ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- דפי עבודה / הנחיה ללימוד עצמי
- דפי לימוד עצמי
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- מצוות התפילה וערכה
להיזהר בשחרית, מנחה וערבית
ואמר רבי חלבו אמר רב הונא ולעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה שנאמר "ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא"... רבי יוחנן אמר אף בתפלת ערבית שנאמר "תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב". רב נחמן בר יצחק אמר אף תפלת שחרית שנאמר "ה' בקר תשמע קולי בקר אערך לך ואצפה".
ברכות ו, ב
• לכאורה הגמרא באה לומר שמכל התפילות, הזמן המיוחד לתפילה הוא דווקא מנחה וממשיכה ואומרת שכל זמני התפילות הם מיוחדים. כיצד זמן מסויים מיוחד אם הכל מיוחד?
ונראה דכמו שיש באדם איברים כפולים שהם רק לשמירה וליתרון, אבל בהפקד (=יחסר) אחד יסתפק בהנשאר, ויש אברים שאם יפקד אחד מהם אין ממלא מקומו. והי' עולה על דעת לאמר, שהשלש תפילות הם בערך הכפולים, דעל כל פנים משלשתן תעלה בידינו תפילה הוגנת אחת. על כן באו רבותינו וספרו לנו, שכל אחת מהן יש לה ערך עצמה, שבהפקדה אין חברתה ממלאה את מקומה.
יש איברים, כמו הכליות למשל, שאם חסר אחת, האדם יכול להסתדר עם השניה. היה ניתן לחשוב שכך גם בתפילות, אם חסר אחת, תפילה אחרת תשלים אותה. חז"ל באו ללמד שהתפילה היא כמו האיברים שלא ניתן להשלימם. אדם עם יד אחת יתקשה לעשות דברים כמו אדם עם שתי ידיים. כך גם לכל תפילה יש תפקיד שונה וייחודי.
ונראה ששלשה ענינים מיוחדים לפעולה המוסרית של התפילה נרמז כאן. היסוד האחד הוא כי יצר לב האדם מתגבר עליו, בהוללות ושכלות על ידי החברה הרעה... והתפילה תחזיר את האבדה הרוחנית על ידי שפכו שיח לה', והתרוממו אל המושגים הטהורים בדעת אלקים... ולזאת הפינה מיוחדת תפילת המנחה, שהיא באמצע היום בתוקף העסקים הזמנים ועצם ההתערבות עם כל כתות בני אדם...
תפילת הערב צריכה ביחוד לרומם רוח האדם שלא ישפיל כבוד נפשו בהרהורים רעים וחטאים ... הקטרת באה לכפר על הרהור הלב כדאמרו חז"ל, דבר שבחשאי... (הלילה מסמל את הדברים הנסתרים מהעין)
ובבוקר... הכוחות הנפשיים... נעדרי השלמות על ידי התגברות השינה בלילה, וצריך להעירם לסדרם במערכה קדושה שיהיו מוכנים לחשוב מחשבות רמות, בצדק ויושר, ויראת ד' ואהבתו...
עין איה ברכות א, ס
התפקיד של תפילה מנחה הוא לשמור על האדם בזמן שהוא מעורב עם אנשים שלא יגרר אחרי דברים רעים, תפילה ערבית באה לשמור על האדם כאשר הוא לבד ובצנעה ותפילת שחרית היא להעיר את כוחות הנפש, ולתת התחלה רוחנית ליום.
זמן מנחה וערבית
מי שהתפלל תפילת המנחה לאחר ו' שעות ומחצה למעלה יצא. ועיקר זמנה מט' שעות ומחצה ולמעלה.
לכתחלה צריך לקרות קריאת שמע מיד בצאת הכוכבים וזמנה עד חצי הלילה ואם עבר ואיחר וקרא עד שלא עלה עמוד השחר יצא ידי חובתו.
שולחן ערוך רלג, א. רלה, ג
זמן תחילת מנחה פשוט יחסית: אפשר מחצי שעה אחרי חצות היום, אך עדיף לקראת סוף היום, אחרי תשע וחצי שעות זמניות מתחילת היום, שזה שעתיים וחצי שעות זמניות לפני השקיעה. גם זמן קריאת שמע פשוט יחסית: מצאת הכוכבים, עדיף כמה שיותר מוקדם אך אפשר עד עלות השחר.
השאלה העיקרית בזמני מנחה וערבית היא בתפר שבין מנחה לערבית. בעז"ה נושא זה ילמד בהרחבה בדף הבא. כאן נביא את הפסיקה להלכה. הדיון מתחיל במחלוקת של רבי יהודה וחכמים, האם זמן מנחה הוא עד פלג המנחה (כשעה ורבע לפני השקיעה), או עד השקיעה.
(זמן מנחה) עד הלילה לרבנן, ולרבי יהודה עד פלג המנחה שהוא עד סוף י"א שעות חסר רביע.
ואסיקנא דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד. והוא שיעשה לעולם כחד מינייהו, שאם עושה כרבנן ומתפלל מנחה עד הלילה, שוב אינו יכול להתפלל ערבית מפלג המנחה ולמעלה, ואם עושה כרבי יהודה ומתפלל ערבית מפלג המנחה ולמעלה, צריך ליזהר שלא יתפלל מנחה באותה שעה. ועכשיו שנהגו להתפלל תפלת מנחה עד הלילה, אין להתפלל תפלת ערבית קודם שקיעת החמה. ואם בדיעבד התפלל תפלת ערבית מפלג המנחה ולמעלה יצא, ובשעת הדחק יכול להתפלל תפלת ערבית מפלג המנחה ולמעלה.
שולחן ערוך רלג, א
לפי רבי יהודה תמיד זמן מנחה מסתיים בפלג המנחה ומיד אחר כך מתחיל זמן ערבית. לפי חכמים, זמן מנחה מסתיים בלילה. השולחן ערוך פסק את שתי הדעות להלכה ובתנאי שתמיד ינהג כאחת מהן. כיוון שאנו נוהגים להתפלל מנחה עד הלילה, ערבית צריכה להיות אחרי השקיעה. עם זאת, בדיעבד או בשעת הדחק, אפשר להתפלל ערבית לפני השקיעה ואחרי פלג המנחה. בדף הבא נתמקד בזמן של ערבית, בינתיים נשים לב למינוח של סוף זמן מנחה "עד הלילה ". מה הכוונה לילה?
ודע דאף שמהמחבר והרמ"א משמע דלדידן דנוהגים להתפלל מעריב אחר צאת הכוכבים מותר להתפלל מנחה אפילו אחר שקיעה עד סמוך לצאת הכוכבים יש פוסקים רבים שחולקים בזה ודעתם שתפלת המנחה הוא רק קודם שקיעת החמה ולכן לכתחלה צריך כל אדם ליזהר להתפלל קודם שקיעת החמה דוקא דהיינו שיגמור תפלתו בעוד שלא נתכסה השמש מעינינו.
ומוטב להתפלל בזמנה ביחידות מלהתפלל אחר כך בצבור ובדיעבד יוכל לסמוך על דעת המקילים להתפלל אחר שקיעה עד רבע שעה קודם צאת הכוכבים.
משנה ברורה רלג, יד
מהשולחן ערוך והרמ"א נראה שאפשר להתפלל מנחה גם אחרי השקיעה, עד הלילה. לעומתם, המשנה ברורה נטה כמו הסוברים שזמן מנחה הוא רק עד השקיעה. המשנה ברורה הכריעה שניתן לסמוך על השולחן ערוך והרמ"א בדיעבד, אבל עדיף להתפלל ביחידות לפני השקיעה מאשר במניין אחר כך. הילקוט יוסף חולק וסובר שעדיף להתפלל במניין אחרי השקיעה:
מכל מקום אם הצבור התעכבו מלהתפלל מנחה והמתינו למנין כדי להתפלל בצבור, רשאים להתפלל גם אחר השקיעה, בתוך שלש עשרה דקות וחצי (בשעות זמניות) מהשקיעה. ומוטב להתפלל בצבור גם לאחר השקיעה, מאשר להתפלל ביחידות קודם השקיעה. שתפלה בצבור נשמעת ומתקבלת תמיד לפני הקדוש ברוך הוא.
ילקוט יוסף רלג
• שאלה למחשבה: הזכרנו מחלוקת רבי יהודה וחכמים לגבי סוף זמן מנחה. הגמרא פוסקת את שניהם ובתנאי שאדם תמיד ינהג בדרך אחת. כיצד ניתן לפסוק יחד שתי דעות שונות?
אהבתם את הדף ורוצים לקבל עוד? רוצים לפתוח קבוצת לימוד?
יישר כח! פנו לישראל וונדי 050-9353488
לאן שבים ולמה מתוודים?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך ניתן לברור מרק בשבת?
האם מותר לפנות למקובלים?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך נראית נקמה יהודית?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
