ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
לכאורה אין כאן אלא הכרה במגבלות המחשבה של האדם. האדם, יצור קטן וחלוש, חלוש גו וחלוש דעת, לא יוכל לעמוד על סודותיה של התורה. אלא שבדברי חז"ל אלה חבויה הכרה משמעותית לא פחות ואולי אף יותר.
מפורסם בשם הרב משה לייב מסאסוב שאמר כי גם למידת האפיקורסות יש מקום, וגם איתה צריך לעבוד את ה' יתברך. והיכן? במידת הצדקה. שאם בא אליך עני ומבקש ממך שתחיה את נפשו, לא תאמר לו ה' יעזור! אלא היה אתה עוזר לו - כביכול עזב ה' את הארץ (תפילה לדוד, ברכת שעשה לי כל צורכי).
נדמה כי בדומה לכך, בפרשת חוקת, פרשתה של הפרה האדומה, באה לעולם מידה יקרה שבה עלינו לטבול, להניח לעצמנו לקבל קצת ממנה. ומהי אותה מידה? סכלות מעט.
סכלות מעט – סכל שימושי
חז"ל לימדונו כי "אין לך דבר שאין לו מקום" (אבות ד, ג), וביארו המפרשים (תפארת ישראל שם) שאין להרחיק אפילו דברים מזיקים, מכוערים ואף מאוסים. גם להם יש מקום בעולמו של הקב"ה, וגם בהם יש צורך.
אומנם בדרך כלל, היחס לדברים הללו מתפרש כצורך פרקטי ותו לא. כלומר, הדברים הבעייתיים אינם מוערכים בפני עצמם. אין בהם צורך מצד עצמם, ולכאורה היה עדיף אם הם לא היו קיימים כלל, אך מכיוון שהעולם הזה לא מושלם, לפעמים אין ברירה, ואין לנו אלא להשתמש באמצעים בעייתיים על מנת להיחלץ מצרות. בשעת הדחק נוכל להשתמש גם בהם.
כך עולה לכאורה גם ביחס לשטות ולסכלות. המדרש (תהילים בובר לד) מתאר כי דוד המלך הרהר ואף ערער על הצורך בקיומם של שלושה דברים ובהם השטות. על כך ענה לו הקב"ה: "על שטות אתה קורא תיגר? חייך שתצטרך לה!" (שם), וכך אכן היה. דוד ברח מפני שאול אל לכיש מלך גת, אך בדיעבד הכיר כי הבריחה אל לכיש מסוכנת לו - שכן הוא נודע כמי שהרג את גוליית בן העיר לכיש. רק תפילתו של דוד שתיערה עליו רוח ממרום ושטות ושיגעון יתקפוהו ויצילוהו, רק היא הצילתו מידי המלך שזעק שהוא מוקף משוגעים מבית ומחוץ. הנה, שימוש פרקטי בסכלות, שטות ושיגעון במציאות דחוקה היה הפתרון הטוב ביותר למצב מסוכן.
אין להכיר החוכמה אלא מתוך הסכלות
אלא שמדברי חז"ל יש מקום ללמוד אופן עמוק הרבה יותר. המדרש מונה עשרה דברים חשובים ויקרים בעולם ובהם הסכלות:
"עשרה נקראו יקרים ואילו הן התורה, והנבואה, והתבונה, והדעת. והסכלות... סכלות מניין? דכתיב יקר מחוכמה מכבוד סכלות מעט (קהלת י, א)" (ויקרא רבה, ויקרא, פרשה ב).
על דבר יקר קשה לומר כי אין לו חשיבות עצמית עד שהיה עדיף בלעדיו. מהו פשר חשיבותה של הסכלות? איזה טוב יכול להיות בטיפשות מצד עצמה?
רבותינו לימדונו כי אין להכיר דבר אלא מתוך הופכו. מטבע הלשון שיוחדה לכך בספרי הראשונים היא "ידיעת ההפכים – אחת". הביאור לכך פשוט. כל המציאות שאנו חיים בה איננה אלא משחק של יחסים בין גדול לקטן, רחוק וקרוב, גבוה ונמוך. בעולמנו אין שום ערך מוחלט שיכול לשמש מדד לשאר הדברים. כל דבר נערך רק על פי הפרט שמנוגד לו. היכולת שלנו להכיר במציאות הפרט הגדול, נובעת רק מתוך שנפגשנו קודם לכן עם פרט קטן. החושך גורם להכרת האור.
כך אכן כותב הזוהר גם על החוכמה והסכלות: "יקר מחוכמה מכבוד, סכלות מעט, משום שהיא תיקון החוכמה ויקר החוכמה, ועל זה כתוב וליבי נוהג בחוכמה ולאחוז בסכלות... כיתרון האור מן החושך, תועלת האור לא נראית אלא מתוך החושך... אמר רבי יצחק משל למתוק במר שלא ידע אדם טעם המתוק עד שיטעם את המר" (תרגום הזוהר חלק ג מז ע"ב).
מכאן ברור כי למעשה החוכמה והסכלות אחת הן. כאשר אנו אומרים כי יש לאחוז בחוכמה ולדבוק בה, הדבר יובן רק אם נבין מהי הסכלות ומהם חסרונותיה. באופן שכזה, חשיבות הסכלות רבה, משום שרק היא מאפשרת את הופעת החוכמה.
ה' ייתן חוכמה מפיו - לסכל
אלא שבהתבוננות בדברי שלמה המלך אנו יכולים ללמוד כי לא רק שהסכלות חשובה כחוכמה, שהרי היא חלק מהופעתה; אלא היא אף חשובה יותר מהחוכמה. כן, ממש כך!
כך לשון שלמה המלך – החכם מכל אדם, בפסוקי קהלת: "זבובי מוות יבאיש יביע שמן רוקח, יקר מחוכמה מכבוד סכלות מעט" (קהלת פרק י פסוק א). פשט הפסוק כך הוא: כשם שהזבובים מבאישים שמן מרוקח ומבושם – עם כל חשיבותו ועם כל אי חשיבותם, כך הסכלות המעטה יותר יקרה וחשובה מחוכמה ומכבוד. איך ייתכן שסכלות תהיה חשובה מחוכמה?
פסקה מפעימה של מרן הרב מביעה עניין זה באופן נפלא: "בתוך כל הדברים שנקראו יקרים נחשבת גם כן הסכלות. כמה יקרה היא נקודתה הפנימית. שהיא מחזקת את אור כל החוכמה. אותו הציור, שלעד לא יוכל להיזקק בליבו של אדם, שלעולם ימצא המדע, שצריך לציירו יותר מבורר, יותר מעודן, הוא הנושא של כל הזיקוקים, והרדיפות השכליות המוסריות, וכל התנועות הטובות של החיים הכלליים והפרטיים" (אורות הקודש א, סכלות מעט). הרב מסביר כי הסכלות שהיא המחשבה, הציור, שלעולם לא נוכל לרדת עד סוף עומקו, לעולם נזדקק לזקקו ולהתאמץ להבינו – מחשבה עמוקה כזאת יוצרת בלב האדם חלל של סכלות. האדם איננו יודע ואיננו מבין. דווקא חלל שכזה, שגורם לאדם להבין שהוא איננו מבין, מאפשר את ההבנה העמוקה ביותר.
אדם שמלא כל כך מעצמו, מבין לעומק כל דבר, בעצם לא מבין כלום: "לא יחפוץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות ליבו" (משלי יח ב). הכסיל הוא ההפך מהסכל, גם בהיפוך אותיותיו, וגם בהוראתו. הסכל הוא מחוסר הדעת, לעומת הכסיל שמלא בחוכמה מזויפת (איי הים עדל, יומא סב). הכסיל חפץ רק בהתגלות מה שבמוחו ובליבו. הוא מבין הכול ומלא כל כך, עד שאין לו מקום בליבו ובמוחו לקבל שום חוכמה. אלא שכסיל זה איננו מבין "כי ה' ייתן חוכמה מפיו דעת ותבונה" (משלי ב ו). מקור החוכמה הוא ההארה האלוקית השורה על האדם שמכין את עצמו לקבל חוכמה. משום כך הסכלות כה יקרה, משום שהיא מפנה באדם מקום לקבל. היא המאפשרת את הארת החוכמה האמיתית שאיננה אלא מפיו של הקב"ה "המלמד אדם דעת" (תהילים צד י).
כמה חשובה הבנה זו בימינו! הכול סמארט אצלנו. הפלאפון חכם, הבית חכם, כולנו חכמים, עד שאולי קצת שכחנו שלא כל מה שנמצא מעבר לכזית מוח שלנו (אדר היקר עמ' יד) איננו צודק. אם חפצים אנו בחוכמה אמיתית, כזאת שיכולה גם לחבר נפרדים ולהפגיש אחים, כדאי שנשוב להכרה הבסיסית והפשוטה כל כך שלא הכול אנחנו יודעים.
הכותב הוא ר"מ בישיבת מעלות ועומד בראש תוכנית רבנן דאגדתא
מתוך העיתון 'בשבע'
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הלכות שטיפת כלים בשבת
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
טעינה למחשבה
בריאת העולם של פסח
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך ללמוד גמרא?
למה אדר ב' הוא החודש המיוחד ביותר?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
