ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
נשים לב להדגשה משולשת:
א. ברכת האבות מועברת מיעקב, במיוחד ליוסף ואף למעלה מזה, בלשון הכתוב: גָּבְרוּ.
ב. שני ביטויים מדגישים את היותו של יוסף הראש: לְרֹאשׁ וּלְקָדְקֹד.
ג. הכתר - הנזר הוא של יוסף.
לכאורה, בתחילת ספר שמות ההנהגה עברה לשבט לוי, שאותו יעקב אבינו ביקר קשות.
כדי לבדוק זאת, ננסה להבין מה קרה במצרים אחרי מות יוסף? ומה קרה כשמשה הלוי סיים את תפקידו כמנהיג, בערב הכניסה לארץ?
נתחיל בבירור השאלה הראשונה. לכאורה, אין לנו הרבה פרטים על התקופה הארוכה שבין שני הפסוקים:
א. "וַיָּמָת יוֹסֵף בֶּן מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים וַיַּחַנְטוּ אֹתוֹ וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם" (הפסוק האחרון בספר בראשית)
ב. "וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף" (שמות א, ח).
נחפש את התשובה, כמנהגנו, במקום אחר בתנ"ך.
בספר תהילים אנו מוצאים: "בְּנֵי אֶפְרַיִם נוֹשְׁקֵי רוֹמֵי קָשֶׁת הָפְכוּ בְּיוֹם קְרָב" (עח, ט). פסוק זה מופיע בפרק המתאר את הניסים שאירעו בזמן יציאת מצרים ובמדבר ומשמש להם כהקדמה.
חז"ל אכן הבינו שפסוק זה מתאר מאורע שהתרחש לפני יציאת מצרים, ושלחו אותנו למקור נוסף בתנ"ך - בספר דברי הימים א', העוסק באותו נושא: "וּבְנֵי אֶפְרַיִם שׁוּתָלַח וּבֶרֶד בְּנוֹ ... וְעֵזֶר וְאֶלְעָד וַהֲרָגוּם אַנְשֵׁי גַת הַנּוֹלָדִים בָּאָרֶץ כִּי יָרְדוּ לָקַחַת אֶת מִקְנֵיהֶם: וַיִּתְאַבֵּל אֶפְרַיִם אֲבִיהֶם יָמִים רַבִּים וַיָּבֹאוּ אֶחָיו לְנַחֲמוֹ" (ז, כ-כב).
מדרש ההלכה מימי התנאים, מבית מדרשו של רבי ישמעאל, מסביר: "זו מלחמת בני אפרים" (מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דויהי פתיחתא).
הפסיקתא דרב כהנא (מדרש ארץ ישראלי קדום) מוסיפה: "רבנין אמרין בני אפרים ובני שותלח היו, על שטעו את הקץ שמנים שנה נפל מהם מאה ושמנים אלף" (פיסקא יא, ויהי בשלח).
חיבור שני המדרשים מוביל לתמונה הבאה: אפרים, שנבחר להנהיג אחרי יוסף, על ידי יעקב אבינו וגם על ידי משה רבנו, ניסה מתוקף מנהיגותו הישראלית ומעמדו בבית פרעה, לצאת עם גדודי צבא לארץ ישראל (אחת מהמטרות הייתה כיבוש אזור בית חורון), כדי לאפשר לעם ישראל לחזור לארץ ישראל. ניסיון זה, שהיה טרם זמנו, הסתיים במפלה קשה, והגאולה נדחתה ליציאת מצרים תחת הנהגת משה רבנו הלוי. גם מפלה זו לא הדיחה את שבט אפרים ממעמדו בהנהגה, ואכן תלמידו של משה, יהושע בן נון משבט אפרים, הוא זה שנבחר להנהיג את עם ישראל. משה רבנו מכריז על כך בדרך מאוד מעניינת,. הוא מצטט, מילה במילה, בברכותיו בפרשת 'וזאת הברכה', את ברכת יעקב שנתן את המלוכה ליוסף בנו - אביו של אפרים: " תָּבוֹאתָה לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו " (דברים לג, טז).
נעבור לשאלה השניה. עד מתי ההנהגה הייתה שייכת כמעט בלעדית לבני יוסף? פסוק מאותו פרק בספר תהילים יעזור לנו גם כאן: "וַיִּטֹּשׁ מִשְׁכַּן שִׁלוֹ אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם:... וַיִּמְאַס בְּאֹהֶל יוֹסֵף וּבְשֵׁבֶט אֶפְרַיִם לֹא בָחָר" (עח, ס-סז).
פסוקים אלה מתארים את חורבן משכן שילה, ששכן באזור נחלת אפרים, בימי בני עלי, בסוף תקופת השופטים.
ואכן, לאורך תקופת השופטים רובם הגדול של המנהיגים, המפורטים בספר, היו מהצד של יוסף: אהוד בן גרא (גם בנימין על יוסף יחשב), דבורה מהר אפרים, גדעון משבט מנשה, יפתח משבט מנשה, שמשון משבט דן בכור - בניה של בלהה - שפחת רחל. גם שאול היה משבט בנימין.
(לבירור השאלה מתי ולמה רק אז עברה ההנהגה לצד של לאה ויהודה? תוכלו לקרא באריכות, בספרי 'צפנת שמואל' -ימי דוד, שמתקרב לשלב ההדפסה, בע"ה).
נתפלל לרפואה שלמה והחלמה מהירה וטובה לפצועים היקרים ובתוכם איתמר חיים בן ציפורה,
נחמה למשפחות הנופלים המזהירות בגבורתן ובגבורתם של בניהם ובנותיהן,
חזרה מהירה וטובה לבתיהם לכל החטופים והעקורים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
