ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- כשרות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוחנן מ' ישמח בן משה
על פניו, ב"בישול" משתמשים בנוזלים בכדי להעביר את הטעם בכל המאכל. אך נלמד כעת שהדברים אינם כה פשוטים.
נבחן את המצב הבא: חמין מתבשל בסיר. חתיכת בשר גדולה נמצאת בחמין, אך חציה בולט החוצה מעל הרוטב של התבשיל. מעט חלב נופל על החלק הבולט של הבשר.
אפשר לטעון שהטעם שמגיע לחלק שנמצא מחוץ לרוטב נשאר מקומי, ולפיכך דינו יהיה כדין צלי. אך יתכן שההיפך נכון: מכיוון שהחתיכה גם נוגעת ברוטב, אין לראות אותה כנפרדת משאר התבשיל כלל.
במסכת חולין (דף קח ע"ב) נאמר שטיפת חלב נופלת על חתיכה, בשר החתיכה נאסר, ולפי רבי יהודה הפוסק שאין ביטול למין במינו הבשר שנאסר לא מתבטל. חכמים חולקים ואומרים שמין במינו בטל ברוב, ולכן יש לשער את החלב כנגד הקדירה כולה. רבי יהודה הנשיא אומר שדברי רבי יהודה רלוונטיים רק אם לא ערבב את האיסור (שבחתיכה) לתוך התבשיל מיד עם נפילת החלב.
לכאורה ההיגיון בדבריו הוא כך: אם ערבבו את האיסור לתוך התבשיל מיידית, הרי שהאיסור מתערבב בכל התבשיל כולו, ואם כך יש לשער את האיסור כנגד כל התבשיל, ולא רק כנגד החתיכה עליה נפל האיסור. לכאורה גם ההיפך נכון: אם לא יערבבו כלל, האיסור יישאר בחתיכה בלבד, ולא יאסור את שאר התבשיל. אם הדברים נכוחים, יתכן ותהיה חתיכה שפיזית נמצאת בתוך סיר, בלועה מאיסור, החתיכה הזו (או חלק ממנה) תיאסר, ושאר התבשיל לא יושפע מכך כלל.
חמדת השבת (104)
הרב בצלאל דניאל
127 - איסור שנגע בצלי
128 - בין צלי ובישול
טען עוד
מדויק בלשונו של רש"י שאם החתיכה נמצאת חלקית בתוך התבשיל, ואיסור נופל על החלק של החתיכה הנמצא מעל התבשיל, במצב זה האיסור ישפיע על החלק שמחוץ לתבשיל בלבד. דינו של חלק זה של החתיכה יהיה כצלי (כל עוד אינו מנער או מכסה, ובכך מכניס את החלק הזה של החתיכה לתוך התבשיל). הרשב"א פוסק כך מפורשות: גם אם החתיכה נמצאת ברוטב חלקית, החלק שמחוץ לרוטב נידון לעצמו, כחתיכת צלי העומדת מעל תבשיל.
(הראבי"ה (המובא במרדכי) מציין שמוכרחים להניח שהאיסור נפל במרחק מסוים מהתבשיל. אם הוא נפל פחות מ'כדי נטילה' מהתבשיל, לכאורה חלק זה החתיכה קרוב מדי לתבשיל בכדי שנוכל לומר שהאיסור אינו משפיע עליו).
הרא"ה חולק על דבריהם. לשיטתו, אם החתיכה נוגעת ברוטב, הנוזלים הפנימיים שבה עוברים דרכה ובכך מערבבים את הטעם שנכנס אליה עם כל שאר התבשיל. הווה אומר: אפקטיבית אין הבדל בין חתיכה הנוגעת ברוטב באופן חלקי, וחתיכה השקועה בתוך הרוטב.
גם ר"י סובר כרא"ה: הוא אומר שאם החתיכה נמצאת חלקית ברוטב, אין צורך בניעור או כיסוי. אך המרדכי מביא מחלוקת ראשונים מה יקרה במצב זה לשיטתו: שיטה אחת מבארת את דבריו כשיטת הרא"ה, שאין הבדל בין חתיכה הנמצאת חלקית ברוטב וחתיכה השקועה עמוקות ברוטב. אך לפי בעלי תוספות אחרים, עדיין יהיה הבדל: מכיוון שהאיסור נפל על חלק החתיכה העומד בפני עצמו מחוץ לרוטב, חלק זה ייאסר כצלי. אך המגע עם הרוטב יגרום, בו זמנית, לערבוב גם בשאר התבשיל. אם כך, במצב זה נשער את האיסור שנפל פעמיים: נחשב את החלק החיצוני כצלי, ונחשב את האיסור שנפל כנגד כל התבשיל כולו.
הר"ן מנתח את האירוע באופן מעט יותר מפתיע. הוא מתאר את ההתרחשות כך: איסור נופל על החלק של החתיכה הנמצא מחוץ לרוטב. חלק זה נאסר בפני עצמו. אך מכיוון שהחתיכה גם נוגעת בתבשיל, גם ללא ניעור וכיסוי, עצם המשך הבישול יגרום לטעמים שבחלק שמחוץ לחתיכה להתערב עם שאר התבשיל, כך שבשלב שני נשער את כל החלק שמחוץ לתבשיל כנגד התבשיל (ראוי לציין שהיו שביארו שגם רש"י אמר את דבריו על השלב של הנפילה, אך גם הוא מודה לר"ן שעצם המשך הבישול יערבב את טעם החתיכה שנאסרה בתבשיל כולו).
לחידוד הדברים: יש כאן שתי מחלוקות נפרדות. השאלה הראשונה היא אם החלק של החתיכה הנמצא ברוטב גורם לערבוב של הטעמים שבחלק שמחוץ לרוטב עם שאר התבשיל. לפי רש"י והרשב"א – לא. לפי הרא"ה ר"י ור"ן – כן. אך לפי קבוצת הראשונים השנייה יש לבחון את אופי הקשר בין החלק שמחוץ לרוטב והתבשיל. בתוך שיטה זו למדנו שלוש שיטות:
א.
רא"ה: מהרגע הראשון, במשך כל הבישול כולו, החתיכה נחשבת כנמצאת בתוך הרוטב ממש. המשמעות היא שיש לשער את האיסור שנפל כנגד התבשיל כולו, כאילו האיסור נפל לתוך הנוזלים.
ב. ר"י (לפי ביאור המרדכי): ברגע נפילת האיסור יש לדון בחתיכה הנמצאת במגע עם הרוטב פעמיים: מצד אחד, האיסור משפיע על החלק שמחוץ לרוטב בצורה ישירה, ולכן חלק זה נידון כצלי. מצד שני, הנוזלים הפנימיים בחתיכה מערבים את האיסור בתבשיל כולו מהרגע הראשון, ולכן יש לשער את האיסור בששים כנגד התבשיל כולו. כדבריו פוסקים הרמ"א והש"ך.
ג. ר"ן: האוטונומיה של החלק הנמצא מחוץ לרוטב מייצר שני שלבים: בשלב הראשון, חלק החתיכה הנמצא מחוץ לרוטב יושפע מהאיסור, וייאסר כצלי. בשלב זה החלק שמחוץ לרוטב 'נעשה נבלה'. המשך הבישול יערבב את הטעמים שבחלק החיצוני לתוך התבשיל כולו. כדבריו פוסק הט"ז (הוא מבאר שגם רש"י מודה לדבריו).
לפי הרא"ה: החתיכה נחשבת שקועה מהרגע הראשון, ולכן אין לחלק הנמצא מחוץ לתבשיל אוטונומיה כלל. לפי ר"י: למרות שהאיסור משפיע על החלק שמחוץ לרוטב בפני עצמו, גם התבשיל מושך את טעמו, ויש לשער ששים כנגד האיסור. לפי הר"ן: בעצם יהיו שני שלבים, והמשמעות היא שהתבשיל מושך את הטעם של כל החלק שנאסר. בעוד שלפי ר"י יש לשער כנגד האיסור, לפי הר"ן יש לשער מעבר לכך גם כנגד כל החלק שנאסר. כאמור, למדנו שיטה רביעית:
ד. רש"י והרשב"א: החלק החיצוני של החתיכה ייאסר, בלבד, ולא ישפיע על השאר כל עוד לא מערבבים או מכסים את התבשיל.
ב. ר"י (לפי ביאור המרדכי): ברגע נפילת האיסור יש לדון בחתיכה הנמצאת במגע עם הרוטב פעמיים: מצד אחד, האיסור משפיע על החלק שמחוץ לרוטב בצורה ישירה, ולכן חלק זה נידון כצלי. מצד שני, הנוזלים הפנימיים בחתיכה מערבים את האיסור בתבשיל כולו מהרגע הראשון, ולכן יש לשער את האיסור בששים כנגד התבשיל כולו. כדבריו פוסקים הרמ"א והש"ך.
ג. ר"ן: האוטונומיה של החלק הנמצא מחוץ לרוטב מייצר שני שלבים: בשלב הראשון, חלק החתיכה הנמצא מחוץ לרוטב יושפע מהאיסור, וייאסר כצלי. בשלב זה החלק שמחוץ לרוטב 'נעשה נבלה'. המשך הבישול יערבב את הטעמים שבחלק החיצוני לתוך התבשיל כולו. כדבריו פוסק הט"ז (הוא מבאר שגם רש"י מודה לדבריו).
לפי הרא"ה: החתיכה נחשבת שקועה מהרגע הראשון, ולכן אין לחלק הנמצא מחוץ לתבשיל אוטונומיה כלל. לפי ר"י: למרות שהאיסור משפיע על החלק שמחוץ לרוטב בפני עצמו, גם התבשיל מושך את טעמו, ויש לשער ששים כנגד האיסור. לפי הר"ן: בעצם יהיו שני שלבים, והמשמעות היא שהתבשיל מושך את הטעם של כל החלק שנאסר. בעוד שלפי ר"י יש לשער כנגד האיסור, לפי הר"ן יש לשער מעבר לכך גם כנגד כל החלק שנאסר. כאמור, למדנו שיטה רביעית:
ד. רש"י והרשב"א: החלק החיצוני של החתיכה ייאסר, בלבד, ולא ישפיע על השאר כל עוד לא מערבבים או מכסים את התבשיל.
ארץ חמדה – קישור לשיעורי "מורנו" ביוטיוב ניתן ליצור קשר עם הכותבים דרך: [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
