התשובה לאויבינו – ילודה ועלייה | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
רביבים

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
הבית היהודי
נושאים שונים

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

לעיתים נערים צעירים שואלים שאלות גדולות בכנות ופותחים פתח למחשבה עמוקה. כאשר נפגשתי לאחרונה עם נערים לשיחה, שאל אחד הנערים ברצינות ובכאב: מדוע יש פיגועים? מדוע נהרגים יהודים צדיקים?

כי אין מספיק יהודים בארץ
השבתי: כי אין מספיק יהודים בארץ ישראל בכלל וביהודה ובשומרון בפרט, כפי שנאמר בתורה: "ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם, והיה אשר תותירו מהם לשיכים בעיניכם ולצנינים בצידיכם, וצררו אתכם על הארץ אשר אתם יושבים בה" (במדבר לג, נה). יש חושבים שהבעיה היא חיצונית. אם לא יהיו אויבים בארץ, ייגמרו הצרות. ואולם מהתורה למדנו שהמציאות הפוכה: אם לא יהיו אויבים, מתוך השממה עלולות לעלות צרות גדולות יותר. לא נעים להודות, המאבק באויב מחשל ומאחד את ישראל, ומי יודע לאילו משברים ומלחמות אחים היינו נקלעים בלעדיו. במילים אחרות, כל עוד אין מספיק יהודים ליישב את כל הארץ, לאורכה ולרוחבה, עד שלא יישארו מקומות שוממים, ה' דואג שבדרך הטבע יישארו בארץ אויבים. וכפי שנאמר: "לא אגרשנו מפניך בשנה אחת פן תהיה הארץ שממה ורבה עליך חיית השדה. מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה ונחלת את הארץ" (שמות כג, כז-לא).
אחרי שעם ישראל יתרבה ויתעצם, גשמית ורוחנית - יסתלקו האויבים. מן הסתם יהיו מהם שיצטרפו אלינו ובכך יהפכו מאויבים לאוהבים. ומן הסתם יהיו שיילחמו ויובסו, ויהיו שיעדיפו להגר לארץ אחרת.

רביבים (807)

הרב אליעזר מלמד

747 - גמילות חסד וגילוי שכינה

748 - התשובה לאויבינו – ילודה ועלייה

749 - מנהגי תשעת הימים

טען עוד

מדוע צומצמו גבולות הארץ שבפרשת מסעי?
גבולות ארץ ישראל הם מנהר מצרים ועד נהר פרת. ואולם בפועל, בפרשת מסעי, כאשר ה' ציווה את ישראל לנחול את הארץ וליישבה, הוא ציווה לכבוש רק את עבר הירדן המערבי. מכיוון שמצוות יישוב הארץ צריכה להתקיים לפי יכולתו של עם ישראל. ומכיוון שמספרם של ישראל לא הספיק כדי ליישב את כל ארץ ישראל, המצווה הייתה לכבוש תחילה את החלק המקודש יותר, עבר הירדן המערבי. ורק לאחר שיתרבו, יוכלו להתרחב בהדרגה לעבר הירדן המזרחי ולכל שטחי ארץ ישראל המובטחת (רמב"ן במדבר כא, כא; מלבי"ם שם).

עבר הירדן המזרחי
לכן מתחילה לא התכוונו ישראל לכבוש את ארץ סיחון ועוג, ורק לאחר שאלו לא נענו להצעת השלום ויצאו נגד ישראל למלחמה, עם ישראל כבש את ארצם. ועדיין לא הייתה כוונה להתיישב שם, ולכן כאשר בני ראובן וגד ביקשו לנחול את עבר הירדן, משה רבנו הקפיד עליהם מאוד, אך בדיעבד נענה לבקשתם לאחר שהבטיחו להיות חלוצים בכיבוש עיקר הארץ. בפועל חסרו יהודים לנחול את עבר הירדן המערבי, ונותרו מובלעות ריבוניות של גויים, שעשו צרות גדולות לישראל במשך כארבע מאות שנה, כמסופר בספר שופטים.

ערך ריבויים של ישראל
חומש במדבר נקרא חומש הפקודים, על שם המפקדים של יוצאי הצבא בישראל. למרבה הצער, במשך ארבעים שנות המדבר, בני ישראל לא התרבו, מספרם נשאר כבתחילה, כשישים ריבוא. במצרים, במשך 210 שנים התרבו משבעים נפש לשישים ריבוא יוצאי צבא, ואילו היו ממשיכים לקיים את מצוות פרו ורבו היו מתרבים במדבר יותר מפי שניים. כלומר חטא המרגלים הוביל לייאוש מחזון יישוב הארץ, וגם מהרצון לפרות ולרבות. וכפי שנאמר תמיד בתורה, ברכת הריבוי וירושת הארץ קשורות ותלויות זו בזו.

השפעת חטא המרגלים על דורנו
לפני כמאה ועשרים שנה, בעת הקמת התנועה הציונית, מנה העם היהודי כאחד עשר מיליון נפש. הערבים שהתגוררו בגבולות ארץ ישראל התנ"כיים, כולל לבנון, סוריה ועירק, מנו מעט יותר מחמישה מיליון איש. בשני עברי הירדן גרו מעט יותר מחצי מיליון ערבים. הייתה אז הזדמנות לעם היהודי לחזור לארץ וליישבה לאורכה ולרוחבה, ולפרות ולרבות בה. ואולם רוב עמנו החליט להישאר בגולה, וסבל מצרות שהלכו וגברו במהפכה הקומוניסטית, עד שהגיעו לשיאן בשואה. בה בעת הייאוש מתקומת העם בארצו הוביל להפסקת הריבוי ולהתבוללות.
כתוצאה מכך, בכל העולם ישנם כיום כחמישה עשר מיליון יהודים מוצהרים, ובארץ - כשבעה מיליון יהודים. לעומת זאת הערבים שבסביבות ארץ ישראל זכו ליהנות מפירות המהפכה התעשייתית, הרחבת ייצור המזון ושיפור הרפואה, והם מונים יותר מ־80 מיליון איש.
אשרי היהודים שבחרו לעלות לארץ ישראל וליישבה. בהם נמשכת החיוניות, הם נוחלים את הארץ ומתרבים, והם עתידו של העם כולו.

מחלוקות - חרבות בלב האומה
מחלוקת קורח ועדתו היא אחת התוצאות החמורות של חטא המרגלים, שכן היא מופיעה מייד אחריו. הקשר לארץ ישראל מאחד את העם, והבגידה בה מביאה למחלוקות, שאף הן נוטלות את החיוניות מהעם וגורמות להפסקת הריבוי.
כך אנו מוצאים בעת החדשה שהשותפות ביישוב הארץ יצרה איחוד בין כל הפלגים, דתיים וחילונים, שמאל וימין, ספרדים ואשכנזים, חסידים ומתנגדים, ואף הרפורמים המעטים שתמכו ביישוב הארץ היו מאוחדים עם כלל הציונים, כולל הדתיים. אף שליישוב הארץ עצמו התלוו מחלוקות עצומות, בסופו של דבר האחדות גברה. בחוץ לארץ לעומת זאת המחלוקות יצרו קרעים שהובילו לייאוש ולהאצת ההתבוללות.

הדוגמה הקשה מהונגריה
ביהדות הונגריה התקיימה המחלוקת הקשה והעמוקה ביותר. בעקבות חוק שוויון זכויות ליהודים, בשנת תר"ל (1870) אירע הפילוג הקשה בין האורתודוקסים לנאולוגים. האורתודוקסים ראו בחוק השוויון סכנה וניסו להתמודד עימה, ואילו הנאולוגים ראו בחוק דבר מבורך שיאפשר את הרחבת האמנציפציה (מתן זכויות שוות ליהודים).
רבים משווים את הנאולוגים לקונסרבטיבים שעמדתם עמדת ביניים, בין האורתודוקסים לרפורמים, אולם אין זה מדויק. המשותף לנאולוגים היה שהם דגלו בפתיחות רבה למודרנה ורצו שהקהילה היהודית תכלול את החילונים והדתיים כאחד, כך שתחת השם נאולוגים היו גם מעט דתיים מודרניים לצד קהילות שדמו לקהילות קונסרבטיביות ורפורמיות. הנאולוגים החלו להתגבש כציבור בשנת תק"צ (1830), ובעת הפילוג, ארבעים שנה מאוחר יותר, שיעורם כבר היה קרוב למחצית מיהודי הונגריה.

תוצאת הפילוג בהונגריה - התבוללות נוראה
על פי המתועד, במשך המאה ה־19 (תק"ס-תר"ס) התנצרו בהונגריה 10,056 יהודים. קצב ההתנצרות גבר עם השנים, ובעשור שסביב שנת תר"ס (תרנ"ו-תרס"ז, 1896–1907) התנצרו 5,148 יהודים (מספר המתגיירים היה כחמישית ממספר המתנצרים).
בשנים תרע"ט-תש"א (1919–1941) מספר המתנצרים הלך וגדל, וסך הכול בעשרים ושתיים שנים תועדו 36,648 מתנצרים.
בו בזמן גם שיעור נישואי התערובת בין יהודים לנוכרים בהונגריה הלך וגדל. בשנת תרנ"ה (1895), שיעור נישואי התערובת עמד על כשלושה אחוזים, וכארבעים שנה לאחר מכן – על כ־12 אחוזים.
קשה להעריך מספרית את ההפסד שנגרם לאוכלוסייה היהודית מנישואי התערובת, אולם ניתן ללמוד על כך מהמפקד של הנאצים ימ"ש בשנת תש"א (1941). מספר הנוצרים שנרשמו כ'יהודים גזעיים' לפי חוקי היהודים היה 89,640, כחמישית מכלל האוכלוסייה היהודית. מספר זה הורכב משלוש קבוצות עיקריות: מומרים, צאצאיהם, וצאצאיהם של נישואי תערובת שנרשמו כנוצרים.
היו עוד מתנצרים רבים שהיגרו למערב. ניתן להעריך שמספרם גבוה לפחות כמספרם של הנשארים בהונגריה, שכן מי שעבר לדת אחרת היגר בקלות רבה יותר לארץ אחרת. אומנם גם יהודים שנשארו בזהותם היגרו, אבל אחרי הכול ניתן להעריך שעד השואה, קרוב למחצית מיהודי הונגריה התבוללו.

הונגריה לעומת גליציה וגרמניה
קשה שלא להבחין בהבדל העצום בין שיעור ההתבוללות בהונגריה, שבה הונהגה הפרדת הקהילות במלוא חריפותה, לבין שיעורה בגליציה הסמוכה אליה, שבה הקהילה היהודית, למרות המחלוקות, שמרה על אחדותה. מבחינת המודרנה לא היה ביניהן הבדל של ממש, שתיהן היו חלק מהאימפריה האוסטרו־הונגרית, אולם לעומת הונגריה, שיעור נישואי התערובת בגליציה היה פחות מעשירית, ושיעור המתנצרים – כרבע.
לא זו בלבד, אלא שאף ביחס לגרמניה, תהליך ההתנצרות בהונגריה היה מהיר יותר. אומנם נישואי התערובת בגרמניה הגיעו לקראת השואה ל־28 אחוזים, ואילו בהונגריה ל־12 אחוזים, אולם בגרמניה החילון התחיל כשלושה דורות לפני כן, כך שאם משווים את שיעור נישואי התערובת בהונגריה לשיעור שהיה בגרמניה בשלב התואם לפי רמת החילון, כשלושים-ארבעים שנה קודם לכן, נמצא ששיעור נישואי התערובת בהונגריה היה גבוה מאשר בגרמניה.

הפירוד גרם להתבוללות גם במשפחות דתיות
ניתן לשער שרובם הניכר של ההתנצרויות ונישואי התערובת היו מקרב הקהילה הנאולוגית, אולם ברור שגם מבין הקהילות האורתודוקסיות היה שיעור ההתנצרות ונישואי התערובת גבוה באופן ניכר לעומת שיעורו בקהילות היהודיות האורתודוקסיות המקבילות באירופה. מוכרחים לומר שפילוג הקהילות פגע בחוסן היהודי וגרם לאסון ההתנצרות ולנישואי תערובת בשיעורים גבוהים במיוחד.

חרבות בלב האומה
וזה מה שהיה רגיל מורנו ורבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל ללמד בשם הנצי"ב מוולאזין, שאמר על הפרדת קהילות הדתיים והרפורמים: "עצה זו קשה כחרבות לגוף האומה וקיומה". וכן היה מצטט את רבה של לבוב, בירת גליציה המזרחית, הרב אריה לייב ברוידא, שהתנגד להפרדת הקהילות ואמר "כי אין זה תיקון הדת, רק קלקול היותר גדול להדת לעשות פירוד בין הדבקים קהילות עדת ישורון".

הרצל
השבוע בכ' בתמוז חל יום פטירתו של אחד מגדולי היהודים שיצאו מהונגריה. מי יודע, אולי דווקא מתוך הקרע הנורא, שברגישותו הרבה הוא חש בו היטב, בתחילה נטה להתייאש מעתידה של היהדות. ואחר כך, כאשר חזר לזהותו היהודית, התגבשה בליבו ההבנה המוחלטת שהצלתו של העם היהודי תלויה בהקמת מדינה בארץ ישראל. בכך תיקן את חטא המרגלים ואיחד את העם, וייסד את התנועה הציונית שעל ידה נעשתה ישועה לעם היהודי בדורות האחרונים.

מתוך העיתון 'בשבע'

הרב אליעזר מלמד

ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדרת ספרי "פניני הלכה".

רביבים
דרכו המיוחדת של רבי שמעון בר-יוחאי
טו אייר תש"ע
רביבים
סבלנות, הזמן פועל לטובתנו
סיון תשע"ד
רביבים
אין היתר לפסול את ההיתר
אייר התשע"ה
רביבים
החטא ועונשו
אדר א' תשע"א

רביבים

ספר תורה ושמות קדושים
מצוות כתיבת ספר תורה: המצווה, המימון והשותפות
הרב אליעזר מלמד | חשון תשפ"ו
רביבים
ועל המדינות בו ייאמר
הרב אליעזר מלמד | אלול תשפ"ה
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
רביבים
חובת הגיוס של שבט לוי ותלמידי ישיבות
הרב אליעזר מלמד | כסלו תשפ"ו

רביבים

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

הלכה יומית
תנור אחד לבשרי ולחלבי
בית מדרש ג. אסף | סיון תשע"ד
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
פורים בראי דורנו
אילת השחר - כך היא גאולתן של ישראל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אדר ב' תשס"ה
חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אליקים לבנון
הרב שמואל אליהו
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב חיים ירוחם סמוטריץ
הרב חנן פורת ז"ל
הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל
ר' יעקב כץ (כצל'ה)
הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל
הרה"ג צבי שכטר

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו