ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- מאמרים אקטואליים
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- משפט עברי
בעקבות מקרה זה יש הטוענים כי אכן, הדלפות מצה"ל, מהמשטרה, מהפרקליטות ומהקבינט היו ונותרו מכת מדינה שראוי לטפל בה בחומרה. אולם גופי החקירה במדינת ישראל אינם מטפלים בהדלפות באופן עקבי, והם התעוררו לכך מכיוון שההדלפה הייתה של חומרים שאינם מתאימים לעמדותיו של צד מסוים, וזוהי אם כן אכיפה בררנית. מאידך טוענים אחרים כי היות שאין ספק שמדובר בעבירה, אזי העובדה שאין חוקרים הדלפות אחרות אינה מפחיתה מחומרתה של הדלפה זו ואינה מצדיקה התעלמות ממנה. במאמר זה נבקש לבחון את עמדתה של ההלכה בנושא אכיפה בררנית.
שלטון החוק ועקרון השוויון
עיקרון חשוב המהווה יסוד בהלכות ציבור הוא עקרון שלטון החוק. משמעותו של עיקרון זה היא שהשלטון עצמו כפוף לחוק ומחויב לפעול במסגרת החוק, ואין הוא נמצא מעל החוק. הרמב"ם מבאר כי עקרון שלטון החוק אינו רק עקרון פורמלי, אלא עיקרון מהותי. השלטון אינו יכול לפעול באופן שרירותי, שלא על פי עקרונות הצדק והשוויון בפני החוק, וחוק שאינו עולה בקנה אחד עם ערכים אלו - אין לו תוקף על פי ההלכה: "כל דין שיחקוק אותו המלך לכול, ולא יהיה לאדם אחד בפני עצמו - אינו גזל. וכל שייקח מאיש זה בלבד, שלא כדת הידועה לכול, אלא חמס את זה - הרי זה גזל" (משנה תורה, הלכות גזילה ה, יד). השוויון בפני החוק הוא מעין עיקרון־על שלאורו נבחן החוק, וחוק שאינו עומד בעיקרון זה - אין לו תוקף על פי ההלכה.
במקרה של אכיפה בררנית אין בעיה בחוק. החוק אחיד, שוויוני, ולפיכך יש לו תוקף, אולם אכיפתו אינה אחידה. בנושא זה יש להבחין בין אכיפה בררנית ובין אכיפה חלקית. אכיפה חלקית נובעת מהיעדר אמצעי אכיפה מספיקים, המחייבים לבצע את האכיפה על בסיס אקראי. באכיפה זו אין בעיה הלכתית. חוק אחד לכולם, הרשות אוכפת אותו ככל שביכולתה לפי סדרי העדיפויות שנקבעים על ידה, והקריטריונים לאכיפה הם שוויוניים ואחידים. לעומתה אכיפה בררנית היא אכיפה שביסודה אפליה פסולה, הגורמת לאכיפה שונה כלפי קבוצות שונות או כלפי אנשים שונים מנימוקים שרירותיים או בלתי־ענייניים.
אכיפה בררנית חורגת מעקרון השוויון
בשאלה זו עסקה הגמרא (נדרים כח, א) אשר דנה בדברי המשנה (נדרים כז, ב) המתירה לשקר לגובֵה מס מכיוון שאין למעשיו תוקף הלכתי. את ההיתר לשקר, ולמעשה להעלים מס, הגבילה הגמרא ל"מוכס שאין לו קצבה" שנחשב לגזלן. לדעת הרא"ש (נדרים שם, ובאופן דומה כתב הרמב"ם בהלכות גזילה ה, יא) מוכס שאין לו קצבה הוא גובה מס שפועל בסמכות מכוחו של השלטון החוקי, אך הגבייה שהוא נדרש לבצע אינה מונחה באמצעות קריטריונים בהירים. גבייה זו מאפשרת לגובה המס מרחב גדול של שיקול דעת, ולכן היא אינה נסבלת מבחינה הלכתית ולפיכך אינה תקפה.
את הבעיה מסביר הראבי"ה (בפירוש "שיטה" בשיטה מקובצת, שם) שעל אף שהמוכס פועל בסמכות מלאה מטעם המלך, הואיל ואופן השומא והגבייה אינו שווה לכול, אין להחלטותיו תוקף, ולא אומרים ביחס אליו "דינא דמלכותא דינא" שכן גם למלך אין סמכות לאכוף את חוקיו באופן בלתי שוויוני. עקרון השוויון חייב להיות לא רק להלכה אלא גם למעשה, ואי־יישום של עקרון השוויון בפני החוק הופך את החוק לבלתי־חוקי ואת הגבייה לגזל. שמענו אם כן כי גם מס שוויוני ביסודו, שאינו נאכף באופן שוויוני אלא באופן בררני ושרירותי, אינו מחייב מבחינה חוקית וגבייתו אינה אלא גזל.
אכיפה בררנית ומשפט המלך
הבעייתיות שבאכיפה בררנית מקורה ככל הנראה כבר ב"משפט המלך" שנאמר על ידי הנביא שמואל. מדברי הרמב"ם (הלכות מלכים ד, א) נבואה זו אינה איום אלא הוראה, אשר מפרטת את סמכויותו הלגיטימיות של המלך וככל הנראה היא המקור לעיקרון ההלכתי "דינא דמלכותא דינא". כל זה נכון כאשר סמכויות המלך נאכפות על הציבור כולו באופן שווה (רמב"ם שם, הלכות ב-ה).
אולם כאשר נדרש המלך לפגוע בזכויותיו של אזרח מסוים, שם סמכויותיו מוגבלות ביותר. במקרה זה לדעת הרמב"ם (שם, הלכה ו) הדבר מותר לצרכים ביטחוניים בלבד, כשאין אפשרות להשיג את התוצאה בלי לפגוע בזכויותיו, וכשניתן להסביר מדוע הפגיעה נעשית בזכויותיו של אדם זה ולא של אחר, וגם על פגיעה זו חייב המלך לפצות את הנפגע. (להרחבה ראו במאמרי 'אכיפה בררנית בהלכה', תחומין מג, עמ' 345).
את המקור להגבלה זו לומד הרמב"ם ככל הנראה מסיפור החרמת כרם נבות בידי אחאב. בנוסף לבעיה המוסרית הזועקת הן מן הכתובים והן מגרונו של אליהו הנביא, הרמב"ם סבור כנראה שהייתה שם גם בעיה של חריגה מסמכות (ראו פירוש הרדב"ז להלכות מלכים ד, ו). אחאב אכף את סמכותו ליטול קרקע מהציבור על אדם מסוים, משיקולים אישיים שאינם שוויוניים, והואיל וגם אכיפה שאינה שוויונית מהווה חריגה מעקרון השוויון שאותו ניסח הרמב"ם בהלכות גזילה, אחאב לא היה אפוא אלא גזלן.
יש להעיר באופן כללי כי ההשוואה בין הדינים שנהגו במלכי ישראל בעבר ובין הדינים שצריכים להיות נהוגים במדינת ישראל כיום, שמבוססת בין השאר על דברי הרב קוק (שו"ת משפט כהן סימן קמד), אינה פשוטה כלל ועיקר. סמכות המלך רחבה הרבה יותר, אך דווקא משום כך המסקנה כי אפילו המלך אינו רשאי לנקוט אכיפה סלקטיבית מקבלת משנה תוקף כאשר באים ליישמה במציאות כיום.
אכיפה בררנית במדינת ישראל
מעניין לציין כי בניגוד לעמדתה של התורה, השוללת אכיפה בררנית מכול וכול, בית המשפט העליון לא ראה בעבר פסול באכיפה בררנית (המ' 460/63 לש נ' ועדת השומה), אך עם השנים התקרב לעמדת התורה ונטה לפסול כל אכיפה בררנית המגיעה מכוחה של אפליה (בג"ץ 6396/96 זקין נ' ראש עיריית באר-שבע (1999)).
גם החוק עצמו עבר שינוי מסוים, ובשנת 2004 תוקן חוק סדר הדין הפלילי (סעיף 149) באופן שמתפרש על ידי בית המשפט כהוראה לזיכוי או לכל הפחות להקלה בעונשו של מי שהואשם באמצעות אכיפה בררנית (על פי 7621/14 גוטסדינר נ' מדינת ישראל). למעשה, אם כן, בנושא זה עמדת בתי המשפט והמחוקק הישראלי הלכה והתאימה את עצמה לעמדת ההלכה, שלפיה אכיפה בררנית המגיעה בעקבות אפליה או מכוח החלטה שרירותית היא פסולה ובלתי־חוקית.
אכן, מהתבוננות בהתייחסות מערכת אכיפת החוק ומערכת המשפט להפרות הסדר האלימות בשנתיים האחרונות, בהשוואה להתייחסות להפגנות הימין בשנים שקדמו להסכמי אוסלו או לגירוש מגוש קטיף, נראה כי חלה נסיגה בעיקרון זה. אותותיה של הנסיגה ניכרים גם בנוגע לחקירת ההדלפות שבה פתחנו, ויש לקרוא לאנשים המופקדים על מערכות אלו לחזור לעקרונות הצדק והיושר של התורה ולאכוף את חוקי המדינה על כל האזרחים באופן שוויוני בלי קשר להשקפת עולמם או לעמדתם בנושאים שבמחלוקת.
הכותב הוא חוקר במכון משפטי ארץ ורב קהילת עוז והדר בפתח תקווה
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
