ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
אחד הדברים המיוחדים אצל האוהב ישראל היה שהוא זכר את גלגוליו הקודמים, וכך הסביר האוהב ישראל את מעשהו התמוה:
אני זוכר את האיש הזה שבא לפני כעת, כי כבר פגשתי אותו בגלגולו הראשון בזמן שבית המקדש היה קיים. איש זה היה חסיד ופרוש ונקי מכל חטא, אך פעם אחת התגבר עליו יצרו, וחטא בחטא גמור, והוצרך להביא קרבן חטאת לבית המקדש.
המנהג בקרבן החטאת היה, שבתחילה בא החוטא לקנות בהמה מתאימה לקרבן מיד הממונה על הבהמות הראויות לקרבן. הממונה היה שואל את החוטא באיזה חטא חטא, ואז מוכיח את החוטא על חטאו עד שנמס לב החוטא בקרבו. אחר כך היה החוטא הולך לעזרה, ואז היו באים אליו פרחי כהונה, ושואלים אותו לחטאו, ושוב מוכיחים אותו. וכשהיה מגיע לכהן המקריב, כבר שב ליבו בקרבו בתשובה שלימה.
אולם כשהגיע האיש הזה להקריב את קרבנו, אני הייתי הכהן המקריב, וכשבא לפני ראיתי שכבר היה לו די והותר מתוכחות הממונה ופרחי הכהונה, וכבר לא נותר רוח איש בקרבו. נכמרו רחמי עליו, והתחלתי לבכות עימו, ניחמתי וחיזקתי אותו, ודיברתי אל ליבו. בעקבות דברי, האיש לא עשה תשובה שלימה, ולא נתקבל קרבנו לרצון.
לכן נתגלגל עוד הפעם ובא לפני, ובגלל ששחקתי לפניו והנני משחק בו, בזה מתכפר לו עוונו, וסר עוונו וחטאתו תכופר! (דברים ערבים ח"ב עמ' נד).
באמת סיפור זה צריך להיות נר לרגלנו פעמים רבות, וכפי שלמדנו מיוסף הצדיק בפרשתנו. לעיתים בזמנים של חוסר הצלחה, כישלונות ועוד, אנו מרחמים על ילד, תלמיד, חבר, (או על עצמנו). בעקבות זאת אנו מעגלים פינות, מקילים ראש בבעיה, אך בכך איננו מתקנים את הבעיה ואיננו מצמיחים את הזולת או את המציאות. סוף העניין להיכשל, חלילה, והכישלון יהיה כואב ומר יותר.
תוכחה צריכה לבוא מתוך אהבה. הסתכלות אמיצה בקושי ובבעיה צריכה לבוא מתוך אמון ביכולת לתקן. אבל צריכה לבוא. רק כך נצמח בעצמנו ונצמיח אחרים, וכולנו נתקדם.
האוהב ישראל מלמד אותנו, שדווקא כשריחם על הזולת, הוא מנע ממנו את יכולת התיקון, והזיק לו. לעומת זאת, בגלגול השני, הוא הפך ל'אוהב ישראל', ומתוך אותה אהבה הצמיח ותיקן את אותו אדם.
יוסף הצדיק, בפרשיות שלנו, הוא אבי אבות אוהבי ישראל. מתוך אהבה עצומה לאחיו, הוא מתאפק ומתגבר על רגשותיו הטבעיים, כפי שהתורה מעידה, ומציג את עצמו כ'איש הרע' שרוצה להתנכל להם. אך באמת הוא אח טוב ואוהב, שבגדלות נפש אדירה, מוביל אותם אט אט לתשובה שלימה, ולתיקון אמיתי של חטאם הגדול.
רק כשהוא מביא את יהודה, שבפועל הוביל את מכירתו לזרים, ל'תשובת המשקל', שבה יהודה מוכן להפוך לעבד עולם, כדי להציל את בנה של רחל מעבדות, הוא מתגלה בפניהם. ובנוסף – רק כשיהודה עומד בדיבורו והבטחתו לאביו, להשיב את בנימין, ובכך מתקן את השקר ששיקרו האחים ליעקב על נסיבות היעלמותו של יוסף, מגיע זמן ההתגלות.
שנזכה גם אנו להיות אנשים מדויקים, אוהבים ומאמינם באמת, שמובילים תהליכים של תיקון באומץ ובמינון המדויק. (וחשוב לאזן את הדברים, שצריך גם לרדת לעומק שורש הנפש של הזולת, ולהוכיח אותו רק כשאנו יודעים שבכוחו לקלוט את התוכחה בצורה מאוזנת, ולא ישבר מהעניין. אם השני לא יקלוט זאת במינון הנכון, וחלילה ישבר או יאבד את בטחונו העצמי מכוח התוכחה, זו לא תוכחה מצמיחה).
ובאמת, כפי שיוסף התגלה לאחיו, וכולם ראו שכל מעשיו היו לטובתם, כך עתיד ה' להתגלות לעינינו, ואז נדע ונראה שכל התוכחות, הייסורים והקשיים הן בחיינו הפרטיים, והן בחיי עם ישראל לדורותיו, הכול היה מתוך אהבתו הגדולה אלינו – לטובתינו ולהצמחתינו!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

















