ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
ציווה המלך, שישלימו הציירים את ציורי הקיר עד ליום מסויים, שבו יחנוך המלך את הארמון, ויבוא לראות את ציוריהם. המלך גם התרה בציירים – דעו לכם, אם תשלימו את המלאכה עד ליום המיועד, תזכו בכסף רב, אך אם חלילה לא תעמדו במשימה, אחת דינכם למות.
הצייר הראשון שכר צוות עוזרים, ושקד על המלאכה חודשים ארוכים, עד אשר לקראת היום המיועד, הלך ונשלם הקיר, כשהוא כלול בהדרו ויופיו. ואילו הצייר השני, לא עבד על הקיר כלל.
במהלך אותם החודשים, פנו מספר אנשים לצייר השני, ושאלוהו – האינך חושש למות? והלא אינך עושה כלום, ומלאכתך לא תושלם עד היום המיועד. אך הצייר הרגיע אותם, באומרו שיש לו תוכנית פעולה סודית.
והנה, כשהגיע היום האחרון, והצייר הראשון השלים את מלאכתו, הגיע לפתע הצייר השני עם צוות פועלים, שבידיהם שורת מראות גדולות. פרסו הפועלים את המראות במהירות על הקיר, והנה ציורי הקיר של הראשון השתקפו בשלימות במראות שמולם, ונמצאו שני הקירות דומים זה לזה בשלימות...
אפשר ללמוד ממשל זה נקודה חשובה, הקשורה לעשרת הדברות שבפרשתנו.
נצטווינו בעשרת הדברות על השבת. בפרשת יתרו מופיע הטעם למצוות השבת – "כי ששת ימים עשה ה' את השמיים ואת הארץ.... וינח ביום השביעי, על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו".
והנה, למרבה הפלא, בעשרת הדברות בפרשת ואתחנן, מופיע טעם אחר למצוות השבת – "וזכרת כי עבד היית בארץ מצריים, ויוציאך ה' אלוקיך משם... על כן ציווך ה' אלוקיך לעשות את יום השבת".
בפרשת יתרו, הטעם הוא שה' שבת במעשה בראשית, ואילו בפרשת ואתחנן הטעם הוא שביינו עבדים וה' הוציאנו לחירות, לכן עלינו לשבות בשבת כעין בני חורין השובתים מעבודתם.
למעשה, גם בקידוש של שבת, אנו מזכירים את שני הטעמים – "זכר למעשה בראשית" (יתרו), ו"זכר ליציאת מצריים" (ואתחנן), אך נשאלת השאלה – אז מהו הטעם לשבת? האם אין סתירה בין שני הטעמים?
והתשובה נעוצה במשל שבו פתחתי. ה' שלח את עם ישראל לעולם לספר את שמו ותהילתו, כדברי הנביא "עם זו יצרתי... תהילתי יספרו". עם ישראל מופיע בשלימות את דבר ה', כשהוא מהווה כביכול מראה מלוטשת לדבר ה', כשמסתכלים על ישראל, רואים את התגלות ה' בעולם, וכפי שנאמר על מלכות ישראל בתפארתה בימי שלמה – "וישב שלמה על כסא ה'". כביכול, כסא המלכות של שלמה הוא המראה המשקפת את כסא ה' בעולם.
לכן גם בפרשה הקודמת אנו מוצאים, שמלחמה לה' בעמלק, כי עמלק חיפש להילחם בה', ועשה זאת דרך המלחמה בישראל, כי ישראל מביאים את דבר ה' לעולם.
זו הסיבה ששני הטעמים הוזכרו למצוות השבת, ה' שבת ממעשה בראשית, וכנגדם אנו ישראל שובתים ביציאת מצריים. כביכול, אשר אירע לה' – אירע לישראל, אנו המראה המביאה את דברו לעולם.
ויהי רצון שנזכה להביא את דבר ה' בשלימות לעולם, ואז יתגלה שמו וכסאו בכבוד מלכות ישראל והישועה השלימה במהרה!
מה מחבר שמיים וארץ?
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך ללמוד אמונה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה המשמעות הנחת תפילין?
מבוא לסדרת פתחי אמונה
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
