ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
ר' אברום עודד תמיד את סובביו להיות בשמחה, הוא "לא סבל" עצבות... פעם עבר לידו אברך בפנים עצובות, עצר אותו הרב והורה לו: תחייך! האברך התבלבל לרגע, אך הרב מצווה עליו לחייך... בעל כרחו התחיל לחייך, ומרוב שהאירוע כולו שיעשע אותו כל כך, נשאר החיוך על פניו גם הרבה אחר כך..
כל כך חי ר' אברום את הדרישה התמידית לשמחה, עד כדי כך שגם בימיו האחרונים ממש, כשכל תלמידיו דאגו וחרדו לשלומו, ואחד הר"מים הציע שבמוצאי יום כיפור יישארו הבחורים בישיבה ללמוד לרפואתו, הרב שמח מההצעה אך מיהר להדגיש ולבקש: אבל תגיד לבחורים שאני לא רוצה שיהיו עצובים! לא עצבניים ולא עצובים, שיהיו בשמחה!
תולדות חייו פרק ד
במקביל לתפקידו בישיבה עמל ר' אברום על סידור כתבי הגאון רבי איצ'לה מפונוביז'. לאחר יגיעה גדולה הדפיסם בספר "זכר יצחק" וצירף בסופו חידושים שלו בנוגע לדיונים שבספר. על חידושים אלו אמר רבי חיים יעקב לוין, בנו של רבי אריה, ש"עמקות כזו בתורה לא קיימת בדורות שלנו".
לאחר מספר שנים שלימד ר' אברום בישיבה, נחלש ראש הישיבה הרב חרל"פ והתקשה למסור את השיעור הכללי. הוא ביקש מר' אברום שיחליפו בכך, וכך היה. מאז, במשך מעל חמישים שנה מסר הרב מידי שבוע את השיעור הכללי בהיכל הישיבה.
כשנפטר הגרי"מ חרל"פ והרצי"ה נהיה ראש הישיבה, הציב לצידו את רבינו כ"ראש ישיבה" המופקד על ענייני הלימוד בגמרא והלכה, ועשאו ליד ימינו בכל ניהול הישיבה. הוא רצה לעשות מעמד הכתרה גדול לרבינו, אך רבינו בבריחתו מהכבוד ביקש שלא לעשות זאת, וכך, בלי רעש ותשומת לב, נכנס לגדול תפקידי חייו, שאותו מילא 56 שנים שבהם יצר את עולם התורה הדתי לאומי בדרכו של הרב קוק זצ"ל, בתחילה בצילו של ראש הישיבה הרצי"ה, ולאחר מכן בראשות הישיבה בעצמו.
לא קלה הייתה המלאכה, לגאון אדיר שכמותו המופלג בתורה ובלמדנות ורגיל לעסוק בתורה בעמקות הגבוהה ביותר, להשקיע בבניית תלמידים שהחלו את יצירת קומתם הרוחנית וחלקם חסרי ידע מוקדם על דרכי לימוד התורה ועל חשיבותה. אך במסירות מאין כמוה יצק רבינו בתלמידיו עוד ועוד אהבת תורה, גישה לתורה, הבנה ישרה וכח סברא, העמקה ועיון בה, ועולם ערכים הבנוי על גבה, יחד עם יראת שמיים ואמונה בהירה ומעמיקה. וכל זאת באהבה עצומה כאילו היו בניו.
דברים שבלב
חיים על הגובה
החג האהוב עליי הוא חג הסוכות. לשבת בצל הסכך, להריח את ארבעת המינים, לרקוד ולשמוח באירועי שמחת בית השואבה. באמת חוויה מיוחדת. ממש 'ושמחת בחגך והיית אך שמח'. אבל איך עובדים את ה' בשמחה גם במהלך השנה ולא רק מתחת לסוכה? ומהי בכלל שמחה, שירים וריקודים או משהו אחר לגמרי?
הרב אברהם שפירא זצ"ל, או כמו שכולם קראו לו - ר' אברום, היה יהודי שמח במיוחד. תמיד ראו אותו עם פנים מחייכות והוא גם נהג הרבה לשמח את סובביו בדברי חידוד וסיפורים משעשעים שגרמו להם לצחוק ולשמוח. הרב נפטר ביום הראשון של חג הסוכות ושמחת החג מאוד אפיינה אותו לאורך כל השנה.
מדי שנה, בערב שבועות, חזר הרב שפירא על הסיפור מהגמרא במסכת פסחים: האמורא רב יוסף היה אומר בחג השבועות: עשו לי עגל משולש (=מובחר), אם לא יום זה שבגללו יש לנו תורה – הייתי עוד אחד מהרבה 'יוסף' שיש בשוק, רק משום חשיבות לימוד התורה שלמדתי, זכיתי לדרגה גבוהה, וחייב אני לשמוח במיוחד ביום זה.
הרב שפירא היה אומר שהתורה מרוממת את האדם למדרגות גבוהות ובכך משמחת אותו. נסו לדמיין שהיה לכם מסוק פרטי. כזה שבכל פעם שהיה מתחשק לכם הייתם פשוט נכנסים אליו, ממריאים לשמים ורואים נופים מדהימים. האם לא הייתם מרגישים שמחה מיוחדת?
התורה שקיבלנו היא הרבה יותר מסתם מסוק. התורה מגביהה אותנו לשמים ומאפשרת לנו לחיות את החיים כאן בעולם הזה במבט עמוק וגבוה יותר. בואו ניקח דוגמא קטנה. נניח שאתם רוצים לאכול עכשיו. אתם מכינים סנדוויץ' עסיסי, ומתכוננים לארוחה. ואז אתם נזכרים שאתם צריכים ליטול ידיים ולברך. ופתאום, הסעודה הטעימה הופכת למפגש עם מצווה. מפגש עם רצון ה'. עם רצון גבוה וקדוש. ואם לפני כן זאת היתה רק הנאה של הגוף, כעת המצווות נותנות טעם טוב גם לנשמה שלנו.
שמחה בעבודת ה' לא דורשת מאמץ מיוחד. רק תשומת לב למתנות שקיבלנו ושלפעמים אנחנו לא מספיק מודים עליהן. התורה משמחת כי היא פוקחת את העיניים שלנו לראות את העומק והגובה שבחיים. את הברכה שבכל ארוחה. ואת הזכות לחיות את החיים 'על הגובה'.
מתורתו:
"מי שחזק באמונתו ויודע שהכל מן השמיים אז הוא שרוי תמיד בשמחה. התורה ניתנה על מנת שילמדוה בשמחה. האריז"ל העיד על עצמו שהוא זכה למדרגות שלו רק בגלל שמחה של מצוה, יש הבדל בין כשאדם עושה מצוה בשמחה, לבין שעושה אותה בלי שמחה.
עצבות זה פגם, זה נובע מעצבנות. עצבות זה שאדם לא מרוצה ממצבו... הוא אומר לעצמו שלפי השכל שלו או לפי הצדיקות שלו הוא לא היה צריך לחטוא, ואז חסר לו, ומתמלא מרירות... אחד מהחידושים של החסידות היתה השמחה, אפילו על לא כלום, העיקר להיות בשמחה. וחידושי החסידות הם הרחבה של מה שכתוב בחז"ל".
הלכות פורים משולש: מה עושים בכל יום?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
אחדות זו מעבדה של בירורים
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הסוד שעומד מאחורי מנהג "התשליך"
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הלכות שטיפת כלים בשבת
"בזאת התורה" - איזו תורה?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך מכניסים את ה' אל תוך הלב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
