ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
ר' אברום עודד תמיד את סובביו להיות בשמחה, הוא "לא סבל" עצבות... פעם עבר לידו אברך בפנים עצובות, עצר אותו הרב והורה לו: תחייך! האברך התבלבל לרגע, אך הרב מצווה עליו לחייך... בעל כרחו התחיל לחייך, ומרוב שהאירוע כולו שיעשע אותו כל כך, נשאר החיוך על פניו גם הרבה אחר כך..
כל כך חי ר' אברום את הדרישה התמידית לשמחה, עד כדי כך שגם בימיו האחרונים ממש, כשכל תלמידיו דאגו וחרדו לשלומו, ואחד הר"מים הציע שבמוצאי יום כיפור יישארו הבחורים בישיבה ללמוד לרפואתו, הרב שמח מההצעה אך מיהר להדגיש ולבקש: אבל תגיד לבחורים שאני לא רוצה שיהיו עצובים! לא עצבניים ולא עצובים, שיהיו בשמחה!
תולדות חייו פרק ד
במקביל לתפקידו בישיבה עמל ר' אברום על סידור כתבי הגאון רבי איצ'לה מפונוביז'. לאחר יגיעה גדולה הדפיסם בספר "זכר יצחק" וצירף בסופו חידושים שלו בנוגע לדיונים שבספר. על חידושים אלו אמר רבי חיים יעקב לוין, בנו של רבי אריה, ש"עמקות כזו בתורה לא קיימת בדורות שלנו".
לאחר מספר שנים שלימד ר' אברום בישיבה, נחלש ראש הישיבה הרב חרל"פ והתקשה למסור את השיעור הכללי. הוא ביקש מר' אברום שיחליפו בכך, וכך היה. מאז, במשך מעל חמישים שנה מסר הרב מידי שבוע את השיעור הכללי בהיכל הישיבה.
כשנפטר הגרי"מ חרל"פ והרצי"ה נהיה ראש הישיבה, הציב לצידו את רבינו כ"ראש ישיבה" המופקד על ענייני הלימוד בגמרא והלכה, ועשאו ליד ימינו בכל ניהול הישיבה. הוא רצה לעשות מעמד הכתרה גדול לרבינו, אך רבינו בבריחתו מהכבוד ביקש שלא לעשות זאת, וכך, בלי רעש ותשומת לב, נכנס לגדול תפקידי חייו, שאותו מילא 56 שנים שבהם יצר את עולם התורה הדתי לאומי בדרכו של הרב קוק זצ"ל, בתחילה בצילו של ראש הישיבה הרצי"ה, ולאחר מכן בראשות הישיבה בעצמו.
לא קלה הייתה המלאכה, לגאון אדיר שכמותו המופלג בתורה ובלמדנות ורגיל לעסוק בתורה בעמקות הגבוהה ביותר, להשקיע בבניית תלמידים שהחלו את יצירת קומתם הרוחנית וחלקם חסרי ידע מוקדם על דרכי לימוד התורה ועל חשיבותה. אך במסירות מאין כמוה יצק רבינו בתלמידיו עוד ועוד אהבת תורה, גישה לתורה, הבנה ישרה וכח סברא, העמקה ועיון בה, ועולם ערכים הבנוי על גבה, יחד עם יראת שמיים ואמונה בהירה ומעמיקה. וכל זאת באהבה עצומה כאילו היו בניו.
דברים שבלב
חיים על הגובה
החג האהוב עליי הוא חג הסוכות. לשבת בצל הסכך, להריח את ארבעת המינים, לרקוד ולשמוח באירועי שמחת בית השואבה. באמת חוויה מיוחדת. ממש 'ושמחת בחגך והיית אך שמח'. אבל איך עובדים את ה' בשמחה גם במהלך השנה ולא רק מתחת לסוכה? ומהי בכלל שמחה, שירים וריקודים או משהו אחר לגמרי?
הרב אברהם שפירא זצ"ל, או כמו שכולם קראו לו - ר' אברום, היה יהודי שמח במיוחד. תמיד ראו אותו עם פנים מחייכות והוא גם נהג הרבה לשמח את סובביו בדברי חידוד וסיפורים משעשעים שגרמו להם לצחוק ולשמוח. הרב נפטר ביום הראשון של חג הסוכות ושמחת החג מאוד אפיינה אותו לאורך כל השנה.
מדי שנה, בערב שבועות, חזר הרב שפירא על הסיפור מהגמרא במסכת פסחים: האמורא רב יוסף היה אומר בחג השבועות: עשו לי עגל משולש (=מובחר), אם לא יום זה שבגללו יש לנו תורה – הייתי עוד אחד מהרבה 'יוסף' שיש בשוק, רק משום חשיבות לימוד התורה שלמדתי, זכיתי לדרגה גבוהה, וחייב אני לשמוח במיוחד ביום זה.
הרב שפירא היה אומר שהתורה מרוממת את האדם למדרגות גבוהות ובכך משמחת אותו. נסו לדמיין שהיה לכם מסוק פרטי. כזה שבכל פעם שהיה מתחשק לכם הייתם פשוט נכנסים אליו, ממריאים לשמים ורואים נופים מדהימים. האם לא הייתם מרגישים שמחה מיוחדת?
התורה שקיבלנו היא הרבה יותר מסתם מסוק. התורה מגביהה אותנו לשמים ומאפשרת לנו לחיות את החיים כאן בעולם הזה במבט עמוק וגבוה יותר. בואו ניקח דוגמא קטנה. נניח שאתם רוצים לאכול עכשיו. אתם מכינים סנדוויץ' עסיסי, ומתכוננים לארוחה. ואז אתם נזכרים שאתם צריכים ליטול ידיים ולברך. ופתאום, הסעודה הטעימה הופכת למפגש עם מצווה. מפגש עם רצון ה'. עם רצון גבוה וקדוש. ואם לפני כן זאת היתה רק הנאה של הגוף, כעת המצווות נותנות טעם טוב גם לנשמה שלנו.
שמחה בעבודת ה' לא דורשת מאמץ מיוחד. רק תשומת לב למתנות שקיבלנו ושלפעמים אנחנו לא מספיק מודים עליהן. התורה משמחת כי היא פוקחת את העיניים שלנו לראות את העומק והגובה שבחיים. את הברכה שבכל ארוחה. ואת הזכות לחיות את החיים 'על הגובה'.
מתורתו:
"מי שחזק באמונתו ויודע שהכל מן השמיים אז הוא שרוי תמיד בשמחה. התורה ניתנה על מנת שילמדוה בשמחה. האריז"ל העיד על עצמו שהוא זכה למדרגות שלו רק בגלל שמחה של מצוה, יש הבדל בין כשאדם עושה מצוה בשמחה, לבין שעושה אותה בלי שמחה.
עצבות זה פגם, זה נובע מעצבנות. עצבות זה שאדם לא מרוצה ממצבו... הוא אומר לעצמו שלפי השכל שלו או לפי הצדיקות שלו הוא לא היה צריך לחטוא, ואז חסר לו, ומתמלא מרירות... אחד מהחידושים של החסידות היתה השמחה, אפילו על לא כלום, העיקר להיות בשמחה. וחידושי החסידות הם הרחבה של מה שכתוב בחז"ל".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
אור התנ"ך מבוא לספר יהושע: ערכה של ארץ
השיעור עוסק במעבר ההנהגתי והרוחני מחומשי התורה אל ספר יהושע עם הכניסה לארץ ישראל. במהלכו נבחן השינוי ביחסי ה' ועם ישראל – מיחסי עבדים ובנים להדדיות של "איש ואישה" ושותפות מעשית במציאות.
