התרחקות מן המחלוקת והיחס לנוצרים | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
חומש במדבר
קרח

קטגוריה משנית

מדורים
רביבים

162

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

בפרשת חוקת (פרק יז) מבואר שלאחר שפצתה האדמה את פיה ובלעה את קורח ועדתו, "וילונו כל עדת בני ישראל ממחרת על משה ועל אהרן לאמר אתם המיתם את עם ה'". בזמן שהם מתלוננים, ירד פתאום עמוד הענן וכיסה את המשכן, וכבוד ה' נגלה. "ויהי בהיקהל העדה על משה ועל אהרן, ויפנו אל אוהל מועד והנה כיסהו הענן וירא כבוד ה'". העם כולו נרעד, ומשה נקרא אל הקודש, ואהרן הצטרף אליו. "ויבוא משה ואהרן אל פני אוהל מועד", הם עדיין לא ידעו מה פשר הגילוי. "וידבר ה' אל משה לאמר: הרומו מתוך העדה הזאת ואכלה אותם כרגע. וייפלו על פניהם".
בעודו נופל על פניו בתפילה של מסירות נפש למען ישראל, משה הבין שמלאך המוות כבר קיבל רשות להכות, ומתוך תפילתו הזדקף והורה לאהרן להקטיר קטורת ובכך להפר את פקודת ה', "לסרב פקודה", ובמקום להיבדל מהעם – ללכת אליהם עם הקטורת כדי לעצור את המגפה. "ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטורת והולך מהרה אל העדה, וכפר עליהם, כי יצא הקצף מלפני ה' החל הנגף. וייקח אהרן כאשר דיבר משה וירץ אל תוך הקהל, והנה החל הנגף בעם, וייתן את הקטורת ויכפר על העם. ויעמוד בין המתים ובין החיים ותיעצר המגפה. ויהיו המתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות מלבד המתים על דבר קורח. וישב אהרן אל משה אל פתח אוהל מועד והמגפה נעצרה".

על מה יצא הקצף
ישראל אכן חטאו בכך שהתלוננו על משה ואהרן, אבל עדיין אין זה מובן: מדוע נחשב להם חטא זה לחמור כל כך, עד שיצאה עליהם גזרת כיליון?
אלא שבאמת בתלונתם הכניסו את עצמם כשותפים מלאים במחלוקת נגד משה רבנו. קורח ועדתו היו מיעוט מבוטל, כמה מאות מישראל בלבד. אילו העם היה מתקומם נגדם היו קורח ועדתו נסוגים בבושת פנים, ולא הייתה מתפתחת מחלוקת. כך היה ראוי להם לישראל שינהגו, אחר כל הטובה שבאה לישראל בדור ההוא על ידי משה רבנו. אבל הם עמדו וראו כיצד קורח ועדתו מביישים את משה ואהרן, ושתקו. אף היה חשש שישלחו יד במשה ואהרן, שכן בתוך אירועי המחלוקת היו מצבים שבהם עמדו משה ואהרן לבדם מול מאות מעדתו של קורח, ואולם גם אז ישראל נותרו במקומם ונתנו לבעלי המחלוקת לאיים על משה ואהרן ולהתסיס את העם, עד שהוצרך משה רבנו לבקש את עזרת ה', שיעניש את עדת קורח, כדי שידעו כולם שתורתו אמת.
לאחר כל זאת עוד העזו ישראל להתלונן על מיתתם הקשה של החולקים על משה, ואז נפרע מהם ה' על ששתקו ולא מחו, וגרמו בעצמם למחלוקת שסיכנה את עתיד העם ומורשת התורה. ואף שבעדת קורח היו אנשים נכבדים ביותר, העם היה צריך לבחור במשה ולמחות ביד הקמים עליו.

אשתו של און בן פלת
און בן פלת היה מתחילה שותף במחלוקת, והיה אמור להיאבד יחד עם קורח ועדתו, אלא שאשתו הצילתו (סנהדרין קט, ב). וכך היה מספר מורנו ורבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל את המעשה: "אשתו הייתה צדקת, והוא ניצל בזכותה. בהתחלה הוא נגרר אחרי 'החבורה', אבל אשתו התחננה לפניו שיצא מהמחלוקת, אך הוא לא יכול היה להפסיק. הוא אמר לה: עוד מעט יבואו לקרוא לי. ענתה לו אשתו: אשב בחוץ בצורה מחוצפת, בפריצות, בפיזור שערות, ומכיוון שהם 'צדיקים' הם יראו זאת ויברחו. ואומנם כך היה. גם בדורות הקודמים וגם עכשיו בעלי המחלוקת הם 'צדיקים'. חז"ל קוראים להם רשעים, אבל הם 'צדיקים', 'חרדים'" (שיחות הרצי"ה במדבר ע' 195).

סימנים לבעלי מחלוקת רשעים
הבעיה היא שלא תמיד קל לדעת מי הם בעלי המחלוקת שמסכנים את ישראל, שכן הם יודעים להטעים את דבריהם, עד שקשה להבחין ברשעותם. הבעיה החמורה יותר היא שהם גם משכנעים את עצמם, עד שאינם מבחינים שהם הולכים ומרשיעים.
הסימן למחלוקת לשם שמיים, כמו מחלוקת בית שמאי ובית הלל, הוא שהחולקים מתמקדים בוויכוח הענייני, אך מחוצה לו נוהגים כבוד זה בזה ורואים את הטוב שבזולתם. מנגד, הסימן המובהק למחלוקת רעה שאינה לשם שמיים הוא שבעלי המחלוקת אינם מכבדים זה את זה, ומתוך כך אינם מכירים בצדדים הטובים של החולקים עליהם.
סימן נוסף לבעלי מחלוקת הוא שהם משקרים. חלקם משקרים בזדון, מתוך מחשבה שלמען מטרתם ה"קדושה" ראוי לשקר ולהוציא דיבה על הצד השני. וחלקם משקרים בשוגג, שהואיל והם רואים בצד השני רק רע, כל שמועה רעה על אודותיו מתקבלת אצלם בלא בדיקה ראויה, וכך יוצא שהם מפיצים שקרים. אומנם כמעט אצל כל אדם ניתן למצוא אי־דיוקים, אבל בקרב בעלי מחלוקת רואים אנשים שבאופן קבוע משקרים ומבזים, ואף כשמתברר שטעו אינם מסיקים מסקנות אלא מיד עוברים לטענה חדשה - שיש סיכוי רב שאף היא שקרית.

החובה לבקר ולהתרחק מבעלי מחלוקת
בלי שהצדיקים יוקיעו את הרשעים, אין להם יכולת לנצח, שכן על פי ההיגיון, לכאורה כל מאבק בין צדיק לרשע אמור להסתיים בניצחון הרשע. הרי לצדיק יש עכבות מוסריות: הוא אינו יכול לשקר ולהפיץ דיבה ואינו יכול לנקום ולנטור ולחסל יריבים.
ואולם יתרון אחד יש לצדיק: היתרון המוסרי. הוא יכול להגדיר את הרשעות. וכיוון שיש משקל מכריע לערכים, לאמת ולצדק, ממילא הקביעה כי פלוני נוקט בעמדות רעות תגרום בהדרגה להחלשת הרשע עד ביטולו. כך יוצא שכאשר הצדיקים פועלים לפי כללי המוסר, הם מנצחים. אין צורך להרבות בפעולות, רק להגדיר את מהות הרשעות של בעל המחלוקת, ולהביע זאת בפומבי, בשקט ובנחת, והאמת תורה את דרכה. אבל אם הצדיקים יוותרו על זכותם להגדיר את הרשעות באופן מוסרי, אין להם סיכוי לנצח.

כבוד הבריות גם לנוצרים
שאלה: לאחרונה התפרסמו מקרים של יהודים שירקו על תיירים נוצרים. האם מותר לנהוג כך על פי התורה?
תשובה: אסור לבזות אנשים, והמבזה אנשים - חוטא. "אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי, שלא הקדימו אדם שלום מעולם, ואפילו נוכרי בשוק" (ברכות יז, א). בימי רבן יוחנן בן זכאי היו כל הנוכרים עובדי אלילים, ואף על פי כן הקפיד להקדים להם שלום, וקל וחומר שלא ביזה אותם או ירק עליהם. וכן מובא במסכת אבות: "שמאי אומר:... והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות" (א, טז). "האדם" כולל את כל בני האדם, בלא יוצא מהכלל.
קל וחומר כאשר מדובר בתיירים שהם אורחים של מדינת ישראל, ובדרך כלל באים מתוך כבוד לעם ישראל. אמרו חכמים שהאורחים שרץ אברהם אבינו לקבל היו נראים לו עובדי עבודה זרה שפלה לאבק שברגליהם (בבא מציעא פו, ב), ולמרות זאת כיבד אותם מאוד, וקיים בהם מצוות הכנסת אורחים, ובזכות זאת זכה לקבל את הבשורה על לידת יצחק.
כאן המקום להזכיר את דברי מרן הרב קוק, על יחס האהבה והכבוד שצריך לרחוש כלפי בני דתות אחרות (מידות הראיה, אהבה י). בדבריו ביאר שצריך לאהוב את כל הבריות שברא ה', וביותר את האדם, ואהבה זו "צריכה להתפשט על כל האדם כולו, למרות כל שינויי דעות דתות ואמונות, ולמרות כל החילוקים של הגזעים והאקלימים". לא זו בלבד אלא שהוסיף הרב וביאר שגם אהבת ישראל צריכה להתבסס על אהבה כללית לכל בני האדם, "כי רק על נפש עשירה באהבת הבריות ואהבת אדם תוכל אהבת האומה להתנשא בגאון אצילותה וגדולתה הרוחנית והמעשית". מנגד "צרות העין הגורמת לראות בכל מה שחוץ לגבול האומה המיוחדת, אפילו אם הוא חוץ לגבול ישראל, רק כיעור וטומאה, היא מהמחשכים הנוראים שגורמים הריסה כללית לכל בנין הטוב הרוחני, שכל נפש עדינה מצפה לאורו".

הרב יעקב קמינצקי ויחסו לנזירות נוצריות
מסופר על הרב יעקב קמינצקי זצ"ל, שהיה מראשי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית, שהיה מכבד כל אדם, "אף נוכרים זכו למלוא הכבוד ולהארת פנים. יום אחד הופתע תושב מונסי כאשר נעצר ברחוב על ידי אם המנזר שניצב ברחוב בו התגורר רבי יעקב. היא ביקשה להבין מדוע שכניו היהודים של המנזר מסיטים את מבטם או חוצים את הרחוב לעברו השני בכל עת בה חולפת נזירה על פניהם. הכול - פרט לרב ישיש אחד, המקפיד תמיד לקדם את פניהן בחיוך ובברכה ידידותית" (ספר רבי יעקב עמ' 327).
הרב קמינצקי (תרנ"א-תשמ"ו; 1891–1986) נולד בליטא ולמד בישיבת סלבודקה וסלוצק. הוא היה רב בליטא ואחר כך היגר לארצות הברית, היה רב בסיטאל ואחר כך בטורונטו, ובמשך שנים רבות עמד בראש ישיבת תורה ודעת בניו יורק. הוא נודע כגאון בעיון ובהלכה ובמידות טובות.

מתוך העיתון 'בשבע'

הרב אליעזר מלמד

ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדרת ספרי "פניני הלכה".

רביבים
אשמתם של זקני ישראל
סיון תשע"ז
רביבים
ביאור דעת המחמירים בגיור
סיון תשפ"ב
רביבים
צביון נכון ליום השואה
תשע"ד
רביבים
החטא ועונשו
אדר א' תשע"א

קרח

קרח
מקרח ועד רבי נחמן
הרב יחזקאל פרנקל | סיוון תשס"ה
18 דק'
קרח
"אתם המיתם את קהל ה' " פרשת 'קרח'
הרב יצחק בן יוסף | סיון תשפ"ו
קרח
בין מנהיגות לשחיתות
הרב שמעון כהן | תמוז תשע"ה
קרח
רעיונות לפרשת קורח
הרב עזריאל אריאל | תשס"א

קרח

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
חקת
הרהורים בעקבות הפוסט של יובל דיין
הרב יוסף נווה | תמוז תשע"ט

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אורי שרקי
הרב יהושע שפירא
הרב חיים דרוקמן
הרב יוסף צבי רימון
הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל
הרב דוב בערל ויין זצ"ל
הרב נחשון רבינשטיין
הרה"ג צבי שכטר
הרב משה ברלינר

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו