ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
אלא, שאז מחכה להן הפתעה. המוני המתפללות מבחינות בהן, ומיד נוהרות אליהן ובקשה בפיהן – אנא תברכי אותי והתפללי למעני ולמען קרובי בעניין חשוב זה או אחר.
ואם תשאלו – מה מעלתם של החתן והכלה, שבכוחם לברך ולהעתיר לפני ה'?
ככל הנראה, אחת הסיבות המרכזיות לכך היא הירושלמי המפורסם (ביכורים ג, ג) שאומר ששלושה נמחלים להם כל עוונותיהם – חתן, גר, והעולה לגדולה. והסיבה לכך, שכל האנשים הללו מתחילים את חייהם מחדש, והרי הם כאנשים שלא טעמו טעם חטא מעולם. ובוודאי אדם שלא טעם טעם חטא, יש לו כוח גדול של ברכה.
ובכן, מעניין לגלות שיש ירושלמי נוסף, פחות מוכר, שממנו אשפר ללמוד על עוד אנשים שכדאי לקבל מהם ברכה. וכך אומר הירושלמי תלמוד ירושלמי (ראש השנה ד, ח) "רבי משרשיא בשם רבי אידי: בכל הקרבנות (של החגים) כתיב חטא ובעצרת אין כתיב חטא, (בקרבנות של שבועות לא מוזכרת המילה 'חטאת'). אמר להן הקדוש ברוך הוא: מכיוון שקיבלתם עליכם עול תורה מעלה אני עליכם כאילו לא חטאתם מימיכם".
ומפרש שם קרבן העדה: "שבכל שנה בעצרת הוא כיום אשר עמדנו לפני הר סיני, ומקבלים התורה מחדש".
נמצא שיום שבו אדם מקבל עליו עול תורה הוא יום שהוא נולד בו מחדש, וממילא נמחלים עוונותיו וכאילו לא חטא מעולם.
השבוע זכינו ברוך ה' והחל זמן אלול בעולם הישיבות. להמוני תלמידים זה היה יום של קבלת תורה, וודאי נמחלו עוונותיהם, כדאי לנו לקבל מהם ברכה... במיוחד, כדאי לקבל ברכה מתלמידי שיעור א' שרק התחילו... אצלם, זו הקבלת עול תורה הכי עוצמתית...
ומעניין לעניין באותו עניין. כל העת, כולנו מלינים על כך שהשלטון משחית. מי שיש כוח רב בידיו, קשה לו להישאר נקי כפיים, ובקלות הוא מידרדר חלילה במדרון חלקלק לניצול כוחו לרעה.
רוב המתלוננים מחפשים דרכים להחליש את כוחם של בעלי השררה, כדי למזער נזקים, אך ברור לכולם שגם בדרך זו הנזקים אולי יקטנו אך לא יעלמו.
פרשתנו עוסקת בחשיבות מינוי בעלי השררה – מלך, שופטים, שוטרים וכו'. מחד – היא ממזערת קצת את כוחו של המלך ודורשת ממנו – לא להרבות כסף, סוסים ונשים. אך מאידך היא גם מעניקה לבעלי השררה כוח רב – שוטרים שירדו בעם, ולמלך יש את משפט המלך.
אם כן – מה הפתרון המרכזי שלה לחשש השחיתות?
התשובה היא – חיבור לתורה. המלך מצווה לכתוב לו ספר תורה נוסף, שבו יקרא כל ימי חייו, "למען ילמד ליראה את ה' אלוקיו... לבלתי רום לבבו ולבלתי סור מן המצווה ימין ושמאל...".
רק חיבור עמוק לתורה יוצר אדם חדש, טוב יותר. אדם שיעשה עבודת פנים, עבודת הלב, ויהיה בכוחו לשלוט בפיתויי השררה והכוח, ויפנה את כוחו למען הציבור ועבודת ה'.
שנזכה... שנזכה...
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
