ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עולת ראי"ה
- עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
גופה של המצוה בתכונתה ההמשכית, המגמה הבאה אחרי ההכשרה, היא מבולטת בעיקר בתפילה של ראש, המזרחת את האור האלהי, של הדעה העליונה, הברורה בטהרת קדושתה, על נשמת החיים. היא מתוארה בתפילה של ראש, שעל ידה באה המצוה הקדושה הזאת אל מגמת חפצה, אחרי שסקלה לה את מסלתה, ופנתה לפניה את אורח החיים, ההכשרה העשויה בתיאור המצוה של תפילה של יד. ועל כן ראוי להביע בברכתה את המבטא של על מצות תפילין. שתי השיטות המיוסדות על יסוד ההלכה, האחת היאהסוברתשאין מברכין כ"א ברכה אחת להניח תפילין, והיא כוללת את שתי המצות המאוחדות, מצות תפילה של יד ותפילה של ראש, והאחת, הסוברת שמברכין על של יד לבדה להניח, ועל של ראש על מצות, הרי הן נובעות מחילופי הפירושים של המימרא המקורית לדין זה, בסוגיא דמנחות (ד' ל"ו ע"א), בהא דשלח רב חייא בריה דרב הונא משמיה דרבי יוחנן : על תפילה של יד אומר ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו להניח תפילין,על תפילין של ראש אומר ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות תפילין, ומסיק שם אביי ורבא דאמרי תרוייהו לא סח מברך אחת, סח מברך שתים. רש"י מפרש לא סח אינו מברך אלא על של יד בלבד (דהיינו להניח תפילין), סח מברך שתים כדשלח רב חייא. ורבנו תם פירש, שם בתוס' ד"ה לא, שאם לא סח מברך אחת, על של ראש מברך על מצות תפילין, שזו היא ברכתו, סח מברך שתים לשל ראש להניח ועל מצות, - הנה הן קרובות שתי שיטות אלו להיות מושכלות לפי דרכי ההצעה המבוארות בזה. הדרך האחת היא מיוסדת במה שבארנו, שהתוכן הפנימי של השראת הקודש, של הארת התפילין של ראש, הוא נשגב ונעלה מכל הגה ורעיון ציורי, ויוכל היות שאין הארת הברכה, המבוטאת ע"פ הגות לבבנו בדיבור פה, מגעת עד שמה, באשר שם כבר החיים מתעלים לעולם הדממה, והרזיות העליונה, אשר לו דומיה תהילה, ורק בהיותנו עסוקים בעולם ההכנה, המכשיר אותנו לאותה העליה הרוממה, עוד אנו יכולים לבטא את הגות נפשנו הרוממה בבטוי הברכה. והדעה השניה אומרת היא, כי בכל היות התעלומה מתגברת בקרבנו, ביחש לעומק הסוד של הופעת הקדושה העלומה של התפילין של ראש, מ"מ מאחר שבהיותנו עומדים תחלה בעולם ההכנה, הרי אנו מבטאים, את הגיון לבבנו, בבטוי הברכה, הרי אנו מורשים כבר להגות עוד את ברכתנו, ברוממות חרדת קודש, בדבר היחש שיש לעולם התעלומה המקודש ונשא מאד אל עולמנו אנו, שההתגלות הדבורית עודנה מתגוונת בתוכו. ועל כן אפשר לנו, מתוך אותו הכח של התפלה של יד, להופיע אור גלוי גם על התוכן הנסתר של התפילה של ראש, ולברך עליה על מצות תפילין, גם במהלך התדירי הרגיל, כלומר גם כשלא שח. ההופעות העליונות, המופעות בנשמתנו מעולמי התעלומה, תפקידן הוא לרומם בנו את התוכן המהותי של כל עצמות חיינו אל רום הנצח, אל ההוד האלהי הנשגב ברוממות קדשו. ואם יופעו המון הארות,ורכוז לא יהיה להם בעצמיות מהות החיים שלנו, הרי הן לנו כאבודות. על כן אין לנו רשות לברך ברכה כי אם לצורך, וברכה שאינה צריכה, ומה גם ברכה לבטלה, הרי היא לנו נשיאת עון וחלול שם שמים. הבהקת האורה הרוחנית מתגברת היא בתעצומתה על ידי הברכה, מתאדרת היא ההארה הרוחנית בנשמתנו מעולם הנעלם, בא לידי גלוי ע"י בטוי הברכה המון רב של מחשבות רוממות וציורים נאדרים בקודש. ומתי הם כולם לברכה באמת - בזמן שיש להם רכוז בנטית החיים שלנו במהלך קדשם. ברכה לצורך - צורך גבוה וצורך הדיוט. אם איזו ברכה יצאה מפינו, ועד הצורך לא הגיעה, לא השיגה את הרכוז בחיי המפעל ובהכרה המפורשה, צריכין אנו מיד לתקן את המעוות, להמציא כלי קבול להאור המשוטט, שירכזהו ויגיעהו למפעלים מכובדים הראוים למלא הדרו. זאת היא הסגולה של אמרת הקודש "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". בהודיענו בהבעתנו את הברכה התמידית, שאינה פוסקת מלהיות שוטפת את נחליה בעוז והדר, את הברכה של שם כבוד המלכות האלהית, ההבעה המצבינת את הצביון של כבוד המשטר האלהי במלא עולמי עד, שכל זוית ופנה בכל מלא המקום, כל רגע וניד בכל מלא הזמן, הם מלאים ממנו, הרי הברכה בכל הופעותיה מתרכזת בעז המציאות, המפזר את קרני הודו בכל אפסי היקום, להעיד על הוד כבוד מלכות כל עולמים. והתעלומה המופשטה, השוטטת ברום עולם באויר שאינו נתפס, מתרכזת היא על ידי הבעה זו במערכת החיים וההויה הישית. ביחש להבהקה הבאה וזורמת עלינו מגנזי קודש הקדשים, אשר בסגולת הפאר של תפילה של ראש, הננו תמיד באים במגע עם העולם הנעלם שאין בנו כח לרכזו, ועם זה אנו כמהים תמיד לאורו, ומיחלים להגלות פאר יפיו. ברגש קודש, ובפחד אצילי מלא רזי עליון, הננו מברכים את ברכתנו. הודאיות המאירה משתקפת לנו ממרום גבהה מעולטה במעטה הספק, והננו מגלים את אורה, ומרכזים את עזוז גבורתה באמר סלה, המציל את הברכה, המשוטטת במלא עולמי חביון עז,מלהיות ברכה שאינה צריכה, או, מה שהוא יותר נורא מזה, לבטלה. וזהו ע"י ההתכפה של ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. והרי הנעלם משוטט ומתגלה על כל הגלוי והנראה, ורוח הקודש נשקפת היא ממרום תעלומתה, ומאירה באור יקרות את כל מחשכי החיים, שכולם, במהות עצמם, צמאים לעונג המוחלט של ברכת עולמים אשר לשם כבוד מלכות מלך כל עולמי עד עדי עד. מתאימים הם הרעיונות, של ערך הודאיות וערך הספקיות, לעומת ההארה הגלויה וההארה הנעלמת. כל מה שהוא מוצץ בדרך ודאי במעמד הגלוי הולך ומתכסה כשאנו באים לעולם הנעלם. הודאיות מתעלות בתעלומה ונעשות מוצצות ממרחקים, כדוגמא של ספיקות, והספקיות הללו הולכות ומתעלות עד שהן מאירות אח"כ בצורה של ודאיות יותר מוחלטה ויותר מבוררת. והשביל הזה, שעוברים על ידו מהמכון הודאי הגלוי השפל אל המכון הודאי המרומם, הוא דרך בית הספק המכוסה בערפלי טוהר. על כן יש מקום לצורך הברכה בהבעת הזוהר העליון בראשית התנוצצותו, שהוא מרעיד את כל בתי הנפש בהרעדת אור, המתנוצץ, מתגלה ומתעלם, בצורתו הספקנית, וחוזר ומתגלה בהוד הודאיות העליונה, ע"י הבעת הברכה המחשפת את הגילוי העליון, שהיא ברכת ברוך שכמל"ו. ובזה מתעלמת כבר כל ההארה הגלויה "והיה לך לאות ולא לאחרים לאות", התכונה של תפילה של יד, המתחברת עם האור המזהיר של התפילה של ראש, היוצאת מתוך המחבא של כל הספקות העליונות, ומתגלה בבירור ודאי גלוי לכל, "וראו כל עמי הארץ כי שם ד' נקרא עליך, ויראו ממך, - אלו תפילין שבראש" (מנחות) .
שני מעברות הם, שההופעה של העולם העליון, מלא זיו התעלומה, צריכה לעבור עד שתבא ותתקשר בתוכיות הויתו של האדם יפה יפה. מתחילה הרי היא שורה בתוך השראה מרחפת, "מרחוק ד' נראה לי", ואינה מתבססת יפה ברוחו והארת שכלו והכרתו העצמית של האדם. אמנם מתוך בהיקותה של המראה הרי הוא מתעלה, ובפעולת המצוה רוח הקודש מתעורר, וצמאון הדבקות מתגבר בו, ואז נעשה הקשר אמיץ ואור החיים העליונים מתגלה בו בגילוי אמיץ, והאורה המקודשה מתהדקת עמו, ומהדק בראשו את התפילה ש"ר. ואור הקודש מתקרב ומתקשר עי"ז עם הזוכה והמקיים מצוה זו, וכבר הוא מוכשר לפרוש את התאצלות אור החכמה האלהית, הכמוסה בחביון עוזה, שתאיר עליו. ואומר : ומחכמתך.
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
למה לשמור על הקדושה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה אומרים לנו הסימנים של ראש השנה?
למה שמחים כבר משנכנס אדר?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
