ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- דפי עבודה / הנחיה ללימוד עצמי
- דפי לימוד עצמי
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- מצוות התפילה וערכה
להיזהר בשחרית, מנחה וערבית
ואמר רבי חלבו אמר רב הונא ולעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה שנאמר "ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא"... רבי יוחנן אמר אף בתפלת ערבית שנאמר "תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב". רב נחמן בר יצחק אמר אף תפלת שחרית שנאמר "ה' בקר תשמע קולי בקר אערך לך ואצפה".
ברכות ו, ב
• לכאורה הגמרא באה לומר שמכל התפילות, הזמן המיוחד לתפילה הוא דווקא מנחה וממשיכה ואומרת שכל זמני התפילות הם מיוחדים. כיצד זמן מסויים מיוחד אם הכל מיוחד?
ונראה דכמו שיש באדם איברים כפולים שהם רק לשמירה וליתרון, אבל בהפקד (=יחסר) אחד יסתפק בהנשאר, ויש אברים שאם יפקד אחד מהם אין ממלא מקומו. והי' עולה על דעת לאמר, שהשלש תפילות הם בערך הכפולים, דעל כל פנים משלשתן תעלה בידינו תפילה הוגנת אחת. על כן באו רבותינו וספרו לנו, שכל אחת מהן יש לה ערך עצמה, שבהפקדה אין חברתה ממלאה את מקומה.
יש איברים, כמו הכליות למשל, שאם חסר אחת, האדם יכול להסתדר עם השניה. היה ניתן לחשוב שכך גם בתפילות, אם חסר אחת, תפילה אחרת תשלים אותה. חז"ל באו ללמד שהתפילה היא כמו האיברים שלא ניתן להשלימם. אדם עם יד אחת יתקשה לעשות דברים כמו אדם עם שתי ידיים. כך גם לכל תפילה יש תפקיד שונה וייחודי.
ונראה ששלשה ענינים מיוחדים לפעולה המוסרית של התפילה נרמז כאן. היסוד האחד הוא כי יצר לב האדם מתגבר עליו, בהוללות ושכלות על ידי החברה הרעה... והתפילה תחזיר את האבדה הרוחנית על ידי שפכו שיח לה', והתרוממו אל המושגים הטהורים בדעת אלקים... ולזאת הפינה מיוחדת תפילת המנחה, שהיא באמצע היום בתוקף העסקים הזמנים ועצם ההתערבות עם כל כתות בני אדם...
תפילת הערב צריכה ביחוד לרומם רוח האדם שלא ישפיל כבוד נפשו בהרהורים רעים וחטאים ... הקטרת באה לכפר על הרהור הלב כדאמרו חז"ל, דבר שבחשאי... (הלילה מסמל את הדברים הנסתרים מהעין)
ובבוקר... הכוחות הנפשיים... נעדרי השלמות על ידי התגברות השינה בלילה, וצריך להעירם לסדרם במערכה קדושה שיהיו מוכנים לחשוב מחשבות רמות, בצדק ויושר, ויראת ד' ואהבתו...
עין איה ברכות א, ס
התפקיד של תפילה מנחה הוא לשמור על האדם בזמן שהוא מעורב עם אנשים שלא יגרר אחרי דברים רעים, תפילה ערבית באה לשמור על האדם כאשר הוא לבד ובצנעה ותפילת שחרית היא להעיר את כוחות הנפש, ולתת התחלה רוחנית ליום.
זמן מנחה וערבית
מי שהתפלל תפילת המנחה לאחר ו' שעות ומחצה למעלה יצא. ועיקר זמנה מט' שעות ומחצה ולמעלה.
לכתחלה צריך לקרות קריאת שמע מיד בצאת הכוכבים וזמנה עד חצי הלילה ואם עבר ואיחר וקרא עד שלא עלה עמוד השחר יצא ידי חובתו.
שולחן ערוך רלג, א. רלה, ג
זמן תחילת מנחה פשוט יחסית: אפשר מחצי שעה אחרי חצות היום, אך עדיף לקראת סוף היום, אחרי תשע וחצי שעות זמניות מתחילת היום, שזה שעתיים וחצי שעות זמניות לפני השקיעה. גם זמן קריאת שמע פשוט יחסית: מצאת הכוכבים, עדיף כמה שיותר מוקדם אך אפשר עד עלות השחר.
השאלה העיקרית בזמני מנחה וערבית היא בתפר שבין מנחה לערבית. בעז"ה נושא זה ילמד בהרחבה בדף הבא. כאן נביא את הפסיקה להלכה. הדיון מתחיל במחלוקת של רבי יהודה וחכמים, האם זמן מנחה הוא עד פלג המנחה (כשעה ורבע לפני השקיעה), או עד השקיעה.
(זמן מנחה) עד הלילה לרבנן, ולרבי יהודה עד פלג המנחה שהוא עד סוף י"א שעות חסר רביע.
ואסיקנא דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד. והוא שיעשה לעולם כחד מינייהו, שאם עושה כרבנן ומתפלל מנחה עד הלילה, שוב אינו יכול להתפלל ערבית מפלג המנחה ולמעלה, ואם עושה כרבי יהודה ומתפלל ערבית מפלג המנחה ולמעלה, צריך ליזהר שלא יתפלל מנחה באותה שעה. ועכשיו שנהגו להתפלל תפלת מנחה עד הלילה, אין להתפלל תפלת ערבית קודם שקיעת החמה. ואם בדיעבד התפלל תפלת ערבית מפלג המנחה ולמעלה יצא, ובשעת הדחק יכול להתפלל תפלת ערבית מפלג המנחה ולמעלה.
שולחן ערוך רלג, א
לפי רבי יהודה תמיד זמן מנחה מסתיים בפלג המנחה ומיד אחר כך מתחיל זמן ערבית. לפי חכמים, זמן מנחה מסתיים בלילה. השולחן ערוך פסק את שתי הדעות להלכה ובתנאי שתמיד ינהג כאחת מהן. כיוון שאנו נוהגים להתפלל מנחה עד הלילה, ערבית צריכה להיות אחרי השקיעה. עם זאת, בדיעבד או בשעת הדחק, אפשר להתפלל ערבית לפני השקיעה ואחרי פלג המנחה. בדף הבא נתמקד בזמן של ערבית, בינתיים נשים לב למינוח של סוף זמן מנחה "עד הלילה ". מה הכוונה לילה?
ודע דאף שמהמחבר והרמ"א משמע דלדידן דנוהגים להתפלל מעריב אחר צאת הכוכבים מותר להתפלל מנחה אפילו אחר שקיעה עד סמוך לצאת הכוכבים יש פוסקים רבים שחולקים בזה ודעתם שתפלת המנחה הוא רק קודם שקיעת החמה ולכן לכתחלה צריך כל אדם ליזהר להתפלל קודם שקיעת החמה דוקא דהיינו שיגמור תפלתו בעוד שלא נתכסה השמש מעינינו.
ומוטב להתפלל בזמנה ביחידות מלהתפלל אחר כך בצבור ובדיעבד יוכל לסמוך על דעת המקילים להתפלל אחר שקיעה עד רבע שעה קודם צאת הכוכבים.
משנה ברורה רלג, יד
מהשולחן ערוך והרמ"א נראה שאפשר להתפלל מנחה גם אחרי השקיעה, עד הלילה. לעומתם, המשנה ברורה נטה כמו הסוברים שזמן מנחה הוא רק עד השקיעה. המשנה ברורה הכריעה שניתן לסמוך על השולחן ערוך והרמ"א בדיעבד, אבל עדיף להתפלל ביחידות לפני השקיעה מאשר במניין אחר כך. הילקוט יוסף חולק וסובר שעדיף להתפלל במניין אחרי השקיעה:
מכל מקום אם הצבור התעכבו מלהתפלל מנחה והמתינו למנין כדי להתפלל בצבור, רשאים להתפלל גם אחר השקיעה, בתוך שלש עשרה דקות וחצי (בשעות זמניות) מהשקיעה. ומוטב להתפלל בצבור גם לאחר השקיעה, מאשר להתפלל ביחידות קודם השקיעה. שתפלה בצבור נשמעת ומתקבלת תמיד לפני הקדוש ברוך הוא.
ילקוט יוסף רלג
• שאלה למחשבה: הזכרנו מחלוקת רבי יהודה וחכמים לגבי סוף זמן מנחה. הגמרא פוסקת את שניהם ובתנאי שאדם תמיד ינהג בדרך אחת. כיצד ניתן לפסוק יחד שתי דעות שונות?
אהבתם את הדף ורוצים לקבל עוד? רוצים לפתוח קבוצת לימוד?
יישר כח! פנו לישראל וונדי 050-9353488
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














