זמן תפילה – מנחה וערבית | הרב ישראל וונדי | בית המדרש

מדורים
דפי לימוד עצמי

קטגוריה משנית

הלכה מחשבה ומוסר
מצוות התפילה וערכה

4 דק' קריאה

סיימנו את הדף הקודם בפסקה של הרב קוק על ההשפעה של זמני היום כמו הזריחה והשקיעה, על הנפש וזמן התפילות. נתחיל דף זה בפסקה של הרב קוק על זמני התפילה וההשפעה על הנפש לפי עיסוקי האדם במהלך היום. משם נעבור להלכות של זמני תפילת מנחה וערבית.
להיזהר בשחרית, מנחה וערבית
ואמר רבי חלבו אמר רב הונא ולעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה שנאמר "ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא"... רבי יוחנן אמר אף בתפלת ערבית שנאמר "תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב". רב נחמן בר יצחק אמר אף תפלת שחרית שנאמר "ה' בקר תשמע קולי בקר אערך לך ואצפה".
ברכות ו, ב
• לכאורה הגמרא באה לומר שמכל התפילות, הזמן המיוחד לתפילה הוא דווקא מנחה וממשיכה ואומרת שכל זמני התפילות הם מיוחדים. כיצד זמן מסויים מיוחד אם הכל מיוחד?
ונראה דכמו שיש באדם איברים כפולים שהם רק לשמירה וליתרון, אבל בהפקד (=יחסר) אחד יסתפק בהנשאר, ויש אברים שאם יפקד אחד מהם אין ממלא מקומו. והי' עולה על דעת לאמר, שהשלש תפילות הם בערך הכפולים, דעל כל פנים משלשתן תעלה בידינו תפילה הוגנת אחת. על כן באו רבותינו וספרו לנו, שכל אחת מהן יש לה ערך עצמה, שבהפקדה אין חברתה ממלאה את מקומה.
יש איברים, כמו הכליות למשל, שאם חסר אחת, האדם יכול להסתדר עם השניה. היה ניתן לחשוב שכך גם בתפילות, אם חסר אחת, תפילה אחרת תשלים אותה. חז"ל באו ללמד שהתפילה היא כמו האיברים שלא ניתן להשלימם. אדם עם יד אחת יתקשה לעשות דברים כמו אדם עם שתי ידיים. כך גם לכל תפילה יש תפקיד שונה וייחודי.
ונראה ששלשה ענינים מיוחדים לפעולה המוסרית של התפילה נרמז כאן. היסוד האחד הוא כי יצר לב האדם מתגבר עליו, בהוללות ושכלות על ידי החברה הרעה... והתפילה תחזיר את האבדה הרוחנית על ידי שפכו שיח לה', והתרוממו אל המושגים הטהורים בדעת אלקים... ולזאת הפינה מיוחדת תפילת המנחה, שהיא באמצע היום בתוקף העסקים הזמנים ועצם ההתערבות עם כל כתות בני אדם...
תפילת הערב צריכה ביחוד לרומם רוח האדם שלא ישפיל כבוד נפשו בהרהורים רעים וחטאים ... הקטרת באה לכפר על הרהור הלב כדאמרו חז"ל, דבר שבחשאי... (הלילה מסמל את הדברים הנסתרים מהעין)
ובבוקר... הכוחות הנפשיים... נעדרי השלמות על ידי התגברות השינה בלילה, וצריך להעירם לסדרם במערכה קדושה שיהיו מוכנים לחשוב מחשבות רמות, בצדק ויושר, ויראת ד' ואהבתו...
עין איה ברכות א, ס
התפקיד של תפילה מנחה הוא לשמור על האדם בזמן שהוא מעורב עם אנשים שלא יגרר אחרי דברים רעים, תפילה ערבית באה לשמור על האדם כאשר הוא לבד ובצנעה ותפילת שחרית היא להעיר את כוחות הנפש, ולתת התחלה רוחנית ליום.
זמן מנחה וערבית
מי שהתפלל תפילת המנחה לאחר ו' שעות ומחצה למעלה יצא. ועיקר זמנה מט' שעות ומחצה ולמעלה.
לכתחלה צריך לקרות קריאת שמע מיד בצאת הכוכבים וזמנה עד חצי הלילה ואם עבר ואיחר וקרא עד שלא עלה עמוד השחר יצא ידי חובתו.
שולחן ערוך רלג, א. רלה, ג
זמן תחילת מנחה פשוט יחסית: אפשר מחצי שעה אחרי חצות היום, אך עדיף לקראת סוף היום, אחרי תשע וחצי שעות זמניות מתחילת היום, שזה שעתיים וחצי שעות זמניות לפני השקיעה. גם זמן קריאת שמע פשוט יחסית: מצאת הכוכבים, עדיף כמה שיותר מוקדם אך אפשר עד עלות השחר.
השאלה העיקרית בזמני מנחה וערבית היא בתפר שבין מנחה לערבית. בעז"ה נושא זה ילמד בהרחבה בדף הבא. כאן נביא את הפסיקה להלכה. הדיון מתחיל במחלוקת של רבי יהודה וחכמים, האם זמן מנחה הוא עד פלג המנחה (כשעה ורבע לפני השקיעה), או עד השקיעה.
(זמן מנחה) עד הלילה לרבנן, ולרבי יהודה עד פלג המנחה שהוא עד סוף י"א שעות חסר רביע.
ואסיקנא דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד. והוא שיעשה לעולם כחד מינייהו, שאם עושה כרבנן ומתפלל מנחה עד הלילה, שוב אינו יכול להתפלל ערבית מפלג המנחה ולמעלה, ואם עושה כרבי יהודה ומתפלל ערבית מפלג המנחה ולמעלה, צריך ליזהר שלא יתפלל מנחה באותה שעה. ועכשיו שנהגו להתפלל תפלת מנחה עד הלילה, אין להתפלל תפלת ערבית קודם שקיעת החמה. ואם בדיעבד התפלל תפלת ערבית מפלג המנחה ולמעלה יצא, ובשעת הדחק יכול להתפלל תפלת ערבית מפלג המנחה ולמעלה.
שולחן ערוך רלג, א
לפי רבי יהודה תמיד זמן מנחה מסתיים בפלג המנחה ומיד אחר כך מתחיל זמן ערבית. לפי חכמים, זמן מנחה מסתיים בלילה. השולחן ערוך פסק את שתי הדעות להלכה ובתנאי שתמיד ינהג כאחת מהן. כיוון שאנו נוהגים להתפלל מנחה עד הלילה, ערבית צריכה להיות אחרי השקיעה. עם זאת, בדיעבד או בשעת הדחק, אפשר להתפלל ערבית לפני השקיעה ואחרי פלג המנחה. בדף הבא נתמקד בזמן של ערבית, בינתיים נשים לב למינוח של סוף זמן מנחה "עד הלילה ". מה הכוונה לילה?
ודע דאף שמהמחבר והרמ"א משמע דלדידן דנוהגים להתפלל מעריב אחר צאת הכוכבים מותר להתפלל מנחה אפילו אחר שקיעה עד סמוך לצאת הכוכבים יש פוסקים רבים שחולקים בזה ודעתם שתפלת המנחה הוא רק קודם שקיעת החמה ולכן לכתחלה צריך כל אדם ליזהר להתפלל קודם שקיעת החמה דוקא דהיינו שיגמור תפלתו בעוד שלא נתכסה השמש מעינינו.
ומוטב להתפלל בזמנה ביחידות מלהתפלל אחר כך בצבור ובדיעבד יוכל לסמוך על דעת המקילים להתפלל אחר שקיעה עד רבע שעה קודם צאת הכוכבים.
משנה ברורה רלג, יד
מהשולחן ערוך והרמ"א נראה שאפשר להתפלל מנחה גם אחרי השקיעה, עד הלילה. לעומתם, המשנה ברורה נטה כמו הסוברים שזמן מנחה הוא רק עד השקיעה. המשנה ברורה הכריעה שניתן לסמוך על השולחן ערוך והרמ"א בדיעבד, אבל עדיף להתפלל ביחידות לפני השקיעה מאשר במניין אחר כך. הילקוט יוסף חולק וסובר שעדיף להתפלל במניין אחרי השקיעה:
מכל מקום אם הצבור התעכבו מלהתפלל מנחה והמתינו למנין כדי להתפלל בצבור, רשאים להתפלל גם אחר השקיעה, בתוך שלש עשרה דקות וחצי (בשעות זמניות) מהשקיעה. ומוטב להתפלל בצבור גם לאחר השקיעה, מאשר להתפלל ביחידות קודם השקיעה. שתפלה בצבור נשמעת ומתקבלת תמיד לפני הקדוש ברוך הוא.
ילקוט יוסף רלג
• שאלה למחשבה: הזכרנו מחלוקת רבי יהודה וחכמים לגבי סוף זמן מנחה. הגמרא פוסקת את שניהם ובתנאי שאדם תמיד ינהג בדרך אחת. כיצד ניתן לפסוק יחד שתי דעות שונות?
אהבתם את הדף ורוצים לקבל עוד? רוצים לפתוח קבוצת לימוד?
יישר כח! פנו לישראל וונדי 050-9353488

מצוות התפילה וערכה

דפי לימוד עצמי