ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- חנוכה בראי דורנו
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
---------
התיחסות יהודית
הרב אריה הנדלר שליט"א - סגן ראש ישיבת ההסדר שעלבים
בטרם נפנה לדבר על תרבות יהודית, נשאל את עצמנו תרבות כערך מהי. במילון אבן-שושן הגדיר את המושג תרבות כ: "סך כל ההישגים בהתפתחותו הרוחנית של האדם או של חברה, בהשכלה, במדע, באומנות, בארגון החברה, בדת ובמוסר". תרבות יהודית אם כן, תהיה המענה שנותנת היהדות ביחס לכל הערכים שהוזכרו לעיל, ואפשר גם ערכים רוחניים נוספים שלא הוזכרו. מענה זה מצוי בתורה ובספרות התורנית שהתפתחה במהלך הדורות. כדי לבחון את הדברים נפרק את ההגדרה המילונית של המושג תרבות ונתייחס אליו בהקשר היהודי.
יש לה ליהדות מה לומר הן ביחס להישגים הרוחניים של האדם הפרטי, והן ביחס להישגים הרוחניים של החברה. היהדות מדברת על חובותיו וזכויותיו של היחיד מחד, ושל הציבור מאידך, שהרי היהדות הייתה בין התרבויות הראשונות שהגדירו את הערבות ההדדית המקופלת בתוך המושג 'ציבור'. יש לה ליהדות מה לומר בתחום ההשכלה והמדע, כפי שטוען הרמב"ם, שהחכמה וההישגים המדעיים השונים היו מאז ומעולם פרי רוחו של העם היהודי ומסמיך לכך את הפסוק "רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה". הלימוד כערך קיים בהווייתו של העם היהודי במהלך כל ההיסטוריה - לימוד הא"ב בחדר היהודי הוא שסלל את הדרך לגדולי היצירה המדעית העולמית.
יש לה ליהדות מה לומר בתחום האומנות - התבוננות בדבריו של הרב קוק בהקדמתו לשיר השירים, מלמדת על חשיבותה של האומנות על פי תפיסת עולמה של היהדות. אומנות המגלה את שצריך לגלות ומכסה את שצריך לכסות. בעת שהעולם היה עדיין שרוי בחשכת הפולחן האלילי, הייתה זו היהדות שדברה על איסור עשיית צלם המתייחס אל האומנות הפלסטית, ובכך חשפה בפני האנושות את ההתלבטות בין יצירה מופשטת לבין יצירה מוחשית.
יש לה ליהדות כמובן גם מה לומר בתחום הדת והמוסר: היהדות הייתה הדת הראשונה שהאמינה באל אחד. אמונה שיש בה גם עומק פילוסופי הרואה את האחדות שבמציאות. בעת שהעולם היה עדיין נתון לחסדי החוקים המוסריים של חמורבי, ניסחה כבר היהדות את חוקי המוסר הנעלים שלה. היהדות הייתה זו שניסחה את חוקי המוסר כחלק מן התפיסה הדתית ובכך יצרה מערכת דתית שלימה.
אחר כל זאת, אתם עדיין שואלים מהי תרבות יהודית?
---------
חינוך, גידול, פיתוח
הרב דוד סמסון שליט"א ראש ישיבת לך - לך
השאלה מהי התרבות הישראלית, היא שאלה שהעסיקה את התנועה הציונית מימיה הראשונים. כבר בשנת תרע"ג ענה הרב צבי יהודה קוק זצ"ל על שאלה זו במשפט - " התרבות הישראלית היא תורת ה' אלוקים חיים, שהיא-היא התרבות האמיתית " (לנתיבות ישראל - מאמר התרבות הישראלית), וכך הוא מגדיר תרבות - " חינוך, גידול, פיתוח". לעומת התפיסה שתרבות זו פולקלור או צורת בילוי, יש כאן הגדרה עמוקה של התרבות בתור הכוח הלאומי, שמפתח את העם ומוציא אל הפועל את כישרונותיו.
לפי זה בכדי להבין מהי התרבות הישראלית עלינו להבין קודם כל מהו הכישרון המיוחד של עם ישראל. עיקר ענייננו הוא לגלות את האחדות האלוהית בתוך העולם, בתוך כל הכוחות הנראים לכאורה סותרים ונלחמים זה בזה. עם ישראל יודע לראות איך ה' אחד ושמו אחד, ומכאן למצווה לומר ולכוון פעמיים ביום "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" (רמב"ם אהבה א, א-ב).
איך כל זה קשור למה שאנחנו קוראים תרבות היום? עונה הראי"ה קוק זצ"ל - לאחר שיש לנו את היסוד של תרבות אמונית, יש מקום לפיתוח כל מוסדות התרבות של הספרות, הדרמה והאומנות הכתובה והמשודרת בכדי לבטא ולשאת את הציורים האסטטיים של התרבות המיוחדת שלנו (על פי עין איה ברכות פרק שישי, פיסקה מ"ה).
אולם אסור לטעות ולחשוב, שתיאטרון היידיש יכול לענות על הצורך של התרבות הישראלית, שהרי: "יצירה עצמית ישראלית, במחשבה ובתוקף החיים והמפעל, אי-אפשר לישראל אלא בארץ-ישראל" (אורות, ארץ ישראל ג'). ברור שבכדי לשאת את תרבות האחדות עלינו להיות עם אחד בארץ. רק כאן ניתן להגיע לשיא הכישרון הישראלי המיוחד - נבואה ורוח הקודש, שהרי "אוירא דארץ ישראל מחכים". ויהי רצון שנזכה בקרוב להנחיל לעולם כולו את תרבותינו, "ועלו מושעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והייתה לה' המלוכה והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד".
---------
תרבות של התחברות לאלוקים
הרב חברון שילה שליט"א - ר"מ בישיבת ההסדר עותניאל
השקפת העולם היהודית בנויה מאמונה בשתי תנועות המתמידות בעולם בכל רגע. תנועה אחת מכיסא הכבוד עד החיידק הקטן ביותר בקוטב הדרומי, ותנועה שנייה מהחיידק הקטן ביותר עד כיסא הכבוד. כיהודים תפקידנו בעולם לסייע ככל האפשר לשתי התנועות גם יחד (דרך ה' לרמח"ל). כל פעולה שאנו עושים כדי לחזק את שתי התנועות האלו, היא פעולה יהודית. פעולה שאנו עושים סתם או מנימוקים אחרים, יכולה להיות פעולה אנושית, אך איננה פעולה יהודית.
ומכאן לתרבות, כל פעולה תרבותית שנועדה להוריד מהשפע האלוקי אל העולם הזה, או לקדש ולרומם את העולם הזה אל האלוקות, שייכת לתרבות היהודית, ומה שלא - לא! יש תרבות אנושית שיהודים יצרו, וזו תרבות של יהודים. אך היא אינה תרבות יהודית. ציור, פיסול, שירה וכדומה, של יהודים למען המטרות האלו הם תרבות יהודית. אותם פעולות אם נעשות סתם כדי להרוויח כסף, או כדי שיהיה יותר נעים בעולם, הם פעולות אנושיות, שאם אין בהם פגיעה במוסר, הם דבר טוב, אך הם אינם מוגדרות כתרבות יהודית.
בצד המעשי יש ליהדות חידוש נוסף. הצגות, שירה, נגינה, ציור ופיסול הם מעשי תרבות הקיימים בכל אומות העולם. נקטו בהם גם נביאינו הקדושים כדי לרומם את העולם, אך בכך אין חידוש על פני אומות העולם. החידוש הגדול של היהדות הוא תרבות הלימוד. כל אחד מהקטן שבעם ועד המלך, מצוּוה ללמוד. תורה, נביאים, דף יומי או רמב"ם יומי, זמן מועט או שעות מרובות. העיקר לעצור את שטף החיים כל יום, ולהקדיש זמן לתרבות - ללמוד תורה. הלומדים בשמיעת קלטות, הלומדים בשיעור בין מנחה לערבית, לומדי האינטרנט, והמלמדים תורה בכל דרך שיש, שותפים כולם למעשה התרבותי הגדול ביותר בהיסטוריה, יצירת עם לומד, או כפי שקוראים לנו הגויים - עם הספר.
----------
מתוך המדור "בימה תורנית".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת - מדריך מקיף
הלכה למעשה
השיעור סוקר את סדר ההלכות והמנהגים מליל ערב ראש השנה, תוך התמקדות בדינים הייחודיים לשנה שבה החג חל בשבת וביום ראשון. הדברים כוללים דגשים מעשיים לגבי התרת נדרים, הכנות מראש, שבת ויום טוב, תפילות, קידוש וסדר הסימנים.
הלכות יום הכיפורים עליות לתורה של חולה ביום כיפור
רבי עקיבא איגר סובר כי חולה שאכל ביום כיפור אינו יכול לעלות לתורה, כיוון שברכות הקריאה נתקנו על יום הצום ומאחר שאכל – הצום אינו מתקיים לגביו דיו כדי לברך, ואילו החתם סופר סובר כי החולה רשאי לעלות לתורה, מכיוון שאכילתו הותרה על פי דין תורה משיקולי פיקוח נפש, ולכן קדושת היום והחובות ההלכתיות שבו נשארות בתוקפן לגביו באופן מלא.
כינוסי אברכים שו"ת בוגרים תשפ"ו
איך להמשיך לעלות בקודש גם כשרחוקים מהישיבה | הפער בין ההצלחה להתיישבות לבין מינוי רבני ערים
