר של מעלה קורא לנו שנשמע אותו ונביא לתקון המלכות.
"ובמה – בשופר". מפרש הריטב"א שבשופר אנו אומרים מלכויות ושופרות, אולם מה משמעות פסוקי השופרות? הם פסוקי השופרות הקולות ששמענו מסיני מהקב"ה, זה שופר של מעלה הקורא לנו לקבל תורה, ה' מסיני בא - כחתן היוצא לקראת כלה, לעורר את הכלה לבוא, ומשבחה ומפארה כעם סגולה ממלכת כהנים וגוי קדוש, ועם העוצמות האלו אנו באים וממליכים את הקב"ה עלינו ועל כל העולם כולו.
הפסוק היחיד המפורש בתורה להמלכת ה' נאמר בקריעת ים סוף "ה' ימלוך לעולם ועד", וזה מכוח היעוד שהקב"ה נותן לנו "תביאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת ה' מקדש ה' כוננו ידיך". והפסוק השני "תרועת מלך בו" אפשר לפרש שעם ישראל בעצמם משמעים את תרועת ה' בעולם.
בר"ה אין אומרים הלל בגלל החרדה מיום הדין, אולם פסוק אחד נאמר עוד מעט לפני תקיעת שופר "מן המצר קראת י-ה ענני במרחב י-ה, שקול השופר יוציא אותנו מן המצרים למרחב, "שמחה לארצך וששון לעירך" "ובכן צדיקים יראו וישמחו", וכך גם הקב"ה כביכול יצא מן המצר של הגלות "והשיב לא נאמר כי אם ושב וקבץ" שגם הקב"ה יצא מן הגלות "והיה ה' למלך על כל הארץ" "ויאתיו כל עבדך", ונזכה לכתיבה וחתימה טובה תהא שנת פדות וגאולה, שנת פלא גדול של מלכות ראויה בישראל מלכות ברוח התורה ברוח משיח צדקנו הנקרא פלא יועץ, ובתוך הכלל יפקד כל אחד לשנה טובה ומתוקה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












