ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
- מדורים
- יש שואלים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
כל אדם שעומד לפני משפט, אפילו אם לא מדובר בעניין כל כך משמעותי וחשוב, כמו משפט תעבורה על איזו עבירת תנועה שהוא עבר, עבירת חריגה בבניה או השתתפות בהפגנה בלתי חוקית - הרי שכאשר יום המשפט התקרב הוא עומד במתח נפשי, וכולו טרוד בשאלה מה יפסוק לו השופט, האם יעניש אותו בעונש חמור או עונש קל. מי שהתנסה בכך יודע שהלב ממש מלא טרדה מה יהיה עם המשפט, 'איך אני אסביר את עצמי, איך אתנצל, איך אשכנע את השופט שבעצם הייתי בסדר והעבירה לא הייתה כל כך חמורה'. גם אם התוצאות יכולות להיות לכל היותר קנס מסוים או מאסר קטן, הלב טרוד בכך, וכמה ימים לפני המשפט אין לאדם שקט נפשי, הוא חושב רק על השאלה מה אעשה כדי לצאת זכאי ואיך אסביר את עצמי.
ואם כך אדם מרגיש כשהוא עומד לפני דין פעוט ולא משמעותי, ולכל היותר צפוי לו עונש קל, על אחת כמה וכמה שכך צריך כל אדם לחוש לקראת יום הדין הגדול, כשהוא עומד לתת דין וחשבון על כל מעשיו במשך השנה, ועל כל מעשיו בכלל. צריך אדם לחוש, לחשוב ולהרגיש - כפשוטו של דבר - שהוא עומד לפני יום הדין, ולהכין את עצמו איך לצאת זכאי בדין, איך לתקן את מעשיו ולחזור בתשובה, לשפר מעשים ולהוסיף זכויות, וכך להגיע ליום הדין בצורה היותר נכונה והיותר שלמה.
אם חסר לאדם משהו בתחושה הזו - יש בכך חיסרון באמונה, שהרי האדם אינו חש את העובדה המציאותית ואת הקביעה האלוקית שבכל שנה ושנה הקב"ה יושב על כסא דין בראש השנה, ודן את כל העולם כולו ואת כל אדם בפני עצמו.
וכיון שהדיון הזה אינו רק על האדם בעצמו אלא על כל העולם, גם ההתכוננות לראש השנה צריכה להיות הרבה יותר גדולה מאשר ההתבוננות הפרטית. לא מספיק לחשוב מה יקרה לי, איך אני אתמודד ואיך אני אעבור את יום הדין ואצא ממנו בשלום, אלא כל אדם צריך לחשוב גם על האחריות הכללית שיש לו ועל המציאות הכללית. כל אדם יודע שיש לו חלק בדין הכללי, והוא ערב על מה שקורה לאחרים. עניננו בימים הללו הוא להיות חרדים, כפי שאומר הנביא עמוס 1 "אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו"? צריך להרגיש את התחושות הללו באופן ממשי, באמונה שלמה שצריך לשפר את המעשים ולתקן את הלבבות לקראת יום הדין, ובאמונה שלמה שאם אנחנו נתקן עצמנו ונשפר את דרכינו אז נצא זכאים, אותנו ואת כל בית ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
