ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- דפי עבודה / הנחיה ללימוד עצמי
- דפי לימוד עצמי
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- מצוות התפילה וערכה
המקור בגמרא
ותניא כוותיה דר' יהושע בן לוי מפני מה אמרו תפלת השחר עד חצות שהרי תמיד של שחר קרב והולך עד חצות ורבי יהודה אומר עד ארבע שעות שהרי תמיד של שחר קרב והולך עד ארבע שעות
ברכות כו, ב
יש מחלוקת תנאים עד איזה שעה מותר להקריב את קרבן התמיד של שחר ובהתאם, עד איזה שעה מותר להתפלל שחרית. לפי רבי יהודה, אפשר עד ארבע שעות מהבוקר. הכוונה לשעות זמניות. מחלקים את היום לשנים עשר חלקים שווים כך שבחורף, שהיום קצר, גם כל שעה קצרה יותר.
לגבי תחילת זמן תפילה, יש בהלכה שלושה זמנים: עלות השחר – כשצד מזרח מתחיל להאיר. משיכיר – כ 50 דקות לפני הזריחה ויש מספיק אור כדי לזהות מישהו במרחק 4 אמות. זמן זה משמעותי מאוד לקריאת שמע, טלית ותפילין, אך לא ניגע בו כעת אלא נתמקד בתפילה. נץ החמה – כשמתחילים לראות את השמש.
ואימתי זמן שחיטתן של בקר שוחטין אותו קודם שתעלה החמה משיאור פני כל מזרח ופעם אחת דחקה השעה את הצבור בבית שני והקריבו תמיד של שחר בארבע שעות ביום.
רמב"ם תמידין ומוספים א, ב
את קורבן התמיד היו מקריבים עוד לפני נץ החמה, ומשתדלים להקריבו מוקדם ככל האפשר. אולם, ניתן להקריב את התמיד עד ארבע שעות (כמו שיטת רבי יהודה) ואפילו קרה פעם שהתאחרו עם התמיד עד השעה הרביעית.
הזמן המועדף של תפילת שחרית הוא ממש עם הזריחה, כרמוז בפסוק "יראוך (יראו את ה' על ידי תפילה) עם (זריחת) שמש". את קריאת שמע קוראים ממש לפני שחרית. תפילה זו נקראת על שם הותיקין, אנשים זריזים שהיו מתפללים כך.
זמן תפלת השחר מצוותה שיתחיל עם הנץ החמה כדכתיב ייראוך עם שמש ואם התפלל משעלה עמוד השחר והאיר פני המזרח יצא ונמשך זמנה עד סוף ד' שעות שהוא שליש היום ואם טעה או עבר והתפלל אחר ד' שעות עד חצות אף על פי שאין לו שכר כתפלה בזמנה שכר תפלה מיהא איכא.
בשעת הדחק כגון שצריך להשכים לדרך יכול להתפלל משעלה עמוד השחר וימתין מלקרות קריאת שמע עד שיגיע זמנה
שולחן ערוך פט, א - ח
הזמן המועדף לתחילת שחרית הוא ותיקין. כאשר יש צורך ניתן להתפלל שחרית כבר מעלות השחר. בפועל, בגלל זמן של קריאת שמע, טלית ותפילין, לרוב לא מתפללים שחרית לפני "משיכיר".
סוף זמן תפילה הוא עד סוף שליש היום, כרבי יהודה. עם זאת, גם דעתם של חכמים נפסקה:
...שבמזיד שהה את התפלה עד שעבר זמנה ואחר כך התפלל, אף על פי כן יצא ידי חובת תפלה אף שהיתה שלא בזמנה. והוא הדין שלכתחילה אם לא התפלל מקודם צריך להתפלל אחר ד' שעות עד חצות רק שאין לו שכר כתפלה בזמנה. וטוב שיתפלל אז בתורת נדבה...
משנה ברורה, ס"ק, ו
הילקוט יוסף פסק באופן דומה למשנה ברורה:
אם לא התפלל שחרית עד שעברו ארבע שעות מהזריחה, ונתעכב מחמת אונס, רשאי להתפלל תפלת שחרית גם אחר ארבע שעות, עד חצות. אך לא יברך ברכות קריאת שמע, שזמן ברכות קריאת שמע הוא עד ד' שעות. אלא יברך ברכות השחר, ברכות התורה, ויאמר ברוך שאמר וכל פסוקי דזמרה, וכן יברך ברכת ישתבח, ואחר כך יאמר קריאת שמע, ואמת ויציב בלי חתימה, ותפלת שמונה עשרה.
ואם הזיד בדבר והתעכב מלהתפלל עד אחר ד' שעות, יתפלל שמונה עשרה בתנאי של נדבה.
ילקוט יוסף סימן פט
מדוע הזמנים חשובים
בהלכות קורבנות ובהתאם, בהלכות תפילה, יש חשיבות רבה לזמן. מדוע זמני התפילה כל כך מוגדרים ומדוע דווקא לפי הזריחה והשקיעה?
אמר רבי חייא בר אבא: לעולם יתפלל אדם בבית שיש בו חלונות, שנאמר: "וְכַוִּין פְּתִיחָן לֵהּ בְּעִלִּיתֵהּ" יכול יתפלל אדם כל היום כולו – כבר מפורש על ידי דניאל: "וְזִמְנִין תְּלָתָה בְיוֹמָא (שלוש פעמים ביום) הוּא בָּרֵךְ עַל בִּרְכוֹהִי וּמְצַלֵּא"... יכול יהא כוללן בבת אחת – כבר מפורש על ידי דוד, דכתיב: "עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה וַיִּשְׁמַע קוֹלִי"
ברכות לא, א
אנו לומדים מדניאל שהתפלל בבית שיש בו חלונות והתפלל שלוש פעמים ביום. כפי שנראה, יש קשר בין החלונות, החיבור למה שקורה בחוץ ובין התפילה דווקא בזמן מסויים. מדוד המלך אנו לומדים ששלושת התפילות צריכות להיות מחולקות לבוקר, צהרים וערב ולא בזה אחר זה.
ראוי שהמציאות הכללית תעורר בטבעה רגשי לב האדם להתפלל. על כן תפילת שחרית, ראוי שתעורר לבבו נפלאות וחסדי השם יתברך הנראים לעין כל בוחן בזריחת השמש. ותפילת המנחה, תעוררהו השגחת השם ית' וחסדו הנראית בשקיעתה, שכולם נערכים בחכמה וחסד רב, וכיון שמתפלל לפי השעה שהמציאות בכללה מסכימה לזה אין תפילתו קבע, שאיננה קבועה רק בנפשו לבדו ורגשותיו, כי אם עוברת מהלאה לגבולו ומשקפת על כל העולם הגדול, לראות איך חסד ד' מלאה הארץ.
אבל בהפרידו רגשותיו מהשעות שראוי להתרגש ביותר על פי התכונה הטבעית... הנה תפילתו קבע רק בנפשו לבדו, ודבר אין לה עם כלל הרגשת הוד המציאות שהיא המעלה האמתית לספר כבוד אל...
עין איה ברכות ד, מט
אדם גאוותן ואגואיסט מתמקד רק בעצמו והרגשותיו הפנימיות. היהדות מחנכת אותנו לא להיות גאוותנים אלא להיות קשובים ושייכים למציאות סביבנו. לפי הרב קוק, התפילה היא לא רק ביטוי פנימי ואישי של האדם, אלא שואבת מהסביבה ומשפיעה על הסביבה. הזריחה והשקיעה הם שינויים קבועים ומשמעותיים מאוד בעולם. דרך דברים שגרתיים אלו אנו יכולים לראות את הנהגת ה' בעולם וחלוקת היממה לזמנים. כיוון שהתפילה שואפת להיות מתואמת עם המציאות, חז"ל קבעו אותה בזמנים לפי הזריחה והשקיעה, אותם זמנים שבעבר השפיעו על העבודה הלאומית שלנו בבית המקדש.
• כיצד הרעיון של זמני התפילה לפי הזריחה והשקיעה קשור לשאיפה להתפלל דווקא בבית עם חלונות?
אהבתם את הדף ורוצים לקבל עוד? רוצים לפתוח קבוצת לימוד?
יישר כח! פנו לישראל וונדי 050-9353488
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














