ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
האם אבות האומה, שעתידה לצאת ממצרים כעם, בעוד כארבע מאות שנים, אבל כרגע, הם מנהלים משפחות פרטיות?
האם הם מלכים ונשיאים עוד בחייהם?
התורה מספרת את תולדות חייהם של משפחות האבות, כאנשים פרטיים ולא כמנהיגי ציבור גדול.
במבט ראשון, מדובר בסיפור על התמודדויות:
* עם הצורך לנדוד בעקבות קשיים כלכליים, או אחרים (סוף פרשת נח יא, לא; הירידה למצרים יב, י; המעבר לארץ פלשתים כו, א; החזרה לבאר שבע כו, כד ועוד).
* עם בעיות עקרות מצד אחד וחינוך ילדים, מצד שני.
* עם משברים בין אחים (עיינו כדוגמא יג, ז-יב; טז, א; כה, כא; כא, ט; לד ל) ועוד.
אבל, מבט שני ומעמיק יותר, מגלה שיחד עם ההתמודדויות הפרטיות, האבות, עם היותם סמל לדורות מן הבחינה הפרטית, רוב שיחם והגיונם היה דווקא במישור הלאומי, כמנהיגי ציבור.
נוכיח זאת מכמה היבטים. השיג והשיח של אבותינו: אברהם יצחק ויעקב, שכלל גם עימותים צבאיים, הוא עם מלכים ושרים.
אברהם: עם פרעה (י"ב י ואילך) עם ארבעת המלכים המסופוטמים (י"ד א ואילך) עם מלך סדום ומלכי צדק מלך שלם (י"ד יז-יח ואילך) עם אבימלך מלך גרר (כ' ב ואילך).
יצחק: עם אבימלך מלך פלישתים (כ"ו ב ואילך).
יעקב עם לבן וצבאו (לא, כג-לב, ב), עם עשיו וארבע מאות לוחמיו (פרקים לב-לג), עם חמור נשיא הארץ (ל"ד ו ואילך) ועם הערים שבסביבות שכם, עם פרעה מלך מצרים (מ"ז ז). (גם הרשות לדון למוות שמורה רק למלכים עיינו מ"ב, לז).
האמהות, נשותיהם, גם הן נסיכות.
שרי-שרה, כשמה כן היא, בת מלכים המכונה גם "הגבירה" (בראשית רבה פרשה מז סימן ה), תואר השמור לאשת המלך או "אם המלך" (מלכים א' י"א יט, ט"ו יג, מלכים ב' י' יג, ירמיהו כ"ט ב, דבהי"ב ט"ו טז).
בת משפחתה של שרה, מילכה, היא אם ארבעת השבטים הארמיים מבני הגבירה (כל השמונה האחרים הם בני הפלגש) (י"א כט, כ"ב כ-כד וברש"י שם).
על פי המדרש הגר גם היא בת מלכים והצטרפה אליה גם בת אבימלך. וז"ל המדרש: "אמר ר"ש בן יוחאי הגר בתו של פרעה היתה וכיון שראה פרעה מעשים שנעשו לשרה בביתו נטל בתו ונתנה לו, אמר מוטב שתהא בתי שפחה בבית זה, ולא גבירה בבית אחר, הה"ד (בראשית טז) ולה שפחה מצרית ושמה הגר…, אף אבימלך כיון שראה נסים שנעשו לשרה בביתו נטל בתו ונתנה לו אמר מוטב שתהא בתי שפחה בבית הזה ולא גבירה בבית אחר, הה"ד (תהלים מה) בנות מלכים ביקרותיך"
(בראשית רבה פרשה מה ד"ה ושרי אשת).
גם קטורה, לפי הפשט, היא נסיכה מדיינית ובניה ונכדיה ראשי שבטים במדין (כ"ה א ואילך). לכן כינויים הוא "בני הפלגשים", ביטוי הקשור למשפחת המלוכה בלבד.
(לפי שיטת הרמב"ם פ"ד מה' מלכים ה"ד עיינו גם בדעת הרמב"ן מובאת בשו"ת הרשב"א המיוחסות לרמב"ן סימן רפד).
אם כך, גם רבקה נסיכה וממילא גם רחל, לאה, זלפה ובלהה, כשהאחרונה מכונה בפירוש פילגש. (ל"ה כב).
נציין במאמר מוסגר כי גם הדורות הבאים נשאו נסיכות. (עיין בדהי"א ז' יד, שם ב' כו ובירושלמי סנהדרין פ"ב ה"ג).
כך מסביר גם הרמב"ם את מעמדם של האבות: "עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות והם אנשי בית אברהם"
(הלכות עבודת כוכבים פ"א ה"ג).
לפי זה, כינויו של אברהם בפי בני חת - אנשי חברון, "נשיא אלקים אתה בתוכנו" (כ"ג ו) אינו לתפארת המליצה, אלא מתאים הוא להגדרת חז"ל למי שעומד בראש "ואין על גביו אלא ד' אלקיו" (הוריות פ"ג משנה ג).
הבה נסיים בתפילה כי מנהיגי ישראל גם בימינו
יהיו כאלה שראויים לשאת בתואר ממשיכי דרכם של האבות והאמהות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
