ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- תקיעת שופר
במשך השנה נוצר הרגל ושגרה, שנה מלשון שונה וחוזרת, וגורמת לקיום מצוות כדרך אנשים מלומדה, ויותר גרוע מזה אם שוקעים בהבלי הזמן ושוכחים את האמת ותפקידנו בעולם, וזיכנו ה' יתברך בר"ה להתחדש ע"י קול השופר "תקעו בחודש שופר" חודש - חדשו מעשיכם, שופר - שפרו מעשיכם.
נאמר בספר יואל פרק ב (יא) וַֽיקֹוָ֗ק נָתַ֤ן קוֹלוֹ֙ לִפְנֵ֣י חֵיל֔וֹ כִּ֣י רַ֤ב מְאֹד֙ מַחֲנֵ֔הוּ כִּ֥י עָצ֖וּם עֹשֵׂ֣ה דְבָר֑וֹ כִּֽי־גָד֧וֹל יוֹם־יְקֹוָ֛ק וְנוֹרָ֥א מְאֹ֖ד וּמִ֥י יְכִילֶֽנּוּ: (טו) תִּקְע֥וּ שׁוֹפָ֖ר בְּצִיּ֑וֹן קַדְּשׁוּ־צ֖וֹם קִרְא֥וּ עֲצָרָֽה:
פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא כד – שובה: [ג] וי"י נתן קולו לפני חילו וג' (יואל ב: יא). וי"י נתן קולו לפני חילו, בראש השנה. כי רב מאד מחנהו (שם /יואל ב'/), אילו ישראל. וכי עצום עושי דברו (שם /יואל ב'/), שהוא מעצים כוחן של צדיקים שעשו רצונו. כי גדול יום י"י ונורא מאד (שם /יואל ב'/), זה יום הכיפורים. ומי יכילנו (שם /יואל ב'/), דמר ר' קריספא בשם ר' יוחנן שלש פינקסיות הן, אחת של צדיקים גמורים ואחת של רשעי' גמורים ואחת של בינונים. אלה לחיי עולם (דניאל יב: ב), א"ר אילו הצדיקים גמורים. ואלה לחרפות לדראון עולם (שם /דניאל י"ב/), אילו רשעים גמורים.
קול השופר מחריד את הלבבות, יחד עם זאת, מעצים כוחם של צדיקים ועמך כולם צדיקים להתקרב אל הבורא בתשובה.
ראש השנה חל ביום בו נברא האדם, ואז התגלה הקב"ה כמלך על כל הארץ, (ראש השנה דף לא עמוד א: "תניא, רבי יהודה אומר משום רבי עקיבא: בראשון מה היו אומרים - לה' הארץ ומלואה, על שם שקנה והקנה ושליט בעולמו ... בששי - שגמר מלאכתו ומלך עליהם". ולכן שיר של יום שישי ה' מלך גאות לבש.
וכיצד ברא את האדם בשופר, ויפח באפיו נשמת רוח חיים מפורש בזהר הק' "מאן דנפח מדיליה נפח".
וכיצד ברא את האדם בשופר, ויפח באפיו נשמת רוח חיים מפורש בזהר הק' "מאן דנפח מדיליה נפח". נשמה חלק אלו-ה ממעל, קול המשמיע אמון בבריאת האדם, בניגוד לכל המקטרגים, כפי שמפרש המדרש בראשית רבה (וילנא) (פרשת בראשית) פרשה ח סימן ה: א"ר סימון בשעה שבא הקדוש ברוך הוא לבראת את אדם הראשון, נעשו מלאכי השרת כיתים כיתים, וחבורות חבורות, מהם אומרים אל יברא, ומהם אומרים יברא, הה"ד (תהלים פה) חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו, חסד אומר יברא שהוא גומל חסדים, ואמת אומר אל יברא שכולו שקרים, צדק אומר יברא שהוא עושה צדקות, שלום אומר אל יברא דכוליה קטטה, מה עשה הקדוש ברוך הוא נטל אמת והשליכו לארץ הה"ד (דניאל ח) ותשלך אמת ארצה, אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא רבון העולמים מה אתה מבזה תכסיס אלטיכסייה שלך, תעלה אמת מן הארץ, הדא הוא דכתיב (תהלים פה) אמת מארץ תצמח,
התאווה הקב"ה שתהיה לו דירה בתחתונים במקום שיש אדם בעל בחירה ויכוח לבחור בטוב, ולגלות שכינה בעלמא דשקרא. ועלינו לשמוע קול שופר של מעלה שנותן אמון בבני אדם שהאמת תצמח מהם.
ולא זאת בלבד אלא שכביכול מלכותו תלויה בנו, "אמר הקב"ה אמרו לפני מלכויות כדי שתמליכוני עליכם", מה אנו ומה חיינו כי הקב"ה מבקש מקרוצי חומר להמליך אותו, ואעפ"כ כך התאווה הקב"ה ואורים שעל תאווה לא שואלים קושיות,
מובא במסכת חגיגה דף ה עמוד ב: "ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה נפשי מפני גוה אמר רב שמואל בר איניא משמיה דרב: מקום יש לו להקדוש ברוך הוא ומסתרים שמו. מאי מפני גוה? אמר רב שמואל בר יצחק: מפני גאוותן של ישראל שניטלה מהם ונתנה לנכרים. רבי שמואל בר נחמני אמר: מפני גאוותה של מלכות שמים. ומי איכא בכיה קמיה הקדוש ברוך הוא? והאמר רב פפא: אין עציבות לפני הקדוש ברוך הוא, שנאמר הוד והדר לפניו עז וחדוה במקמו! - לא קשיא: הא - בבתי גואי, הא - בבתי בראי".
הקב"ה מתכנס במסתרים לבכות על גאוותם של ישראל שניטלה וממילא על מלכות שמים שניטלה, המלך גלה מהיכלו ומעתה הוא בבחינת "מלך בשדה", "אכן אתה א-ל מסתתר", מתכנס כולו בד' אמות של הלכה, והוא עצב על כך. ומצפה שאנו נחפש אותו ונגלה שמלכותו בכל משלה, וכשנבין זאת לא נחשוש עוד מלהתקרב לבורא עולם, וקול שופר של מעלה קורא לנו שנשמע אותו ונביא לתקון המלכות.
"ובמה – בשופר". מפרש הריטב"א שבשופר אנו אומרים מלכויות ושופרות, אולם מה משמעות פסוקי השופרות? הם פסוקי השופרות הקולות ששמענו מסיני מהקב"ה, זה שופר של מעלה הקורא לנו לקבל תורה, ה' מסיני בא - כחתן היוצא לקראת כלה, לעורר את הכלה לבוא, ומשבחה ומפארה כעם סגולה ממלכת כהנים וגוי קדוש, ועם העוצמות האלו אנו באים וממליכים את הקב"ה עלינו ועל כל העולם כולו.
הפסוק היחיד המפורש בתורה להמלכת ה' נאמר בקריעת ים סוף "ה' ימלוך לעולם ועד", וזה מכוח היעוד שהקב"ה נותן לנו "תביאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת ה' מקדש ה' כוננו ידיך". והפסוק השני "תרועת מלך בו" אפשר לפרש שעם ישראל בעצמם משמעים את תרועת ה' בעולם.
בר"ה אין אומרים הלל בגלל החרדה מיום הדין, אולם פסוק אחד נאמר עוד מעט לפני תקיעת שופר "מן המצר קראת י-ה ענני במרחב י-ה, שקול השופר יוציא אותנו מן המצרים למרחב, "שמחה לארצך וששון לעירך" "ובכן צדיקים יראו וישמחו", וכך גם הקב"ה כביכול יצא מן המצר של הגלות "והשיב לא נאמר כי אם ושב וקבץ" שגם הקב"ה יצא מן הגלות "והיה ה' למלך על כל הארץ" "ויאתיו כל עבדך", ונזכה לכתיבה וחתימה טובה תהא שנת פדות וגאולה, שנת פלא גדול של מלכות ראויה בישראל מלכות ברוח התורה ברוח משיח צדקנו הנקרא פלא יועץ, ובתוך הכלל יפקד כל אחד לשנה טובה ומתוקה.
אוי ויי!
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
אנחנו קודש למענך
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הכל מתחיל בפנים
האם מותר לפנות למקובלים?
נס בלב ים - הנס ויום הזיכרון שלו
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך מותר להכין קפה בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
