ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
- ספריה
- קומי אורי
- יא - ושמחת בחגך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
מקובלים אנו, שגוף ללא רוח, ללא נשמה, אינו יכול להיות פעיל ויצירתי. הדבר אמור ביחס לכל אדם פרטי, המורכב מגוף ונשמה, ובוודאי ביחס לגופים ציבוריים. היום ידוע, שאי-אפשר להקים מפעל ללא "חזון". החזון הוא הנותן לעובדים ולמנהלים את המוטיבציה לתרום למען שגשוגו וטיפוחו של המפעל שבו הם מועסקים. ואולם בתחום העסקי די בחזון נקודתי, שיש בו כדי לתת חיים למערכת כלכלית. בחיי עם ומדינה, יש צורך בחזון מקיף וגדול הרבה יותר כדי להרים את האומה ולתת לה חיות, להתגבר על אויביה ולבנות עצמה בגאון.
ההיסטוריה מעידה על כך, שהיו עמים גדולים אשר שלטו על העולם, ואחר כך נעלמו. הסיבה לכך היא שקיעת החזון הלאומי, אשר גרמה להתפוררות של הגוף ולסילוקו של העם. בבל, פרס, יוון, רומי ועוד - כל אלה עברו מן עולם בהיעדר רוח.
החזון קובע גם מטרה
כל אדם פרטי המתעורר בבוקר צריך לשאול את עצמו: לשם מה אני קם? מי שאין לו מטרה, אכן לא יקום ממיטתו. קל-וחומר אומה שלמה, חייבת לשאול לאן היא חותרת.
החזון מהווה נקודת פסגה שאליו שואפת אומה להגיע. כאשר אין חזון, אין מטרה ברורה, וכל פעולה נעשית בחצי עוצמה ואף פחות מזה. קריסת חזון ואובדן מטרה, הוא מה שהתרחש במהלך החודשים האחרונים. במשך כשני עשורי שנים השתעשעה האומה הישראלית, ברובה, בהגדרת חזון השלום.
נביאי שקר, שאולי כוונתם היתה לטובה, אך לא השכילו לקרוא נכון את המפה האזורית והעולמית, הטעו ציבור ענק באשליות שלום עם שכנינו. העם קנה בשקיקה את החזון המדומה, ותחת כותרתו היה נכון לכל רע. כל גלולה מרה הומתקה באותו נזיד עדשים. אך לא זוהי התוכנית של האמת הא-לוהית.
הרמב"ם מלמדנו בהלכות מלכים (יא, ד):
"ואם יעמוד מלך מבית דוד, הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבע"פ, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמות ה', הרי זה בחזקת שהוא משיח. אם עושה והצליח, ונצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי".
השלום יבוא אפוא לא בדרך של כריתת ברית שלום עם אויבינו, אלא בדרך של מלחמה וניצחון עליהם.
הקב"ה הפתיע את עם ישראל ואת הממשלה והצבא, ולפתע עורר את אויבינו לפתוח במלחמה. אבל כאשר אומה שבויה בחזון השלום, היא איננה יכולה להשתחרר ממנו באחת. זה פשר התגובה המגומגמת אשר באה בעקבות חטיפות חיילים ובעקבות מאות קסאמים בדרום ואלפי קטיושות בצפון, עם נפגעים רבים, לצערנו.
שלום בלהות
חייבים להבהיר: העם משתחרר מתפיסה שגויה, הרבה יותר מהר ממנהיגיו, אשר הגו את הרעיונות הכוזבים וניסו להוליך על פיהם את הציבור. ראינו את חיילנו שהיו מוכנים למסור את נפשם למען מיגור האויב, ולצערנו, רבים עשו זאת בפועל. ראינו אזרחים נחושים להמשיך ולהתגורר במקומות מסוכנים, כדי לשמור על הרוח. הכישלון הוא של ההנהגה - הפוליטית, הצבאית והאזרחית - אשר לא התעוררה במועד מחלום הבלהות של השלום.
כעת אנו נקראים לפתוח עידן חדש.
הלבבות סוערים עדיין, אי שביעות רצון מההנהגה בולטת לעין כל. קולות של תשובה וחזרה אל המקורות נשמעים מעברים שונים, מחיילים שחוו את המלחמה, מאזרחים אשר ראו את פגעיה ומכלל הציבור אשר עייף ממנהיגים הנתונים השכם והערב בחקירות.
סור מרע ועשה טוב
הגאולה והתשובה הנם שני מעגלים חופפים. עלינו למנף את הרוח, ולהפוך אותה למהלך תשובה כללית ופרטית. רק מי ששקוד על תורת ישראל ואמונתו יכול להרים מחדש את החזון הישן. הקב"ה קורא לנו להניף את הדגל. אך הדגל יונף בשני שלבים:
הראשון - סור מרע!
לא ככל הגויים בית ישראל. אין תוכניות "שטחים תמורת שלום". אין נסיגות מקרקע ארץ-ישראל. לא נקבל תכתובים מאומות העולם.
והשני - עשה טוב!
עצמאיים נהיה במחשבותינו. מזרח תיכון חדש קום יקום כאשר נילחם וננצח את אויבינו, כדי שנוכל להנהיג אותם בהנהגה ישרה, לבער את תאוות הרצח מסביבנו, למגר את אנשי הטרור והדם, ובכך להביא ברכה גם לאומות אשר סביבנו. השלום יבוא כאשר יחזור עם ישראל לתורתו, יחזור לשלוט בכל מרחבי ארצו, יזקוף קומתו ויבין את אחריותו על האומות בכלל ועל אזורנו בפרט.
או אז נראה עין בעין אתת דברי הנביא בהתקיימותם:
"נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים, ונשא הוא מגבעות ונהרו אליו כל הגויים"
----------
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














