ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
ביום שני, באחד המניינים, הקורא קרא שלושה פסוקים לכל עולה, וסיים לפני הפרשה הפתוחה. הפסוקים אינם קצרים, ולכן הציבור לא שת לבו לכך שהקורא לא קרא עשרה פסוקים. רק אחרי החזרת ספר התורה מישהו עיין ושם לב לכך שלא קראו עשרה פסוקים.
נשאלתי אם על הציבור לחזור ולהוציא ספר תורה ולקרוא שנית.
האמת שזהו מצב די חריג. בדרך כלל הציבור יודע לומר לבעל הקורא להמשיך עד לפסוק יג, כנהוג.
שאלה זו נפוצה יותר בתחילת פרשת תצווה. פרשת תצווה פותחת בשני פסוקים ארוכים יחסית, ולאחר מכן רווח של פרשה פתוחה. לולא שהיו אלו שני פסוקים בלבד היה זה מקום אידיאלי לעצירה בשני וחמישי. פעמים רבות הקורא מתבלבל ועוצר, בשל הרווח, ולמרות שהציבור יודע שאמורים להמשיך, לא מקפידים עליו, שכן הוא יכול להוסיף את הפסוקים שלא קרא בעלייה הבאה. אילו היו כאן שלושה פסוקים אכן לא היה צורך לתקן אותו ולומר לו להמשיך. אך מדובר בשני פסוקים בלבד, ועולה השאלה מה לעשות בדיעבד.
חמדת השבת (104)
הרב בצלאל דניאל
29 - חמדת השבת: תשלומין שאינם משלימים
30 - חמדת השבת: בקיאותנו בחלוקת פסוקי התורה
31 - חמדת השבת: השלמת תפילה שפטור ממנה למחצה
טען עוד
בשולחן ערוך (אורח חיים סימן קלז ד) פוסק שאם הקורא קרא שני פסוקים ובירך, על העולה לברך ולקרוא שנית (המשנה ברורה מסביר בשם האחרונים שאם עדיין לא בירך ברכה אחרונה יפתחו את הספר שנית וישלימו, אך אם בירך ברכה אחרונה עליו לברך ברכה ראשונה שנית!). אך אם הקורא קרא שלושה פסוקים לכל עולה, אין צורך לחזור, למרות שבסך הכל הקורא קרא תשעה פסוקים בלבד. וראיה לדבר פרשת עמלק שאנו קוראים בפורים, שיש בה תשעה פסוקים בלבד.
ברם, הגר"א מביא בשם התוספות והגהות מיימוניות שאם קרא תשעה פסוקים בלבד יש לחזור ולקרוא, ומשמע שהמשנה ברורה חושש לדעתו, אך אומר לקרוא עשרה פסוקים ללא ברכה, לחשוש לשתי הדעות.
אם כך, על פניו ההלכה פשוטה – יש לקרוא עשרה פסוקים, ולכאורה גם בדיעבד שהחזירו את הספר לארון הקודש יש לחזור ולקרוא.
אך הרב פיינשטיין (שו"ת אגרות משה אורח חיים א לה) אומר שהדברים אינם כל כך פשוטים.
במסכת קידושין (דף ל ע"א) הגמרא אומרת שמחצית הפסוקים בתורה היא בספר ויקרא (יג לג) בפסוק המתחיל במילה "והתגלח". אך בדיקת חלוקת הפסוקים שלנו תביא אותנו למחצית הפסוקים היא בפרק ח פסוק לז, חמישה פרקים קודם לכן! אם כך, ברור שיש הבדל בין חלוקת הפסוקים שלנו וחלוקת הפסוקים של חז"ל.
המשמעות היא שאיננו בטוחים היכן הפסוקים מתחלקים. אם הפסוקים קצרים, סביר שזהו האורך האמיתי של הפסוק. אך ברור שישנם פסוקים ארוכים רבים המחולקים בצורה שונה מהצורה המקורית.
הרב פיינשטיין גוזר מכך מספר נפקא מינות:
הקורא קרא ללוי במנחה של פרשת "תזריע" שני פסוקים בלבד, והלוי בירך ברכה אחרונה. אמר הרב פיינשטיין: מעיקר הדין היה נכון שהלוי יברך ויקראו לו שוב. אך יש לנו ספק, ולכן עדיף להעלות ישראל, יקראו לו שלושה פסוקים, ויעלו ישראל נוסף. מכיוון שהוספת עולה נוסף מותרת, ואם העליה של הלוי הייתה שני פסוקים בלבד עתה משלימים את העולה השלישי.
במקרה שהצגנו מפרשת תצווה, מעיקר הדין היה להם להתחיל את הקריאה מחדש. אך מכיוון שיש ספק, ניתן להמשיך, ולהעלות עולה רביעי.
ואם החזירו את ספר התורה לפני ששמו לב, לכאורה אין להוציא את ספר התורה שנית, שכן יש ספק שכל הקריאה החדשה שיעשו מיותרת.
והוא הדין במקרה שלכם: כל עוד הציבור שם, ודאי שהדבר הנכון לעשות הוא להעלות עולה רביעי ולקרוא לפחות שלושה פסוקים נוספים (במקרה זה היה נכון לקרוא ארבעה פסוקים נוספים, בכדי לעצור במקום שרוב הציבור עוצר בו). אך אם כבר החזירו את ספר התורה נראה שלא נכון להוציא אותו מחדש, שכן סביר מאוד שבעצם נקראו עשרה פסוקים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
