ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
אולם מפרשת השבוע אפשר למצוא כיוון של נחמה. למדנו שלפעמים התהליך מתארך, ובשלבים מסוימים נראה כאילו המצב נהיה גרוע יותר, שכן פרעה מכביד את השעבוד, אולם לבסוף מתברר שגם זה היה לטובה, שעל ידי כך קיבלו המצרים מכות קשות יותר והתגדל כבוד שמיים וכבוד ישראל בעולם.
תקווה
אחר הכול הפתרון הסביר למלחמה בינינו ובין הערבים הוא גירוש האויב הערבי מארץ ישראל כולה. בלא זאת נצטרך להמשיך להילחם בהם שוב ושוב, להרוג בהם אלפים ורבבות ולהקריב קורבנות יקרים.
לצערנו, מסיבות שונות, פנימיות וחיצוניות, אנחנו מתקשים לעודד הגירה של ערבים שרוצים להחריב את מדינת ישראל ולתגמל את הרוצים בטובתה של מדינת היהודים. כעת, בזמן שהמלחמה הולכת ונמשכת וצה"ל נצרך להחריב עוד ועוד בניינים כדי למנוע פגיעה בכוחותינו, ככל שהמלחמה תתארך רצועת עזה תיהפך למקום שקשה יותר לחיות בו ויארכו שנים רבות לשקמו. מצב זה יכול לעודד הגירה של ערבים רבים שקיבלו חינוך מרושע לשנוא את ישראל ואומנו להקדיש את מרב מאמציהם למלחמה בנו. רק צריך לפעול לכך שהמנהיגות המדינית והביטחונית תעדיף תמיד להרוס את בתי האויב ולא לסכן את חיילינו, ותזכור שככל שעזה תהיה חרבה יותר כך יהיה לנו יותר ביטחון, ולא תכשיל מגמה זו בדיונים חפוזים על "היום שאחרי". דיונים שכל עוד אינם מכוונים לעידוד הגירה של שונאינו הערבים, חזקה עליהם שישיגו פתרונות שווא מהירים וכושלים, כדוגמת ה"פתרונות" הקודמים.
רביבים (819)
הרב אליעזר מלמד
729 - האם מותר להתריס כלפי שמיא?
730 - תקווה ושמחה בזמן המלחמה
731 - חשיבות הולדת ילדים לאחר הטבח הנורא
טען עוד
שמחות קטנות בעת מלחמה
שאלה מנער: האם ראוי לשמוח בתקופה כזאת של מלחמה ומתח ודאגה לחיילינו? לדוגמה, עברתי אתמול טסט. אפשר לשמוח על כך, או שצריך לעצור את השמחה כהזדהות עם החיילים והמשפחות האבלות?
תשובה: על שאלות מסוג זה אמרו "שאלת חכם חצי תשובה". עצם הצגת השאלה כבר מצביעה על הפתרון, שכן אם שמחים תוך שכחת החיילים והאבלים אכן זו שמחה בעייתית, שמתעלמת מהאתגרים ומהקשיים. אבל כאשר זוכרים את האתגרים הגדולים שלפנינו, מזדהים עם צערם של האבלים על הקדושים שמסרו נפשם על הגנת העם והארץ ומתפללים על החיילים, אזי אפשר לשמוח.
בנוסף לכך, תכוון שבאמצעות רישיון הנהיגה תעשה מעשים טובים, תסייע להורים ולסבים ולסבתות, תתנדב להסיע את מי שצריך ותיסע בדרכים ישרות וכמובן תשמור על כל כללי הבטיחות.
ברכת "שהחיינו" לעוברים מבחן נהיגה (טסט)
ראוי להזכיר כאן שתיקנו חכמים לברך "שהחיינו" בעת שמקבלים שמועה טובה, ובכלל זה מי שהתבשר שעבר בהצלחה את מבחן הנהיגה (טסט), או שקיבל ציון גבוה במבחן פסיכומטרי או במבחן חשוב אחר, אם הוא שמח בזה מאוד יברך "שהחיינו". וכן מי שהתקבל לעבודה שרצה בה והוא שמח בכך - יברך "שהחיינו" (פניני הלכה ברכות יז, ח).
מנהגי עדות בבני זוג
במצב מלחמה מתגלה הערך הגדול של אחדות ישראל, והנה שאלה שנובעת מהתהליך המבורך של קיבוץ הגלויות, שהוא יסוד האחדות.
שאלה: אנצל תחילה את ההזדמנות להודות לך על הספרים של פניני הלכה שנתנו לי פתח להיכנס לעולם ההלכה וללמוד אותו בצורה ברורה ובשמחה. אני עתיד להתחתן עם בחירת ליבי בעוד חמישה חודשים. אני ממשפחה שעלתה מאשכנז וכלתי מארצות המזרח. רציתי לדעת האם ארוסתי צריכה לשנות את כל הנהגותיה ולנהוג לפי פסקי ההלכה האשכנזיים בצורה מוחלטת, או שבדברים מסוימים היא יכולה להישאר לפי ההנהגות שלה מהבית. ואם כן, באילו מצבים?
כמו כן, אשמח לדעת האם קיים מקום מרוכז שבו אוכל ללמוד את כל ההלכות שבהן יש הבדלים בין אשכנזים לספרדים לפי פסיקת הרב.
אפרט את השאלות שעלו לנו בינתיים:
א. האם כשאנחנו מתארחים אצלם בפסח מותר לאכול קטניות, או לפחות אם מותר לארוסתי?
ב. האם מותר לנו לאכול בבית של ההורים שלה בצלחות זכוכית, שמשמשות אצלם גם לחלבי וגם לבשרי?
ג. האם ארוסתי צריכה לקבל הדרכת כלות מותאמת לאשכנזית?
ד. ראיתי שבפניני הלכה הרב כתב שהאישה צריכה לשנות את נוסח התפילה שלה עד שהילדים מגיעים לגיל חינוך. האם זאת המלצה או חובה לשנות את הנוסח?
תשובה
ככלל ההבדלים בין המנהגים אינם גדולים, ועיקרם בנוסח התפילה. ובהלכות, מלבד שההבדלים אינם גדולים, כמעט תמיד ההבדלים אינם בין כל יוצאי אשכנז לכל יוצאי ספרד אלא בין רוב יוצאי אשכנז ומיעוט מיוצאי ספרד ובין רוב יוצאי ספרד ומיעוט מיוצאי אשכנז. לכן לא תמצא מקום שמסדר את ההבדלים בין יוצאי ספרד ואשכנז, כי הנושא מיסודו אינו מסודר והרבה יותר מפורט מהחלוקה הכללית של ספרדים ואשכנזים. לפיכך שיטתי היא שבמנהגים הידועים לכול ממה שראו בבית אבא, נכון להמשיך לנהוג כמנהג. ובמה שלא ידוע אלא רק כתוב בספרים, נכון לנהוג לפי כללי ההלכה, כדוגמת ספיקא דאורייתא לחומרא ודרבנן לקולא והלכה כרוב וכיוצא בזה, וכך מבואר בפניני הלכה.
בענייני כשרות וקטניות
ומכאן לשאלות עצמן. כתב הרשב"ץ (שו"ת תשב"ץ ג, קעט) שדבר פשוט הוא בלא ספק שלא ייתכן שישבו שני בני זוג באופן קבוע על שולחן אחד ומה שמותר לזה אסור לזה. ולכן האישה צריכה לילך אחר מנהגי בעלה, שאשתו כגופו. וכפי שלמדנו שכאשר בת ישראל מתחתנת עם כהן דינה ככוהנת והיא אוכלת בתרומה, ובת כהן שהתחתנה עם ישראל דינה כישראלית שאסור לה לאכול בתרומה.
לפי זה, אישה מבנות יוצאי אשכנז שנישאה לבן יוצאי ספרד אוכלת קטניות בפסח, ואישה מבנות יוצאי ספרד שהתחתנה עם בן יוצאי אשכנז אינה אוכלת קטניות בפסח. אומנם אם יהיו בבית הוריה, ותרצה מאוד לאכול עמהם קטניות, בשנים הראשונות לנישואיהם אפשר שתאכל. שכן גם למנהג המקום יש משקל, וכיוון שכבר נהגה כך כשגרה אצלם תוכל להמשיך במנהגה הקודם לאכול עמהם. אבל ככל שילדיהם יגדלו, תימנע מכך גם בבית הוריה, כדי שלא לבלבל את הילדים.
כלי זכוכית לבשרי ולחלבי למנהגי ספרדים
אכן לפי השולחן ערוך (או"ח תנא, כו) מותר להשתמש בכלי זכוכית לחלבי ולבשרי עם שטיפה ביניהם, וכן פסקו רבים למעשה (פר"ח, שדי חמד, יבי"א ח"ד יו"ד ה; נתיבי עם, שמ"ש ומגן), ואילו הרמ"א החמיר. אולם גם מבין הפוסקים הספרדים יש שנטו להחמיר (כנה"ג, אול"צ, הרב חיים דוד הלוי), וכפי הנראה בפועל לא נהגו להקל בזה. ומנגד, גם מבין פוסקי אשכנז יש שהקלו בזה (שאלת יעבץ, חמודי דניאל ויד יהודה).
למעשה, עדיף גם ליוצאי ספרד שלא לאכול באותם כלי זכוכית בשרי וחלבי, מפני שקולא זו מנוגדת לשאר מנהגי ההפרדה המקובלים בישראל. אומנם מי שמנהג משפחתו כשיטת המקלים, רשאי כמובן להמשיך במנהגם (ראו על כל זה בפניני הלכה כשרות לב, ה, 5).
כאשר יוצאי אשכנז מתארחים אצל יוצאי ספרד שנוהגים לאכול באותם כלי זכוכית בשרי וחלבי, יכולים לאכול בכליהם בלא שום חשש, הואיל וברור לחלוטין שאין שם עירוב טעמי בשר וחלב. קל וחומר שכך צריך לנהוג חתן שמתארח אצל הורי אשתו.
הדרכת כלות
ארוסתך יכולה לקבל הדרכה מכל מדריכת כלות, כי ההבדלים בין מנהגי העדות קטנים, והעיקר שהמדריכה תהיה טובה, תבאר היטב את מצוות שמחת עונה ולא תערב בין חומרות להלכות.
לגוף ההלכה, אף שאתה נוהג כמנהגי אשכנז, נכון לשניכם שארוסתך תנהג כמנהגי השולחן ערוך שמקל בהמתנת הימים לפני תחילת שבעה נקיים. אגב, כמו בכל המחלוקות אין מדובר במחלוקת בין מנהגי ספרדים ואשכנזים, שכן גם בקרב הספרדים היו שהחמירו אף יותר מאשכנזים, אלא שנחלקו בזה השולחן ערוך והרמ"א. וכיוון שהשולחן ערוך פסק כדעת רוב רובם של הראשונים, והחומרה בזה פוגעת במצוות עונה, נכון שאשתך תמשיך במנהג משפחתה (ראו פניני הלכה טהרת המשפחה ד, ז).
שינוי נוסח התפילה
אישה שנישאה לבעל מעדה אחרת, דינה כדין מי שעובר לגור במקום שהכול נוהגים בו באופן שונה מכפי שהיה רגיל, שהואיל ובכוונתו לגור שם תמיד, עליו לבטל את מנהגיו הקודמים ולנהוג כמנהג אנשי מקומו החדש (על פי שולחן ערוך יורה דעה ריד, ב; אורח חיים תסח, ד, מ"ב יד). וכן לעניין נוסח התפילות, ראוי שהאישה תתפלל ותברך כנוסח בעלה, כדי שלא יהיו באותו בית שני נוסחים שונים.
אומנם אם אין הדבר מפריע לבעלה וקשה לה לעבור לנוסח שלו, במה שהיא מתפללת בשקט - יכולה להמשיך להתפלל בנוסח של בית אביה.
וכשבניה יגיעו לגיל חינוך עליה לחנכם להתפלל ולברך בנוסח בעלה. ולכן גם אם בעלה הסכים שתמשיך להתפלל ולברך בנוסח שהתרגלה בו, כאשר יגיעו בניה לגיל חינוך טוב שתעבור לנוסח בעלה, כדי שיקל עליה לחנכם לתפילה ולברכות (פניני הלכה תפילת נשים כד, ד). אומנם לעיתים בברכת המזון, מכיוון שקל ללמד את הילדים לברך במנגינה של נוסח אשכנז, בבתים רבים גם האיש מסכים שיברכו בנוסח אשכנז.
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
