ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- חנוכה בראי דורנו
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
---------
התיחסות יהודית
הרב אריה הנדלר שליט"א - סגן ראש ישיבת ההסדר שעלבים
בטרם נפנה לדבר על תרבות יהודית, נשאל את עצמנו תרבות כערך מהי. במילון אבן-שושן הגדיר את המושג תרבות כ: "סך כל ההישגים בהתפתחותו הרוחנית של האדם או של חברה, בהשכלה, במדע, באומנות, בארגון החברה, בדת ובמוסר". תרבות יהודית אם כן, תהיה המענה שנותנת היהדות ביחס לכל הערכים שהוזכרו לעיל, ואפשר גם ערכים רוחניים נוספים שלא הוזכרו. מענה זה מצוי בתורה ובספרות התורנית שהתפתחה במהלך הדורות. כדי לבחון את הדברים נפרק את ההגדרה המילונית של המושג תרבות ונתייחס אליו בהקשר היהודי.
יש לה ליהדות מה לומר הן ביחס להישגים הרוחניים של האדם הפרטי, והן ביחס להישגים הרוחניים של החברה. היהדות מדברת על חובותיו וזכויותיו של היחיד מחד, ושל הציבור מאידך, שהרי היהדות הייתה בין התרבויות הראשונות שהגדירו את הערבות ההדדית המקופלת בתוך המושג 'ציבור'. יש לה ליהדות מה לומר בתחום ההשכלה והמדע, כפי שטוען הרמב"ם, שהחכמה וההישגים המדעיים השונים היו מאז ומעולם פרי רוחו של העם היהודי ומסמיך לכך את הפסוק "רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה". הלימוד כערך קיים בהווייתו של העם היהודי במהלך כל ההיסטוריה - לימוד הא"ב בחדר היהודי הוא שסלל את הדרך לגדולי היצירה המדעית העולמית.
יש לה ליהדות מה לומר בתחום האומנות - התבוננות בדבריו של הרב קוק בהקדמתו לשיר השירים, מלמדת על חשיבותה של האומנות על פי תפיסת עולמה של היהדות. אומנות המגלה את שצריך לגלות ומכסה את שצריך לכסות. בעת שהעולם היה עדיין שרוי בחשכת הפולחן האלילי, הייתה זו היהדות שדברה על איסור עשיית צלם המתייחס אל האומנות הפלסטית, ובכך חשפה בפני האנושות את ההתלבטות בין יצירה מופשטת לבין יצירה מוחשית.
יש לה ליהדות כמובן גם מה לומר בתחום הדת והמוסר: היהדות הייתה הדת הראשונה שהאמינה באל אחד. אמונה שיש בה גם עומק פילוסופי הרואה את האחדות שבמציאות. בעת שהעולם היה עדיין נתון לחסדי החוקים המוסריים של חמורבי, ניסחה כבר היהדות את חוקי המוסר הנעלים שלה. היהדות הייתה זו שניסחה את חוקי המוסר כחלק מן התפיסה הדתית ובכך יצרה מערכת דתית שלימה.
אחר כל זאת, אתם עדיין שואלים מהי תרבות יהודית?
---------
חינוך, גידול, פיתוח
הרב דוד סמסון שליט"א ראש ישיבת לך - לך
השאלה מהי התרבות הישראלית, היא שאלה שהעסיקה את התנועה הציונית מימיה הראשונים. כבר בשנת תרע"ג ענה הרב צבי יהודה קוק זצ"ל על שאלה זו במשפט - " התרבות הישראלית היא תורת ה' אלוקים חיים, שהיא-היא התרבות האמיתית " (לנתיבות ישראל - מאמר התרבות הישראלית), וכך הוא מגדיר תרבות - " חינוך, גידול, פיתוח". לעומת התפיסה שתרבות זו פולקלור או צורת בילוי, יש כאן הגדרה עמוקה של התרבות בתור הכוח הלאומי, שמפתח את העם ומוציא אל הפועל את כישרונותיו.
לפי זה בכדי להבין מהי התרבות הישראלית עלינו להבין קודם כל מהו הכישרון המיוחד של עם ישראל. עיקר ענייננו הוא לגלות את האחדות האלוהית בתוך העולם, בתוך כל הכוחות הנראים לכאורה סותרים ונלחמים זה בזה. עם ישראל יודע לראות איך ה' אחד ושמו אחד, ומכאן למצווה לומר ולכוון פעמיים ביום "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" (רמב"ם אהבה א, א-ב).
איך כל זה קשור למה שאנחנו קוראים תרבות היום? עונה הראי"ה קוק זצ"ל - לאחר שיש לנו את היסוד של תרבות אמונית, יש מקום לפיתוח כל מוסדות התרבות של הספרות, הדרמה והאומנות הכתובה והמשודרת בכדי לבטא ולשאת את הציורים האסטטיים של התרבות המיוחדת שלנו (על פי עין איה ברכות פרק שישי, פיסקה מ"ה).
אולם אסור לטעות ולחשוב, שתיאטרון היידיש יכול לענות על הצורך של התרבות הישראלית, שהרי: "יצירה עצמית ישראלית, במחשבה ובתוקף החיים והמפעל, אי-אפשר לישראל אלא בארץ-ישראל" (אורות, ארץ ישראל ג'). ברור שבכדי לשאת את תרבות האחדות עלינו להיות עם אחד בארץ. רק כאן ניתן להגיע לשיא הכישרון הישראלי המיוחד - נבואה ורוח הקודש, שהרי "אוירא דארץ ישראל מחכים". ויהי רצון שנזכה בקרוב להנחיל לעולם כולו את תרבותינו, "ועלו מושעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והייתה לה' המלוכה והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד".
---------
תרבות של התחברות לאלוקים
הרב חברון שילה שליט"א - ר"מ בישיבת ההסדר עותניאל
השקפת העולם היהודית בנויה מאמונה בשתי תנועות המתמידות בעולם בכל רגע. תנועה אחת מכיסא הכבוד עד החיידק הקטן ביותר בקוטב הדרומי, ותנועה שנייה מהחיידק הקטן ביותר עד כיסא הכבוד. כיהודים תפקידנו בעולם לסייע ככל האפשר לשתי התנועות גם יחד (דרך ה' לרמח"ל). כל פעולה שאנו עושים כדי לחזק את שתי התנועות האלו, היא פעולה יהודית. פעולה שאנו עושים סתם או מנימוקים אחרים, יכולה להיות פעולה אנושית, אך איננה פעולה יהודית.
ומכאן לתרבות, כל פעולה תרבותית שנועדה להוריד מהשפע האלוקי אל העולם הזה, או לקדש ולרומם את העולם הזה אל האלוקות, שייכת לתרבות היהודית, ומה שלא - לא! יש תרבות אנושית שיהודים יצרו, וזו תרבות של יהודים. אך היא אינה תרבות יהודית. ציור, פיסול, שירה וכדומה, של יהודים למען המטרות האלו הם תרבות יהודית. אותם פעולות אם נעשות סתם כדי להרוויח כסף, או כדי שיהיה יותר נעים בעולם, הם פעולות אנושיות, שאם אין בהם פגיעה במוסר, הם דבר טוב, אך הם אינם מוגדרות כתרבות יהודית.
בצד המעשי יש ליהדות חידוש נוסף. הצגות, שירה, נגינה, ציור ופיסול הם מעשי תרבות הקיימים בכל אומות העולם. נקטו בהם גם נביאינו הקדושים כדי לרומם את העולם, אך בכך אין חידוש על פני אומות העולם. החידוש הגדול של היהדות הוא תרבות הלימוד. כל אחד מהקטן שבעם ועד המלך, מצוּוה ללמוד. תורה, נביאים, דף יומי או רמב"ם יומי, זמן מועט או שעות מרובות. העיקר לעצור את שטף החיים כל יום, ולהקדיש זמן לתרבות - ללמוד תורה. הלומדים בשמיעת קלטות, הלומדים בשיעור בין מנחה לערבית, לומדי האינטרנט, והמלמדים תורה בכל דרך שיש, שותפים כולם למעשה התרבותי הגדול ביותר בהיסטוריה, יצירת עם לומד, או כפי שקוראים לנו הגויים - עם הספר.
----------
מתוך המדור "בימה תורנית".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.

תורה ומדע מבט מאחד מול מציאות מפרדת
השיעור עוסק בהתמודדות עם תפיסות פוסט-מודרניות המפרשות את המציאות כמאבק כוחות בין מדכא למדוכא. מנגד, מוצגת תפיסת הראי"ה קוק הדוגלת בהסתכלות מאחדת, הרואה בכוחות השונים בעולם ובעם ישראל חלקים המשלימים ומאזנים זה את זה.

לך לך קדושת הארץ, ניסיונות ואחריות ציבורית
שיחת מוצ"ש פרשת לך - לך
השיעור עוסק במעלותיה וקדושתה הייחודית של ארץ ישראל דרך מסעותיו וניסיונותיו של אברהם אבינו, אשר חיזקו את הקשר הנצחי שבין עם ישראל לארצו. בהמשך לכך, מודגשת חשיבות ההנהגה, ערך לימוד התורה והצורך בהקפדה מוסרית ושלום בענייני הציבור והמדינה.

לך לך אברהם אבינו וסוד הבחירה הכללית
השיעור עוסק בדמותו של אברהם אבינו, המייצג את המעבר מצדקות פרטית לבחירה כללית בעם ישראל ומידת החסד העולמית. דרך מהלכיו ונדודיו מתבארים היסודות של קדושת ארץ ישראל, ברית המילה והחיבור הנצחי בין עם ישראל לה'.

שמונה פרקים לרמב"ם בריאות הנפש והגוף בראי הרמב"ם
שיעור 7
השיעור עוסק בהקבלת הרמב"ם בין בריאות וחולי הגוף לבין כוחות ותכונות הנפש, ומסביר כיצד סטייה מדרך השכל פוגעת בחוש הבריא של האדם. מתוך כך מודגשת חשיבותם של תיקון המידות, התורה והשמחה כרפואה נפשית מהותית המחזירה את האדם לתפקוד ולחיות אמת.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

לימוד ליל הושענה רבה התשפ"ז לא לחכות להיות מלאך: לקדש את המציאות שלך
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מבית המדרש של ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות.
הרב עופר אונגר, ר״מ בישיבת שעלבים, פותח את הערב (במקום ראש הישיבה, הרב מיכאל ימר, שלא יכול היה להגיע). הוא שואל למה דווקא ביום שבו רבי אלעזר בן עזריה פתח את שערי בית המדרש לכל תלמיד — גם למי ש״אין תוכו כברו״ — הוכרע שספר קהלת, המלא בסתירות, הוא ספר קדוש. משם, בעקבות רבי צדוק הכהן, למעמד הסנה: משה רוצה ״לסור״ לגמרי מכל המידות הרעות, והקדוש ברוך הוא עונה לו ״של נעליך״ — אי אפשר לשרוף הכל בבת אחת; המקום שאתה עומד עליו, כמו שהוא, הוא אדמת קודש. ובסוף, סיפור אישי: נער מתל אביב שהתחיל ללבוש ציצית, החבר׳ה שצחקו עליו, והמשפט שאמר לו הרב נריה ושינה לו את הדרך. הלימוד מוקדש לעילוי נשמת בוגרי הישיבה הקדושים, נופלי מלחמת חרבות ברזל: אוהד יערי ז״ל, ליאל שוהם ז״ל, רונאל בן משה ז״ל, אביתר בן יהודה ז״ל, ניתאי מייזלס ז״ל ועמית גואטה ז״ל.

לימוד ליל הושענה רבה התשפ"ז מלאכים ביום כיפור, בני אדם בסוכות — האתגר של דורנו
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מבית המדרש של ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות.
הרב ד״ר יונה גודמן, המנהל החינוכי של מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא, שואל שאלה שכל מי שעבר את החגים מכיר: אחרי אלול, ראש השנה ויום כיפור, האם סוכות — עם האוכל והטיולים — הוא נפילה? ותשובתו: דווקא סוכות הוא עליית המדרגה. כמו שהיה הרב דרוקמן אומר בסוף יום כיפור: ״יום שלם הייתם מלאכים. הגיע הזמן להיות בני אדם.״ בהמשך, סיפור מחדר ההמתנה לפני ניתוח: משפחה שלמה אומרת תהילים, ואז נכנסים שני רופאים גלויי ראש. ״זה מה שהקדוש ברוך הוא רוצה? שהדתיים יגידו רק תהילים?״ — הרופא שיגיד תהילים וילך לנתח, והמהנדס שיגיד תהילים וימציא את כיפת הברזל. זה האתגר הגדול שלקחנו על עצמנו: חיבור של קודש וחול, גם ביום שאחרי החגים. הלימוד מוקדש לעילוי נשמת בוגרי הישיבה הקדושים, נופלי מלחמת חרבות ברזל: אוהד יערי ז״ל, ליאל שוהם ז״ל, רונאל בן משה ז״ל, אביתר בן יהודה ז״ל, ניתאי מייזלס ז״ל ועמית גואטה ז״ל.

לימוד ליל הושענה רבה התשפ"ז סוכות הוא חג של חיבוק — חינוך בין אהבה לגבולות
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מבית המדרש של ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות.
ראש ישיבת בני עקיבא הדרום, הרב דוד טברסקי, פותח בדיני חינוך של חג הסוכות: שמאי הזקן שסיכך מעל מיטת נכדו התינוק, הילד שחייב בלולב ״משיודע לנענע״, והריטב״א שקובע שגיל החינוך אינו אחיד — הוא תלוי במצווה ובילד. משם, בעקבות המשנה ברורה והרב קוק: החינוך מתחיל באווירה של הבית ובחינוך העצמי של ההורים. ואחר כך, החגים כדרכים של קשר: פסח הוא דיבור, שבועות נשיקה, הימים הנוראים מבט — וסוכות הוא חיבוק, שאינו בודק מי אתה ומה עשית. בסוף, הציפור של ר׳ זושא שצריכה שתי כנפיים, וחבטת הערבה בהושענא רבה: גבול, ומיד אחריו חסד. הלימוד מוקדש לעילוי נשמת בוגרי הישיבה הקדושים, נופלי מלחמת חרבות ברזל: אוהד יערי ז״ל, ליאל שוהם ז״ל, רונאל בן משה ז״ל, אביתר בן יהודה ז״ל, ניתאי מייזלס ז״ל ועמית גואטה ז״ל.

לימוד ליל הושענה רבה התשפ"ז למה המשיח נקרא ״בר נפלי״? סוכת דוד הנופלת
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מבית המדרש של ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות.
הרב ערן טמיר, ראש ישיבת אורות אשקלון, יוצא מגמרא תמוהה: למה המשיח נקרא ״בר נפלי״ — בן הנופל — ולמה מלכות בית דוד נקראת ״סוכת דוד הנופלת״? בעקבות המהר״ל, ״העדר קודם להוויה״: כל קומה חדשה נבנית רק אחרי שהמציאות הקודמת מפנה לה מקום. עם דוגמאות מהחיים — מהרווק שהופך לנשוי ועד מלכות שאול ודוד. ולמה דווקא סוכה ולא בית? בית שנפל ונבנה מחדש הוא בית חדש; סוכה נועדה מראשיתה להתפרק ולהיבנות שוב, ולכן גם בשעת נפילתה היא נשארת סוכה. המסר החינוכי: לא להיבהל מנפילות — לא בחיים הפרטיים ולא בחיי האומה, מאז שמחת תורה של לפני שלוש שנים. הלימוד מוקדש לעילוי נשמת בוגרי הישיבה הקדושים, נופלי מלחמת חרבות ברזל: אוהד יערי ז״ל, ליאל שוהם ז״ל, רונאל בן משה ז״ל, אביתר בן יהודה ז״ל, ניתאי מייזלס ז״ל ועמית גואטה ז״ל.










