ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
מסופר שבמהלך המשפט, קם לפתע הקטגור והצהיר: 'יש באמתחתי הוכחה מפורשת מתורתם של היהודים, שהם מערבבים (ח"ו) דם של נוצרים במצות של פסח. הרי בהגדה של פסח נאמר: "רבי יהודה היה נותן בהם סימנים – דצ"ך עד"ש באח"ב".
(כמובן, כוונתו של רבי יהודה היה לתת סימנים למכות מצריים, והמילים הללו הם ראשי התיבות של מכות מצריים, המופיעים בפרשתנו, דם, צפרדע וכו'. אך אותו קטגור גוי רשע ניסה להפוך מילים אלו למצע לדברי הבלע והרשעה שלו, וכך אמר:)
בואו אני יסביר לכם את הפירוש של ראשי התיבות הללו, המשיך הקטגור הרשע, דצ"ך זה ראשי תיבות – דם צריכים כולכם, עד"ש זה – על דבר שהרגתם, באח"ב זה – בן אל חי בירושלים' (כוונתו של הרשע, שכביכול היהודים מערבבים דם במצות כהמשך לכך שהיהודים הרגו את אותו האיש של הנוצרים ימ"ש בירושלים).
הנוכחים נדהמו מהעלילה המרושעת, ומדבריו המחודדים של אותו רשע. אך אז קם הרב מזא"ה, רבה של מוסקבה, שסייע לצוות ההגנה, ובו במקום הדהים את הנוכחים בתשובה מבריקה.
'להיפך', אמר הרב מזא"ה, 'בראשי תיבות הללו כתוב שעלילת הדם לא נכונה, כי פירוש המילים הוא כך: דצ"ך זה – דברי צורר כזב, עד"ש זה – עלילת דם שקר, באח"ב זה מדבר על מי שכינית אותו 'בן אל חי', ובאמת הפירוש הוא – בן אישה חשודה בזנות...'.
סיפור יפה, אך כמובן רבי יהודה התכוון בראשי התיבות של המכות למשהו אחר, ובאמת כבר שאלו רבים מגדולי ישראל – מה בא רבי יהודה ללמדנו באותם ראשי תיבות? הרי ראשי תיבות כל אחד יכול למצוא לבד, ובוודאי יש לרבי יהודה כוונה נסתרת בהופכו את עשרת המכות לראשי תיבות.
פירושים רבים נאמרו מסביב לראשי תיבות אלו, אך יש גם שביארו על דרך הפשט, שאפשר להבחין שעשרת המכות מחולקות לשלוש קבוצות עם מאפיינים ייחודיים לכל קבוצה, ונביא את אחד המאפייינים.
הקבוצה הראשונה, שסימנה – דצ"ך, כוללת את המכות שפוגעות במקומות הכי נמוכים – במה שצמוד לפני האדמה. המים הזורמים על פני האדמה הופכים לדם, וגם הצפרדע והכינים הם חיות הרוחשות צמוד לקרקע.
הקבוצה השנייה שסימנה – עד"ש, כוללת מכות בבעלי החיים העומדים על האדמה, אך הם בעלי חיים גבוהים. ערוב, דבר ושחין הם כולם מפגעים בבעלי החיים ובאדם, העומד גבוה על פני האדמה.
הקבוצה השלישית שסימנה – באח"ב, כוללת מכות באוויר. הברד הוא באוויר, הארבה עף באוויר, והחושך גם הוא בשמיים ובאוויר. ה – ב האחרונה של מכת בכורות היא שוב פגיעה באדם, אך עיקרה ממש נטילת נשמתם של הבכורות, והנשמה היא אפילו מעל האוויר, ממש החלק אלוק'.
אם כן, ראשי התיבות הללו, מלמדים אותנו שיש הדרגה במכות, וה' הולך ומכה ושולט מהמקום הנמוך ביותר עד למקום הגבוה ביותר, בכל מרחבי החיים.
ובעצם זה כל עניינה של יציאת מצריים, כפי שנאמר בפרשתנו על מטרת המכות "וידעו מצריים כי אני ה', בנטותי את ידי על מצרים", כל העניין שמצריים ידעו, בדגש על המילה – ידעו. אנו יודעים שיש – חכמה, בינה ודעת, וכאן הדגש הוא על הדעת. מה הכוונה?
גם כשמשה בא בפעם הראשונה לפרעה ואומר לו לשלח את ישראל, עונה לו פרעה – "מי ה' אשר אשמע בקולו? לא ידעתי את ה'...". הוא לא כופר במציאותו של ה', הוא לא אומר שאין ה' (ח"ו), אלא אומר – איני יודע את ה', שוב הדגש הוא על הדעת. מה הכוונה?
דעת בעברית זה חיבור, כמו "והאדם ידע את חווה אשתו". החכם והמבין מכירים את המידע, אך רק מי שיש בו דעת גם מחובר לאותו מידע. זה נוגע אליו.
פרעה הבין שיש את ה' שברא את העולם, אך האלוקים הזה עדיין לא התגלה וניהל את העולם. לכן פרעה אומר "לא ידעתי את ה'", הוא אף פעם לא התגלה פה, ולא ניהל את העניינים, אז אולי הוא ברא את העולם, אבל הוא עזב אותו, ולכן פרעה לא יודע ולא מחובר לה'. ואכן אונקלוס מתרגם שם "לא התגלה לי שם ה'", כלומר הוא מתחבא ולא מתגלה.
ואז באים מכות מצריים, שנוגעים בכל רבדי העולם, מהאדמה עם רום האוויר, וכולם רואים שה' מנהל את העולם, והוא רוצה משהו מהעולם, והוא מתגלה וכולם יתחילו לדעת אותו, כי הוא מחובר לעולם.
וממילא הוא גם מצווה מה לעשות פה, ועלינו לשמוע בקולו.
שנזכה תמיד לדעת את ה', ושכל העולם ידעו את ה'!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
