ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
החוזה התבונן בפתק, התפלא מאוד על החסידים, ואמר:
"מה תרצו מהאיש הזה? הלא פניו מאירים ככהן העומד על גבי המזבח ומקריב קרבנות"!
סיפרו החסידים לחוזה על מעלליו של אותו רשע, אך החוזה שב וקרא בפתק, וחזר שוב על דבריו הראשונים. החסידים התפלאו מאוד, אך פליאתם גברה עוד יותר, כשלפני ששבו לביתם, שבו ונתנו לחוזה פתק על אותו אדם, והפעם החוזה אמר עליו דברים קשים מאוד.
כשהגיעו החסידים לביתם, נודע להם, שביום שנתנו לחוזה את הפתק הראשון, הכניס אותו אדם את בנו בבריתו של אברהם אבינו, שאמרו על זה חז"ל שהמל את בנו דומה למקריב קרבן על גבי המזבח. (סיפורי חסידים, תורה, מס' 29).
בסיפור זה יש יסוד עמוק מאוד, המתחבר לפרשתנו, וגם מאיר באור יקרות את המלחמה בה אנו שרויים, ואת מעלתם של כל החללים הקדושים שמסרו נפשם על קידוש ה' הי"ד.
בתחילת הפרשה אומר ה' למשה, שעם ישראל ינחל את ארץ ישראל מכוח הברית עם האבות הקדושים, "וגם הקימותי את בריתי אתם, לתת להם את ארץ כנען". ומפרש רש"י הברית הזו ניתנה לאברהם בפרשת המילה, שנאמר שם – "ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך".
ואכן, נאמר במדרש (בראשית רבה מו), שה' אמר לאברהם שבזכות ברית המילה בניו ינחלו את הארץ, "אם מקיימין בניך את המילה הן נכנסים לארץ ואם לאו אין נכנסים לארץ".
מדוע? מה הקשר בין ברית המילה לנחלת הארץ? ומדוע המילה מרוממת את היהודי העוסק בה למדרגת כהן המקריב קרבנות?
מצאנו בספרים רבים (למשל – תניא לב, משיבת נפש מהדו"ב א, אגרות ראיה תקנה) שהקשר של יהודי לקב"ה מורכב משני רבדים. יש את הרובד האישי שלו, שהוא תלוי במעשיו הטובים, בתורה ובמצוות שילמד ויקיים. רובד זה תלוי במעשיו של היהודי, ככל שיעשה יותר יזכה להגביר את דבקותו בה'.
אולם יש גם רובד נוסף של דבקות בה', רובד שלא תלוי במעשיו של האדם, אלא יהודי נולד עימו. זה רובד שמתחיל מבחירת ה' בנו כעם ישראל, בלי תלות במעשינו, מה שקרוי 'הניצוץ היהודי'. זה רובד שהוא למעלה מטעם ודעת, והוא הרובד של היותנו חלק מעם ישראל, רובד כללי, חלק מ'סגולת ישראל'. הניצוץ הזה קיים גם אצל יהודי, שרחוק מאוד מתורה וקדושה.
רובד הסגולה קיים גם אצל מי שלא מלו אותו ר"ל, אך ברית המילה מבטאת אותו מאוד. תינוק יהודי נימול על ידי הוריו, כשהוא עדיין לא מבין כלום, וכך הדבר מבטא את העובדה שהברית של כל יהודי עם ה' לא מתחילה ממעשינו. הברית היא גם במקום בגוף, האחראי על ראשית החיים, כדי לבטא שמראשית חיינו אנו דבוקים בה', ושכל מהותנו וחיינו הם למען ה'.
גם ארץ ישראל אינה נחלתו של האיש הפרטי, כי אם נחלת ה' לעם ישראל לדורותיו, ולכן היכולת לנחול אותה נובעת מרובד הסגולה, וזה החיבור בין ירושת הארץ לברית המילה.
ישמעאל נימול בן 13 שנים באמצע חייו מתוך בחירה, אך יצחק נימול בן 8 ימים ללא בחירה. ומכח ברית המילה הזו, יצחק התרומם למדרגה הנשגבת, שהיה מסוגל להקריב את כל חייו ולהיעקד למען ה' על המזבח, כי חש שחייו מראשיתם הם כל כולם למען ה'.
לכן גם המל את בנו דומה לכהן המקריב קרבנות, כי הקרבן בא לבטא שהאדם מוכן להקריב את עצמו ובשרו לה'. וגם אם חלילה רובד המעשים פגום בו מאוד, הרי רובד הסגולה מאיר וחי בו.
בימים אלה, עת בני ישמעאל ובני יצחק נאבקים זה בזה על ירושת הארץ, שואבים בני יצחק את כוחם מברית המילה. וכל חייל הצועד לתוך האש בידיעה שיתכן וימסור את חייו למען עם ה' וארץ ה', (שיזכו כולם להאריך ימים ושנים בבריאות), הרי מתגלה בו המדרגה הנשגבת הזו. ויהי רצון שבזכותם נזכה לנחול את הארץ בשלימות, וישובו כל החיילים וכל החטופים במהרה לביתם בריאים ושלמים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
