ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מצוות עושים בשמחה, יש מצווה שמתלווה אליה גם בכי

בית מדרש פרשת השבוע חומש במדבר פנחס Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

תמוז תשע"א

מצוות עושים בשמחה, יש מצווה שמתלווה אליה גם בכי


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
יוסף בן גרסיה

בדברינו לפרשת פנחס תשס"ד, הערנו אודות הקשר בין פנחס הכהן ואליהו הנביא וקביעתם של חכמים: "פנחס דא אליהו" (עיינו שם)
גם השבוע נעסוק בקשר שבין שתי הדמויות המופלאות הללו.
בסוף פרשת בלק ותחילת פרשת פינחס אנו מוצאים בכתוב:
"וְהִנֵּה אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּא וַיַּקְרֵב אֶל אֶחָיו אֶת הַמִּדְיָנִית לְעֵינֵי מֹשֶׁה וּלְעֵינֵי כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהֵמָּה בֹכִים פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד: וַיַּרְא פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וַיָּקָם מִתּוֹךְ הָעֵדָה וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ... לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם" (במדבר כ"ה ו-ז, יב).

בתחילת ספר שופטים אנו מוצאים את הפסוקים הבאים:
"וַיַּעַל מַלְאַךְ יְקֹוָק מִן הַגִּלְגָּל אֶל הַבֹּכִים וַיֹּאמֶר אַעֲלֶה אֶתְכֶם מִמִּצְרַיִם וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם וָאֹמַר לֹא אָפֵר בְּרִיתִי אִתְּכֶם לְעוֹלָם: וְאַתֶּם לֹא תִכְרְתוּ בְרִית לְיוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ ... וַיְהִי כְּדַבֵּר מַלְאַךְ יְקֹוָק אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּשְׂאוּ הָעָם אֶת קוֹלָם וַיִּבְכּוּ: וַיִּקְרְאוּ שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֹּכִים וַיִּזְבְּחוּ שָׁם לַיקֹוָק" (שופטים ב' א-ה).

חז"ל קושרים בין שתי הפרשיות שהקשר הלשוני והענייני ביניהן פשוט וקובעים: "ויעל מלאך ד' מן הגלגל אל הבוכים וכי מלאך היה והלא פנחס היה ולמה קורא אותו מלאך אלא א"ר סימון פנחס בשעה שהיתה רוח הקודש שורה עליו היו פניו בוערות כלפידים" (ויקרא רבה פרשת ויקרא פרשה א, עיינו גם ברד"ק).
גם אליהו הנביא מכונה מלאך בכתוב:
"הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי וּפִנָּה דֶרֶךְ לְפָנָי וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר אַתֶּם מְבַקְשִׁים וּמַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר אַתֶּם חֲפֵצִים הִנֵּה בָא אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת:...הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם יְקֹוָק הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא" (מלאכי ג' א,כג).

אחד הציוויים החזקים ביותר המופיעים בתורה הוא הציווי לעבוד את הקב"ה בשמחה. ציווי זה מופיע בדרך מאוד מיוחדת דווקא בפרשת ה"ברכות". בפרשת כי תבא אנו מוצאים את אזהרת התורה:
"וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה וּרְדָפוּךָ וְהִשִּׂיגוּךָ ... תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל: (דברים כ"ח מה-מז).

אף על פי כן, יש מצווה אחת שמקיימים אותה תמיד דווקא מתוך בכי. זו מצוות המילה, בכיו של התינוק בזמן מילתו הוא המשך ישיר של בכיו בזמן לידתו. כשם שהבכי הראשון משמח כך גם השני (עם כל הצער על הכאב).
אליהו הקנאי שטען: "כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (מלכים א י"ט י), נשלח על פי המדרש לבקר בכל ברית מילה, שם מכינים לו "כסא של אליהו" כדי להיווכח שעם ישראל לא הפר את הברית. אליהו נשלח באופן קבוע אל התינוקות הבוכים כדי לנחמם וכדי לתקן את קיטרוגו.
מכאן המרחק לזיהוי של פנחס ואליהו קצר מאוד. פנחס המלאך הוא שמקנא מתוך חשש שהברית תופר והוא נשלח אל הבוכים גם בספר במדבר וגם בספר במדבר. אליהו המקנא והמכונה מלאך הברית, נשלח גם הוא אל הבוכים בכל ברית מילה. קביעתם של חכמים פנחס דא אליהו, יש לה מקורות ברורים גם בלשון הפסוקים.

הבה נתפלל כי נזכה לקיים הרבה מצוות בשמחה ובטוב לבב
ולהמשיך להוכיח כי ה"ברית" לא תופר.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il