ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- שיעורים נוספים
היה זה בתקופה שבה נפל מסך הברזל, ויהודי רוסיה עלו לארץ בהמוניהם. בתוך שנה אחת הגיעו לארץ כ200,000 עולים חדשים, ולצערנו רבים מהם נותקו בכוח מהיהדות תחת מגף הברזל הקומוניסטי, ולא ידעו כיצד לחגוג ליל סדר כהלכתו.
באותו זמן, ביקש אחד ממרכזי הקליטה ממשפחות הישוב קדומים, הישוב שבו גדלתי, לארח את אותם עולים יקרים בסדר פסח, ולהטעימם מעט מאור החג. כידוע, "כל דצריך ייתי ויפסח", ואף משפחתנו הזמינה את אחת המשפחות לסדר.
הפנו אלינו משפחה שנחתה בליל בדיקת חמץ בארץ, כלומר בתוך היממה הראשונה לעלייתם ארצה. המשפחה כללה – סבתא, אמא ונכדה בלבד, ומטבע הדברים הם לא ידעו כלל עברית, ורק בשלב מסויים במהלך הסדר, בהתרגשות גדולה, צץ לסבתא זיכרון עמום מלילות הסדר שחוותה בילדותה, לפני שנות הניתוק הארוכות.
זכינו לחגוג עימם את החג, ובמוצאי יום טוב ראשון עבר אוטובוס בין בתי המשפחות, להסיע את כל העולים חזרה למרכז הקליטה. יצאנו כל המשפחה לחצר ללוותם בדרכם, ואימי שתחיה ליוותה אותם לתוך האוטובוס עד שהתיישבו במקומותיהם.
והנה, כשאימי יורדת מהאוטובוס, אנו מבחינים שהיא בוכה בהתרגשות. שאלנו אותה – אמא, למה את בוכה?
והיא ענתה לנו – נזכרתי בימי ילדותי, כשהרוסים לא נתנו לאף יהודי לעלות ארצה, וכ- 3 מיליון יהודים היו כלואים שם מאחורי מסך הברזל. בכל שנה, בליל הסדר, היינו מזכירים אותם, ומתפללים שיזכו לעלות ארצה, אך בדרך הטבע לא ראינו סיכוי שיתנו להם לעלות. באותם שנים, אמרנו לעצמנו, וודאי הם יעלו כשהמשיח יבוא. והנה, כעת, כשאני זוכה לראות אותם עולים ארצה, איך לא אבכה משמחה?
סיפור זה מחבר אותי באופן אישי לציווי מרכזי בליל הסדר.
"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו, כאילו הוא יצא ממצריים... לא את אבותינו בלבד גאל הקדוש ברוך הוא, אלא אף אותנו גאל עימהם, שנאמר: ואותנו הוציא משם, למען הביא אותנו, לתת לנו את הארץ...".
יש מי שמבין את הציווי הזה בכך שעלינו להרגיש בליל הסדר, שמכוח יציאת מצריים של אבותינו, אף אנו נגאלנו, שהרי ללא שהם היו יוצאים ממצריים, הרי היינו עדיין משועבדים במצריים.
אולם, אפשר להבין זאת ברובד גבוה יותר. עלינו לחפש את הנקודות בחיינו שלנו, בחיים של כל דור ודור, שבהם אנו פוגשים את יציאת מצריים שלנו. עלינו לחוות בליל הסדר את הנקודות שבהם ה' גואל אותנו בדור שלנו באופן כללי כעם, ומכוח זה גם כל הגאולה של כל אחד מאיתנו באופן אישי.
יש משפחות שהסבא מספר את סיפור הצלתו ממות לחיים או סיפור עלייתו ארצה, ובאופן כללי כדאי לכל אחד מאיתנו לחפש את הנקודות שבהם הוא חווה בעצמו גאולה בדורנו שלנו.
ונחתום בדקדוק בלשון ההגדה. בתחילת ה'מגיד' אנו אומרים: "ואילו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצריים, הרי אנו ובני בנינו משועבדים היינו לפרעה במצריים", ובסוף ה'מגיד' אנו אומרים את הציטוט שהבאנו לעיל: "בכל דור ודור וכו'".
למעשה, אלו שתי אמירות דומות ומקבילות, אך גם יש הבדלים ביניהם. ההבדל הראשון - האמירה שבתחילת ההגדה מדברת על השלילה, על ה'גנות', על כך שאם לא היינו נגאלים עדיין היינו משועבדים, ואילו האמירה שבסוף ההגדה מדברת על החלק החיובי, על ה'שבח', ("מתחיל בגנות ומסיים בשבח"), על כך שאנו בעצמנו נגאלנו.
ההבדל השני הוא ההבדל אליו התייחסנו. באמירה הראשונה מדובר על כך שגאולת אבותינו הצילה גם אותנו, האמירה האחרונה מדברת על הגאולות המתחדשות ובאות בכל דור.
ודומה, שזה בדיוק התהליך שעלינו לעבור במהלך ההגדה, לעבור מהגנות לשבח, ולהפנים שהגאולה לא קרתה בעבר הרחוק, אלא אנו הולכים ונגאלים כל העת.
ויהי רצון, שנזכה להיגאל בשלמות ולחזות בעינינו בשוב ה' ציון!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















