ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
מסופר שבמהלך המשפט, קם לפתע הקטגור והצהיר: 'יש באמתחתי הוכחה מפורשת מתורתם של היהודים, שהם מערבבים (ח"ו) דם של נוצרים במצות של פסח. הרי בהגדה של פסח נאמר: "רבי יהודה היה נותן בהם סימנים – דצ"ך עד"ש באח"ב".
(כמובן, כוונתו של רבי יהודה היה לתת סימנים למכות מצריים, והמילים הללו הם ראשי התיבות של מכות מצריים, המופיעים בפרשתנו, דם, צפרדע וכו'. אך אותו קטגור גוי רשע ניסה להפוך מילים אלו למצע לדברי הבלע והרשעה שלו, וכך אמר:)
בואו אני יסביר לכם את הפירוש של ראשי התיבות הללו, המשיך הקטגור הרשע, דצ"ך זה ראשי תיבות – דם צריכים כולכם, עד"ש זה – על דבר שהרגתם, באח"ב זה – בן אל חי בירושלים' (כוונתו של הרשע, שכביכול היהודים מערבבים דם במצות כהמשך לכך שהיהודים הרגו את אותו האיש של הנוצרים ימ"ש בירושלים).
הנוכחים נדהמו מהעלילה המרושעת, ומדבריו המחודדים של אותו רשע. אך אז קם הרב מזא"ה, רבה של מוסקבה, שסייע לצוות ההגנה, ובו במקום הדהים את הנוכחים בתשובה מבריקה.
'להיפך', אמר הרב מזא"ה, 'בראשי תיבות הללו כתוב שעלילת הדם לא נכונה, כי פירוש המילים הוא כך: דצ"ך זה – דברי צורר כזב, עד"ש זה – עלילת דם שקר, באח"ב זה מדבר על מי שכינית אותו 'בן אל חי', ובאמת הפירוש הוא – בן אישה חשודה בזנות...'.
סיפור יפה, אך כמובן רבי יהודה התכוון בראשי התיבות של המכות למשהו אחר, ובאמת כבר שאלו רבים מגדולי ישראל – מה בא רבי יהודה ללמדנו באותם ראשי תיבות? הרי ראשי תיבות כל אחד יכול למצוא לבד, ובוודאי יש לרבי יהודה כוונה נסתרת בהופכו את עשרת המכות לראשי תיבות.
פירושים רבים נאמרו מסביב לראשי תיבות אלו, אך יש גם שביארו על דרך הפשט, שאפשר להבחין שעשרת המכות מחולקות לשלוש קבוצות עם מאפיינים ייחודיים לכל קבוצה, ונביא את אחד המאפייינים.
הקבוצה הראשונה, שסימנה – דצ"ך, כוללת את המכות שפוגעות במקומות הכי נמוכים – במה שצמוד לפני האדמה. המים הזורמים על פני האדמה הופכים לדם, וגם הצפרדע והכינים הם חיות הרוחשות צמוד לקרקע.
הקבוצה השנייה שסימנה – עד"ש, כוללת מכות בבעלי החיים העומדים על האדמה, אך הם בעלי חיים גבוהים. ערוב, דבר ושחין הם כולם מפגעים בבעלי החיים ובאדם, העומד גבוה על פני האדמה.
הקבוצה השלישית שסימנה – באח"ב, כוללת מכות באוויר. הברד הוא באוויר, הארבה עף באוויר, והחושך גם הוא בשמיים ובאוויר. ה – ב האחרונה של מכת בכורות היא שוב פגיעה באדם, אך עיקרה ממש נטילת נשמתם של הבכורות, והנשמה היא אפילו מעל האוויר, ממש החלק אלוק'.
אם כן, ראשי התיבות הללו, מלמדים אותנו שיש הדרגה במכות, וה' הולך ומכה ושולט מהמקום הנמוך ביותר עד למקום הגבוה ביותר, בכל מרחבי החיים.
ובעצם זה כל עניינה של יציאת מצריים, כפי שנאמר בפרשתנו על מטרת המכות "וידעו מצריים כי אני ה', בנטותי את ידי על מצרים", כל העניין שמצריים ידעו, בדגש על המילה – ידעו. אנו יודעים שיש – חכמה, בינה ודעת, וכאן הדגש הוא על הדעת. מה הכוונה?
גם כשמשה בא בפעם הראשונה לפרעה ואומר לו לשלח את ישראל, עונה לו פרעה – "מי ה' אשר אשמע בקולו? לא ידעתי את ה'...". הוא לא כופר במציאותו של ה', הוא לא אומר שאין ה' (ח"ו), אלא אומר – איני יודע את ה', שוב הדגש הוא על הדעת. מה הכוונה?
דעת בעברית זה חיבור, כמו "והאדם ידע את חווה אשתו". החכם והמבין מכירים את המידע, אך רק מי שיש בו דעת גם מחובר לאותו מידע. זה נוגע אליו.
פרעה הבין שיש את ה' שברא את העולם, אך האלוקים הזה עדיין לא התגלה וניהל את העולם. לכן פרעה אומר "לא ידעתי את ה'", הוא אף פעם לא התגלה פה, ולא ניהל את העניינים, אז אולי הוא ברא את העולם, אבל הוא עזב אותו, ולכן פרעה לא יודע ולא מחובר לה'. ואכן אונקלוס מתרגם שם "לא התגלה לי שם ה'", כלומר הוא מתחבא ולא מתגלה.
ואז באים מכות מצריים, שנוגעים בכל רבדי העולם, מהאדמה עם רום האוויר, וכולם רואים שה' מנהל את העולם, והוא רוצה משהו מהעולם, והוא מתגלה וכולם יתחילו לדעת אותו, כי הוא מחובר לעולם.
וממילא הוא גם מצווה מה לעשות פה, ועלינו לשמוע בקולו.
שנזכה תמיד לדעת את ה', ושכל העולם ידעו את ה'!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.














