ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- כשרות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוחנן מ' ישמח בן משה
על פניו, ב"בישול" משתמשים בנוזלים בכדי להעביר את הטעם בכל המאכל. אך נלמד כעת שהדברים אינם כה פשוטים.
נבחן את המצב הבא: חמין מתבשל בסיר. חתיכת בשר גדולה נמצאת בחמין, אך חציה בולט החוצה מעל הרוטב של התבשיל. מעט חלב נופל על החלק הבולט של הבשר.
אפשר לטעון שהטעם שמגיע לחלק שנמצא מחוץ לרוטב נשאר מקומי, ולפיכך דינו יהיה כדין צלי. אך יתכן שההיפך נכון: מכיוון שהחתיכה גם נוגעת ברוטב, אין לראות אותה כנפרדת משאר התבשיל כלל.
במסכת חולין (דף קח ע"ב) נאמר שטיפת חלב נופלת על חתיכה, בשר החתיכה נאסר, ולפי רבי יהודה הפוסק שאין ביטול למין במינו הבשר שנאסר לא מתבטל. חכמים חולקים ואומרים שמין במינו בטל ברוב, ולכן יש לשער את החלב כנגד הקדירה כולה. רבי יהודה הנשיא אומר שדברי רבי יהודה רלוונטיים רק אם לא ערבב את האיסור (שבחתיכה) לתוך התבשיל מיד עם נפילת החלב.
לכאורה ההיגיון בדבריו הוא כך: אם ערבבו את האיסור לתוך התבשיל מיידית, הרי שהאיסור מתערבב בכל התבשיל כולו, ואם כך יש לשער את האיסור כנגד כל התבשיל, ולא רק כנגד החתיכה עליה נפל האיסור. לכאורה גם ההיפך נכון: אם לא יערבבו כלל, האיסור יישאר בחתיכה בלבד, ולא יאסור את שאר התבשיל. אם הדברים נכוחים, יתכן ותהיה חתיכה שפיזית נמצאת בתוך סיר, בלועה מאיסור, החתיכה הזו (או חלק ממנה) תיאסר, ושאר התבשיל לא יושפע מכך כלל.
חמדת השבת (104)
הרב בצלאל דניאל
127 - איסור שנגע בצלי
128 - בין צלי ובישול
טען עוד
מדויק בלשונו של רש"י שאם החתיכה נמצאת חלקית בתוך התבשיל, ואיסור נופל על החלק של החתיכה הנמצא מעל התבשיל, במצב זה האיסור ישפיע על החלק שמחוץ לתבשיל בלבד. דינו של חלק זה של החתיכה יהיה כצלי (כל עוד אינו מנער או מכסה, ובכך מכניס את החלק הזה של החתיכה לתוך התבשיל). הרשב"א פוסק כך מפורשות: גם אם החתיכה נמצאת ברוטב חלקית, החלק שמחוץ לרוטב נידון לעצמו, כחתיכת צלי העומדת מעל תבשיל.
(הראבי"ה (המובא במרדכי) מציין שמוכרחים להניח שהאיסור נפל במרחק מסוים מהתבשיל. אם הוא נפל פחות מ'כדי נטילה' מהתבשיל, לכאורה חלק זה החתיכה קרוב מדי לתבשיל בכדי שנוכל לומר שהאיסור אינו משפיע עליו).
הרא"ה חולק על דבריהם. לשיטתו, אם החתיכה נוגעת ברוטב, הנוזלים הפנימיים שבה עוברים דרכה ובכך מערבבים את הטעם שנכנס אליה עם כל שאר התבשיל. הווה אומר: אפקטיבית אין הבדל בין חתיכה הנוגעת ברוטב באופן חלקי, וחתיכה השקועה בתוך הרוטב.
גם ר"י סובר כרא"ה: הוא אומר שאם החתיכה נמצאת חלקית ברוטב, אין צורך בניעור או כיסוי. אך המרדכי מביא מחלוקת ראשונים מה יקרה במצב זה לשיטתו: שיטה אחת מבארת את דבריו כשיטת הרא"ה, שאין הבדל בין חתיכה הנמצאת חלקית ברוטב וחתיכה השקועה עמוקות ברוטב. אך לפי בעלי תוספות אחרים, עדיין יהיה הבדל: מכיוון שהאיסור נפל על חלק החתיכה העומד בפני עצמו מחוץ לרוטב, חלק זה ייאסר כצלי. אך המגע עם הרוטב יגרום, בו זמנית, לערבוב גם בשאר התבשיל. אם כך, במצב זה נשער את האיסור שנפל פעמיים: נחשב את החלק החיצוני כצלי, ונחשב את האיסור שנפל כנגד כל התבשיל כולו.
הר"ן מנתח את האירוע באופן מעט יותר מפתיע. הוא מתאר את ההתרחשות כך: איסור נופל על החלק של החתיכה הנמצא מחוץ לרוטב. חלק זה נאסר בפני עצמו. אך מכיוון שהחתיכה גם נוגעת בתבשיל, גם ללא ניעור וכיסוי, עצם המשך הבישול יגרום לטעמים שבחלק שמחוץ לחתיכה להתערב עם שאר התבשיל, כך שבשלב שני נשער את כל החלק שמחוץ לתבשיל כנגד התבשיל (ראוי לציין שהיו שביארו שגם רש"י אמר את דבריו על השלב של הנפילה, אך גם הוא מודה לר"ן שעצם המשך הבישול יערבב את טעם החתיכה שנאסרה בתבשיל כולו).
לחידוד הדברים: יש כאן שתי מחלוקות נפרדות. השאלה הראשונה היא אם החלק של החתיכה הנמצא ברוטב גורם לערבוב של הטעמים שבחלק שמחוץ לרוטב עם שאר התבשיל. לפי רש"י והרשב"א – לא. לפי הרא"ה ר"י ור"ן – כן. אך לפי קבוצת הראשונים השנייה יש לבחון את אופי הקשר בין החלק שמחוץ לרוטב והתבשיל. בתוך שיטה זו למדנו שלוש שיטות:
א.
רא"ה: מהרגע הראשון, במשך כל הבישול כולו, החתיכה נחשבת כנמצאת בתוך הרוטב ממש. המשמעות היא שיש לשער את האיסור שנפל כנגד התבשיל כולו, כאילו האיסור נפל לתוך הנוזלים.
ב. ר"י (לפי ביאור המרדכי): ברגע נפילת האיסור יש לדון בחתיכה הנמצאת במגע עם הרוטב פעמיים: מצד אחד, האיסור משפיע על החלק שמחוץ לרוטב בצורה ישירה, ולכן חלק זה נידון כצלי. מצד שני, הנוזלים הפנימיים בחתיכה מערבים את האיסור בתבשיל כולו מהרגע הראשון, ולכן יש לשער את האיסור בששים כנגד התבשיל כולו. כדבריו פוסקים הרמ"א והש"ך.
ג. ר"ן: האוטונומיה של החלק הנמצא מחוץ לרוטב מייצר שני שלבים: בשלב הראשון, חלק החתיכה הנמצא מחוץ לרוטב יושפע מהאיסור, וייאסר כצלי. בשלב זה החלק שמחוץ לרוטב 'נעשה נבלה'. המשך הבישול יערבב את הטעמים שבחלק החיצוני לתוך התבשיל כולו. כדבריו פוסק הט"ז (הוא מבאר שגם רש"י מודה לדבריו).
לפי הרא"ה: החתיכה נחשבת שקועה מהרגע הראשון, ולכן אין לחלק הנמצא מחוץ לתבשיל אוטונומיה כלל. לפי ר"י: למרות שהאיסור משפיע על החלק שמחוץ לרוטב בפני עצמו, גם התבשיל מושך את טעמו, ויש לשער ששים כנגד האיסור. לפי הר"ן: בעצם יהיו שני שלבים, והמשמעות היא שהתבשיל מושך את הטעם של כל החלק שנאסר. בעוד שלפי ר"י יש לשער כנגד האיסור, לפי הר"ן יש לשער מעבר לכך גם כנגד כל החלק שנאסר. כאמור, למדנו שיטה רביעית:
ד. רש"י והרשב"א: החלק החיצוני של החתיכה ייאסר, בלבד, ולא ישפיע על השאר כל עוד לא מערבבים או מכסים את התבשיל.
ב. ר"י (לפי ביאור המרדכי): ברגע נפילת האיסור יש לדון בחתיכה הנמצאת במגע עם הרוטב פעמיים: מצד אחד, האיסור משפיע על החלק שמחוץ לרוטב בצורה ישירה, ולכן חלק זה נידון כצלי. מצד שני, הנוזלים הפנימיים בחתיכה מערבים את האיסור בתבשיל כולו מהרגע הראשון, ולכן יש לשער את האיסור בששים כנגד התבשיל כולו. כדבריו פוסקים הרמ"א והש"ך.
ג. ר"ן: האוטונומיה של החלק הנמצא מחוץ לרוטב מייצר שני שלבים: בשלב הראשון, חלק החתיכה הנמצא מחוץ לרוטב יושפע מהאיסור, וייאסר כצלי. בשלב זה החלק שמחוץ לרוטב 'נעשה נבלה'. המשך הבישול יערבב את הטעמים שבחלק החיצוני לתוך התבשיל כולו. כדבריו פוסק הט"ז (הוא מבאר שגם רש"י מודה לדבריו).
לפי הרא"ה: החתיכה נחשבת שקועה מהרגע הראשון, ולכן אין לחלק הנמצא מחוץ לתבשיל אוטונומיה כלל. לפי ר"י: למרות שהאיסור משפיע על החלק שמחוץ לרוטב בפני עצמו, גם התבשיל מושך את טעמו, ויש לשער ששים כנגד האיסור. לפי הר"ן: בעצם יהיו שני שלבים, והמשמעות היא שהתבשיל מושך את הטעם של כל החלק שנאסר. בעוד שלפי ר"י יש לשער כנגד האיסור, לפי הר"ן יש לשער מעבר לכך גם כנגד כל החלק שנאסר. כאמור, למדנו שיטה רביעית:
ד. רש"י והרשב"א: החלק החיצוני של החתיכה ייאסר, בלבד, ולא ישפיע על השאר כל עוד לא מערבבים או מכסים את התבשיל.
ארץ חמדה – קישור לשיעורי "מורנו" ביוטיוב ניתן ליצור קשר עם הכותבים דרך: [email protected]
כאב הגלות ותקוות הגאולה
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
האם מותר לפנות למקובלים?
איך עושים קידוש?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הלכות שטיפת כלים בשבת
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רמב"ם וכוזרי
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מהות ספר ויקרא ופרשת זכור
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האור החיים הקדוש מלחמת מדין- סוד טהרת הכוונה
הרב מסביר את מלחמת מדין בפרשת מטות ומסביר כיצד הניצחון בה התבסס לחלוטין על טהרה אישית וכוונת הלב לשם שמיים, כפי שבא לידי ביטוי בציץ הקדוש שלקחו הלוחמים למערכה. מתוך סיפור המלחמה ובחירת השבטים היוצאים לקרב, אנו לומדים מסר עמוק לחיים על החשיבות העצומה של עשיית מצוות ומעשים מתוך כוונה טהורה ומסירות נפש.
מטות פרשת מטות – נקמה ותקומה
נקמה בישראל אינה עניין של שנאה ומשטמה ו"נחזיר להם" אלא דבר קדוש ונעלה של תיקון עולם רפואת האומה והנפגעים המושפלים
יסודות הש"ס פשט ודרש בפרשת נדרים
ביאור פרשת נדרים על דרך הפשט, וביאור הפרשה על דרך הדרש ואיך הוא מתבקש.
אורות התשובה - הרב הראל כהן יראת חטא- חזרה אל הטבע
אורות התשובה פרק ו פסקה ג'
הרב מסביר שיראת החטא היא טבעית לכל אדם בעולם כלפי המוסר הכללי, ואצל ישראל זה גם כלפי התורה והמצוות, וכדי שזה יחזור להופיע באומה צריך לחזק את הקביעת עיתים לתורה אצל ההמון ולימוד במרה גבוה אצל התלמידי חכמים שיחזירו את הטבע הרוחני לאומה.
אחדות ומחלוקות אלו ואלו דברי א־לוהים חיים, והלכה
האם המחלוקות הן תוצאה של לימוד מרושל או אבן יסוד בבניין העולם? עיון בתורתם של רבים מגדולי ישראל מלמד אותנו על הדרך שבה עלינו להתייחס לדעות מנוגדות לשלנו
רביבים לייקר את ערכם של המורים והמורות
עלינו לייקר את מעמדם של המורים והמורות בישראל, שכן החינוך הוא הבסיס לכל הדברים הטובים | מלמדי התינוקות הם השומרים על ערי ישראל, שבזכות תורתם ולימודם ישראל מתקיימים על אדמתם | גם אם פרנסתם אינה מרווחת לכאורה כמו מקצועות אחרים, תנאיהם נוחים יחסית, קביעותם מובטחת, והם זוכים לסיפוק במעשיהם ובזמן להשקיע במשפחתם
אור החיים על הפרשה תשובת משה לטענות בני גד ובני ראובן
אור החיים על פרשת מטות חלק א'
הסיבה שבני גד ובני ראובן הזכירו את שמות הערים בבקשה שלהם. בקשת בני גד ובני ראובן לנחול בעבר הירדן המזרחי ותשובת משה.
כשרות מעמדו ההלכתי של בשר מתורבת
הרב בוחן את כשרותו של בשר מתורבת המופק מתאים מן החי, תוך השוואה לסוגיות תלמודיות ממסכת נדרים העוסקות ביחס שבין "עיקר איסור" ל"תוספת", ובשאלת ביטול איסור על ידי גידולי היתר. דרך ניתוח שיטות הראשונים (כגון הרא"ש, הר"ן והרמב"ם) בדיני גידולי איסור, מציג הרב כיוונים הלכתיים אפשריים להיתר, כדוגמת הסתמכות על התפתחות רב-שלבית ("גידולי גידולים") המבטלת לחלוטין את התא המקורי.
אור החיים על הפרשה בקשת בני גד ובני ראובן
אור החיים על פרשת מטות חלק א'
טעם הזכרת הכתוב בנוסף למשה גם את אלעזר הכהן ונישאי העדה כשבני גד ובני ראובן באו לבקש לנחול בעבר הירדן המזרחי. בני גד ובני ראובן הזכירו את המקומות בתור סתירות לטענות שאפשר לטעון נגד בקשתם.
אורות התשובה - הרב הראל כהן בטחון התשובה אפילו בזמן החטא
אורות התשובה פרק ו פסקה ב'
הרב מסביר שהתשובה תמיד שרויה בלב האדם אפילו בשעת החטא, רק שכח זה לא מופיע כעת אלא גנוז הוא ומחכה לשעה שבא האדם יחזור בתשובה. דבר זה נותן לאדם ביטחון לחזור בתשובה כי הוא מבין שבעצמותו הוא טוב והחטא הוא רק חיצוני לו.
אור החיים על הפרשה דרכים לקניין תורה ע"פ שמות בני יששכר
אור החיים על פרשת פנחס חלק ב'
חזרת ישראל מהגלות, האור החיים לומד את השמות של בני יששכר בתור משל ללומדי התורה.
וירא הייחודיות שברות המואביה
הקשר בין ישראל לעמון ומואב - ג'
ישנו עניין פנימי וחיובי בעמון ומואב שקיים רק אצל הנקבות שבהם, ובזכותו אנו מקבלים אותן לבוא בקהל. מהו אותו הדבר? כיצד זה מתבטא ברות המואביה ובנעמה העמונית? וכיצד עניין זה מייחד את מלכות בית דוד?
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מקור החול בקודש הקודשים
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ו'
יש מקור אלוקי אחד שמתגלה בקודש וחול, והחינוך צריך לתת מקום לשניהם מתוך הדגשה לחיבור של זה אל האמונה.
תורה והלכות ציבור גואל הדם
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
דין גואל הדם. רוצח במזיד נהרג. רוצח באונס פטור. רוצח בשוגג. גלות לעיר מקלט. גלתה סנהדרין וביטול עונש מוות. חוק לביטול עונש מוות. אחריות גואל הדם להעמדה לדין את הרוצח במזיד. חוק זכויות נפגעי עבירה. גואל הדם בזמן הזה. מצווה או היתר לגואל הדם להרוג את הרוצח בשגגה.
מידות הראי"ה השקפת עולם ואמונה
אמונה י"א - י"ב
השיעור עוסק בהשקפת העולם הישראלית, הרואה בעולם החומרי הנוכחי מצב זמני, חסר ומקולל מימי חטא אדם הראשון, שעתיד להגיע לתיקון ולגאולה שלמה. בנוסף, השיעור מנתח את התפתחות האמונה בעם ומסביר כיצד האדם נדרש לזקק את תפיסת האלוהות מתיאורים גשמיים וילדותיים כדי להגיע להבנה רוחנית, עמוקה וטהורה יותר.
