ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מהי תרבות יהודית? ;">

בית מדרש חגים וזמנים חנוכה חנוכה בראי דורנו Bookmark and Share This Shiur in English
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

זאת חנוכה תשס"ז

מהי תרבות יהודית?


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
חנה בת חיים

חנוכה. החושך פורש אט אט את כנפיו על היקום. עננים כבדים מכסים את השמים. אני יוצא מפתח ביתי, ומעלה אור קטן בחנוכייתי. הלהבה מרצדת מעט כמהססת, ואחר מזדקפת כמכריזה מול כל העולם - האור יגבר. מספרת היא לי על העם היהודי הקטן, שעמד מול התרבות היוונית העולמית ויכול לה. אני מביט בנר ותוהה - האם בכוחו גם לגלות לי, מהי תרבות יהודית?

---------
התיחסות יהודית
הרב אריה הנדלר שליט"א - סגן ראש ישיבת ההסדר שעלבים
בטרם נפנה לדבר על תרבות יהודית, נשאל את עצמנו תרבות כערך מהי. במילון אבן-שושן הגדיר את המושג תרבות כ: "סך כל ההישגים בהתפתחותו הרוחנית של האדם או של חברה, בהשכלה, במדע, באומנות, בארגון החברה, בדת ובמוסר". תרבות יהודית אם כן, תהיה המענה שנותנת היהדות ביחס לכל הערכים שהוזכרו לעיל, ואפשר גם ערכים רוחניים נוספים שלא הוזכרו. מענה זה מצוי בתורה ובספרות התורנית שהתפתחה במהלך הדורות. כדי לבחון את הדברים נפרק את ההגדרה המילונית של המושג תרבות ונתייחס אליו בהקשר היהודי.

יש לה ליהדות מה לומר הן ביחס להישגים הרוחניים של האדם הפרטי, והן ביחס להישגים הרוחניים של החברה. היהדות מדברת על חובותיו וזכויותיו של היחיד מחד, ושל הציבור מאידך, שהרי היהדות הייתה בין התרבויות הראשונות שהגדירו את הערבות ההדדית המקופלת בתוך המושג 'ציבור'. יש לה ליהדות מה לומר בתחום ההשכלה והמדע, כפי שטוען הרמב"ם, שהחכמה וההישגים המדעיים השונים היו מאז ומעולם פרי רוחו של העם היהודי ומסמיך לכך את הפסוק "רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה". הלימוד כערך קיים בהווייתו של העם היהודי במהלך כל ההיסטוריה - לימוד הא"ב בחדר היהודי הוא שסלל את הדרך לגדולי היצירה המדעית העולמית.

יש לה ליהדות מה לומר בתחום האומנות - התבוננות בדבריו של הרב קוק בהקדמתו לשיר השירים, מלמדת על חשיבותה של האומנות על פי תפיסת עולמה של היהדות. אומנות המגלה את שצריך לגלות ומכסה את שצריך לכסות. בעת שהעולם היה עדיין שרוי בחשכת הפולחן האלילי, הייתה זו היהדות שדברה על איסור עשיית צלם המתייחס אל האומנות הפלסטית, ובכך חשפה בפני האנושות את ההתלבטות בין יצירה מופשטת לבין יצירה מוחשית.

יש לה ליהדות כמובן גם מה לומר בתחום הדת והמוסר: היהדות הייתה הדת הראשונה שהאמינה באל אחד. אמונה שיש בה גם עומק פילוסופי הרואה את האחדות שבמציאות. בעת שהעולם היה עדיין נתון לחסדי החוקים המוסריים של חמורבי, ניסחה כבר היהדות את חוקי המוסר הנעלים שלה. היהדות הייתה זו שניסחה את חוקי המוסר כחלק מן התפיסה הדתית ובכך יצרה מערכת דתית שלימה.

אחר כל זאת, אתם עדיין שואלים מהי תרבות יהודית?

---------
חינוך, גידול, פיתוח

הרב דוד סמסון שליט"א ראש ישיבת לך - לך
השאלה מהי התרבות הישראלית, היא שאלה שהעסיקה את התנועה הציונית מימיה הראשונים. כבר בשנת תרע"ג ענה הרב צבי יהודה קוק זצ"ל על שאלה זו במשפט - " התרבות הישראלית היא תורת ה' אלוקים חיים, שהיא-היא התרבות האמיתית " (לנתיבות ישראל - מאמר התרבות הישראלית), וכך הוא מגדיר תרבות - " חינוך, גידול, פיתוח". לעומת התפיסה שתרבות זו פולקלור או צורת בילוי, יש כאן הגדרה עמוקה של התרבות בתור הכוח הלאומי, שמפתח את העם ומוציא אל הפועל את כישרונותיו.

לפי זה בכדי להבין מהי התרבות הישראלית עלינו להבין קודם כל מהו הכישרון המיוחד של עם ישראל. עיקר ענייננו הוא לגלות את האחדות האלוהית בתוך העולם, בתוך כל הכוחות הנראים לכאורה סותרים ונלחמים זה בזה. עם ישראל יודע לראות איך ה' אחד ושמו אחד, ומכאן למצווה לומר ולכוון פעמיים ביום "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" (רמב"ם אהבה א, א-ב).

איך כל זה קשור למה שאנחנו קוראים תרבות היום? עונה הראי"ה קוק זצ"ל - לאחר שיש לנו את היסוד של תרבות אמונית, יש מקום לפיתוח כל מוסדות התרבות של הספרות, הדרמה והאומנות הכתובה והמשודרת בכדי לבטא ולשאת את הציורים האסטטיים של התרבות המיוחדת שלנו (על פי עין איה ברכות פרק שישי, פיסקה מ"ה).

אולם אסור לטעות ולחשוב, שתיאטרון היידיש יכול לענות על הצורך של התרבות הישראלית, שהרי: "יצירה עצמית ישראלית, במחשבה ובתוקף החיים והמפעל, אי-אפשר לישראל אלא בארץ-ישראל" (אורות, ארץ ישראל ג'). ברור שבכדי לשאת את תרבות האחדות עלינו להיות עם אחד בארץ. רק כאן ניתן להגיע לשיא הכישרון הישראלי המיוחד - נבואה ורוח הקודש, שהרי "אוירא דארץ ישראל מחכים". ויהי רצון שנזכה בקרוב להנחיל לעולם כולו את תרבותינו, "ועלו מושעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והייתה לה' המלוכה והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד".


---------
תרבות של התחברות לאלוקים
הרב חברון שילה שליט"א - ר"מ בישיבת ההסדר עותניאל
השקפת העולם היהודית בנויה מאמונה בשתי תנועות המתמידות בעולם בכל רגע. תנועה אחת מכיסא הכבוד עד החיידק הקטן ביותר בקוטב הדרומי, ותנועה שנייה מהחיידק הקטן ביותר עד כיסא הכבוד. כיהודים תפקידנו בעולם לסייע ככל האפשר לשתי התנועות גם יחד (דרך ה' לרמח"ל). כל פעולה שאנו עושים כדי לחזק את שתי התנועות האלו, היא פעולה יהודית. פעולה שאנו עושים סתם או מנימוקים אחרים, יכולה להיות פעולה אנושית, אך איננה פעולה יהודית.

ומכאן לתרבות, כל פעולה תרבותית שנועדה להוריד מהשפע האלוקי אל העולם הזה, או לקדש ולרומם את העולם הזה אל האלוקות, שייכת לתרבות היהודית, ומה שלא - לא! יש תרבות אנושית שיהודים יצרו, וזו תרבות של יהודים. אך היא אינה תרבות יהודית. ציור, פיסול, שירה וכדומה, של יהודים למען המטרות האלו הם תרבות יהודית. אותם פעולות אם נעשות סתם כדי להרוויח כסף, או כדי שיהיה יותר נעים בעולם, הם פעולות אנושיות, שאם אין בהם פגיעה במוסר, הם דבר טוב, אך הם אינם מוגדרות כתרבות יהודית.

בצד המעשי יש ליהדות חידוש נוסף. הצגות, שירה, נגינה, ציור ופיסול הם מעשי תרבות הקיימים בכל אומות העולם. נקטו בהם גם נביאינו הקדושים כדי לרומם את העולם, אך בכך אין חידוש על פני אומות העולם. החידוש הגדול של היהדות הוא תרבות הלימוד. כל אחד מהקטן שבעם ועד המלך, מצוּוה ללמוד. תורה, נביאים, דף יומי או רמב"ם יומי, זמן מועט או שעות מרובות. העיקר לעצור את שטף החיים כל יום, ולהקדיש זמן לתרבות - ללמוד תורה. הלומדים בשמיעת קלטות, הלומדים בשיעור בין מנחה לערבית, לומדי האינטרנט, והמלמדים תורה בכל דרך שיש, שותפים כולם למעשה התרבותי הגדול ביותר בהיסטוריה, יצירת עם לומד, או כפי שקוראים לנו הגויים - עם הספר.

----------
מתוך המדור "בימה תורנית".

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il