בי×Ē ×”×ž×“×¨×Š
  • שב×Ē ×•×ž×•×ĸדים
  • ט"ו בשבט
  • כללי
קטגוריה משני×Ē
  • הלכה מחשבה ומוסר
  • ברכו×Ē
  • ץ×ĸודה וברכו×Ē ×”× ×”× ×™×Ÿ
undefined
9 דק' קריאה

ט





ט"ו בשבט - ר"ה לאילנו×Ē
השב×Ē ×”×§×¨×•×‘×” היא ט"ו לחדש שבט. חז"ל הגדירו יום זה: "רא׊ השנה לאילנו×Ē"- היינו, ל×ĸנין מ×ĸשרו×Ē ×•×œ×ĸנין ×ĸרלה (×ĸיין במסכ×Ē ×¨"ה פרק א' משנה א'). יש שנים שחייבים להפריש מ×ĸ׊ר שני, ויש שנים שמפרישים מ×ĸ׊ר ×ĸני. ולכן אין מ×ĸשרים מפירו×Ē ×Š×—× ×˜×• לפני ט"ו בשבט ×ĸל פירו×Ē ×Š×—× ×˜×• אחרי ט"ו בשבט. לדוגמא: אין מ×ĸשרים מפרי שחנט בשנ×Ē ×Ē׊ץ"ו, ×ĸל פרי שחנט בשנ×Ē ×Ē׊ץ"ה או ×Ē׊ץ"ז.

חנטה - בפירו×Ē, ולקיטה - בירקו×Ē
יש אומרים שהגדר×Ē "חנטה" היא: כשרואים פרי קטן, וכל זה בפירו×Ē, אבל בירקו×Ē ×”×•×œ×›×™× לפי זמן לקיטה (×ĸיין לנ"ל בשו"×ĸ יו"ד סי' של"א ץ×ĸי × "ז).

לגבי א×Ēרוג, נחלקו אם הולכים לפי חנטה או לפי לקיטה. וי"א שגם ל×Ēפוז יש או×Ēו דין (כך סבר×Ē ×”×¨×‘ קוק ×ĸ"ה) ויש חולקים ×ĸליו (×ĸיין לשו"×ĸ יו"ד סי' של"א ץ×ĸי' קכ"ו).

כי האדם ×ĸ×Ĩ השדה
האדם נמשל ל×ĸ×Ĩ השדה, כמו שכ×Ēוב (דברים כ, יט) "כי האדם ×ĸ×Ĩ השדה". פסוק זה נאמר בלשון ×Ēימה: וכי האדם ×ĸ×Ĩ השדה ?! (×ĸיין ר׊"י ׊ם).

ואומרים חכמי המוסר, כמו ׊׊×Ēיל זקוק למים ובל×ĸדיהם אין לו קיום, כך האדם שנמשל ל×ĸ×Ĩ זקוק למים, ואין מים אלא ×Ēורה ׊נאמר (יש×ĸיה נה, א) "הוי כל ×Ļמא לכו למים", ובלי ×Ēורה אין לו קיום. זא×Ē ×•×ĸוד, כשהש×Ēיל קטן ×Ļריך לה×ĸמיד לידו ×ĸ×Ĩ שי×Ēמוך בו, כדי שי×Ļמח ישר. כך גם א×Ļל האדם - אם ב×ĸודו קטן, המורה שלו הוא חכם וישר ויש בו ירא×Ē ×Š×ž×™×, אזי גם הילד יגדל בדרך הנכונה. וכמו שהש×Ēיל ×Ļומח לכיוון מ×ĸלה, כך גם ב×ĸנין רוחניו×Ē ×Ēמיד יש ל×ĸלו×Ē ×ž×ĸלה מ×ĸלה.

דיני קדימה בברכו×Ē
בט"ו בשבט נהגו לברך ×ĸל פירו×Ē ×Š× ×Š×Ēבחה בהם אר×Ĩ ישראל (ויש נוהגים להרבו×Ē ×‘×ž×™× ×™× רבים ושונים גם מפירו×Ē ×Š×œ× נכללים בין הפירו×Ē ×Š× ×Š×Ēבחה בהם אר×Ĩ ישראל). ויש לד×ĸ×Ē (ביום ט"ו בשבט בפרט ובכל השנה בכלל), שיש דיני קדימה בברכו×Ē: ישנו כלל הנקרא מג"×ĸ א"׊ - ואלו ר"×Ē ×Š×œ דיני הקדימה: מ זונו×Ē, ג פן, ×ĸ ×Ĩ, א דמה, ׊ הכל.

דיני קדימה בשב×ĸ×Ē ×”×ž×™× ×™×

המשנה בברכו×Ē ××•×ž×¨×Ē (דת מ' ×ĸ"ב): "היו לפניו מינין הרבה, ר' יהודה אומר: אם יש ביניהן מין שב×ĸה ×ĸליו הוא מברך. וחכ"א: מברך ×ĸל איזה מהן שיר×Ļה".
והגמרא אומר×Ē ×ĸל כך (בדת מ"א ×ĸ"א): "אמר ×ĸולא מחלוק×Ē ×‘×Š×‘×¨×›×•×Ēיהן שוו×Ē ×“×¨×‘×™ יהודה סבר מין שב×ĸה ×ĸדית ורבנן סברי מין חביב ×ĸדית אבל בשאין ברכו×Ēיהן שוו×Ē ×“"ה מברך ×ĸל זה וחוזר ומברך ×ĸל זה".

ובהמשך אומר×Ē ×”×’×ž×¨× (׊ם ×ĸ"א ו×ĸ"ב): "רב ×™×•×Ą×Ŗ ואי ×Ēימא רבי י×Ļחק כל המוקדם בפסוק זה מוקדם לברכה ׊נאמר 'אר×Ĩ חיטה וש×ĸורה וגפן ו×Ēאנה ורימון אר×Ĩ זי×Ē ×Š×ž×Ÿ ודבש', ופליגא דרבי חנן דאמר רבי חנן: כל הפסוק כולו לא נאמר בשביל סדר קדימה אלא לשי×ĸורין נאמר : חיטה - ד×Ēנן הנכנס לבי×Ē ×”×ž× ×•×’×ĸ וכליו ×ĸל כ×Ēפיו וסנדליו וטב×ĸו×Ēיו בידו הוא והן טמאים מיד. היה לבוש כליו וסנדליו ברגליו וטב×ĸו×Ēיו בא×Ļב×ĸו×Ēיו הוא טמא מיד והן טהורין ×ĸד שישהה בכדי אכיל×Ē ×¤×¨×Ą. פ×Ē ×—×™×˜×™×Ÿ ולא פ×Ē ×Š×ĸורים מסיב ואוכלם בלפ×Ēן. ׊×ĸורה - ד×Ēנן ×ĸ×Ļם כש×ĸורה מטמא במג×ĸ ובמשא ואינו מטמא באהל. גפן - כדי רבי×ĸי×Ē ×™×™×Ÿ לנזיר. ×Ēאנה - כגרוגר×Ē ×œ×”×•×Ļא×Ē ×Š×‘×Ē. רמון - כד×Ēנן כל כלי ב×ĸלי ב×Ēים שי×ĸורן כרמונים. אר×Ĩ זי×Ē ×Š×ž×Ÿ - אמר ר' יוסי ברבי חנינא אר×Ĩ שכל שי×ĸוריה כזי×Ēים. כל שי×ĸוריה סלקא ד×ĸ×Ēך?! והא איכא הנך דאמרן? אלא אר×Ĩ שרוב שי×ĸוריה כזי×Ēים. דבש - ככו×Ēב×Ē ×”×’×Ą×” ביום הכפורים. ואידך, הני שי×ĸורין בהדיא מי כ×Ēיבי אלא מדרבנן וקרא אסמכ×Ēא ב×ĸלמא".

כלומר, יש מחלוק×Ē ×× יש דין קדימה בשב×ĸ×Ē ×”×ž×™× ×™× וכדברי רב ×™×•×Ą×Ŗ ל×ĸיל, או אין דין קדימה והפסוק רק אסמכ×Ēא ב×ĸלמא.

והגמרא מביאה מ×ĸשה שממנו לומדים דין קדימה בברכו×Ē ×‘×Š×‘×ĸ×Ē ×”×ž×™× ×™×, וז"ל: "רב חסדא ורב המנונא הוו י×Ēבי בס×ĸוד×Ēא איי×Ēו לקמייהו ×Ēמרי ורמוני (ולא אכלו לחם באו×Ēה ץ×ĸודה, והביאו לפניהם ×Ēמרים ורימונים), שקל רב המנונא בריך א×Ēמרי ברישא (בירך ×ĸל ×Ēמר ואכלו ללא לחם) אמר ליה רב חסדא, לא סבירא ליה מר להא דאמר רב ×™×•×Ą×Ŗ ואי×Ēימא רבי י×Ļחק, כל המוקדם בפסוק זה קודם לברכה (ומדו×ĸ ברכ×Ē ×ĸליו ב×Ēחילה?) אמר ליה (רב המנונא), זה שני לאר×Ĩ, וזה חמישי לאר×Ĩ. אמר ליה (רב חסדא), מאן יהיב לן נגרי דפרזלא ונשמ×ĸינך" (ומבאר ר׊"י מי י×Ēן לי רגליים של ברזל ולא של ×ĸ×Ļם ובשר, ונשמש או×Ēך ונלך אחריך ×Ēמיד, כדי ללמוד א×Ē ×”×”×œ×›×”).

כלומר, רב המנונא הבין ׊×ĸ×Ļם ה×ĸובדה שה×Ēורה הזכירה פ×ĸם נוספ×Ē ××Ē ×”×ž×™×œ×” "אר×Ĩ" באמ×Ļ×ĸ הפסוק, מלמד×Ē ×Š×–×” פסוק × ×•×Ą×Ŗ, והקדימה שבו יכולה להקדים גם א×Ē ×”×¤×Ą×•×§ הקודם. ולכן, המאוחר שבאר×Ĩ השני שהוא קודם לאר×Ĩ הראשון מקבל קדימה בברכה. הסברה של רב המנונא כל כך מ×Ļאה חן ב×ĸיני רב חסדא שהוא איחל ל×ĸ×Ļמו כח של ברזל ברגליו כדי לרו×Ĩ אחריו לכל מקום שילך, ולה×Ēבסם בדברי ×Ēור×Ēו.

ואומרים ה×Ēוספו×Ē (׊ם דת מ"א ×ĸ"ב ד"ה זה שני): "מ"מ היכא דאיכא חטה וזי×Ē ××• ׊×ĸורים ו×Ēמרים א×ĸ"ג דשוין לאר×Ĩ מכל מקום המוקדם בפסוק דהיינו לאר×Ĩ ראשון יקדים לברכה"

ולמ×ĸשה, אם הביאו לפניו פירו×Ē ×ž×Š×‘×ĸ×Ē ×”×ž×™× ×™× והם נמ×Ļאים ×ĸל השולחן ורו×Ļה לאכול מכולם, הסדר ל×ĸנין קדימה בברכו×Ē ×”×•×: זי×Ē, ×Ēמר, ×ĸנבים או ×Ļימוקים, ×Ēאנה, רימון - וכל זה לד×ĸ×Ē ×”×Š×•"×ĸ (×ĸיין לשו"×ĸ סי' רי"א ץ×ĸי' ב' וס×ĸי' ד').

אבל לד×ĸ×Ē ×”×¨×ž×‘"ם מקדים א×Ē ×”×—×‘×™×‘, וז"ל (פ"ח מהל' ברכו×Ē ×”×œ' יג): "היו לפניו מינין הרבה אם היו ברכו×Ēיהן שוו×Ē ×ž×‘×¨×š ×ĸל אח×Ē ×ž×”× ופוטר א×Ē ×”×Š××¨ ואם אין ברכו×Ēיהם שוו×Ē ×ž×‘×¨×š ×ĸל כל אח×Ē ×ž×”×Ÿ ברכה הראויה לו ואי זה מהם שיר×Ļה להקדים מקדים ואם אינו רו×Ļה בזה יו×Ēר מזה אם יש ביניהם אחד משב×ĸ×Ē ×”×ž×™× ×™× ×ĸליו הוא מברך ×Ēחלה וכל הקודם בפסוק קודם בברכה והשב×ĸה הן האמורים בפסוק זה אר×Ĩ חטה וש×ĸורה וגפן ו×Ēאנה ורמון אר×Ĩ זי×Ē ×Š×ž×Ÿ ודבש ודבש זה הוא דבש ×Ēמרים וה×Ēמרים קודמין ל×ĸנבים שה×Ēמרים שני לאר×Ĩ וה×ĸנבים שלישי לאר×Ĩ", ×ĸכ"ל.

השו"×ĸ בסימן רי"א ץ×ĸי' א' פץק: ששב×ĸ×Ē ×”×ž×™× ×™× קודמים, וא×Ē ×Ą×‘×¨×Ē ×”×¨×ž×‘"ם הביא בס×ĸ×™×Ŗ ב'. וכ×Ēב בכה"ח (׊ם ץ"×§ ז'): מ׊מ×ĸ שמרן פוסק לא כהרמב"ם כי הרבה פוסקים חולקים ×ĸל הרמב"ם והם: בה"ג, ר' יונה, ×Ēוספו×Ē, ראב"ד, רשב"א, מרדכי, סמ"ג רא"׊ וטור.

ו×ĸוד כו×Ēב ב×ĸל כה"ח (׊ם ץ"×§ כח): "וזה כלל סדר המ×ĸלו×Ē ×Š×™×Ļא לנו מסימן זה: המו×Ļיא, בורא מיני מזונו×Ē, ושל חטין קודמין לש×ĸורין, בפה"ג, זי×Ē, ×Ēמרים, ×ĸנבים, ×Ēאנה, רימון, בפה"×ĸ, בפה"א, שהכל", ×ĸי"׊.

וכ×Ēב המשנ"ב (בס"×§ ד'): שאפילו אם הפרי של שב×ĸ×Ē ×”×ž×™× ×™× הוא ח×Ļי פרי, גם כן מקדים לברך ×ĸליו (ו×ĸיין לבא"ח מטו×Ē ××•×Ē × - ב).

ליל ט"ו בשבט - בשב×Ē ×–×•
לפיכך בליל ט"ו בשבט השנה שחל להיו×Ē ×‘×Š×‘×Ē, הטוב ביו×Ēר שאחרי הקידוש יטול ידיו יאכל פ×Ē ×•×Ą×ĸוד×Ē ×Š×‘×Ē, יברך ברהמ"ז, ואחרי ברהמ"ז יביא לפניו ויסדר: מזונו×Ē, יין, זי×Ē, ×Ēמר, ×ĸנבים, ×Ļימוקים, ×Ēאנים, רימונים. וכשמברך ×ĸל הזי×Ē ×™×›×•×•×Ÿ לפטור א×Ē ×›×œ פירו×Ē ×”×ĸ×Ĩ שיאכל, ואח"כ יאכל פרי אדמה ויכוון לפטור כל פרי האדמה שיאכל. וטוב שלפני שאוכל בורא פרי האדמה יברך ברכה אחרונה מ×ĸין שלש.

זה אלי ואנוהו
אם נמ×Ļא בבי×Ēו - יקח א×Ē ×”×¤×¨×™ היפה ביו×Ēר, ויברך ×ĸליו משום "זה אלי ואנוהו", אבל מ×Ēארח א×Ļל אחרים - לא י×ĸשה כן, כי אולי יחשבו ×ĸליו שהוא ר×ĸב×Ēן. וידו×ĸים דברי הגמרא בשב×Ē (קל"ג ×ĸ"ב): "זה אלי ואנוהו ה×Ēנאה לפניו במ×Ļו×Ē ×ĸשה לפניו סוכה נאה, ולולב נאה, ושופר נאה, ×Ļי×Ļי×Ē × ××”, ץפר ×Ēורה נאה וכ×Ēוב בו לשמו בדיו נאה, בקולמוס נאה".

מסופר ×ĸל רב אחד שהגישו לפני סוגי פירו×Ē ×•×”×•× נטל ×Ēמר ובירך ×ĸליו, אמרו לו היה ×ĸליך לברך ×Ēחילה ×ĸל הזי×Ēים, הרי כ×Ēוב "אר×Ĩ זי×Ē ×Š×ž×Ÿ". והוא אמר להם, אני לא אוהב זי×Ēים. ומאו×Ēו יום ו×ĸד פטיר×Ēו הוא לא אכל זי×Ēים, כדי שלא יו×Ļיא דבר ׊קר מפיו.

זהירו×Ē ×ž×Ēול×ĸים
יש להקפיד לבדוק היטב א×Ē ×”×¤×™×¨×•×Ē ×”×™×‘×Š×™× מ×Ēול×ĸים. ה×Ēאנה קשה מאד לבדיקה, ובירושלים היה מנהג שלא לאכול ×Ēאנים בלילה. בימינו אפ׊ר לבדוק באור החשמל שהוא חזק כמו אור יום. זא×Ē ×•×ĸוד, אם רואה שיש ב×Ēאנה אבן קטנה, יזהר בשב×Ē ×œ× הו×Ļיא או×Ēה משום בורר, ו×ĸל כן יו×Ļיא ×ĸמה ח×Ēיכה קטנה מה×Ēאנה.

כי×Ļד משלימים מאה ברכו×Ē ×‘×Š×‘×Ē?
הגמרא אומר×Ē (מנחו×Ē ×ž"ג ×ĸ"ב): "×Ēניא היה רבי מאיר אומר חייב אדם לברך מאה ברכו×Ē ×‘×›×œ יום ׊נאמר ו×ĸ×Ēה ישראל מה אלוקיך שואל מ×ĸמך" (דברים י, יב). ודרשו חז"ל אל ×Ēקרי מה אלא מאה. (×ĸיין ר׊"י ו×Ēוס' ׊ם בגמ', ו×ĸיין לטור ושו"×ĸ סי' מ"ו ץ×ĸי' ג', ובמש"ב ׊ם ץ"×§ י"ד באורך)

וקשה, כי×Ļד ישלים מאה ברכו×Ē ×‘×Š×‘×Ē, שכן אפילו אם יברך ×ĸל פרי ה×ĸ×Ĩ והאדמה וברכ×Ē ×”×¨×™×— וברכה אחרונה, הרי לכל היו×Ēר יש לו ×ĸוד 4 ברכו×Ē, וכי×Ļד יכולים להשלים למאה ברכו×Ē? והרמב"ם כ×Ēב שיכול לאכול פרי ולאכול שי×ĸור המחייבו בברכה אחרונה, ויברך ×ĸליו ברכה אחרונה, ושוב יטול מאו×Ēו המין ויברך שוב, וכן הלאה (×ĸיין לרמב"ם פ"ז מהלכו×Ē ×Ēפילה הלכה יד, טו, טז).

שי×ĸור ׊×Ēיה ואכילה ל×ĸנין ברכה אחרונה
הכלל הוא: באוכל מו×Ļ×§ - השי×ĸור כדי לה×Ēחייב בברכה אחרונה הוא כזי×Ē. ובנוזל - רבי×ĸי×Ē. דוגמא בולט×Ē ×œ×›×š היא: אם גומ×ĸ בי×Ļה רכה - אינו חייב בברכה אחרונה. ואם אוכל בי×Ļה קשה - מברך לאחר מכן "נפשו×Ē". שי×ĸור כזי×Ē: 28 - 30 גרם. שי×ĸור רבי×ĸי×Ē: 88 - 90 גרם.

האוכל דבר כבריי×Ēו
כ×Ēוב בשו"×ĸ: ויש מס×Ēפקים לומר ׊×ĸל דבר שהוא כבריי×Ēו כגון גרגיר של ×ĸנב (בלי חר×Ļנים) או גרגיר של רימון שמברכין לאחריו א×ĸ"פ שאין בו כזי×Ē,לכן נכון להזהר שלא לאכול בריה פחו×Ē ×ž×›×–×™×Ē (×ĸיין שו"×ĸ סי' ר"י, ולכה"ח ולמש"ב ׊ם).

ו×ĸל כן אם למשל אוכל גרגיר רימון, או ×ĸנב בלי חר×Ļן, או אפילו פלח אחד של ×Ēפוז, נכנס לספק ל×ĸנין ברכה אחרונה - ולכן לכ×Ēחילה יח×Ēכהו בפיו כדי שלא לאוכלו שלם, או שיאכל שי×ĸור כזי×Ē.

ירא שמים יברך ×ĸל מים לפני הס×ĸודה
הזכרנו ל×ĸיל שכדי שלה×Ēחייב בברכה אחרונה ×ĸל ׊×Ēיי×Ē × ×•×–×œ×™× למשל כיין או מים, יש לש×Ēו×Ē ×Š×™×ĸור רבי×ĸי×Ē.

וכבר כ×Ēב ב×ĸל השו"×ĸ שטוב להזהר שלא לש×Ēו×Ē ××œ× פחו×Ē ×ž×›×–×™×Ē ××• רבי×ĸי×Ē ×›×“×™ שלא יכנס לספק אם השי×ĸור של נוזל כשי×ĸור של מו×Ļ×§, וז"ל השו"×ĸ (בסי' ×§"×Ļ ×Ą×ĸי' ג'): "שי×ĸור ׊×Ēיי×Ē ×™×™×Ÿ לה×Ēחייב בברכה אחרונה יש ץפק אם בכזי×Ē ××• ברבי×ĸי×Ē, לכך יזהר לש×Ēו×Ē ××• פחו×Ē ×ž×›×–×™×Ē ××• רבי×ĸי×Ē ×›×“×™ להס×Ēלק מן הספק, והכא א"א לש×Ēו×Ē ×¤×—×•×Ē ×ž×›×–×™×Ē, דכל דבר ׊×Ļריך כוס ×Ļריך לש×Ēו×Ē ×ž×ž× ×• כמלא לוגמיו שהוא רוב רבי×ĸי×Ē, הלכך יש×Ēה רבי×ĸי×Ē ×Š×œ×", ×ĸכ"ל.

ולכן כ×Ēבנו בסידור נוסח 'לשם יחוד' קודם הקידוש ב×ĸרב שב×Ē: "והריני מ×Ēכון לפטור כל המשקים שבס×ĸודה" (×ĸיין בסידור 'קול אליהו ב×ĸמוד 410).

ט×ĸימה מהיין בקידוש והבדלה
בקידוש בליל שב×Ē - לא משנה מהו שי×ĸור היין שהמקדש שו×Ēה, כי ברכ×Ē ×”×ž×–×•×Ÿ פוטר×Ē, אבל ר×Ļוי לש×Ēו×Ē ×ž×œ× לוגמיו. ואם אינו יכול לש×Ēו×Ē - י×Ēן לאחר לש×Ēו×Ē ×ž×”×™×™×Ÿ.

בהבדלה - אם שו×Ēה מלא לוגמיו, נכנס לב×ĸיה, כי "מלא לוגמיו" זה יו×Ēר מכזי×Ē, ופחו×Ē ×ž×¨×‘×™×ĸי×Ē, ומרן כ×Ēב שלא י×ĸשה כן, ואם המבדיל שו×Ēה רק מלוא לוגמיו - י×Ļא ידי חוב×Ē ×”×‘×“×œ×”, וגם הו×Ļיא אחרים ידי חובה, אבל הוא נכנס לב×ĸיה ל×ĸנין ברכה אחרונה. ולכן יש×Ēה רבי×ĸי×Ē, ור×Ļוי שי×ĸשה הבדלה ×ĸל מי×Ĩ ×ĸנבים אם קשה לו לש×Ēו×Ē ×™×™×Ÿ.

אם המבדיל אנו יכול לש×Ēו×Ē ×•× ×•×Ēן לאחÖĩר לש×Ēו×Ē, אם מ×Ēחילה אמר לחברו שהוא יש×Ēה - אינו ×Ļריך לברך ברכה ראשונה, ואם ׊×Ēה רבי×ĸי×Ē ×ž×‘×¨×š ברכה אחרונה.

הברכה ×ĸל הסברס
ידו×ĸ שפרי ה"סברס" גדל בזמנם בדיוק בשלוש×Ē ×”×Š×‘×•×ĸו×Ē ×Š×œ בין המ×Ļרים, והס×Ēפקו אם ני×Ēן לברך ×ĸליו 'שהחיינו'. ונחלקו הפוסקים מהי הברכה שיש לברך ×ĸל פרי הסברס - אחינו האשכנזים אמרו שאין לו דין ×ĸ×Ĩ כיון שלא נו×ĸד אלא לשמירה וכולו קו×Ļים וכדומה, ולכן ברכ×Ēו שהכל. אח"כ ראו שהספרדים אוכלים מפרי זה וה×Ēחילו לברך ×ĸליו 'אדמה' ו'שהחיינו'. כיום, כמ×ĸט בכל השנה מ×Ļוי פרי הסברס.

ולמ×ĸשה, ד×ĸ×Ēנו היא שברכ×Ēו בפה"×ĸ, ומברכים ×ĸליו שהחיינו. ומאחר שמברכין ×ĸליו שהחיינו, אין לאוכלו ב×Ēחילה בימי בין המי×Ļרים (ו×ĸיין לכה"ח סי' ר"ב מ׊ם הרב פרי האדמה ח"א דת כ"ד ×ĸ"א וכן דת כ"ז ב×ĸנין פרי הנקרא סברס, ו×ĸיין לברכ"י סי' ר"ב, ולכה"ח ׊ם ץ"×§ ו', ולספר 'שמח נפ׊' הישן דת ץ"ו ×ĸ"ב).

לקיים מילי דברכו×Ē

הגמרא אומר×Ē (ב"×§ ל' ×ĸ"א): "אמר רב יהודה האי מאן דב×ĸי למהוי חסידא לקיים מילי דנזיקין, רבא אמר מילי דאבו×Ē, ואמרי לה מילי דברכו×Ē".

יש מי שאומר שהגמרא הסמיכה א×Ē ×ž×™×œ×™ דברכו×Ē ×œ×ž×™×œ×™ דנזיקין, ללמדך שמי שאינו שומר מילי דברכו×Ē, הוא מזיק ל×ĸ×Ļמו, כי חז"ל אומרים במסכ×Ē ×‘×¨×›×•×Ē (דת ל"ה ×ĸ"ב) מי שאוכל בלא ברכה נקרא גזלן.

שביר×Ē ××’×•×– הודו בשב×Ē
מו×Ēר בשב×Ē ×œ×Š×‘×•×¨ אגוז הודו (אגוז קוקוס) ב×ĸזר×Ē ×¤×˜×™×Š, כי זה נקרא כלי שמלאכ×Ēו לאיסור ולהי×Ēר, וב×Ēנאי שרגיל ל×ĸשו×Ē ×›×Ÿ בחול (אבל לא יטול פטיש גדול, כגון של חמש ×§"ג).

אם רו×Ļה לפ×Ļח אגוזים בשב×Ē, ומפ×Ļח האגוזים נמ×Ļא במגירה במטבח, ו×ĸל השולחן לפניו מונח הפטיש, והוא רו×Ļה לקח×Ē ××Ē ×”×¤×˜×™×Š - לד×ĸ×Ē ×”×ž×Š"ב (סי' ׊"ח ץ"×§ י"ב): אסור לו להש×Ēמ׊ בפטיש, שכיון שמונח לפניו כלי שמלאכ×Ēו להי×Ēר (מפ×Ļח) לא יטול כלי שמלאכ×Ēו לאיסור (פטיש). וי"א, שרשאי להש×Ēמ׊ במה שנוח לו - וכן אנו רגילים לפסוק.

מ×ĸל×Ē ××¨×Ĩ ישראל
ומכאן קריאה לאלו ׊×ĸדיין נמ×Ļאים בחו"ל ולא ×ĸלו לאר×Ĩ ישראל, שלפחו×Ē ×™×§× ×• מהפירו×Ē ×Š× ×Š×Ēבחה בהם אר"י, כגון: ×Ēמרים ו×Ļימוקים וכדו'. הרמב"ם ×‘×Ą×•×Ŗ הלכו×Ē ×ž×œ×›×™× כו×Ēב ×ĸל מ×ĸל×Ē ××¨×Ĩ ישראל והגרים בה, שכל המהלך ד' אמו×Ē ×‘××¨×Ĩ ישראל ומהרהר ב×Ēשובה ×ĸוונו×Ēיו מ×Ēכפרים (פ"ה הלכה י"א).

ויהי ר×Ļון שנזכה שהפירו×Ē ×™×—×–×¨×• להיו×Ē ×’×“×•×œ×™× כמו שאומרים חז"ל במסכ×Ē ×›×Ēובו×Ē (דת קי"ב ×ĸ"א), ונזכה לביא×Ē ×”×’×•××œ ולבנין אריאל, במהרה בימינו אמן.
סרטונים ×§×Ļרים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים חדשים
שי×ĸורים חדשים
א×Ē ×”×ž×™×“×ĸ הדפס×Ēי באמ×Ļ×ĸו×Ē ××Ēר yeshiva.org.il