ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
א. נראה שתיבות 'לעת ערב' מיותרות, שהרי עיקר הכוונה שהיה עת צאת השאבת, ומדוע התורה מדגישה שהזמן היה לעת ערב.
ב. בזוהר הקדוש מובא ש'עת ערב' היה בערב שבת, ועלינו להבין מה בא הזוהר ללמדנו?
ג. מדוע אליעזר השתמש בלשון 'הקרה לפני' שהוא נראה כלשון 'מקרה', ואיך שייך שעבד אברהם ידבר בלשון שנאמר על עמלק 'אשר קרך', הלא הוא 'דמשק אליעזר' שהכיר והאמין בבורא עולם שמנהיג את כל הבריאה?
ד. ישנם רק ארבע פעמים בתורה טעם 'שלשלת', לכן יש לבאר מדוע יש טעם 'שלשלת' על תיבת 'ויאמר', בוודאי יש בזה מסר עבורנו.
'הלקח והלבוב' מביא בשם ספר 'שופרא דיעקב' שטעם 'השלשלת' בפסוק זה מרמז על כח התפילה בזמן הגלות. השלשלת הראשונה בתורה היא על 'ויתמהמה', והיא מרמזת על שיהוי הזמן שאנו נמצאים בגלות, ואנחנו מחכים לביאתו של מלך המשיח, אבל אנו רואים שמתמהמה לבוא, ולמרות כך - 'אף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו'.
ועלינו מוטל להרים קולנו בתפילה ולבקש תחנונים מהקב"ה, וזה מרומז בשלשלת בפרשתנו על 'ויאמר', שהיא כח התפילה שגילה לנו אליעזר עבד אברהם. ויש לומר כי השלשלת מרמזת לנו שצריכים להתפלל בהרמת קול, כפי שפירש בעל ה'קדושת לוי' (בפרשת וישב) שהשלשלת מרמזת על הרמת קול במיאון, וגם כאן מרמזת השלשלת על הכח להרים קול בתפילה.
ומה שאמר אליעזר בלשון 'הקרה לפני', זה מרמז על הזמן הזה של אחרית הימים שיש הסתר גדול מאוד, שאנו נמצאים תחת הנהגה זו, כדברי יעקב אבינו שאמר (ויחי מ"ט, א) 'את אשר יקרא אתכם באחרית הימים'.
כותב 'הלקח והלבוב': 'לעת ערב', יש לומר שמרמז על התקופה של סוף הגלות. ידוע כי הזמן עכשיו לפי חשבון אלף שנים ליום אחד, הרי הוא בדוגמת ערב שבת אחר חצות, כי האלף השישי הוא מכוון נגד יום השישי, ואנו עומדים לקראת סוף אלף השישי. ועל זה מכוון הפסוק לעת ערב שאומר לנו הזוהר הקדוש שהוא ערב שבת, היינו הזמן לפני הגאולה, ואז ההסתר גובר מאוד, על זה הזמן נאמר 'ואנכי הסתר אסתיר פני', וצריכים לעורר רחמים מרובים".
'הלקח והלבוב' מוסיף את דברי רבי חיים ויטאל זי"ע בספרו 'עץ הדעת טוב', שכותב על ענין סוף גלות אדום שיהיה אז גם גלות ישמעאל, והוא גלות קשה מאוד כלשון הזוהר הקדוש: 'ואין לך גלות קשה לישראל כמו גלות ישמעאל', והוא הכח השולט בזמן של לעת ערב.
ולכן מצינו בבעל הטורים בסוף הפרשה על הפסוק 'על פני כל אחיו נפל', וסמיך ליה - 'ואלה תולדות יצחק'. רוצה לומר, כשיפול ישמעאל באחרית הימים, אז יצמח בן דוד שהוא מתולדות יצחק'. כי בסוף הגלות יהיה לבני ישמעאל קימה, וזה יהיה עיקר ההסתר לפני התגלות האור.
ה'חתם סופר' זי"ע כותב שיש ארבע קליפות טומאה שמרומזות במשנה בתחילת מסכת בבא קמא והם: ש'ור ב'ור מ'בעה ה'בער - ת'בערה, שהם הם המזיקים את בני ישראל.
והראשי תבות של ארבעתם הם 'בשמת' שהיא כנגד העיר 'שבמה' העיר האחרונה מערי הכנעני לפני כניסת עם ישראל לארץ ישראל, והיא המעכבת אותם להיכנס לארץ הקודש, כפי שכותב ה'מגלה עמוקות' (סוף פרשת מטות) על הפסוק 'ואת נבו ואת בעל מעון מוסבת שם ואת שבמה'.
הגלות האחרונה של קליפת 'בשמת' היא כח נורא מאוד הכוללת כל ארבעת הגלויות וכל כוחות ההיזק, זהו הכח הגדול של ההסתר 'לעת ערב'. 'עת ערב' עולה בגימטריא 'בשמת', שכותב רבי מנחם מנדל מקשלוב זי"ע שזוהי החשכות הכי גדולה שיורדת בתקופה של לעת ערב.
'בשמת' היא בתו של ישמעאל ואשת עשו, וזה היחוד של עשו וישמעאל יחד, ובסוף גלות אדום מתייחד עשו עם ישמעאל, וזוהי התקופה הנוראה של שליטת הד' קליפות של בשמת.
החוצפה הגדולה שיש לכוחות הרע בזמנינו שרוצים ונלחמים לעכב את התגלות הקדושה, הוא כח החציפות של הכלב, כדברי חז"ל (סוטה מט, ב) על זמן של עקבתא דמשיחא ש'פני הדור כפני הכלב', הרע בזמנינו הוא הכח של 'הני כלבין דחציפין'.
כי בעת שמתקרב הזמן לגאולת כלל ישראל, לבנין המקדש השלישי, שיחזרו בני ישראל להתקשרות ודביקות נפלאה בהקב"ה, אז הוא הזמן של 'עת ערב', הכלבים נובחים ורוצים לעכב ולמנוע את כל נועם הטוב מעם ישראל על ידי חוצפתם, שעושים צחוק, ליצנות ולגלוג מכל הקדוש לעם ישראל.
'שור בור מבעה הבער', מרמזים על ד' כוחות הרע בנפש, כוחות שיסודם בעין והלב:
שור - הוא מלשון ראיה. היזק של ראיות אסורות, והחמדה הבאה על ידי ראיית העין.
בור - הוא הלב שפנוי מחכמה. היזק הגורם שהלב יהיה פנוי מחכמת התורה ואהבת ה' ומתוך כך יפול לתאוות גשמיות ואסורות.
מבעה - הוא הרצונות בלב של האדם, כדברי הגמרא (ב"ק ג, ב) שמבעה הוא מלשון בקשה. שבמקום שלב האדם יבקש וישתוקק קרבת אלוקות, הוא חומד הבלי העולם.
הבער - זה רתיחת הדם, ובעקבתא דמשיחא נעשית האש גדולה יותר, ונעשה מ'הבער' - 'תבערה'. ואלו הכוחות הם תוקף הכח של בשמת.
השבת הקרובה אנו מברכים חודש כסלו, חודש כסלו מכוון כנגד שבט בנימין אשר בית המקדש נבנה בחלקו, כי זוהי סגולת החודש לקרב את זמן בניין בית המקדש.
'בנימין' עולה בגימטירה 'לב עין', זהו יסוד קדושת בית המקדש כדכתיב (מלכים א ט, ג) 'והיו עיני ולבי שם כל הימים', וכמו שפירש 'המשך חכמה' שמסמל את ההשגחה והאהבה של הקב"ה לכלל ישראל.
והכל תלוי בקדושת הלב והעין של בני ישראל, שיקדשו את הלב והעין, שזהו קדושת בית המקדש הגנוז בלב כל אחד ואחד.
וזוהי העבודה המיוחדת של חודש כסלו - להסתכל ולהביט בנרות חנוכה וכך לקדש איברים אלו, שהעין תהיה שקועה לראות אותיות התורה והלב יהיה מלא בשמחה וברצונות טהורים לדבוק בה'.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "בכל הארץ יצא קוום לשמש שם אוהל בהם"
לימוד בסידור עולת ראי"ה - סדרה חדשה (20)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
