ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- דפי עבודה / הנחיה ללימוד עצמי
- דפי לימוד עצמי
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- מצוות התפילה וערכה
המקור בגמרא
ותניא כוותיה דר' יהושע בן לוי מפני מה אמרו תפלת השחר עד חצות שהרי תמיד של שחר קרב והולך עד חצות ורבי יהודה אומר עד ארבע שעות שהרי תמיד של שחר קרב והולך עד ארבע שעות
ברכות כו, ב
יש מחלוקת תנאים עד איזה שעה מותר להקריב את קרבן התמיד של שחר ובהתאם, עד איזה שעה מותר להתפלל שחרית. לפי רבי יהודה, אפשר עד ארבע שעות מהבוקר. הכוונה לשעות זמניות. מחלקים את היום לשנים עשר חלקים שווים כך שבחורף, שהיום קצר, גם כל שעה קצרה יותר.
לגבי תחילת זמן תפילה, יש בהלכה שלושה זמנים: עלות השחר – כשצד מזרח מתחיל להאיר. משיכיר – כ 50 דקות לפני הזריחה ויש מספיק אור כדי לזהות מישהו במרחק 4 אמות. זמן זה משמעותי מאוד לקריאת שמע, טלית ותפילין, אך לא ניגע בו כעת אלא נתמקד בתפילה. נץ החמה – כשמתחילים לראות את השמש.
ואימתי זמן שחיטתן של בקר שוחטין אותו קודם שתעלה החמה משיאור פני כל מזרח ופעם אחת דחקה השעה את הצבור בבית שני והקריבו תמיד של שחר בארבע שעות ביום.
רמב"ם תמידין ומוספים א, ב
את קורבן התמיד היו מקריבים עוד לפני נץ החמה, ומשתדלים להקריבו מוקדם ככל האפשר. אולם, ניתן להקריב את התמיד עד ארבע שעות (כמו שיטת רבי יהודה) ואפילו קרה פעם שהתאחרו עם התמיד עד השעה הרביעית.
הזמן המועדף של תפילת שחרית הוא ממש עם הזריחה, כרמוז בפסוק "יראוך (יראו את ה' על ידי תפילה) עם (זריחת) שמש". את קריאת שמע קוראים ממש לפני שחרית. תפילה זו נקראת על שם הותיקין, אנשים זריזים שהיו מתפללים כך.
זמן תפלת השחר מצוותה שיתחיל עם הנץ החמה כדכתיב ייראוך עם שמש ואם התפלל משעלה עמוד השחר והאיר פני המזרח יצא ונמשך זמנה עד סוף ד' שעות שהוא שליש היום ואם טעה או עבר והתפלל אחר ד' שעות עד חצות אף על פי שאין לו שכר כתפלה בזמנה שכר תפלה מיהא איכא.
בשעת הדחק כגון שצריך להשכים לדרך יכול להתפלל משעלה עמוד השחר וימתין מלקרות קריאת שמע עד שיגיע זמנה
שולחן ערוך פט, א - ח
הזמן המועדף לתחילת שחרית הוא ותיקין. כאשר יש צורך ניתן להתפלל שחרית כבר מעלות השחר. בפועל, בגלל זמן של קריאת שמע, טלית ותפילין, לרוב לא מתפללים שחרית לפני "משיכיר".
סוף זמן תפילה הוא עד סוף שליש היום, כרבי יהודה. עם זאת, גם דעתם של חכמים נפסקה:
...שבמזיד שהה את התפלה עד שעבר זמנה ואחר כך התפלל, אף על פי כן יצא ידי חובת תפלה אף שהיתה שלא בזמנה. והוא הדין שלכתחילה אם לא התפלל מקודם צריך להתפלל אחר ד' שעות עד חצות רק שאין לו שכר כתפלה בזמנה. וטוב שיתפלל אז בתורת נדבה...
משנה ברורה, ס"ק, ו
הילקוט יוסף פסק באופן דומה למשנה ברורה:
אם לא התפלל שחרית עד שעברו ארבע שעות מהזריחה, ונתעכב מחמת אונס, רשאי להתפלל תפלת שחרית גם אחר ארבע שעות, עד חצות. אך לא יברך ברכות קריאת שמע, שזמן ברכות קריאת שמע הוא עד ד' שעות. אלא יברך ברכות השחר, ברכות התורה, ויאמר ברוך שאמר וכל פסוקי דזמרה, וכן יברך ברכת ישתבח, ואחר כך יאמר קריאת שמע, ואמת ויציב בלי חתימה, ותפלת שמונה עשרה.
ואם הזיד בדבר והתעכב מלהתפלל עד אחר ד' שעות, יתפלל שמונה עשרה בתנאי של נדבה.
ילקוט יוסף סימן פט
מדוע הזמנים חשובים
בהלכות קורבנות ובהתאם, בהלכות תפילה, יש חשיבות רבה לזמן. מדוע זמני התפילה כל כך מוגדרים ומדוע דווקא לפי הזריחה והשקיעה?
אמר רבי חייא בר אבא: לעולם יתפלל אדם בבית שיש בו חלונות, שנאמר: "וְכַוִּין פְּתִיחָן לֵהּ בְּעִלִּיתֵהּ" יכול יתפלל אדם כל היום כולו – כבר מפורש על ידי דניאל: "וְזִמְנִין תְּלָתָה בְיוֹמָא (שלוש פעמים ביום) הוּא בָּרֵךְ עַל בִּרְכוֹהִי וּמְצַלֵּא"... יכול יהא כוללן בבת אחת – כבר מפורש על ידי דוד, דכתיב: "עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה וַיִּשְׁמַע קוֹלִי"
ברכות לא, א
אנו לומדים מדניאל שהתפלל בבית שיש בו חלונות והתפלל שלוש פעמים ביום. כפי שנראה, יש קשר בין החלונות, החיבור למה שקורה בחוץ ובין התפילה דווקא בזמן מסויים. מדוד המלך אנו לומדים ששלושת התפילות צריכות להיות מחולקות לבוקר, צהרים וערב ולא בזה אחר זה.
ראוי שהמציאות הכללית תעורר בטבעה רגשי לב האדם להתפלל. על כן תפילת שחרית, ראוי שתעורר לבבו נפלאות וחסדי השם יתברך הנראים לעין כל בוחן בזריחת השמש. ותפילת המנחה, תעוררהו השגחת השם ית' וחסדו הנראית בשקיעתה, שכולם נערכים בחכמה וחסד רב, וכיון שמתפלל לפי השעה שהמציאות בכללה מסכימה לזה אין תפילתו קבע, שאיננה קבועה רק בנפשו לבדו ורגשותיו, כי אם עוברת מהלאה לגבולו ומשקפת על כל העולם הגדול, לראות איך חסד ד' מלאה הארץ.
אבל בהפרידו רגשותיו מהשעות שראוי להתרגש ביותר על פי התכונה הטבעית... הנה תפילתו קבע רק בנפשו לבדו, ודבר אין לה עם כלל הרגשת הוד המציאות שהיא המעלה האמתית לספר כבוד אל...
עין איה ברכות ד, מט
אדם גאוותן ואגואיסט מתמקד רק בעצמו והרגשותיו הפנימיות. היהדות מחנכת אותנו לא להיות גאוותנים אלא להיות קשובים ושייכים למציאות סביבנו. לפי הרב קוק, התפילה היא לא רק ביטוי פנימי ואישי של האדם, אלא שואבת מהסביבה ומשפיעה על הסביבה. הזריחה והשקיעה הם שינויים קבועים ומשמעותיים מאוד בעולם. דרך דברים שגרתיים אלו אנו יכולים לראות את הנהגת ה' בעולם וחלוקת היממה לזמנים. כיוון שהתפילה שואפת להיות מתואמת עם המציאות, חז"ל קבעו אותה בזמנים לפי הזריחה והשקיעה, אותם זמנים שבעבר השפיעו על העבודה הלאומית שלנו בבית המקדש.
• כיצד הרעיון של זמני התפילה לפי הזריחה והשקיעה קשור לשאיפה להתפלל דווקא בבית עם חלונות?
אהבתם את הדף ורוצים לקבל עוד? רוצים לפתוח קבוצת לימוד?
יישר כח! פנו לישראל וונדי 050-9353488
שנת השבע שמיטה בזמן הזה: מדאורייתא או מדרבנן?
שנת השבע (1) - תוכנית לימוד מעמיקה להרחבת הידע ההלכתי והמעשי בשמיטה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
