ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
א. נראה שתיבות 'לעת ערב' מיותרות, שהרי עיקר הכוונה שהיה עת צאת השאבת, ומדוע התורה מדגישה שהזמן היה לעת ערב.
ב. בזוהר הקדוש מובא ש'עת ערב' היה בערב שבת, ועלינו להבין מה בא הזוהר ללמדנו?
ג. מדוע אליעזר השתמש בלשון 'הקרה לפני' שהוא נראה כלשון 'מקרה', ואיך שייך שעבד אברהם ידבר בלשון שנאמר על עמלק 'אשר קרך', הלא הוא 'דמשק אליעזר' שהכיר והאמין בבורא עולם שמנהיג את כל הבריאה?
ד. ישנם רק ארבע פעמים בתורה טעם 'שלשלת', לכן יש לבאר מדוע יש טעם 'שלשלת' על תיבת 'ויאמר', בוודאי יש בזה מסר עבורנו.
'הלקח והלבוב' מביא בשם ספר 'שופרא דיעקב' שטעם 'השלשלת' בפסוק זה מרמז על כח התפילה בזמן הגלות. השלשלת הראשונה בתורה היא על 'ויתמהמה', והיא מרמזת על שיהוי הזמן שאנו נמצאים בגלות, ואנחנו מחכים לביאתו של מלך המשיח, אבל אנו רואים שמתמהמה לבוא, ולמרות כך - 'אף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו'.
ועלינו מוטל להרים קולנו בתפילה ולבקש תחנונים מהקב"ה, וזה מרומז בשלשלת בפרשתנו על 'ויאמר', שהיא כח התפילה שגילה לנו אליעזר עבד אברהם. ויש לומר כי השלשלת מרמזת לנו שצריכים להתפלל בהרמת קול, כפי שפירש בעל ה'קדושת לוי' (בפרשת וישב) שהשלשלת מרמזת על הרמת קול במיאון, וגם כאן מרמזת השלשלת על הכח להרים קול בתפילה.
ומה שאמר אליעזר בלשון 'הקרה לפני', זה מרמז על הזמן הזה של אחרית הימים שיש הסתר גדול מאוד, שאנו נמצאים תחת הנהגה זו, כדברי יעקב אבינו שאמר (ויחי מ"ט, א) 'את אשר יקרא אתכם באחרית הימים'.
כותב 'הלקח והלבוב': 'לעת ערב', יש לומר שמרמז על התקופה של סוף הגלות. ידוע כי הזמן עכשיו לפי חשבון אלף שנים ליום אחד, הרי הוא בדוגמת ערב שבת אחר חצות, כי האלף השישי הוא מכוון נגד יום השישי, ואנו עומדים לקראת סוף אלף השישי. ועל זה מכוון הפסוק לעת ערב שאומר לנו הזוהר הקדוש שהוא ערב שבת, היינו הזמן לפני הגאולה, ואז ההסתר גובר מאוד, על זה הזמן נאמר 'ואנכי הסתר אסתיר פני', וצריכים לעורר רחמים מרובים".
'הלקח והלבוב' מוסיף את דברי רבי חיים ויטאל זי"ע בספרו 'עץ הדעת טוב', שכותב על ענין סוף גלות אדום שיהיה אז גם גלות ישמעאל, והוא גלות קשה מאוד כלשון הזוהר הקדוש: 'ואין לך גלות קשה לישראל כמו גלות ישמעאל', והוא הכח השולט בזמן של לעת ערב.
ולכן מצינו בבעל הטורים בסוף הפרשה על הפסוק 'על פני כל אחיו נפל', וסמיך ליה - 'ואלה תולדות יצחק'. רוצה לומר, כשיפול ישמעאל באחרית הימים, אז יצמח בן דוד שהוא מתולדות יצחק'. כי בסוף הגלות יהיה לבני ישמעאל קימה, וזה יהיה עיקר ההסתר לפני התגלות האור.
ה'חתם סופר' זי"ע כותב שיש ארבע קליפות טומאה שמרומזות במשנה בתחילת מסכת בבא קמא והם: ש'ור ב'ור מ'בעה ה'בער - ת'בערה, שהם הם המזיקים את בני ישראל.
והראשי תבות של ארבעתם הם 'בשמת' שהיא כנגד העיר 'שבמה' העיר האחרונה מערי הכנעני לפני כניסת עם ישראל לארץ ישראל, והיא המעכבת אותם להיכנס לארץ הקודש, כפי שכותב ה'מגלה עמוקות' (סוף פרשת מטות) על הפסוק 'ואת נבו ואת בעל מעון מוסבת שם ואת שבמה'.
הגלות האחרונה של קליפת 'בשמת' היא כח נורא מאוד הכוללת כל ארבעת הגלויות וכל כוחות ההיזק, זהו הכח הגדול של ההסתר 'לעת ערב'. 'עת ערב' עולה בגימטריא 'בשמת', שכותב רבי מנחם מנדל מקשלוב זי"ע שזוהי החשכות הכי גדולה שיורדת בתקופה של לעת ערב.
'בשמת' היא בתו של ישמעאל ואשת עשו, וזה היחוד של עשו וישמעאל יחד, ובסוף גלות אדום מתייחד עשו עם ישמעאל, וזוהי התקופה הנוראה של שליטת הד' קליפות של בשמת.
החוצפה הגדולה שיש לכוחות הרע בזמנינו שרוצים ונלחמים לעכב את התגלות הקדושה, הוא כח החציפות של הכלב, כדברי חז"ל (סוטה מט, ב) על זמן של עקבתא דמשיחא ש'פני הדור כפני הכלב', הרע בזמנינו הוא הכח של 'הני כלבין דחציפין'.
כי בעת שמתקרב הזמן לגאולת כלל ישראל, לבנין המקדש השלישי, שיחזרו בני ישראל להתקשרות ודביקות נפלאה בהקב"ה, אז הוא הזמן של 'עת ערב', הכלבים נובחים ורוצים לעכב ולמנוע את כל נועם הטוב מעם ישראל על ידי חוצפתם, שעושים צחוק, ליצנות ולגלוג מכל הקדוש לעם ישראל.
'שור בור מבעה הבער', מרמזים על ד' כוחות הרע בנפש, כוחות שיסודם בעין והלב:
שור - הוא מלשון ראיה. היזק של ראיות אסורות, והחמדה הבאה על ידי ראיית העין.
בור - הוא הלב שפנוי מחכמה. היזק הגורם שהלב יהיה פנוי מחכמת התורה ואהבת ה' ומתוך כך יפול לתאוות גשמיות ואסורות.
מבעה - הוא הרצונות בלב של האדם, כדברי הגמרא (ב"ק ג, ב) שמבעה הוא מלשון בקשה. שבמקום שלב האדם יבקש וישתוקק קרבת אלוקות, הוא חומד הבלי העולם.
הבער - זה רתיחת הדם, ובעקבתא דמשיחא נעשית האש גדולה יותר, ונעשה מ'הבער' - 'תבערה'. ואלו הכוחות הם תוקף הכח של בשמת.
השבת הקרובה אנו מברכים חודש כסלו, חודש כסלו מכוון כנגד שבט בנימין אשר בית המקדש נבנה בחלקו, כי זוהי סגולת החודש לקרב את זמן בניין בית המקדש.
'בנימין' עולה בגימטירה 'לב עין', זהו יסוד קדושת בית המקדש כדכתיב (מלכים א ט, ג) 'והיו עיני ולבי שם כל הימים', וכמו שפירש 'המשך חכמה' שמסמל את ההשגחה והאהבה של הקב"ה לכלל ישראל.
והכל תלוי בקדושת הלב והעין של בני ישראל, שיקדשו את הלב והעין, שזהו קדושת בית המקדש הגנוז בלב כל אחד ואחד.
וזוהי העבודה המיוחדת של חודש כסלו - להסתכל ולהביט בנרות חנוכה וכך לקדש איברים אלו, שהעין תהיה שקועה לראות אותיות התורה והלב יהיה מלא בשמחה וברצונות טהורים לדבוק בה'.
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
"עין במר בוכה ולב שמח"
אוצרות בלב הים
קשה עליי פרידתכם
למה צריך את ארץ ישראל?
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
