בין קודש לחול – בין ישראל לעמים | הרב יוחאי פרלמן | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

שבת ומועדים
חנוכה
ישראל ויוון

קטגוריה משנית

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

חג מדרבנן
בכל שנה כשמגיע חג, יש מפגש מחודש שלנו עם ההארה האלוקית המיוחדת של אותו חג. הזמן מבטא הארת פנים מיוחדת של הקב"ה, וממילא עם ישראל והעולם כולו מסוגלים להתרומם ולהתקדש כפי עניינו של אותו חג.
חנוכה הוא חג מדרבנן, החידוש של חגים מדרבנן הוא בכך שהאור שלהם היה מוסתר, והופעת האור של החג היא חידוש שעם ישראל הוליד במציאות. שנה לפני נס חנוכה, לא התגלה האור הזה בעולם, ומכוח עם ישראל הופיע האור. ומאז ועד היום האור הזה קיים בעולם, ובכל שנה ושנה אנחנו זוכים למפגש המיוחד עם ההארה האלוקית של החג הזה שהופיע מכוחנו. עם ישראל מקדם את העולם, מקדש את המציאות, והעולם אחרי נס חנוכה הוא עולם עליון יותר.
חנוכה – בירור פנימי
התאריך של חנוכה הוא בשיא החורף, הקור מתגבר, שעות היום קצרות, החושך רב. בטבע יש התכנסות של החיים פנימה, חיות רבות נכנסות לתרדמה, העלים נשרו מהעצים, וגם אצל בני האדם יש התכנסות. העולם החומרי הוא בבואה של העולם הרוחני, וגם ברוחניות יש התכנסות לעולם רעיוני יותר. וכמו שבלילה אמרו חז"ל (שיר השירים רבה, ה) "אין גרנה של תורה אלא בלילה", כך החורף שמסמל את הלילה של השנה, מסוגל להעמקה והתבוננות פנימית. כי כשהעולם החיצוני תופס פחות נוכחות, יש מקום לעולמות רעיוניים להתפשט ולהתרחב.
צום עשרה בטבת שמופיע בחורף הוא חורבן פנימי, תחילת המצור, החורבן החיצוני של המקדש היה בקיץ. וזה לעומת זה, גם הנס של חנוכה הוא תיקון פנימי של עם ישראל, חיבור לקדושה הפנימית שבתוכנו.
חנוכה במבט רחב
המהר"ל בספר "נר מצווה" 1 מאריך בתיאור ארבע המלכויות ששלטו בעולם, ששלטונן ממשיך עד עת ביאת משיח צדקנו. הסיבה שהוא מבאר את עניינם בספרו על חנוכה, היא שנס הניצחון על היוונים היה ניצחון של עם ישראל על אחת מארבע המלכויות החשובות ששלטו בעולם. הניצחון הצבאי והרוחני על מלכות יוון, היה בעל משמעות היסטורית בהתקדמות של העולם ובהתפתחות הרוחנית שלו. לאחר מאבק עיקש התבררה העליונות של התורה על החכמה היוונית. התבוננות זו שופכת אור על נס חנוכה, שהוא שלב משמעותי בתהליך גדול ורחב.
אמנם כדי להבין לעומק מה המשמעות של ארבע המלכויות, איזה מקום תופסת מלכות יון בתוך הסדר הזה, ומדוע הניצחון על תרבות יוון היה כה מורכב, צריך לבאר את הנושא מראשיתו על פי דברי המהר"ל.
ארבע מלכויות
בספר דניאל (דניאל ז, ב – ז) מתואר שדניאל ראה בחלומו ארבע חיות, שהן משל לארבע המלכויות שישלטו בעולם: בבל, פרס, יוון ואדום. אחריהן יבוא המלך המשיח ותרום קרנם של ישראל.
חז"ל (בראשית רבה ב, ד ועוד) מגלים לנו שארבע המלכויות רמוזות בתורה בבריאת העולם, "תוהו", "ובוהו", "וחשך", "על פני תהום" כנגד ארבע מלכויות. כבר בבריאת העולם הקב"ה ברא את העולם הגשמי שבו הקב"ה מסתתר ואינו נגלה, מציאות טבעית שכביכול פועלת על פי חוקי טבע גשמיים, האדם שולט במציאות, ויש מקום לרוע ולחסרונות להתפשט. לעתיד לבוא "יהיה ה' אחד ושמו אחד" (זכריה יד, ט), אז יתגלה שכל המציאות היא הופעה של שם ה', והמציאות הגשמית תתעלה ותזדכך, ו"מבשרי אחזה אלוק" (איוב יט, כו).
מלך הוא מי שיודע לבטא בצורה הטובה ביותר את המקום של העם, ולכן הסדר שהוא מסדר בו את העם תחת שלטונו צריך להתאים למקום שהעם נמצא בו, ומתוך כך הוא מוציא לפועל את הכוחות הגנוזים באנשי עמו. כך גם המלכות ששולטת בעולם הזה צריכה לבטא את המדרגה של העולם בצורה המדויקת ביותר, ומתוך כך מלכותה מצליחה.
ארבע המלכויות שולטות בעולם עד ביאת המשיח, כיוון שהן מבטאות את מדרגת העולם הזה לפני התעלותו. הן מייצגות את החומריות ויודעות לבטא את כוחות החומר בצורה הטובה ביותר. מציאות הקדושה בעולם היא נעלמת ומוסתרת, לכן עם ישראל שמייצג אותה נמצא בגלות ובחורבן רוב שנותיו 2 . בזמן ביאת המשיח, מלכות ישראל תשלוט בעולם, ואז תופיע הקדושה והחומר יזדכך, יתגלה כיצד המציאות כולה מונהגת על ידי רבונו של עולם, יהיה ניכר לעין כול שהנשמה מאירה את הגוף ומנהיגה אותו, והקודש הוא מרכז העולם והחיים. כשהעולם יתרומם למדרגה זו, העם שיבטא את האחדות בין הקודש והחול – ינהיג את העולם. זו תכליתם של עם ישראל והמשיח.
בחלום של דניאל המלכויות נמשלו לחיות, כיוון שבמבט של עם ישראל הגויים שייכים למציאות הגשמית, למדרגה של העולם הזה בחסרונו, יחד עם החיות, ואין מלכותם מבטאת את הצלם אלוקים של האדם, "אתם קרויים אדם ואין הגויים קרויים אדם" (יבמות סא, א), הגויים אינם שייכים למדרגת הקדושה.
באדם יש כמה כוחות חיים: הכוח הגופני, הכוח הנפשי והכוח השכלי, וכל מלכות מהארבע מבטאת את אחד הכוחות 3 .
מלכות בבל
מלכות בבל, המלכות הראשונה, מבטאת את הכוח הנפשי, כוח השליטה. הרעיון של המלכות הוא היכולת לשלוט בעולם ולארגן אותו תחת הנהגה אחת, על ידי כוח השלטון. הכוח הזה הוא לא בעל תוכן, אין איזה רעיון שהחברה סובבת סביבו, אלא הרעיון הוא בעצם המלכות. בחלום של דניאל מלכות בבל נמשלה לנשר, ששולט מלמעלה על הכול. גם מול עם ישראל, מלכות בבל רצתה שיהיו משועבדים ונכנעים תחתיה. וכשעם ישראל מרד בהם, הם באו והחריבו את בית המקדש והוציאו את העם לגלות כדי לדכא את המרד. לבבלים לא היה אכפת מקיום המצוות והאמונה של עם ישראל, אבל הם גילו אפס סבלנות כלפי מרד. הכוח הנפשי הוא הכוח הראשון שמבשיל, גם בחברת ילדים רואים שאלו עם כוח נפשי חזק, הם אלו שהחברה סובבת סביבם. הכוח הזה כמעצב חברה הוא אמנם בוסרי כי אין בו תוכן חיובי, אבל הוא עוצמתי מאוד.
מלכות זו יכולה להחזיק מעמד רק לפרק זמן מסוים, מכיוון שהיא לא נותנת מענה לחברה. לאנשים יש צורך בתוכן לחברה שלהם, ולא רק בעצם המלכות, לכן לאחר זמן היא יורדת מעל הבמה. אחריה תבוא מלכות שמתיימרת לתת תוכן, ומכוח זה לשלוט.
מלכות פרס
המלכות השנייה היא מלכות פרס, והבשורה שלה היא כוחות הגוף, נהנתנות. התוכן הראשוני שהעולם נמשך אחריו הוא קודם כול התאוות הגשמיות. המלך אחשורוש, מלך פרס, היה הנהנתן הגדול, והוא ביטא את התרבות הזו בשיאה. המלכות שלו העלתה על נס את הרדיפה אחרי הנאות הגוף, במגילת אסתר מתוארים המשתאות הרבים שעשה לכל העם בכל מדינות מלכותו. בחלום של דניאל מלכות פרס נמשלה לדוב, שהוא בעל גוף גדול ועסוק באכילה.
בהתמודדות של עם ישראל עם מלכות פרס, המלך אחשורוש לא גזר גזרות על עם ישראל, אבל הוא השפיע עליהם שייהנו מסעודתו, והם כמעט טבעו בתוך התהום של התרבות הנמוכה הזו, "נהנו מסעודתו של אותו רשע" (מגילה יב, א). כוח הגוף אמנם נותן תוכן לחיים, אבל זהו תוכן נמוך ומזולזל, רגעי וחולף, תוכן אישי ואינדיבידואלי, "כרצון איש ואיש" (אסתר א, ח). הנהנתן רואה רק את עצמו, ולכן המן הרשע ניצל את ההזדמנות לתת למלך כסף תמורת השמדת עם ישראל, והמלך הנהנתן כמעט השמיד את עם ישראל עבור קבלת כסף, כי הוא לא רואה אף אחד חוץ מאת עצמו ותאוותיו.
תקופה זו הייתה נפילה תרבותית של העולם, "שהכל נעשו רשים בימיו" (מגילה יא, א). הנפילה אל זוהמת הגוף היא פחיתות גדולה, והיא זמנית וחולפת, איננה יכולה להתמיד, שכן הרוח האנושית מחפשת משמעות ותוכן גבוה יותר.
מלכות יוון
בשמי העולם הפציעה מלכות אימתנית, שבחלום של דניאל נמשלה לנמר, והכוח שלה הוא הכוח השכלי, החכמה. הכוח הזה בוגר יותר, עליון יותר, לוקח לו זמן להופיע ולהיות דומיננטי, כוח נסתר, אבל כשהוא מבשיל – עוצמתו רבה מאוד. היוונים כבשו את העולם בסערה, על ידי ארגון הצבא ובניית שיטת מלחמה חכמה ביותר, והעולם נפל לידיהם בזמן קצר מאוד. העמים הכבושים לא רק הפסידו בקרב, גם מבחינה תרבותית הם נסחפו אחרי העוצמה של התרבות היוונית, שהתפשטה כמו אש בשדה קוצים, ובלעה את כל התרבויות האחרות. גם באדם הפרטי כוח החכמה מופיע בשלב מאוחר, אבל כשהוא מגיע הוא תופס את ההובלה, "החכמה תחיה בעליה" (קהלת ז, יב). כאן העולם כבר קיבל מהמלכות תוכן ממשי גבוה יותר מכל מה שהיה לפניו – היוונים ביטאו את פסגת השכל האנושי, וקמו להם פילוסופים גדולים שעד היום נחשבים בקרב אומות העולם. גם הרמב"ם התייחס בכבוד לחכמי היוונים ודן בדבריהם 4 .
ההתמודדות של עם ישראל עם מלכות זו הייתה מורכבת עוד יותר: ליוונים לא הפריע שעם ישראל יישאר עם עבודת המקדש וקיום המצוות, אבל הם לא הסכימו שתהיה לעם ישראל חכמה משלהם. הם רצו בלעדיות על החכמה, ועם ישראל שהיה ידוע בעולם כעם חכם ונבון, אִתגר אותם, "אין גיבור מתקנא אלא בגיבור כמותו" (ע"פ עבודה זרה נה, א), ולכן הם רצו לבטל את התורה מישראל. הם לא הסכימו לקבל את הרעיון שיש חכמה עליונה יותר מהם, כי הם פסגת החכמה, פסגת השכל האנושי, ועם ישראל הגיע עם חכמה אלוקית. היוונים תרגמו את התורה ליוונית כדי לשלוט גם בה, ולבטא את השאיפה שגם היא תעבור תחת שבט ביקורתם. היוונים השאירו את בית המקדש ולא החריבו אותו כמו הבבלים, אבל הם טימאו את כל השמנים. בית המקדש מבטא את הנוכחות האלוקית שמעבר לטבע מעבר לכוח האדם ולחכמתו, והם רצו להפוך את המקדש להיכל תרבות ככל הגויים, שתהיה לעם ישראל תרבות אנושית כמו כולם, רק עם סממנים יהודים. וכן גזרו על מצוות מסוימות שמבטאות את הקודש, את המדרגה הנעלמת 5 .
עם ישראל נדרש לראשונה לתת תשובות לעצמו ולעולם: מה החיסרון בתרבות הזו, במה הוא טוב יותר ממנה. במלכויות הקודמות עליונותה של התורה על התרבויות השפלות הייתה ניכרת לעין כול, הקושי היה לא להידרדר אחרי שפלות הגוף, אבל לא הייתה התמודדות עם שכל אנושי מפותח. עתה עם התרבות החדשה האתגר היה גדול, כי היוונים הציעו רעיונות שנראים יפים, טובים ומסודרים, "יפת אלוקים ליפת" (בראשית ט, כז). ואכן רבים מהעם היהודי נפלו ברשת התרבות היוונית והתייוונו. ההתמודדות הייתה מלפנים ומאחור – היופי והחכמה המושכת מצד אחד, ומצד שני הגזרות שהטילו את אימתן על העם.
נס חנוכה
עם ישראל נדרש לגלות את מדרגתו הפנימית, נקודת הקודש העליונה שבו, כדי להתמודד עם תרבות יוון. כאן לא יעזור להראות שהגויים הם נמוכים ושפלים, כיוון שהמאבק הוא נגד מלכות עם חכמה אנושית מרשימה. עליונותה של התורה נובעת מהיותה אלוקית, ועם ישראל נדרש להופיע עניין זה. העולם שלנו הוא לא רק גשמי, טבעי ואנושי, יש בעולם קדושה, יש בעולם נוכחות אלוקית, יש בנו נשמה עליונה שהיא גבוהה לעין שיעור מהשכל שלנו, יש בנו חיים אלוקיים גבוהים מהחכמה האנושית.
אין בכוח השכל האנושי לתת פשר למציאות, הוא איננו יכול להבין את סודות הבריאה, הוא רואה רק את החלקים הנגלים, מסדר את מה שיש לפניו, אבל את עומק הרעיונות, את כוח ההתעלות שיש לאדם ולעולם – אין הוא מסוגל להבין. השכל האנושי בוחן את המעטפת של המציאות, אך את המוסר, היושר והטוב, אנו שואבים מכוח החיים האלוקי שמעל השכל.
היוונים פגמו במנורה, שמבטאת את כוח החכמה שיש בעם ישראל, ועם ישראל ניצח מכוח האחיזה במדרגת קודש הקדשים, פך החתום בחותמו של כהן גדול.
הניצחון של המכבים היה בזכות מסירות הנפש שהיא מדרגה שהרבה למעלה מן השכל, מסירות נפש במלחמה ומסירות נפש לקיום מצוות. השייכות לעם ישראל, לתורה ולקב"ה גבוהה מהחיים הפרטיים של האדם. דבר זה אין בכוח השכל להבין, זוהי מדרגת קודש הקדשים שבאדם עצמו.
הניצחון במלחמה היה ודאי בתחבולה צבאית, בכישרון, בלוחמים ובנשק. אבל פיעמה בהם רוח הקדושה של עם ישראל. וזה מה שמבטא נס פך השמן, שהשמן שבכוח טבעי דולקת בו האש, דלק מכוח נס, שמונה ימים שמבטאים את המדרגה שמעבר לטבע. המנורה שהיא כוח החכמה של עם ישראל, שואבת את כוחה ממדרגת קודש הקדשים, מההארה האלוקית העליונה, מדרגת עולם הבא.
"יפת אלוקים ליפת וישכון באהלי שם" (בראשית ט, כז), יש מקום לחכמה האנושית, ליופי, לסדר, למוסר אנושי, אבל הכול צריך להופיע מתוך מדרגת הקודש, ולא להחליף ולהסתיר את נוכחות ה'.
הניצחון על מלכות יוון תרם לכך שהתרבות הזו קרסה, ונעלמה מהעולם, התברר לעין כול שאין בכוח השכל האנושי לתת פתרון למציאות, אין הוא מקיף את כל מציאות האדם והעולם, יש דברים עליונים ונסתרים משכלנו. נס חנוכה הוא שלב מהותי בהתקדמות של המציאות לתכליתה ובהשתחררותה משעבוד לתפיסות גשמיות.
האמונה באל אחד וההשתחררות מהעולם האלילי, ההבנה שיש מציאות גבוהה משכלנו, צברו תאוצה לאחר חורבן מלכות יוון. הרמב"ם 6 כתב על הנצרות והאסלאם שאף על פי שהם גרמו נזקים אדירים בעולם, הם חלק מתהליך "לישר דרך למלך המשיח ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד".
אחרי מלכות יוון תבוא מלכות אחרת קשה ומאתגרת יותר, שמבטאת את מציאות העולם הזה בחסרונו, בצורה המיטבית, והיא תשלוט בעולם עד שתרום קרן ישראל – מלכות אדום, המכונה מלכות רביעית.
מלכות רביעית
"ויתרוצצו הבנים בקרבה" (בראשית כה, כב), התורה מתארת מאבק בין יעקב ועשו בבטן אימם, "ולאום מלאום יאמץ" (שם שם, כג). חז"ל 7 אומרים לנו שהיו מריבים בנחלת שני עולמות. יעקב מבטא במהותו את העולם הבא, ועשו את העולם הזה, אבל יעקב רוצה את שני העולמות, כיוון שמנקודת מבטו העליונה של יעקב העולם הזה הוא בבואה של העולם הבא, והאור האלוקי חודר ומאיר בתוך העולם הזה, והתכלית של עם ישראל היא לרומם את העולם שיאיר בו אור עולם הבא. עשו לעומת זאת מבטא את מציאות העולם הגשמי, החומרי, ואת זה הוא עושה יותר טוב מכל אומה אחרת. עשו הוא שיאו של העולם החומרי, ולכן מלכות רביעית שולטת ללא הפסק, כי אין מלכות אחרת שיודעת לעשות זאת טוב ממנה. וסופה של מלכות זאת יהיה רק כשיתעלה העולם למדרגת הקודש, ואז יצא העולם מחומריותו, ויבוא המלך המשיח, ותופיע מלכות הקודש של עם ישראל. דבר זה נרמז במדרש (תנחומא ויצא, ב) על חלום יעקב, שראה את כל המלכויות עולות ויורדות, ומלכות עשו עולה ועולה ולא יורדת, עד שהקב"ה מוריד אותה, כי רק מכוח מלכות ה' שתופיע על ידי המשיח יסתיים כוחה של מלכות אדום.
סודה של מלכות אדום הוא שהיא לא באה בכוח מסוים מכוחות החיים שבאדם, כמו המלכויות הקודמות, אלא מכוח החיים הכללי שכלולים בו כל הכוחות הפרטיים הגוף הנפש והשכל. היא מתיימרת לבוא בכוח הכללי של האדם וכך לתת מקום לכל כוחות חייו הגשמיים לבוא לידי ביטוי, כך שזו באמת הפסגה של האדם הגשמי. רעיון זה הוא יותר מפותח מהכוח היווני, שכן יש בו כוח חיים כללי יותר. אבל עדיין כל תפיסתם היא גשמית, חומרית ומוגבלת, אין בהם קודש, אין בהם אור אלוקי. ההתמודדות עם מלכות זו היא קשה ביותר, והמלחמה שלה נגד עם ישראל הייתה הקשה ביותר, הם רוצים לשלוט בכול, לא להשאיר שום כוח מחוץ לשלטונם, הם גזרו על עם ישראל שמד ורציחות, בגוף וברוח. "יודע הקדוש ברוך הוא את ישראל שאינן יכולין לקבל גזירות אכזריות אדום, לפיכך הגלה אותם לבבל" (פסחים פז, ב).
על ידי האור של חנוכה – האחיזה בקודש הפנימי, באור מסירות הנפש, באור קודש הקדשים – יש בכוח עם ישראל לנצח גם את המלכות הרביעית. הנרות של חנוכה מחברים אותנו לקודש שבתוכנו, שהוא חזק יותר מכל המציאות החיצונית. נרות חנוכה הפיחו תקווה ואמונה בעם ישראל לאורך כל הגלות על כל קשייה ומורכבויותיה, עם ישראל התרומם על ידיהם למדרגה שמעבר למציאות, ושאב כוח להתמודד עם הכול, ולהביט על העולם מתוך מבט של קודש.
בהבדלה אנחנו מברכים: "המבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים". הפער המובהק שיש בין אור וחושך, שנגלה לעינינו באור של נרות החנוכה, מעצים בתוכנו את הפער האינסופי שיש בין הקודש ובין החול, בין ההארה האלוקית האינסופית לבין העולם הגשמי המוגבל, ובין ישראל לעמים, בין מלכות ישראל שבכוחה לרומם את העולם משפלותו לאור באור החיים את ה', לבין מלכות הגויים שכל צדדיה היא בתוך מוגבלות המציאות הנמוכה.
תחייתו המחודשת של עם ישראל בארץ ישראל בדורנו, מעידה שהעולם עבר תהליך של התרוממות והתקדשות. ההתפתחות שלנו בארצנו וההתעצמות שלנו בחומר וברוח, מלמדת שהקודש נוכח יותר ולכן העם שנושא אותו הולך וגדל. המלחמות שלנו נגד אויבינו וניצחוננו על הרשעה, מעצימה את כוחות הטוב בעולם, את כוח הקודש, את כוח ישראל. אנחנו בעיצומה של מהפכה, של עליית קרנם של ישראל בעולם, העולם הולך לקראת הנהגה של עם ישראל, וזה מלמד על כך שהעולם הולך ומתעלה למדרגת הקדושה, שבה העולם על כל חומריותו מבטא את הופעת מלכות ה'.

^ 1.חלק א.
^ 2.מהר"ל נצח ישראל פרק יא.
^ 3.מלכות רביעית מבטאת את כללות הכוחות ויבואר להלן.
^ 4.עיין למשל במורה נבוכים (ב, טו). וכן בהקדמת הרמב"ם לשמונה פרקים: "ומדברי הפילוסופים גם כן, הקדומים והחדשים, ומחיבורי הרבה בני אדם. ושמע האמת ממי שאמרה...".
^ 5.קידוש החודש, מילה ושבת.
^ 6.הלכות מלכים ומלחמות יא, ד.
^ 7.מובא ברש"י בראשית כה, כב.

ישראל ויוון

הרב יוחאי פרלמן

ר"מ בישיבת בית אל

ישראל ויוון
בין קודש לחול – בין ישראל לעמים
כסליו תשפ"ה
39 דק'
התבוננות אמונית
היחס בין החמץ למצה
ו' ניסן תשפ"ו
47 דק'
עיונים בעניני חנוכה
המלחמה עקרונית בין ישראל ליוון
כ"ד כסלו תשפ"ג
23 דק'
עניני החג
סוכות- חותמו של מהלך
י"ז תשרי תשפ"א

ישראל ויוון

ישראל ויוון
נחשים ועקרבים
הרה"ג דוב ליאור | י"ט כסלו תשס"ח
ישראל ויוון
אורה של תורה
הרה"ג דוב ליאור | כסלו התשס"ו
45 דק'
ישראל ויוון
חנוכה ומידת ההוד
הרב חיים כץ | כ"ו כסלו תשס"ט
37 דק'
ישראל ויוון
גבורה רוחנית וגבורה לאומית
חנוכה
הרב משה גנץ

ישראל ויוון

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
סעודה וברכות הנהנין
סעודת אמנים הנוסח המלא
הסידור המהיר | טבת תשפ"ד
חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אליעזר מלמד
הרב יוסף צבי רימון
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב הראשי ישראל מאיר לאו
הרב שמואל אליהו
הרב חגי לונדין
הרב חיים אביהוא שוורץ
הרב יהודה לייב גרונר
הרב יהודה מלמד

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו