ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
ציווה המלך, שישלימו הציירים את ציורי הקיר עד ליום מסויים, שבו יחנוך המלך את הארמון, ויבוא לראות את ציוריהם. המלך גם התרה בציירים – דעו לכם, אם תשלימו את המלאכה עד ליום המיועד, תזכו בכסף רב, אך אם חלילה לא תעמדו במשימה, אחת דינכם למות.
הצייר הראשון שכר צוות עוזרים, ושקד על המלאכה חודשים ארוכים, עד אשר לקראת היום המיועד, הלך ונשלם הקיר, כשהוא כלול בהדרו ויופיו. ואילו הצייר השני, לא עבד על הקיר כלל.
במהלך אותם החודשים, פנו מספר אנשים לצייר השני, ושאלוהו – האינך חושש למות? והלא אינך עושה כלום, ומלאכתך לא תושלם עד היום המיועד. אך הצייר הרגיע אותם, באומרו שיש לו תוכנית פעולה סודית.
והנה, כשהגיע היום האחרון, והצייר הראשון השלים את מלאכתו, הגיע לפתע הצייר השני עם צוות פועלים, שבידיהם שורת מראות גדולות. פרסו הפועלים את המראות במהירות על הקיר, והנה ציורי הקיר של הראשון השתקפו בשלימות במראות שמולם, ונמצאו שני הקירות דומים זה לזה בשלימות...
אפשר ללמוד ממשל זה נקודה חשובה, הקשורה לעשרת הדברות שבפרשתנו.
נצטווינו בעשרת הדברות על השבת. בפרשת יתרו מופיע הטעם למצוות השבת – "כי ששת ימים עשה ה' את השמיים ואת הארץ.... וינח ביום השביעי, על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו".
והנה, למרבה הפלא, בעשרת הדברות בפרשת ואתחנן, מופיע טעם אחר למצוות השבת – "וזכרת כי עבד היית בארץ מצריים, ויוציאך ה' אלוקיך משם... על כן ציווך ה' אלוקיך לעשות את יום השבת".
בפרשת יתרו, הטעם הוא שה' שבת במעשה בראשית, ואילו בפרשת ואתחנן הטעם הוא שביינו עבדים וה' הוציאנו לחירות, לכן עלינו לשבות בשבת כעין בני חורין השובתים מעבודתם.
למעשה, גם בקידוש של שבת, אנו מזכירים את שני הטעמים – "זכר למעשה בראשית" (יתרו), ו"זכר ליציאת מצריים" (ואתחנן), אך נשאלת השאלה – אז מהו הטעם לשבת? האם אין סתירה בין שני הטעמים?
והתשובה נעוצה במשל שבו פתחתי. ה' שלח את עם ישראל לעולם לספר את שמו ותהילתו, כדברי הנביא "עם זו יצרתי... תהילתי יספרו". עם ישראל מופיע בשלימות את דבר ה', כשהוא מהווה כביכול מראה מלוטשת לדבר ה', כשמסתכלים על ישראל, רואים את התגלות ה' בעולם, וכפי שנאמר על מלכות ישראל בתפארתה בימי שלמה – "וישב שלמה על כסא ה'". כביכול, כסא המלכות של שלמה הוא המראה המשקפת את כסא ה' בעולם.
לכן גם בפרשה הקודמת אנו מוצאים, שמלחמה לה' בעמלק, כי עמלק חיפש להילחם בה', ועשה זאת דרך המלחמה בישראל, כי ישראל מביאים את דבר ה' לעולם.
זו הסיבה ששני הטעמים הוזכרו למצוות השבת, ה' שבת ממעשה בראשית, וכנגדם אנו ישראל שובתים ביציאת מצריים. כביכול, אשר אירע לה' – אירע לישראל, אנו המראה המביאה את דברו לעולם.
ויהי רצון שנזכה להביא את דבר ה' בשלימות לעולם, ואז יתגלה שמו וכסאו בכבוד מלכות ישראל והישועה השלימה במהרה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מאמרים נוספים בארץ אגדה יעדי הגיוס של שלמה
לשיטת התנא שלמה המלך רמז בשיר השירים שחמש שישיות מהצבור צריכים להתגייס ולשלב ספרא וסייפא, ואילו ששית מהצבור צריכה להישאר בבית המדרש. האמורא שמואל חלק על כך, אך הרמב"ם פסק כשיטת התנא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה וזאת הברכה שמיני עצרת ושמחת תורה תשפז
מה הטעם שמסיימים ומתחילים את התורה ביום אחרון של חג הסוכות ולא בראש השנה שהוא היום הראשון של השנה. מה הטעם שברכת יוסף היא הארוכה ביותר ונתברך שתתרבה נחלתו יותר משאר השבטים. אַף חֹבֵב עַמִּים כׇּל קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ - קשה במה שהזכיר לשון אַף, שהרי במקום חִבָּה היינו חֹבֵב לא שייך אַף שהוא לשון קֶצֶף. חמשה זוגות נקברו במערת המכפלה, ג' נגלות וב' נסתרות. מנין התיבות שבסוף חמשה חומשי תורה כמנין אֲנִי בִינָה.
רביבים תנו כבוד לתורה
מצוות תלמוד תורה שקולה כנגד כל שאר המצוות | שכרה של מצוות תלמוד תורה שקול כנגד שכרן של כל המצוות | כל אדם מישראל שעוסק בתורה מקיים את העולם | גם הדעות החולקות שלא נפסקו להלכה מבטאות צד אמיתי בתורה | ריבוי הדעות מביא לשלום, שכן ישנן בתורה ובעולם פנים שונות וממילא דעות שונות | חידושי תורה, שנולדים מתוך התעמקות בתורה או מתוך שאלות שעולות מהחיים בארץ, מפתחים ומקדמים את העולם
סוכות סוכות – ובגוים לא יתחשב
החשבון הנוגע למעשי ישראל אינו פשטני שטחי וחיצוני כמו באשר לאומות העולם וזהו העומק העצום שמסתתר בסיפורו של יונה הנביא
מאמרים אקטואליים מינוי נוכרים במדינת היהודים
מה עמדת התורה באשר למינוי גר תושב לתפקיד של שררה שלטונית במדינה היהודית? כיצד מתמודדים עם זה במדינה שעדיין לא אימצה את חוקי התורה?
