ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
אדר תשע"ח
הפסקת הנשמה ידנית לחולה
השאלה
שו"ת "במראה הבזק" (600)
רבנים שונים
493 - האם זכות רוחנית נחשבת זכות בגיור
494 - הפסקת הנשמה ידנית לחולה
495 - קשירת חצוצרות
טען עוד
אשתו של המטופל אמרה שהיה לו צו הוראה לא לבצע החייאה (דנ"ר Do Not Resuscitate) מהפוסק שלה, והיא לא רצתה שיחברו את בעלה למכונת הנשמה.
כאמור, האחות כבר התחילה לנסות להנשים את המטופל בידיה על ידי שקית ההנשמה ועדיין לא הפסיקה את הפעולה הזאת. הבעיה מבחינת ההלכה היא שאם המטופל לא יתחבר למכשיר ההנשמה, לפי תקנון בית החולים ידרשו צוות הרופאים מהאחות להפסיק לנסות להנשים את הזקן על ידי שקית ההנשמה, ועל ידי זה לחרוץ את דינו למוות.
לכאורה הדין של שב ואל תעשה אינו שייך בנדון דידן כמו שהוא שייך כשיש צו הוראה שלא לבצע החייאה. תנאיו של צו לא לבצע החייאה מחייבים את המטפלים במטופל להימנע מלחבר אותו למכשיר הנשמה או שום אמצעי מחיה מלאכותי אחר, מה שאין כן בנדון דידן, שיש מעשה בידיים שמבקשים להפסיק.
לכן, לפי הנ"ל, האם מצד הדין מותר לרופאים להגיד לאחות להפסיק לנסות להנשים את הזקן ביד?
תשובה
אסור לעשות פעולה חיובית הגורם לקרבת מיתתו של חולה, גם אם החולה גוסס. אבל אם חייו של הגוסס מוארכים על ידי פעולה מתמשכת, כגון על ידי דפיקות הסמוכות אליו, מותר להפסיק את הפעולה הזו למרות שעל ידי כך החולה ימות 1 .
נראה ברור שכמו כן, במקרה שבו נפסקה הוראה על ידי פוסק מוסמך שלא לבצע החייאה (דנ"ר Do Not Resuscitate), עדיין אין להתיר פעולה חיובית הגורמת באופן ישיר לקרבת מיתתו של החולה. אבל כן מותר להסיר מונע אף שעל ידי זה החולה ימות בעקיפין.
בנדון דידן, שבו האחות עושה פעולות חוזרות ונשנות של לחיצה על המפוח, הפסקת הלחיצות תיחשב כהסרת מונע, כמו הפסקת דפיקות מאריכות החיים. לכן מותר להפסיק את פעולת ההנשמה הידנית גם מבלי לחבר את החולה למכונת הנשמה.
נעיר שהגרש"ז אויערבאך כתב 2 לגבי חולה גוסס ש"סובל מכאבים ויסורים גדולים או אפילו סבל נפש חזק מאוד, חושבני שאוכל וחמצן לנשימה חייבים ליתן לו גם נגד רצונו". נראה שגם במצב שבו נפסקה לחולה הוראת דנ"ר, יש לתת חמצן לחולה על ידי צינורית או מסכה 3 .
מכל מקום, גם הגרשז"א היה מודה בגוסס הנ"ל שאין חיוב לחברו למכשיר הנשמה 4 . ונראה שהוא הדין גם בחולה שנפסקה עבורו הוראת דנ"ר 5 .
נדגיש שאין תשובה זו דנה בחולה אשר כבר חובר למכונת הנשמה, שבו נחלקו אם ומתי מותר לנתק אותו ממנה 6 .
^ 1. כתוב ברמ"א (יו"ד שלט, א): "וכן אסור לגרום למת שימות מהרה, כגון מי שהוא גוסס זמן ארוך ולא יוכל להפרד, אסור להשמט הכר והכסת מתחתיו, מכח שאומרין שיש נוצות מקצת עופות שגורמים זה וכן לא יזיזנו ממקומו. וכן אסור לשום מפתחות ב"ה [=בית הכנסת] תחת ראשו, כדי שיפרד. אבל אם יש שם דבר שגורם עכוב יציאת הנפש, כגון שיש סמוך לאותו בית קול דופק כגון חוטב עצים או שיש מלח על לשונו ואלו מעכבים יציאת הנפש, מותר להסירו משם, דאין בזה מעשה כלל, אלא שמסיר המונע".
לדיונים לגבי המעמד ההלכתי של פעולת הסרת מונע, ראה בדברי הגרז"נ גולדברג בעמק הלכה-אסיא [חלק א] עמוד 64 ואילך; יחל ישראל חלק ב סימן פא.
^ 2. שו"ת מנחת שלמה חלק א סימן צא אות כד. הרב פרופ' אברהם שטינברג באנציקלופדיה הלכתית רפואית, ערך "נוטה למות (א)", עמוד 144, כתב: "באופן עקרוני יש חובה להמשיך בכל הטיפולים הממלאים צרכים טבעיים של החולה, כגון אוכל, שתיה וחמצן... דבר זה חייבים לעשות גם נגד רצונו של החולה". נראה ברור מהקשר הדברים שהכוונה היא שיש חובה גם להתחיל לספק דברים אלה, ולא רק "להמשיך" את נתינתם אם כבר התחילו לתת אותם.
^ 3. בגלל היותו "ממלא צורך טבעי של החולה". בשו"ת אגרות משה (חו"מ חלק ב סימן עג) כתב: "וחולה מסוכן שאינו יכול לנשום צריך ליתן לו חמצן (אקסידזשען) אף שהוא באופן שא"א לרפאותו, שהרי הוא להקל מיסוריו, דהיסורין ממה שא"א לנשום הם יסורים גדולים והחמצן מסלקן".
^ 4. ראה בדברי הרב פרופ' אברהם שטינברג שם עמוד 144–145.
^ 5. שהרי זוהי עצם הגדרת הוראת הדנ"ר, שלא לחברו למכשירים כמו הנשמה מלאכותית.
^ 6. ראה בענין זה במקורות שהביא הרב פרופ' אברהם שטינברג באנציקלופדיה הלכתית רפואית שם, עמוד 148–151.

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

איך מותר להכין קפה בשבת?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

איך ללמוד גמרא?

כאב הגלות ותקוות הגאולה
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

האור החיים הקדוש מלחמת מדין- סוד טהרת הכוונה
הרב מסביר את מלחמת מדין בפרשת מטות ומסביר כיצד הניצחון בה התבסס לחלוטין על טהרה אישית וכוונת הלב לשם שמיים, כפי שבא לידי ביטוי בציץ הקדוש שלקחו הלוחמים למערכה. מתוך סיפור המלחמה ובחירת השבטים היוצאים לקרב, אנו לומדים מסר עמוק לחיים על החשיבות העצומה של עשיית מצוות ומעשים מתוך כוונה טהורה ומסירות נפש.

מטות פרשת מטות – נקמה ותקומה
נקמה בישראל אינה עניין של שנאה ומשטמה ו"נחזיר להם" אלא דבר קדוש ונעלה של תיקון עולם רפואת האומה והנפגעים המושפלים

יסודות הש"ס פשט ודרש בפרשת נדרים
ביאור פרשת נדרים על דרך הפשט, וביאור הפרשה על דרך הדרש ואיך הוא מתבקש.

אורות התשובה - הרב הראל כהן יראת חטא- חזרה אל הטבע
אורות התשובה פרק ו פסקה ג'
הרב מסביר שיראת החטא היא טבעית לכל אדם בעולם כלפי המוסר הכללי, ואצל ישראל זה גם כלפי התורה והמצוות, וכדי שזה יחזור להופיע באומה צריך לחזק את הקביעת עיתים לתורה אצל ההמון ולימוד במרה גבוה אצל התלמידי חכמים שיחזירו את הטבע הרוחני לאומה.

אחדות ומחלוקות אלו ואלו דברי א־לוהים חיים, והלכה
האם המחלוקות הן תוצאה של לימוד מרושל או אבן יסוד בבניין העולם? עיון בתורתם של רבים מגדולי ישראל מלמד אותנו על הדרך שבה עלינו להתייחס לדעות מנוגדות לשלנו

רביבים לייקר את ערכם של המורים והמורות
עלינו לייקר את מעמדם של המורים והמורות בישראל, שכן החינוך הוא הבסיס לכל הדברים הטובים | מלמדי התינוקות הם השומרים על ערי ישראל, שבזכות תורתם ולימודם ישראל מתקיימים על אדמתם | גם אם פרנסתם אינה מרווחת לכאורה כמו מקצועות אחרים, תנאיהם נוחים יחסית, קביעותם מובטחת, והם זוכים לסיפוק במעשיהם ובזמן להשקיע במשפחתם

אור החיים על הפרשה תשובת משה לטענות בני גד ובני ראובן
אור החיים על פרשת מטות חלק א'
הסיבה שבני גד ובני ראובן הזכירו את שמות הערים בבקשה שלהם. בקשת בני גד ובני ראובן לנחול בעבר הירדן המזרחי ותשובת משה.

כשרות מעמדו ההלכתי של בשר מתורבת
הרב בוחן את כשרותו של בשר מתורבת המופק מתאים מן החי, תוך השוואה לסוגיות תלמודיות ממסכת נדרים העוסקות ביחס שבין "עיקר איסור" ל"תוספת", ובשאלת ביטול איסור על ידי גידולי היתר. דרך ניתוח שיטות הראשונים (כגון הרא"ש, הר"ן והרמב"ם) בדיני גידולי איסור, מציג הרב כיוונים הלכתיים אפשריים להיתר, כדוגמת הסתמכות על התפתחות רב-שלבית ("גידולי גידולים") המבטלת לחלוטין את התא המקורי.

אור החיים על הפרשה בקשת בני גד ובני ראובן
אור החיים על פרשת מטות חלק א'
טעם הזכרת הכתוב בנוסף למשה גם את אלעזר הכהן ונישאי העדה כשבני גד ובני ראובן באו לבקש לנחול בעבר הירדן המזרחי. בני גד ובני ראובן הזכירו את המקומות בתור סתירות לטענות שאפשר לטעון נגד בקשתם.

אורות התשובה - הרב הראל כהן בטחון התשובה אפילו בזמן החטא
אורות התשובה פרק ו פסקה ב'
הרב מסביר שהתשובה תמיד שרויה בלב האדם אפילו בשעת החטא, רק שכח זה לא מופיע כעת אלא גנוז הוא ומחכה לשעה שבא האדם יחזור בתשובה. דבר זה נותן לאדם ביטחון לחזור בתשובה כי הוא מבין שבעצמותו הוא טוב והחטא הוא רק חיצוני לו.

אור החיים על הפרשה דרכים לקניין תורה ע"פ שמות בני יששכר
אור החיים על פרשת פנחס חלק ב'
חזרת ישראל מהגלות, האור החיים לומד את השמות של בני יששכר בתור משל ללומדי התורה.

וירא הייחודיות שברות המואביה
הקשר בין ישראל לעמון ומואב - ג'
ישנו עניין פנימי וחיובי בעמון ומואב שקיים רק אצל הנקבות שבהם, ובזכותו אנו מקבלים אותן לבוא בקהל. מהו אותו הדבר? כיצד זה מתבטא ברות המואביה ובנעמה העמונית? וכיצד עניין זה מייחד את מלכות בית דוד?

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מקור החול בקודש הקודשים
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ו'
יש מקור אלוקי אחד שמתגלה בקודש וחול, והחינוך צריך לתת מקום לשניהם מתוך הדגשה לחיבור של זה אל האמונה.

תורה והלכות ציבור גואל הדם
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
דין גואל הדם. רוצח במזיד נהרג. רוצח באונס פטור. רוצח בשוגג. גלות לעיר מקלט. גלתה סנהדרין וביטול עונש מוות. חוק לביטול עונש מוות. אחריות גואל הדם להעמדה לדין את הרוצח במזיד. חוק זכויות נפגעי עבירה. גואל הדם בזמן הזה. מצווה או היתר לגואל הדם להרוג את הרוצח בשגגה.

מידות הראי"ה השקפת עולם ואמונה
אמונה י"א - י"ב
השיעור עוסק בהשקפת העולם הישראלית, הרואה בעולם החומרי הנוכחי מצב זמני, חסר ומקולל מימי חטא אדם הראשון, שעתיד להגיע לתיקון ולגאולה שלמה. בנוסף, השיעור מנתח את התפתחות האמונה בעם ומסביר כיצד האדם נדרש לזקק את תפיסת האלוהות מתיאורים גשמיים וילדותיים כדי להגיע להבנה רוחנית, עמוקה וטהורה יותר.
















