ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- כללי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
לכבוד ט"ו בשבט נעסוק מעט במעלתם של פירות האילן. ונפתח בהלכה: על פירות העץ כדוגמת ענבים, רימונים, תפוחים, אגסים, אגוזים ושקדים מברכים "בורא פרי העץ". ועל פירות הארץ כדוגמת תירס, עדשים, אפונה, עגבניות ומלפפונים מברכים "בורא פרי האדמה".
פרי האדמה גדל במהירות. תוך חודשים ספורים מעת זריעתו או שתילתו הוא נותן פרי, וכוח האדמה הפשוט ניכר בו יותר. לעומתו פרי העץ עובר תהליך מורכב. בשנים הראשונות העץ צריך לצמוח ולהתעצב, ואחר כך בתהליך ארוך יחסית הוא קולט מזון מהאדמה, מעכל אותו ומצמיח את פירותיו. אפשר לומר שפרי האדמה מבטא בסיסיות ופשטות, ואילו פרי העץ מבטא שכלול ומורכבות, ובדרך כלל גם טעמו עמוק ועשיר יותר.
העץ דומה לאדם
העץ דומה לאדם: שניהם צריכים לעבור תהליך ממושך עד שיגיעו לבשלות, אבל אחר כך פירותיהם משובחים יותר. וכמו העץ, שפירות שלוש השנים הראשונות שלו אסורים באכילה מדין ערלה, כך גם האדם צריך ללמוד תורה ולהתחנך למצוות לפני שיתחיל לפעול בעולם.
רביבים (807)
הרב אליעזר מלמד
361 - ירושה שוויונית
362 - האדם עץ השדה
363 - בין בשר כשר לבשר חלק
טען עוד
פירות העץ והאדם
מתחילה ראוי היה לו לאדם לאכול פירות אילן בלבד, שנאמר: "מכל עץ הגן אכול תאכל" (בראשית ב, טז). ואף הדגן, שהוא עיקר מאכלו של אדם, היה אז צומח על עץ. ולדעת רבי יהודה, עץ הדעת חיטה היה (ברכות מ, א). לעומת זאת, בעלי החיים היו אמורים לאכול פירות אדמה ועשבים. ואחר החטא נפל האדם ממדרגתו, וכדי לתקן את עצמו הוא נזקק לפירות האדמה, כלומר לתיקונים פשוטים ובסיסיים יותר. ואף הדגן נפל עימו ונעשה עשב.
וזהו שאמרו חכמים: "בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא לאדם 'וקוץ ודרדר תצמיח לך' זלגו עיניו דמעות. אמר לפניו: ריבונו של עולם, אני וחמורי נאכל באבוס אחד? כיוון שאמר לו: 'בזעת אפך תאכל לחם' - נתקררה דעתו" (פסחים קיח, א). כלומר כשהבין שלמרות שנגזר עליו לאכול פרי אדמה, מכל מקום על ידי טרחתו ויגיעתו בחרישה וזריעה, קצירה וטחינה, לישה ואפייה, ירומם את מאכל האדמה כדי שיהיה ראוי לו - נחה דעתו.
ואף שעיקר מזונו של האדם עתה מפירות האדמה, עדיין יש חשיבות עצומה לפירות האילן, שהם מרוממים ומשביחים את איכות חייו, ומקשרים אותו אל מדרגה גבוהה יותר. ולעתיד לבוא, לאחר שהעולם יתוקן, יחזור מאכלו של האדם להיות פרי עץ, ולא יהיה טורח לזורעו כל שנה. וכפי שאמרו חכמים: "עתידה חיטה שתיתמר כדקל... שמא תאמר יש צער לקוצרה (מפני גובהו של הדקל)... הקב"ה מביא רוח מבית גנזיו ומנשבה עליה ומשירה את סלתה, ואדם יוצא לשדה ומביא מלא פיסת ידו, וממנה פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו" (כתובות קיא, ב). ועל ארץ ישראל אמרו: "עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות (עוגות מוכנות) וכלי מילת (בגדים נאים)". (ועיין פרי צדיק ט"ו בשבט א).
המן - מזון חינוכי דיאטטי
"ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה" (שמות טז, לה). לחם חינוכי היה המן, הוא חינך לאמונה בהשגחה האלוקית. שכיוון שלא יכלו לשמור את המן מיום ליום, היו צריכים להאמין בכל יום שגם מחר יוריד ה' להם מן. הוא גם חינך לאכילה נכונה (דיאטטית), שכן גם הגרגרנים שרצו לאכול יותר מכפי צורכם, ולשם כך אספו חתיכות מן מרובות, נעשתה להם קליפתו עבה, עד שלבסוף קיבלו את השיעור הראוי להם לאותו היום. המן גם חינך לשמירת שבת על ידי שירד ביום השישי בכמות כפולה. וכיוון שהיו פטורים מטרדת הפרנסה, יכלו להפנות עצמם ללימוד התורה במשך כל ארבעים השנה. וזהו שאמר ר' שמעון בן יוחאי: "לא ניתנה תורה לדרוש אלא לאוכלי המן, הא כיצד, היה יושב ודורש ולא היה יודע מהיכן אוכל ושותה ומהיכן היה לובש ומתכסה" (מכילתא בשלח).
הרוחניות שבאוכל
ביאר האר"י הקדוש שלכל מאכל ישנו שורש רוחני, וכשאדם אוכל, הגוף שלו ניזון מהחומר שבאוכל, והנשמה ניזונת מהרוחניות שבאוכל. וממילא מובן שהמן שהיה יורד מהשמיים, שורשו הרוחני היה גבוה מאוד, ונתן כוח לישראל לעסוק בתורה ולקלוט את רעיונותיה העמוקים.
ודווקא מפני רוחניותו היתרה של המן, היו מישראל שהתאוננו על טעמו המעודן מדי, ועל המתח הרוחני שחשו בעקבות אכילתו.
פירות ארץ ישראל הקדושים
שאל רבי נתן שפירא, תלמיד האר"י הקדוש: מדוע כשהיו אבותינו במדבר זכו לאכול את המן, שהוא מזון שמימי, ואילו כשנכנסו לארץ הקדושה פסק המן מלרדת? והשיב: שהמדבר וחוץ לארץ הם מקומות טמאים שאינם מסוגלים לקבל קדושה בפירות, והיה צורך להוריד להם מן מהשמיים כדי שיוכלו לקלוט את התורה. אבל בארץ ישראל, שהיא ארץ הקודש, הקדושה מתגלה ומתלבשת בפירות הקדושים, ולכן אין צורך יותר שיירד להם מן מהשמיים. והוסיף על דבריו חברו רבי משה זכות, שאדרבה הקדושה שבפירות ארץ ישראל יתרה על המן, שעל ידי אכילתם בקדושה נעשה תיקון ובירור למציאות הגשמית (ספר 'טוב הארץ' לרב נתן שפירא).
וכן ביאר הרב קוק, שהקדושה של ארץ ישראל היא קדושה שמתגלה דרך הטבע, ואילו השכינה שירדה עימנו לגלות, יש בה את הכישרון להעמיד את הקדושה בניגוד לטבע. אבל זוהי קדושה שאינה שלמה, והשאיפה השלמה שלנו היא לגלות את הקדושה דרך הטבע בארץ ישראל (אורות ע' עז).
הגר בחו"ל כאילו עובד עבודה זרה
אמרו חכמים: "כל הדר בארץ ישראל - דומה כמי שיש לו א-לוה, וכל הדר בחוצה לארץ - דומה כמי שאין לו א-לוה", ועוד אמרו: "כל הדר בחו"ל - כאילו עובד עבודת כוכבים" (כתובות קי, ב). וקשה לכאורה, הלא ישנם בחוץ לארץ יהודים מאמינים, בעלי מסירות נפש, ומדוע הם נחשבים כמי שאין להם א-לוה וכעובדי עבודה זרה?
אלא שצריך להבין שעיקר יסוד האמונה לדעת שה' אחד ומתגלה בשמיים ובארץ, וחטאה הבסיסי של עבודה זרה שהיא מחלקת ומפרידה את העולם לתחומים שונים. והפירוד העיקרי הוא בין השמיים והארץ, הרוח והחומר. וכיוון שבחוץ לארץ אפשר לגלות את הקדושה רק ברוחניות, תוך ניכור מסוים מהטבע, נראה הדבר כאילו דבר ה' מתגלה רק בתחומי הרוח, וכאילו אינו יכול להתגלות בתוך המציאות הגשמית הממשית, והרי זה כמי שאין לו א-לוה וכעובד עבודה זרה. אבל בארץ ישראל, שבה גם יישוב הארץ קשור לאמונה ומצווה, וגם פירותיה קדושים, מתגלה האמונה האחדותית.
ולכן בניין הארץ הוא יסוד הגאולה, שעל ידו יכולה הקדושה להתגלות בעולם כולו על כל רבדיו, ומתוך כך ייעשה שלום בין הרוח והחומר, שלום בין העמים, ושלום בין כל הדעות השונות.
מתוך העיתון בשבע
למה ללמוד גמרא?
מה המשמעות הנחת תפילין?
אנחנו קודש למענך
בריאת העולם של פסח
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך ללמוד אמונה?
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה מחבר שמיים וארץ?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
