ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שידורים חיים מיוחדים לכבוד חג מתן תורה
בית המדרש שבת ומועדים שיעורים נוספים

ליל סדר שונה ממה שחלמתם?

לחץ להקדשת שיעור זה
מספרים על הצדיק רבי שמואל מקאריב, מתלמידי החוזה מלובלין, שהיה עני מרוד אך קיבל על עצמו שלא יבקש דבר מאנשים, ורק אם יהיה מי שיתעורר מעצמו ויתן לו, יקבל ממנו.
פעם לא היו לו כלום לצורכי חג הפסח, והיה לו צער גדול מהעניין. אך החוזה מלובלין דאג לתלמידו מרחוק וביקש מאחד מתלמידיו שישלח לרבי שמואל את כל צורכי החג. רק בערב פסח לפנות ערב, הגיע אליו עגלה ובה כל צורכי החג.
מרוב שמחה על העניין, ישב רבי שמואל לעשות את הסדר בהרחבת הדעת ובהתלהבות. ואכן, בזכות השמחה הוא זכה למדרגות קדושות, עד שהתפשט ממש מהעולם הזה וחש כאילו הוא טס בשמיים, והיה נראה לו שמעולם לא עשה סדר במעלה גדולה כל כך.
כידוע, בחוץ לארץ יש גם ליל סדר שני. מעט לפני ליל הסדר השני, שכב רבי שמואל לנוח קמעא, והנה הוא נרדם וישן זמן רב, והתעורר רק מעט לפני חצות הלילה. מיד קם ועשה את הסדר במהירות עצומה, כדי להספיק ולהגיע לאכילת האפיקומן קודם חצות. כה מהר היה הסדר, עד שדימה רבי שמואל שמעולם לא עשה סדר כה שפל, ובוודאי אין אדם בעולם שעשה סדר כה גרוע, והצטער מהעניין צער גדול.
אחר הפסח, נסע רבי שמואל לרבו חוזה מלובלין, ומיד שנכנס אל הרבי, אמר לו החוזה:
"נראה נא בטיב הסדרים שערך רבי שמואל. הלילה הראשון – שפל, שפל מאוד. טס בשמיים... מה זו טיסה בשמיים? (זלזל בעניין)...
הלילה השני – יפה, יפה מאוד. אין במציאות מי שיערוך סדר קדוש ונעלה כזה, כמו שערך רבי שמואל בלילה השני". (סיפורי חסידים, מועדים, מס' 312).
סיפור נוקב מאוד, שיכול לחזק אותנו ולרומם אותנו בליל הסדר השנה. יתכן ורבים רבים מאיתנו, לא יחגגו את ליל הסדר כמו שהם תכננו. במקרים רבים, הסדר יחגג במתכונת משפחתית שונה, עם הכנות מצומצמות יותר וכן הלאה.
הסיפור הזה לא בא ללמד אותנו, חלילה, שלעשות סדר מתוך עצב זו מעלה גדולה יותר. להיפך, וודאי שעלינו להשתדל לקיים את מצוות שמחת יום טוב בהידור רב, זו מצווה גמורה. לב שבור זה לא דכאון ועצבות, אלא זו מעלה של ביטול לדבר ה', והשינוי בתוכניותינו מלמד אותנו להתבטל לרצון ה'.
הסיפור הזה מלמד אותנו, שאצל ה' התמונה היא לעיתים שונה מדמיונותיו של האדם. רבי שמואל חשב שהסדר הראשון מעלתו גבוהה והשני מעלתו נמוכה, והנה התברר שהתמונה הפוכה. בסר הראשון שרתה עליו מעט ממידת גבהות הלב, ואילו בסדר השני הוא היה בביטול לה', וזה אשר נרצה בעיני ה'.
ובאמת, עניין זה הוא יסודי מאוד לחג הפסח, חג החירות. בלוח השנה היהודי, יש שני חודשים המבטאים תחילת שנה – תשרי וניסן. בראש השנה בתשרי אנו מציינים את יום תחילת העולם כולו. לעומת זאת, בפסח בניסן, אנו מציינים את תחילתו והולדתו של עם ישראל.
ראש השנה זה התחלה על גבי נייר חלק. לפניו, לא היה כלל עולם. לעומתו, פסח מציין את היכולת להתחיל מחדש מתוך עולם בנוי. יש עולם, יש אומות העולם, והנה נולד עם ישראל ומביא בשורה חדשה לחלוטין לעולם, בשורה של חיים רוחניים, חיי התורה.
בפסח, אנו יוצאים ממצריים, החיה עולם חדגוני ולא משתנה, מסביב לנילוס הזורם תדיר כל השנה, כל השנים. ואנו הולכים לארץ ישראל, המרימה עיניה השמיימה אל הגשם, וחייה נעים סביב מעגל השנה המשתנה ללא הרף. זוכרת היא, שמקור החיים בה' האין סופי ברוך הוא.
זוהי היציאה לחירות. מי שיכול לחדש דברים רק מתוך דף חלק, הרי בכוחו לחדש רק דבר אחד, ואליו הוא מתקבע. לעומתו, מי שיודע להתחדש מתוך מציאות קיימת ומשתנה, בכוחו להתחדש ללא גבול, והוא בן חורין אמיתי. בן חורין המחובר לה' האין סופי, המחדש בטובו בכל יום תמיד.
שנזכה בעזרת ה' לעבוד עבודה פנימית, להקשיב למציאות הייחודית שאליה ה' מכווין אותנו השנה, ולדעת שהיא המתאימה והטובה לנו ביותר. אם נזכה בעזרת ה' לשמוח בה, הרי שנהפוך לבני חורין אמיתיים.
ובאמת, חשוב שניזכר שכבר אלפי שנים שלצערנו איננו חוגגים את הסדר שתכננו. הסדר המתוכנן האמיתי הוא בעזרת ה' בירושלים עיר הקודש עם קורבן פסח, שנזכה עוד השנה בעזרת ה' בבית מקדשנו ותפארתנו!
עוד בנושא שיעורים נוספים
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il