ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- זכויות יוצרים
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
תיאור המקרה: אביו של התובע הדפיס ספר בתחום המחשבה היהודית. היות שהספר עורר ביקורת, רצה התובע לחזור ולהדפיס את הספר עם מבוא שבו הוא מבהיר את כוונתו של אביו. אחיו של התובע הדפיס מהדורה של ההוצאה החדשה בניו יורק, וקודם שהספיק התובע להדפיס את הספר גם בארץ, קדם הנתבע, צילם את המהדורה שיצאה בניו יורק, והדפיסה בארץ.
התביעה : התובע טוען, שבהיותו בנו של מחבר הספר, יש לו את הבעלות על זכויות היוצרים של הספר. ולכן הוא דורש:
א. לאסור על הנתבע להמשיך ולהדפיס את הספר.
ב. להעביר את הספרים שכבר נדפסו לידיו.
ג. לקבל את ההכנסות מהספרים שכבר נמכרו.
ד. לקבל לידיו את לוחות ההדפסה על מנת שהנתבע לא ידפיס עותקים נוספים.
תשובת הנתבעים : הנתבע טוען, שהספר נדפס במקור בלא סימון המעיד על זכויות יוצרים (©) כמקובל. מלבד זאת, הנתבע טוען שזכויות יוצרים אינן עוברות בירושה.
פסק הדין : בית הדין קיבל את עמדת התובע לחלוטין.
הנימוקים: בתשובת הרי"ף (מובאת כאן מתוך שו"ת הרשב"א חלק ו סימן רפו) נאמר:
" שאלה: אחד מן החברים גנב ספרי פירושים לחברו וכשתבעו ממנו נשבע שבועה חמורה שלא יחזירם לו עד שיעתיק אותם, ויש שהורו שמותר לגונבם. תשובה: הגנב והמורה כולם טעו ושלא כדין עשו, שזה שהורה שמותר לעשות כן והורה לו משום שמתלמד דברי תורה שהיא מצוה ומותר טעה, משום שאמרו לולב הגזול והיבש פסול ואיתמר עלה משום דמצוה הבאה בעבירה הקב"ה שונאה שנאמר ביה אוהב משפט שונא גזל בעולה..."
הרי"ף קובע, שאסור לגנוב ספר פירושים, אף על פי שגונב רק לשם לימוד תורה, ואסור גם להעתיק את הספר לאחר שנגנב, אף אם מתכוון להחזיר את המקור לידי בעליו.
על תשובת הרי"ף הקשו האחרונים מכמה מקורות:
א. בתוספתא (בבא קמא פרק ז הלכה יג) נאמר:
"אבל המתגנב מאחר חבר והולך ושונה פרקו, אף על פי שנקרא גנב זוכה לעצמו, שנא' לא יבוזו לגנב וגו'. סוף שמתמנה פרנס על הצבור ומזכה את הרבים וזוכה לעצמו ומשלם כל מה שבידו, שנ' ונמצא ישלם שבעתים וגו'".
ב. המרדכי (בבא מציעא פרק ג סימן רצג) כותב:
"המפקיד ספר תורה אצל חברו גוללו כל י"ב חודש, ולא יקרא בו לכתחילה. פירש רב יהודה גאון, כשם שאסור לקרות בו כך אסור להעתיק ממנו אפילו אות אחת שלא ברשות, משום דמרעי ליה לפרעון. והני מילי בבור ועם הארץ, אבל חבר ותלמיד חכם מותר לקרות בו ומותר להעתיק ממנו ואפילו לכתחילה שלא ברשות, והוא שאין לו כיוצא בו. לפי שכשהפקידו אצלו יודע היה שהנפקד חבר וילמוד בו ואדעתא דהכי הפקד אצלו... ושמא הטעם משום דאיתא במדרש משלי על הדֵין קרא לא יבוזו לגנב כי יגנוב, שאין לבזות מי שגנב דברי תורה ומעתיקן. מספר המקצועות".
בתוספתא לא מבואר באיזה מקרה בדיוק מדובר, ולכן קשה להקשות משם על דברי הרי"ף. אבל מדברי המרדכי יש יותר מקום לומר שהם סותרים לדברי הרי"ף, שהרי בטעם השני משתמע שמותר לגנוב דברי תורה על מנת להעתיקם.
דברי המרדכי נפסקו בהגהות הרמ"א לשו"ע (חו"מ סימן רצב סעיף כ), ושם הובא רק הטעם הראשון. הסמ"ע (סקמ"ה) הבין, שההיתר של המרדכי נובע מכך שהמפקיד מרשה להעתיק את הספר. אבל אם לא היה מרשה, משתמע מדבריו שאסור להעתיק. ולדבריו אין סתירה בין דברי המרדכי לדברי הרי"ף. אולם הש"ך (סקל"ה) כותב, שרק לגבי הקריאה צריך רשות מהמפקיד, שכן מזיק את הספר בשעה שקוראו; אבל אם כבר יכול לקרוא, רשאי גם להעתיק, אף שמקפיד על ההעתקה.
לדברי הש"ך יש לומר, שהרי"ף דיבר דווקא במקרה שהבעלים לא רצה שהגנב יקרא, ולכן אסר על הגנב להעתיק. אבל אם הבעלים לא היה מקפיד על הקריאה, לא היה הרי"ף אוסר את ההעתקה, אף שעל כך הבעלים מקפידים.
כל האמור בסעיף הקודם נגע להעתקת ספר ללא רשות בעליו, אע"פ שמדובר בספר מצוי, והבעלים על הספר אינם בעלים על זכויות היוצרים. השאלה של זכויות יוצרים אינה קשורה לבעלות על חפץ מסויים, אלא לבעלות העקרונית שיש לאדם על המצאה או רעיון שחידש.
בשו"ת שואל ומשיב (מהדורה קמא חלק א סי' מד) כתב, שברור שיש לאדם זכויות יוצרים בדבר שחידש:
"והנה כל דבריו תמוהים, דזה ודאי שספר חדש שמדפיס מחבר וזכה שדבריו מתקבלים על פני תבל פשיטא שיש לו זכות בזה לעולם, והרי בלאו הכי אם מדפיסים או מחדשים איזה מלאכה אינו רשאי אחר לעשות בלא רשותו. והרי נודע שר' אברהם יעקב מהרובשוב שעשה החשבון במאשין, כל ימיו קבל שכרו מהקיר"ה בווארשא; ולא יהא תורה שלימה שלנו כשיחה בטילה שלהם. וזה דבר שהשכל מכחישו, ומעשים בכל יום שהמדפיס חבור יש לו ולבאי כוחו זכות".
לעומת זאת, מדברי שו"ת בית יצחק (יו"ד סי' עה) עולה, שזכויות יוצרים אינן קיימות מצד עצמן. אמנם אם ניתן להרוויח משום שדינא דמלכותא הוא שיש זכויות יוצרים, הרי כתב היד מגלם בתוכו את הרווח שניתן להפיק ממנו, וממילא אסור להעתיק אותו ולפגוע ברווח זה, והיורשים יורשים את הרווח יחד עם כתב היד, ואסור להפסיד גם אותם.
נמצא, שלדעת הבית יצחק, זכויות יוצרים אינן קיימות באופן מהותי על פי ההלכה, אלא שהיות שהן מקובלות מצד החוק והמנהג, ממילא יש לדבר תוקף גם על פי ההלכה.
נוסף על האמור לעיל, יש לדון בשאלת השגת גבול.
במשך שנים רבות היה קיים מוסד ההסכמות. עיקרן של ההסכמות נועד לשני תפקידים: האחד, לדאוג שלא יודפסו ספרים האסורים בקריאה. והשני, להגן על רווחיהם של המדפיסים. החתם סופר (בשו"ת חלק חושן משפט סימן מא, ובחלק ו סי' נז ד"ה מזה נראה לי) כותב, שהיות שאי אפשר להדפיס ספרים אלא בהוצאות מרובות ואדם לא יוכל להסתכן בהדפסת ספרים אם הוא צופה שלא יהיה לו רווחים, אם לא תהיה תקנה למניעת הדפסה אף אדם לא יסכים להדפיס ספרים ותיבטל הדפסת ספרי קודש והדבר יפגע בלימוד התורה. וזו הסיבה למנהג ההסכמות.
מוסיף החתם סופר, שהיות שיש מנהג כזה, אף אם במקום מסוים הטילו את החרם שלא כדין, סוף סוף המדפיס היה יכול להניח שכולם יקנו אצלו, וממילא חל איסור להדפיס עכשיו, כדין 'מרחיקים מצודות הדג מן הדג' - שהואיל והדייג הראשון היה יכול להניח שכל הדגים ייכנסו לרשתו, שוב אין השני יכול לפרוס שם רשת נוספת.
דין זה של 'הסכמות' רלוונטי גם בספרים שאינם מחידושו של המחבר, אלא רק מחמת העובדה שהוא טרח והוציא הוצאות על הדפסתם.
נוסף על כל האמור לעיל, המנהג המקובל הוא להגן על זכויות היוצרים, משום שהדבר מועיל וחיוני לכלל הסוחרים.
הדבר מעוגן גם בחוקי המדינה, ועל חוקים מעין אלו, הנוגעים לחיי הנפש של הכלל, ושייכים לדיני גניבה ודיני נזיקין, לכולי עלמא שייך דינא דמלכותא דינא. ולכן, גם החולקים על השואל ומשיב יודו, שבמקום שיש בזה דינא דמלכותא, לכולי עלמא ישנה זכות קניינית על זכויות יוצרים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
