ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- שונות
- באהל אברהם
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב שפירא זצ"ל
כבר כתבתי בספר "בדרך התורה הגואלת" ואחזור שוב - משום חשיבות הענין - על סיפור ההתייחסות של מורנו ורבנו מרן הרב צבי יהודה זצ"ל, אל השעור הכללי של מורנו ורבנו מרן הרב שפירא זצ"ל.
שמעתי מאחד הרבנים: שבוע אחד ביום שלישי, פורסמה הודעה, שר' אברום עסוק מאוד בבית הדין ולא יוכל להגיע לשעור ועל כן הוא נדחה ליום רביעי בשעה שתים עשרה. למחרת שוב פורסמה הודעה, שר' אברום לא יכול להגיע גם היום, והשעור נדחה ליום חמישי. ביום חמישי ניגשו אלי התלמידים של שעור א' בישיבה, ואמרו לי שביום חמישי יש להם עם הר"מ שעור בספר אורות בשעה הזאת והם לא מוכנים לותר על השעור הזה. אמרתי להם, שהם חייבים להיכנס לשעור הכללי ואין אפשרות אחרת. הם אמרו שהם בכל מקרה לא יכנסו לשעור הכללי כי ממילא הם לא מבינים ופשוט חבל שהשעור בספר אורות שהוא חשוב להם מאוד - יתבטל. שוב אמרתי להם, שהם צריכים להיכנס לשעור הכללי ואין שום אפשרות אחרת.
ביום חמישי בשעה שתים עשרה, נכנסתי לשעור הכללי, התבוננתי וחיפשתי את תלמידי שעור א' והם אינם. התחיל ליבי נוקפי. מה עושים? התלמידים לא נכנסו לשעור הכללי, זו עובדה, וגם השעור בספר 'אורות' שהוא בונה בהם יסודות אמונה גם הוא לא יתקיים, ובעצם אני נושא באחריות.
התלבטתי מאוד והחלטתי, שעלי לצאת, לאסוף את הבחורים ולתת להם שעור כפי התוכנית הקבועה, וכן היה.
למחרת, קרא לי ר' אברום אליו, ואמר שהוא שמע שנתתי שעור בזמן השעור הכללי. אישרתי את הדבר ואז ר' אברום אמר, שהוא מקפיד עלי. הסברתי מה שהיה אבל הוא בשלו, הוא מקפיד. 'אין דבר כזה, שבזמן שעור כללי ינתן שעור אחר'.
ממשיך הרב ומספר: נפגעתי מאוד מכך שר' אברום מקפיד, הייתי בטוח שנהגתי כפי שצריך היה לנהוג. החלטתי לגשת אל מורנו ורבנו הרב צבי יהודה ולספר לו את הענין, על מנת שיחזק אותי. הרב צבי יהודה הגיב מיד: "ר' אברום נותן שעור, ואתה באותו זמן נותן שעור?" הסברתי שלא היתה ברירה וכו' והרב צבי יהודה חזר שוב: "בזמן שר' אברום נותן שעור אתה גם נותן שעור?"
אנו לומדים מסיפור זה שני דברים:
א. ר' אברום ידע היטב את ערך השעור שלו ולא הסכים בשום אופן שיפגעו בו.
ב. אנו רואים איך הרב צבי יהודה העריך את ר' אברום. אם נדייק בלשון הסיפור, הרי שר' אברום נימק את התנגדותו משום סדרי הישיבה, המעמד של שעור כללי בישיבות. אבל הרב צבי יהודה לא התיחס בכלל למעמד השעור הכללי בישיבות, אלא לר' אברום מצד עצמו. בזמן שתלמיד חכם כמו ר' אברום נותן שעור בישיבה, איך מעיז מישהו אחר לתת שעור ויהיה הנושא שלו חשוב ככל שיהיה וכפי שאנו יודעים כמה היו יקרים וחשובים לרב צבי יהודה שעורים בספר אורות בפרט ובכתבי מרן הרב זצ"ל בכלל. ואף-על-פי כן.
מורנו ורבנו, הגאון העצום, שכבר בגיל צעיר מאוד היה הש"ס כולו, 'כמאן דמנח בכיסיה', היה - למרות זאת - מתיגע יגיעות עצומות בהכנת השיעור הכללי. בישיבה היה ידוע, שאפשר תמיד לבוא אל הרב, חוץ מימי שלישי. ביום שלישי הרב לא יכול להיפגש עם אף אדם, יהיה מי שיהיה, הוא חייב להכין את השיעור הכללי. כך גם סיפר מרן הראשון לציון, הרב מרדכי אליהו שליט"א, שכאשר שניהם נתמנו לרבנים ראשיים, ר' אברום אמר לו: "תוכל להיכנס אלי מתי שתרצה חוץ מימי שלישי, בימי שלישי אני לא עוסק בשום ענין חוץ מהשעור הכללי".
מספר בנו הגאון הרב יעקב שפירא שליט"א: "ביום שלישי כל הבית היה הפוך. מלא ספרים פתוחים על המיטות ועל השולחן. הרב היה הולך קילומטרים רבים בהכנת השעור. מסתובב בבית מפינה לפינה, חושב על סברא, והופך אותה מצד אל צד. היו תקופות, שהיה לוקח אקמול לקראת הכנת השעור. היה זה יום של מלחמה ממש".
סיפרו בישיבה, שפעם אחת, אמרה לו הרבנית: "מה קרה? זה פעם ראשונה שאתה נותן שעור? הרי כבר ארבעים שנה אתה מלמד?" הרב ענה: "כל פעם אני מתחיל את הכל מחדש".
כשנתים לפני פטירתו, בט"ז אלול ה'תשס"ה, ביום ג', הלך ר' אברום לשעור הכללי. בכביש שבין ביתו לישיבה, הוא מעד ונפל ארצה. בנו, הרב ר' יעקב, רצה להביא כסא מהבית ושהרב ינוח קצת ויחזור לביתו. הרב לא הסכים בשום אופן. הוא אמר: 'עכשיו יש שעור כללי'. ר' יעקב אמר: 'אבל צריך שיבוא הרופא ויבדוק מה קרה ואם הכל בסדר'. הרב לא הסכים בשום אופן. 'עכשיו צריך להיות שעור כללי, ולא שום דבר אחר'. הרב נכנס לישיבה והחל ללמד. לקראת סוף השעור, הרגשתי שמשהו לא בסדר אצל הרב. במעריב הייתי שליח צבור - הייתי בשנת אבל על אבי מורי זצ"ל - הרב התפלל כדרכו, בחשק ובהתלהבות, כולל גם שלושה פרקי תהילים, שהנהיג לומר אחרי כל תפילה בישיבה. כשסיימתי הוא לא שכח לומר לי, כדרכו: "יישר כח!!". הוא התחיל ללכת הביתה עם בנו הרב ר' יעקב ואז ראיתי שהרב צולע. בדרך, ר' יעקב אמר לרב שראה באיזה מקום, שמביאים שר' חיים אומר, שכהן גדול שעובד בכל ימות השנה יכול לעבוד עם בגדי כהן הדיוט. ר' אברום הגיב מיד בחדות: "אני לא מאמין! זה לא יכול להיות". ר' יעקב אמר לו: "הוא אומר שיש דין מיוחד של בגדי כהן גדול ביום הכפורים". ר' אברום: "נכון, זה דין מיוחד של בגדי כהן גדול, אבל בכל השנה". מיד אחר כך שאלתי את ר' יעקב והוא סיפר לי מה שקרה, הוא אמר שראה שהרב יש לו כאבים, ולכן אמר לו את דברי ר' חיים, כדי להסיח את דעתו מהמכאובים. ר' יעקב הוסיף שרק לאחר תפילת ערבית, הרב אמר לו שיש לו כאב ברגל, אז הזמינו רופא והוא בדק אותו, וברוך השם נתקיים בו מה שכתוב: "רגלי חסידיו ישמור".
זהו עוד סיפור שמלמד עד כמה ר' אברום החשיב את השעור הכללי, וכמה אהבת תורה היתה לו, שהערה כל שהיא בדברי תורה, מסיחה דעתו מכאביו.
כבר כתבנו בהקדמה לספר, שבכל שעור, ר' אברום היה מחדש חידושים נפלאים ובודאי היה גורם בזה הארות גדולות מאוד במציאות בכלל, ומכאן גודל האחריות למסירתו. אצטט בענין זה כמה שורות מהספר הנפלא 'נפש החיים' שודאי היה שגור על לשונו של רבינו:
"וכל שכן חידושין אמיתיים דאורייתא המתחדשין על ידי האדם, אין ערוך לגודל נוראות נפלאות ענינם ופעולתם למעלה. שכל מילה ומילה פרטית המתחדשת מפי האדם, קודשא בריך הוא נשיק לה ומעטר לה, ונבנה ממנה עולם חדש בפני עצמו, והן הן השמים החדשים והארץ החדשה שאמר הכתוב" (נפש החיים שער ד', פרק י"ב, ועיין שם עוד ועוד דברים נפלאים בערכו של לימוד התורה וקל וחומר חידושי תורה). חידושי תורה אמיתיים בונים עולמות עליונים!
אעתיק עוד כמה שורות מהספר הקדוש 'נועם אלימלך': "דהנה השם יתברך, ברוך הוא, ברא ועשה את עולמו ועושה בו כרצונו: ולעומת זה ברא השם יתברך הצדיק, שיכול לבטל גזרותיו. והנה איך אפשרי שיבטל הגזרות שכבר נגזרו בשמים, בעולמות עליונים? אך הוא כאשר כתבנו כמה פעמים: 'בדבר ה' שמים נעשו' דהיינו: הצדיק, על ידי עסקו בתורה לשמה ומחדש בה חידושים, נעשו שמים חדשים ועושה מעשה בראשית, ונמצא ממילא הגזרות בטלין, שלא היו באותן העולמות שנבראו מחדש". (פרשת כי תצא ד"ה כי יקרא קן צפור וכו').
לאחר אחד השעורים הכלליים הרגשתי בעצמי הארה גדולה ופני הרב האירו ממש באור הגנוז לפי ציורי. אמרתי לרב: 'אני בטוח שיש היום שמחה גדולה בשמים בעקבות השעור של הרב'. הרב מיד ענה בחיוך: 'לא ראית כמה מלאכים היו כאן?' הרב היה מחיך וכאילו מתבדח. כך היתה דרכו כמעט תמיד, אבל מאחורי הדיבור והחיוך, הסתתרה עמקות פנימית גדולה מאוד.
הרב חיים אביהוא שוורץ
ר"מ בישיבת בית אל.
מאמר שני חשיבות לימוד האמונה, דברי השפת אמת על קדושת הארץ
לימוד בספר הכוזרי - שיעור 109(מאמר שני פיסקא י"ד)
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
האם מותר לפנות למקובלים?
האם מותר להתקלח ביום טוב?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מי אתה עם ישראל?
אנחנו קודש למענך
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך ללמוד גמרא?
עשרה בטבת - התחלת ההתחלות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
