ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- שף ויתיב - הלכות קריאת תהילים
הבן איש חי בספרו תורה לשמה (שאלה שצט) נשאל אם המתפלל עבור חבירו יזכירנו בשם אביו או אמו, והשיב בתירוצו השני: ״איתא בגמ’ (שבת סו,ב) אמר אביי, אמרה לי אם: כל מנייני בשמא דאימא. ופרש״י ז״ל כל לחישות פלוני בר פלונית, ע״ש. ועל פי זה כותבים בקמיעות שם האם, ונראה דהוא הדין בבקשת רחמים בפה דמזכירין שם האם. ואשר שאלתם מה טעם יש בזה, נראה דהיינו טעמא משום דעל הרוב ימצא על האיש קיטרוגים יותר מן האשה. האחד,מפני שהאשה פטורה ממצות עשה שהזמן גרמא, וגדולה מזו שהיא פטורה ממצות תלמוד תורה, והאיש לא פלט מעוון ביטול תורה, וכמו שאמרו רבותינו ז״ל (ברכות ה,א) פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה. ועוד כי האשה מוצלת מעון הקרי אשר הוא דבר המצוי בזכרים הרבה, וע״כ קיטרוגים של האשה על הרוב הם מועטים משל האיש. לכן יזכירו שם האשה עדיף. גם עוד אין המקטרגים מתקנאים בנקבות כמו בזכרים. ושמעתי אומרים טעם אחר מפני שהאם היא מבוררת יותר מהאב אבל חזקת האב היא מכח רובא, וכמו שאמרו בגמ’ (חולין יא,ב) ודילמא לאו אבוה הוא, אלא שמע מינה דאזלינן בתר רובא״, עכ״ל.
והנה בספרו בן יהוידע (ברכות נה,ב) קרא תיגר על הטעם האחרון שכתב שהוי זלזול בכבוד אביו שעושהו בתורת ספק, ועיין מה שכתב שם.
וכבר הקשו עליו שטעם זה מקורו טהור מהזוהר הקדוש (ח״א דף פד ע״א): ״וכי לא הוי בריה דישי איהו, עד דאיהו אמר בשמא דאמיה ולא בשמיה דאבוי? אלא הא אוקימנא דכד ייתי בר נש לקבל מלה עלאה לאדכרא, בעי למהך במלה דאיהי ודאי, ועל דא אידכר לאמיה ולא לאבוי״.
והובא במהרש״ל (חכמת שלמה,שבת סו,ב): ״לפי שבני אדם מכירים את האם שהיא ודאית יותר מהאב, לכן מזכירין שם האם״.
ובשו"ת לבושי מרדכי (מהד"ת יו"ד קמ"ט) הקשה שאין מקום להזכיר האם אלא בלחש ולא בתפילה: "ועל דבר הזכרת שם האב או שם אם בכתב על המצבה, והנה מעולם היה תמוה בעיני אשר בהזכרת שמות בתפילה ואמירת יהי רצון לאחר אמירת תהילים נוהגים בגלילות אלו להזכיר שם האם, והלא מבואר במס' שבת (ס"ו ע"ב) דאמר אביי אמרה לי אם, כל מניינו בשמא דאמא, כמו שאמר שם פלניא בר פלניתא, ופירש רש"י ז"ל (שם ד"ה כל מנייני) כל לחישות ומשום דכופלין אותן קרי להו מניינו. א"כ משמע דוקא סגולת לחש הוא בשמא דאמא, אבל הזכרה בתפילה וכיוצא בזה וכי הוא בכלל לחש, הזכרת תפילה היא לאפושי רחמי משמיא וכל כיו"ב.״
וכן דן בזה בשו״ת בצל החכמה (ח״ג סי’ צא,אות ג’) בשם הספר הדרת שלום (סימן י’ ס״ו בהוספה) דמנהג העולם שכאשר מתפללים על החולה ר"ל או במי שבירך אצל הס"ת אומרים פלוני בן פלונית. וקשה דבזוהר הקדוש (שמות די"ז ב) כתב שלעשות כן הוא דרך המכשפים והשדים שאין מזכירין לעולם שם אביו של אדם אלא שם אמו דבר שאין בו חשדא פי' שהוא ודאי, ושכן נרמז זה בגמ' שבת ס"ו: כל מנייני בשמא דאימא ופרש"י כל לחישות, ועל כן ראוי לשנות בקדושה כשמתפללין לפני הקדוש ברוך הוא או במי שבירך אצל הס"ת, ונראה שטוב לומר כלשון זה, פלוני הנולד מאשה פלונית שהוא פלוני בן פלוני, וכ"ה בצוואת הרה"ק מהר"א הגדול מקארלין לרשום על המצבה כנוסח הזה, פ"נ פלוני הנולד מאשה פלונית שהוא פב"פ. ופשוט דה"ה לנקבה, פלונית הנולדה מאשה פלונית שהיא פלונית בת פלוני. וכן נכון לומר גם בהזכרת נשמות. ודלא כמנהג זקנו מהרש"ח שאמר בהזכרת נשמות, פלוני בן פלונית כנדפס בסדור אור הישר״, עכ״ל. וראה שם שהכהו על קדקדו שהרי בזוה״ק מובא להדיא לומר שם האם מטעם זה, כדהבאנו לעיל.
גם הגאון רש״ז אורבעך (הליכות שלמה פ״ח הי״ז) כתב שבתפילה על החולה יש להזכיר את שם אמו ולא הכנוי, וכן הגרי״ע יוסף (יבי״א ח״ב סי״א) כתב כשמתפלל על חולה יתפלל בשם אמו אלא שהוסיף שזהו רק על הצד היותר טוב אלא שאין בזה קפידא כל כך, ובפרט שאין יודעים את שם האם שפיר לומר את שם האב או אפילו רק שמו בלבד.
והנה בהשכבה כתב שם ביבי״א שיש מנהגים שונים. יש שמזכירים את שם האב ויש מזכירים את שם האם ויש כאלו שמזכירים את שם האב והאם יחד ואומרים פלוני בן פלוני ופלונית, ונהרא נהרא ופשטיה.
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
למה כולם נלחמים על ירושלים
איך יוצרים את השבת ?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מדוע ראש השנה זכה להיות שני ימים וכיצד מתנהלים בחג כזה?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.
תשעה באב איך לחיות את החיסרון?
מבט על תשעה באב
אופני התבוננות שונים על צום תשעה באב - בבחינת אבלות ובבחינת תשובה
הלכות שלושת השבועות הלכות תשעה באב: מערב הצום ועד מוצאי התענית
הלכה למעשה
בשיעור זה נעבור בצורה מסודרת על פני כל סדר הזמנים – החל מדיני ערב תשעה באב ומחצות היום של יום רביעי, דרך גדרי שני תבשילים בסעודה מפסקת, ועד לחמשת העינויים, הפטורים לצום (חולים, מעוברות ומניקות) ומנהגי האבלות בתפילה ובבית. דגש מיוחד בשיעור זה ניתן להלכות מוצאי תשעה באב שחל בשנה זו ביום שישי (ערב שבת) – כיצד מאזנים בין מנהגי עשירי באב לבין כבוד שבת? מתי מותר להסתפר, להתרחץ, ולכבס לבני אשכנז ולבני ספרד?
מידות הראי"ה חיבור השכל והרגש באמונה
אמונה י"ח - כ'
השיעור עוסק בחשיבות השילוב ההכרחי בין בירור שכלי לרגש פנימי חי בבניית קשר אותנטי לבורא, תוך אזהרה מפני תפיסות אמונה שטחיות או ילדותיות. כמו כן, מודגש ההכרח המעשי להתאים את ההדרכה הרוחנית ואת רמת הלימוד במדויק לכלים, למידה ולמדרגה האישית של כל לומד.
לקראת הנישואין הדרכה לשידוכים ובניית בית תורה
הרב נותן הדרכה מעשית ותורנית לבחורי ישיבה לקראת תקופת השידוכים, תוך שימת דגש על שמירה על צניעות ופנימיות הקשר, הימנעות מהשפעות תרבותיות זרות, ופרופורציות נכונות סביב אירוע החתונה ולימוד התורה. בנוסף, הרב מציג מודל מובנה בן שלושה שלבים לקבלת החלטות בבחירת בת זוג – בירור חזון הבית, בחינת תכונות אופי וכישורים, ומציאת חן – מתוך מטרה עליונה להקים יחד בית של תורה, קדושה והערכה הדדית.
דברים סוד האחדות והשראת השכינה
שיחת מוצ"ש פרשת דברים
הרב מסביר כיצד השכינה ממשיכה לשרות בעם ישראל גם לאחר חורבן בית המקדש, במיוחד כאשר העם מאוחד סביב ההלכה, בבתי הכנסת ובבתי המדרש. כמו כן, מודגש כי אימוץ "עין טובה" וחיפוש נקודות הזכות בכל אדם הם המפתח לתיקון עוון שנאת חינם ולקירוב הגאולה השלמה.
דברים חומש דברים והכמיהה לבניין המקדש
השיעור עוסק בקשר שבין פרשיות "בין המצרים" וספר דברים, לבין תהליך הכניסה לארץ ישראל והצורך בהקמת חברה ומערכת משפט מתוקנות. מתוך הלימוד על חורבן הבית, מודגשת החובה להעמיק את הכמיהה הפנימית למשכן השכינה, לפעול לתיקון רוחני ומעשי, ולצפות באופן פעיל לגאולה השלמה.
לנתיבות ישראל קץ המגולה ונצחיות הכותל המערבי
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"א
הרב מסביר את המושג "הקץ המגולה", המהווה תוכנית אלוקית וסימן מובהק לגאולה שאינו תלוי בתשובה, ומתבטא בפריחתה ומתן פירותיה של ארץ ישראל. בנוסף, הרב מסביר כי הכותל המערבי מסמל את לב האומה ומקום משכנה הנצחי של השכינה שלא זזה ממנו, והוא עומד איתן כעדות חיה לברית ולתקומת ישראל.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א השאיפה לגדלות
דרך הקודש טז - יז
לבעלי נשמות גדולות אין מרגוע עד שהם יממשו את מדרגתם. ואסור להם לחשוש לגאווה, אדרבה, הם צריכים להזהר הרבה יותר מענווה פסולה. אמנם מיצנו שנאמר על הראשונים שהם כמלאכים, אבל אל לנו להבהל אם נמצא דבר שאנו מגיעים בו למדרגה פנימית יותר מהם. כמו שמצינו שיש יתרונות לבני אדם על מלאכים
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק לאור דמותם ותפקידם של הראי"ה והרצי"ה קוק זצ"ל
שיעור מיוחד לרגל סיום ספר אורות במסגרת התוכנית הישיבתית - סקירה על תפקידם הגדול של הראי"ה קוק ובנו הן ברובד המעשי והן ברובד השמיימי.
