ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בהר
שב האיש לביתו, ובעצת אשתו, מכר את ביתו ורכושו, נטל את כל חסכונותיו, ובמאמץ גדול הצליח לגייס את כל הסכום הנדרש. שמח וטוב לב, יצא האיש לטירתו של האציל, ובידו סכום הכסף הכולל את כל רכושו.
והנה, באמצע הדרך, הוא שומע בכי קורע לב. הוא פונה למקור הקול, ומגלה אישה ושבעה יתומים קטנים, המקוננים על אביהם שהסתלק בדמי ימיו, וכעת גם נשבר מטה לחמם והם שרויים בחרפת רעב.
באותו הרגע, הוציא האיש את כל כספו ונתנו לאלמנה, שנדהמה ושמחה למראה הסכום הגדול, שיפרנס אותה ואת משפחתה לתקופה ארוכה.
באותה שעה, נעשה רעש גדול בשמיים, והוחלט לתת לו שכר גדול על מעשהו המופלא, אך כתנאי לכך עליו לעמוד קודם בניסיון נוסף.
והיהודי, שוויתר במסירות נפש על כל כספו ועל העשירות המופלגת שכמעט ונפלה בחלקו, החליט לצאת לנדוד בדרכים, בתקווה שימצא בסוף את פרנסתו. במהלך נדודיו, הגיע לעיר אחת, ונכנס לבית הכנסת, שם פגש יהודי זקן וחביב, שהתעניין במצבו, והיהודי סיפר לו על המעשה הנאצל שעשה לאחרונה.
התפעל הזקן מהמעשה המופלא, והציע ליהודי למכור לו את זכות המצווה בעד סכום כסף מכובד. סירב היהודי למכור את הזכות הגדולה, והזקן הציע לקנות בכסף רב חלקיק מזכות המצווה, אך גם לכך סירב היהודי.
גילה לו הזקן, שהוא אליהו הנביא, שירד לנסותו, וכעת שזכה בניסיון, ביכולתו לבחור עושר או ילדים וכו', והיהודי בחר לזכות בילדים. הבטיח לו הזקן, שיזכה בבן צדיק וקדוש שיאיר עיניהם של ישראל, הלא הוא רבי מנחם מנדלי מרימנוב, (שיום ההילולא שלו ב- יט אייר). (מעשיהם של צדיקים, שמות, 119).
מעניין, שרבי מנדלי מרימנוב מפורסם כיום בעם ישראל, בזכות הסגולה לפרנסה לומר פרשת המן ביום שלישי פרשת בשלח. (יש גם סגולה להדליק נר לעילוי נשמתו ביום ההילולא שלו ולבקש ישועה, ויש שכל פעם שצריכים פרנסה, מדליקים נר לעילוי נשמתו וקוראים פרשת המן). רבי מנדלי דרש בחייו מידי שבת, במשך 22 שנים רצופות, על פרשת המן. מתאימים הדברים לסיפור לידתו, שבאה בעקבות מסירות נפש לדאוג לפרנסתם של יהודים.
ובאמת, סיפור זה מאיר נקודה בפרשתנו. התורה כורכת בפרשייה אחת שתי מצוות. היא פותחת – "וכי ימוך אחיך, ומטה ידו עימך, והחזקת בו... וחי עימך". מפסוק זה, למד הרמב"ם מתנות עניים י, ז), שמתוך שמונה המעלות שיש בצדקה, המעלה הגבוהה ביותר "זה המחזיק ביד ישראל שמך (נהיה עני), ונותן לו מתנה או הלואה או עושה עמו שותפות או ממציא לו מלאכה כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות לשאול, ועל זה נאמר והחזקת בו גר ותושב וחי עמך, כלומר החזק בו עד שלא יפול ויצטרך".
יש כאן חידוש גדול. מדובר כאן באדם שמלווה כסף, שעתיד לחזור אליו, או מספק לאדם אחר עבודה, ובכל זאת זו לעיתים מעלה גדולה ממי שנותן את כספו לצמיתות, כי הוא מעמיד את הנצרך מראש על רגליו. וכפי שאמרו חז"ל (רש"י שם), שכשמעמידים אדם לפני שהתמוטט, קל יותר לשקם אותו.
יש כאן קריאות כיוון לחסד המועדף – לדאוג לאנשים מראש, לפני שהבעיה גדלה, ובנוסף – להשתדל להפוך אותם לאנשים שמחזיקים את עצמם.
יחד עם זאת, טבעו של עולם, שבסוג חסד כזה, יש פחות סיפוק נפשי, כי כביכול אין תחושה שפתרת בעיה קריטית, "והצלת את העולם". זו מצווה, שפחות 'מצטלמת' עם תמונות מזעזעות של מקרר ריק, שהרי הבעיה נפטרה מראש.
והנה, דווקא פרשייה זו, ממשיכה עם איסור ריבית – "אל תיקח מאיתו נשך ותרבית"...". ונשאלת השאלה – מה הקשר בין מצוות הצדקה הייחודית של העמדת אדם על רגליו, לאיסור ריבית?
אפשר לומר, כיוון שמדובר כאן בלווה העומד על רגליו ומשתקם, והמלווה לא חווה סיפוק נפשי גדול מהמצווה, יכול המלווה להתפתות ולהמיר את זכות המצווה הרוחנית, ברווחים כספיים של ריבית, ואף למצוא צידוק בכך שהלווה השתקם ויש ביכולתו לתת ריבית.
מצווה אותנו התורה, לעשות חסד אמיתי לשם שמיים, וחלילה לא להמיר את המעלה הרוחנית ברווחים כספיים!
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
למה ללמוד גמרא?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך ללמוד גמרא?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הלכות שטיפת כלים בשבת
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
