ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב עובדיה יוסף
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
ובכל זאת, מסופר על הרב, שיום ב' ניסן תשמ"ג היה יום קשה ומורכב בחייו. היה זה יום אחד לאחר תום כהונתו כרב הראשי לישראל. הרב שב מתפילת שחרית, והתיישב לכתוב תשובה הלכתית. הוא טיפס על הסולם, כדי ליטול ספר מאחד המדפים הגבוהים, ובירידתו דילג בטעות על אחד השלבים, נפל ושבר את ידו.
וכך התיישב הרב על הכורסא בביתו, כשידו מגובסת, והוא עצוב מאוד. עד עתה, כרב ראשי לישראל היה עסוק מאוד בעניינים חשובים רבים, והנה הוא יצא לפנסיה כפויה (בגיל 62!) ממשרתו, וחלל גדול נפער בחייו. נותרו לו כתיבת הספרים התורניים, ופסיקת ההלכה שכה אהב, אך כעת שנפל ונשברה ידו, גם את זה אין ביכולתו לעשות, והוא חש לרגע שתם פרק העשייה המשמעותית בחייו.
'אולי כעת הגיע הזמן שאחרים יעשו במקומי', הרהר בקול, ובקש מילדיו לבטל את כל השיעורים וההרצאות התורנית, שהיה אמור לשאת ברחבי הארץ במהלך השבועות הקרובים. וכך נרדם הרב, כשהוא עצוב ומדוכדך מאוד.
והנה, לא עברה מחצית השעה, והרב זינק ממיטתו בחיות ושמחה עצומה. הוא ביקש מבני ביתו להחזיר את כל השיעורים ללו"ז שלו, ואם אפשר אף להוסיף וליזום שיעורים תורניים רבים.
למראה תמיהתם העצומה על השינוי הפתאומי שחי בו, הוא סיפר להם את הסיפור המדהים הבא:
בחלומי זכיתי ואראה מראות אלוקים. אני יושב בביתי, ולפני מונח אחד מספרי. והנה, נכנס הביתה רבנו יוסף חיים, 'הבן איש חי', ופניו מאירות ושמחות. הבן איש חי נוטל את ספרי, מעלעל בו, ואומר לי – זה טוב מאוד. אולם, דע לך, בשמיים שמחים הרבה יותר משיעורי התורה והפצת התורה שאתה עושה.
ואכן הרב המשיך לכתת רגליו מעיר לעיר ומכפר לכפר, להפיץ תורה ולקרב במתק שפתיו יהודים רבים, ומתוך כך לחולל מהפכה תורנית עצומה ועוד ועוד (לפי הספר 'בית יוסף' עמ' 355-6).
מעבר לכך שסיפור זה מלמד עד כמה יקר וחשוב בעיני ה' הפצת התורה וקירוב רחוקים, הוא גם נוגע בנקודה חשובה ויסודית בחיי כל אחד ואחת מאיתנו. אפילו הרב עובדיה יוסף, שהיה גדול לדור ולדורות, חווה רגעי משבר ותהה לעצמו – מהי משימת חייו כרגע.
והרי כל אדם חווה זאת לעיתים, נתקל בחסימה בדרכו, ושואל את עצמו – מה כעת?
מהרב יוסף שוורץ זצ"ל, המכונה ה'סבא מנתניה', שמעתי כמה פעמים בעת משבר וקושי את המשפט שהיה מורגל על לשונו "הקדוש ברוך הוא סוגר דלת ופותח חלון".
הרב עובדיה, בעוצם גדולתו, זכה שיהיה לו ממש גילוי שמיימי שיורה לו את הדרך בה יצעד, ואילו לנו הקטנים אין גילוי כה ברור, אך באמת גם לנו יש תמיד משימה מאת ה' שרק אנו יכולים לעשותה. עלינו להקשיב לאותה משימה, להיענות לה, והיא תיתן לנו שמחה, משמעות וסיפוק בחיים.
ואם תשאלו – מה המשימה שלנו? התשובה היא – המשימות שנפתחות כרגע לפנינו, ואנו יכולים לתרום, לעשות טוב ולקדם את הופעת ה' בעולם דרכם.
ובעצם, כך היה כביכול גם בפרשתנו. הפרשה הקודמת מסתיימת כביכול ב'משבר' של ה' ביחס לעולם "וינחם ה' כי עשה את האדם... ויתעצב אל ליבו. ויאמר ה' אמחה את האדם...". העולם כביכול הגיע למבוי סתום. עצב ויאוש. הדלת נסגרה. אבל אז נפתח חלון – נח מוצא חן בעיני ה', והוא מצטווה לבנות תיבה, ולבנות ממנה עולם חדש.
בתחילה זו רק תיבה, עולם קטן ומיניאטורי, שוודאי לא שווה לעולם הגדול והעצום שהיה קודם, אך מעולם קטן זה יצמח שוב העולם הגדול. נח נתבע לשנה עמוסה וקשה של המון משימות והתרוצצויות של האכלת כל מין ומין מבעלי החיים בזמן המדויק, אך דווקא הקשבתו בתמימות לדבר ה', הביאה חיים חדשים לעולם.
גם אחרי החורבן הגדול, מתגלות משימות חדשות, וצומח עולם חדש מלא משמעות.
בימים אלה, ימי מלחמה, עת לצערנו נופלים חללים רבי הי"ד, כולנו חווים הן ברמה הכללית והן ברמה הפרטית קושי וכאב, ולעיתים דלתות נסגרות, נתפלל בעזרת ה' שנזכה לראות את החלונות הנפתחים לפנינו, להיכנס בהם ולשמוח בהם, ומתוך כך למלא את משימות חיינו, ולהאיר את אור ה' בעולם!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
