ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יונתן חיים בן תמר
פעם אחת שאלו את הנצי"ב: כיצד אתה נרדם בלילה, והלא מבית המדרש בוקע רעש אדיר?
ענה הנצי"ב: אמשול לכם משל. בעל טחנת קמח, שטחנתו טוחנת בכל שעות היממה. כל זמן שהוא שומע את רעש עבודת הטחנה, הוא ישן טוב בלילה. אולם, אם תשבות הטחנה מעבודתה באמצע הלילה, הוא יתעורר בבהלה, מתוך חשש לפרנסתו.
כך אני, קול התורה בישיבה הוא תמצית חיי, ולכן אני ישן טוב רק כשאני שומע את קול התורה בוקע ברמה מהיכל הישיבה.
זה סיפור המלמד על אדם גדול, שחי לא למען כסף או כבוד, אלא תכלית חייו היא עניין גדול ונעלה, ושכר עבודתו הוא שאותו עניין גדול ונעלה חי וקיים.
ברוך ה', בימינו אלה... אנשים רבים חיים כך למען התורה.
וברוך ה'... מדרגה זו של חיים שאינם אנוכיים, אלא למען מטרה גדולה ונשגבת מתגלה גם בהמוני חיילים. כל מי שמוכן להילחם ולחרף נפשו מנגד למען חיי עם ישראל בארץ ישראל, ואף למות על קידוש ה' עם קדושי ישראל הי"ד, הרי שכרו היא התקיימות מטרה נעלה זו.
עד היום מהדהדים דבריו של רס"ן מוש זילברשמידט הי"ד, מפקד גוש עציון במלחמת השחרור, שבלוייתם של 12 חללים קדושים הי"ד, שנפלו בקרב ונקברו בגוש עציון הנצור, ספד להם על הקבר הפתוח, ואמר: "מה אנו? מה חיינו? העיקר הוא המפעל ובו אנו חיים... תשובתנו נחושה: נצח ירושלים".
והלא, כשאנו קוראים את מכתביהם של חיילים כה רבים, שנפלו לאחרונה, אלו דבריהם. הם לא נלחמים למען כסף או מעמד, כי אם למען עם ישראל ונצח ירושלים!
ובאמת, עניין זה כבר נרמז בפרשתנו. המיילדות העבריות השליכו נפשם מנגד, הפרו את הוראותיו המפורשות של פרעה, וסייעו לנשות ישראל להעמיד צאצאים רבים.
ומה היה שכרם? במבט ראשון הם קיבלו פרס אישי, ככתוב: "...כי יראו המילדות את האלוקים, ויעש להם בתים", ומפרש רש"י: "בתי כהונה ולויה ומלכות שקרויין בתים... כהונה ולויה מיוכבד (אהרון הכהן ומשה רבינו היו בני יוכבד – נ.י.), ומלכות ממרים (דוד המלך היה צאצא של מרים – נ.י.).
אולם, בהתבוננות נוספת בתורה נגלה, שלפני השכר האישי יש שכר אחר, כי לפני הפסוק שעוסק בבתים נאמר פסוק נוסף – "וייטב אלוקים למיילדות, ויירב העם ויעצמו מאוד". כלומר, הטובה הגדולה של המיילדות ששאיפתם ומסירות נפשם להגדלת העם, הצליחה, והעם התרבה.
הם לא חיפשו שכר אישי, הם חיפשו לשם שמיים לעשות רצון ה', ולהעמיד ילדים רבים, ושכרם שהעם גדל.
ויהי רצון, שבזכות מסירות נפשם של כל הפועלים ומוסרים נפשם לשם שמיים, נזכה לניצחון גדול במלחמה, ובא לציון גואל!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.












