והורשתם | הרב מאיר גולדמינץ | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

משפחה חברה ומדינה
ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
מצוות ישוב וכיבוש הארץ

קטגוריה משנית

107

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

במלחמת שמחת תורה הזדעזעה הארץ. חטפנו מכה נוראית שלא הייתה דוגמתה בארץ מאז ראשית הציונות. במאורעות תרפ"ט נרצחו בחברון 67 יהודים (ועוד 66 במקומות אחרים, בסך הכול 133 יהודים), והעולם היהודי כולו הזדעזע. בשלוש השנים של המרד הערבי הגדול, בשנים תרצ"ו-תרצ"ט, נהרגו כ־400 יהודים, והן נחרתו כטראומה קשה בזיכרון הלאומי. ואילו בשמחת תורה תשפ"ד נרצחו 1,400 יהודים במיתות משונות, ויותר מ־200 חטופים, וכל זה כמעט ביום אחד!
גם אנו, שהתנגדנו להסכמי אוסלו, לא האמנו שהתוצאה תהיה כה חמורה. אומנם גם מה שקרה עד כה מספיק חמור כדי להתנגד להסכמי אוסלו (מלבד הטעם היותר מהותי, שאין למסור את ארץ ישראל לנוכרים), נזכיר שיצחק רבין זלזל במי שהזהיר שמא יעופו קטיושות מעזה על אשקלון, אך עד כדי כך, איש לא האמין.
גם אנו צריכים בירור בתוכנו על האסון הנורא שנפל עלינו. ואולי בזכות הבירור הזה נוכל לתקן גם את הסיבות שהביאו להסכמי אוסלו ולהתנתקות.

הגירוש – יכולת הקיום
התורה בפרשת מסעי מצווה אותנו "והורשתם את כל יושבי הארץ מפניכם" (במדבר לג, נב). מסביר רש"י: "והורשתם - וגירשתם". מקשה האור החיים הקדוש: מדוע התורה מצווה לגרש? הרי את שבעת עמי כנען נצטווינו להרוג! ומתרץ, שכאן מדובר על גויים שאינם משבעת עממין, שכאמור, אותם נצטווינו לגרש. מחדד האור החיים, שלכך כתבה התורה "והורשתם את כל יושבי הארץ", כאשר המילה "כל" באה לרבות אומות נוספות.
בפסוק הבא נכתב "והורשתם את הארץ וישבתם בה". מסביר רש"י: "והורשתם אותה מיושביה – אז וישבתם בה – תוכלו להתקיים בה. ואם לא, לא תוכלו להתקיים בה". כלומר, יכולת הקיום שלנו בארץ תלויה בכך שנגרש מכאן את אויבינו. אחרת נתדרדר מדחי אל דחי, עד שלא נוכל להתקיים בארץ.
התורה גם מוסיפה מה יקרה אם לא נקיים זאת: "ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם, והיה אשר תותירו מהם, לשיכים בעיניכם ולצנינים בצידיכם, וצררו אתכם על הארץ אשר אתם יושבים בה". עיון בדברי המפרשים מראה שהכול התקיים בנו בשלושים השנים האחרונות, וכואב עד כמה.
רש"י כותב שהם יתחילו לדקור אותנו כיתדות, ובהמשך יכלאו אותנו ביישובינו מאין יוצא ובא. הרמב"ן כותב שבתחילה ישללו ויבזזו אותנו, ואחר כך יביאו אותנו במצור. האור החיים כותב שלא מלבד שיחזיקו בחלק מהארץ שלא זכינו בו, אלא גם בחלק שזכינו בו וישבנו בו הם יצררו אותנו וינסו להוציא אותנו ממנו. הספורנו כותב שאם נבער את יושבי הארץ נזכה להורישה לבנינו. ואם לא נבער אותם, אף על פי שנכבוש את הארץ לא נזכה להורישה לבנינו.
מתוך דברי המפרשים שהבאתי, דווקא דברי הספורנו מדויקים עד כדי כאב. הסכמי אוסלו, שבהם איבדנו חלקים מארץ ישראל, נחתמו 27 שנים אחרי מלחמת ששת הימים, ועקירת יישובי גוש קטיף הייתה 38 שנה אחרי שחרור חבל עזה. בדיוק דור אחד. "לא תזכו להורישה לבניכם".

אפשר לתקן
נקשה קושיה: מדוע התורה כותבת מה יקרה אם לא נקיים את מצוות "והורשתם"?
כלומר, בתורתנו הקדושה יש שכר ועונש על שמירת מצוות באופן כללי: אם בחוקותיי תלכו – יהיה טוב, ולא – לא יהיה טוב. אם שמוע תשמעו את מצוותי - יהיה טוב, הישמרו לכם פן... כי אז לא יהיה טוב. אך נדיר מאוד שהתורה כותבת על מצווה מסוימת מה יקרה אם נקיים או לא נקיים אותה. כל אחת מהמצוות המיוחדות הללו צריכה הסבר. אם כן, מדוע במצווה זו יש אריכות דברים מה יקרה אם לא נגרש את אויבינו?
התירוץ הפשוט הוא שהתורה רוצה לחדד את חשיבותה של מצווה זו. כפי שרש"י כתב לעיל, שבלעדי קיומה לא נוכל להתקיים בארץ. נחדד את הדברים יותר: התורה רוצה, שאם חס וחלילה דבר כזה קורה, נדע בדיוק מדוע זה קרה ואת מה צריך לתקן. לא נברח מאחריות בסגנון "איננו יודעים חשבונות שמיים ואיננו יודעים מדוע זה קרה", לא נתמקד במצוות אחרות (שתמיד חשוב לקיים אותן) ונמשיך להזניח את מצוות "והורשתם". אלא נדע שאסון קורה בגלל סיבה אחת מוגדרת ומדויקת: "ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם".
אך יש תירוץ פשוט יותר. תירוץ שהמציאות הכואבת הביאה לנו: תיאור התורה מה יקרה אם לא נגרשם אינו עונש משמיים על ביטול מצווה, אלא זו תוצאה טבעית. אם לא נגרש את אויבינו, התוצאה הטבעית היא שנסבול מהאויבים שהשארנו כאן, והם יצררו אותנו.
הרי הם מרגישים שגזלנו את ארצם. זה לא תלוי בעובדה ההיסטורית שמעולם לא הייתה כאן מדינה פלשתינית, וגם מעולם לא היה עם פלשתיני, כך שגם לשיטתם לא גזלנו את ארצו של איש. המציאות המעשית היא שיש כאן אוכלוסייה עוינת, שמרגישה שהארץ שלה ורואה בנו ובמדינתו גזלנים. "ליסטים אתם שגזלתם ארץ של פלשתינים", הם מכריזים בריש גלי, כי בעיניהם הקמת מדינת ישראל היא אסון. גם אם ממשלת ישראל תאסור על השתתפות באירועי הנכבה, זה לא ישנה את דעתם ואת תחושותיהם על הקמת מדינת ישראל.
אם מישהו חושב שבכך שנתנו להם אזרחות ישראלית ורווחה כלכלית קנינו את ליבם, הוא אינו מבין את צורת החשיבה שלהם. לא רק שזה משדר חולשה, אלא מבחינתם אנו גזלני ארצם, ונדיבות הלב של הגזלן כלפי הנגזל איננה מחווה אלא עלבון. האם מישהו מעלה על דעתו שהם ישבו בשקט? הרי ברור לכל מי שעיניו בראשו שהם מצפים ליום שבו ימרדו בנו וינסו להשמיד את מדינת ישראל.

שקט זמני
גם אם תקופות מסוימות הם יהיו כנועים, זה לא מתוך הכרה בזכותנו על הארץ (הרי לפני כן הם נלחמו נגדנו!), אלא כי הם מבינים שזמנית אינם יכולים לנצח אותנו. אך מתחת לפני השטח כל הזמן רוחשת תסיסה ופעילות המכינה את היום שבו האויב הפנימי הנמצא בתוכנו ינסה לרצוח אותנו.
היום הזה כבר בא מזמן, ובשמחת תורה הוא הגיע לשיא חדש. כבר שנים הם פוגעים בנו, גוזלים מאיתנו, רוצחים בנו, ומכינים מאגרי נשק למלחמה רבתי. כעת הגיע הטבח הנוראי בדרום. אם נמשיך להשאיר אותם כאן, הוא לא יהיה האחרון. צריך לדעת שזה לא חמאס, ולא הג'יהאד האסלאמי. יש עם שלם כולו שעומד מאחוריהם, ואירועי השמחה בכפרים בכל פעם שיהודי נרצח יוכיחו.
כשם שאצלנו העם כולו שולח עוגות לחיילים, כך גם אצלם האוכלוסייה כולה שולחת עוגות למחבלים. כשם שאצלנו יש שמחה על כל הצלחה, כך גם אצלם מחלקים סוכריות על כל רצח ופיגוע. כשם שאצלנו העם כולו עומד מאחורי החיילים ומעודד אותם, כך גם אצלם. כשם שחיילינו מקבלים מכתבי חיזוק ועידוד, כך גם אצלם. כשם שאצלנו, כל תינוק שנולד, בעזרת ה' כשיגדל הוא יהיה חייל, כך גם אצלם כל תינוק שנולד מתעתד להיות מחבל.
אפילו הפועלים הבונים את בתינו, ונראים כאנשים הגונים הרוצים לחיות בשלום ולפרנס את משפחתם, מרגלים בשביל ארגוני הטרור ואוספים בעבורם מידע. חלקם לא רק אספו מידע אלא השתתפו באופן פעיל בטבח. רבים מהם בונים את בתינו, תוך שהם מתלחשים ביניהם שיום אחד יהיה זה ביתם, אחרי שהם יגרשונו מכאן.

האויב כבר כאן
צריך לדעת שהפעם הגיעו מחבלי עזה, אך בכל ארץ ישראל הם אינם שוקטים על השמרים. הכול יודעים שהם אוספים נשק, והרבה. מוראה של מלכות כבר אינו עליהם. אומנם כעת הנשק משמש לחיסולים בסכסוכים פנימיים שלהם, אך כל מי שעיניו בראשו מבין שיום אחד הנשק הזה יופנה נגדנו, ושומר החומות יוכיח. יש אצלם התארגנות פנימית והכנות לקראת היום הזה, ואנו עלולים להיות מופתעים ממנו, בדיוק כמו שהיינו מופתעים מההתקפה מעזה בשמחת תורה.
אפילו אינני מעז לדמיין מה עלול להיות. הם לא יצטרכו לפרוץ שום גדר מערכת. הם פשוט כאן. אינני מעז לדמיין מה יקרה אם חלילה בכל ארץ ישראל הם יפרצו ליישובים היהודיים שסביבם. הם עלולים להגיע לערי ישראל בקלות רבה, ומי יודע כמה יהודים יהיו בסכנה שמא יהיו טרף לשיניהם. בדרך הם ינסו לכבוש את היישובים שסביבם, כפי שעשו בבארי ובנתיב העשרה.
ומי יודע מה יהיה בערים המעורבות? הם לא צריכים אישורי כניסה לערינו וליישובינו. הם אזרחי ישראל, ויכולים להסתובב בחופשיות בכל מקום. אפילו אם נגיב מיד ונרצה לעצור אותם, אין לנו מספיק צבא לכל כך הרבה חזיתות במקביל. ואם חלילה תהיה במקביל פריצה ממדינות שכנות?
הרצון קיים אצלם. הם הראו את כוונותיהם בשומר החומות ובאירועי אוקטובר 2000. התוכניות כנראה בהכנה, ואנו יודעים עליהן בדיוק כפי שהמודיעין ידע על התוכניות לפרוץ מחבל עזה. את הנשק הם אוספים. ולא נהיה תמימים: הם חולמים לעשות בכל הארץ בדיוק את מה שהם עשו בעוטף עזה. לצערנו ראינו שהם מסוגלים לעשות זאת בלי טנקים ומטוסים, רק עם טנדרים ואופנועים ואפילו בהליכה רגלית.
גם אם כעת נהיה נחושים, ונגדע כל התארגנות כזאת באיבה, מי ערב שבעתיד הם לא יריחו שוב ריח של חולשה, יחושו שוב שאנו מכילים את ההכנות, ויחפשו הזדמנויות להפתיע אותנו? אם חפצי חיים אנחנו, אם רוצים אנו להמשיך להתקיים בארץ, אם רוצים אנו לפתור את הבעיה משורשה, אם רוצים אנו שהטבח הנוראי שוב לא יהיה, יש רק דרך אחת: "והורשתם את כל יושבי הארץ מפניכם".

מתוך העיתון 'בשבע'

מצוות ישוב וכיבוש הארץ

הרב מאיר גולדמינץ

ראש ישיבת "שירו למלך" - חוות גלעד

ספר יחזקאל
חזון העצמות היבשות חלק א'
שבט תשפ"ו
מאמרים נוספים
רבי יהושע מקוטנא על הר הבית
ח אלול תשפ"ד
ספר יחזקאל
חזון העצמות היבשות חלק ב'
שבט תשפ"ו
עניני החג
וַיָּשֶׂם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מַס
ג' אדר תשפ"ה

מצוות ישוב וכיבוש הארץ

מצוות ישוב וכיבוש הארץ
מצוות ישוב הארץ ב'
הרב אליעזר מלמד | תשס"א
40 דק'
שלח לך
מצות ישוב ארץ ישראל
הרב צבי יוסף רייכמן | אב תשפ"ה
מצוות ישוב וכיבוש הארץ
ג - מצוות ישוב הארץ חלק א'
הרב אליעזר מלמד
מצוות ישוב וכיבוש הארץ
מכירת קרקעות לנוכרים
הרה"ג יעקב אריאל | זאת חנוכה תשעא

מצוות ישוב וכיבוש הארץ

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
חקת
הרהורים בעקבות הפוסט של יובל דיין
הרב יוסף נווה | תמוז תשע"ט
שאר תפילות היום
זמני תפילת ערבית
הרב אליעזר מלמד | תשס"ה

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יהושע שפירא
הרב ש. יוסף וייצן
הרב שמואל אליהו
הרה"ג יעקב אריאל
הרב ינון גרוסברג
הרב הלל גפן
הרב שמעון קליין
הרב מרדכי גרינברג
הרב שבתי סבתו

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו