ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עולת ראי"ה
- עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
כל התכונות הטובות, שמהן תוצאות לכל המעשים הטובים וכל הרגשות הטובות, הנה מוצאן הוא מאותו הקשר האלהי העליון, של הנשמה הכללית, ההולכת ומשלחת את ענפיה, בהמשכם של הדורות. ואע"פ שבמשך הזמן של הדורות בירידתם, הרי הבהירות של הטוב ושל הקדושה הולכת וכהה מצד החצוניות, מ"מ בפנימיות החיים, הגלויה וידועה ליודע תעלומות ב"ה הרי הקשר כולו של כל הטוב אצור הוא ועומד בעינו בכל צביונו ותפארתו. והננו בשביל כך מתפללים ומכוונים את לבנו כלפי מעלה, שאלהינו ואלהי אבותינו, אשר מרוחו הטוב האציל תמיד את אור נשמתנו, זכרנו בזכרון טוב. אותו הטוב היסודי, שהוא לפניך, בעוצם טהרת קדושתו יגלה ויראה לפניך גם כעת, כמו שהוא נמצא בערכו הפרטי ברוח החיים התוכי של כ"א ואחד מאתנו.
ופקדנו בפקודת ישועה ורחמים, משמי שמי קדם.
הזכרון הוא מצד העבר הגדול, של כח הסגולה האורית כמו שהיא בעינה לפני ירידתה והתמעטותה במשך הדורות בירידתם, שאותה הבהירות, שעמדה הסגולה הקדושה המיוחדת, שממנה באה הנקודה הנשמתית הקדושה לכל פרט מפרטינו, תהיה נזכרת ומופעת מכח שרש מציאותה משכבר הימים. והפקידה היא כבר ביחש ההוה, שתתעלה הנקודה ההוית, הנעלמת במציאותה, ובלועה בעומק הסתרתה, עד כדי כהות אורה, ומתוך כך ישועה רחקה ממנו, שתפקדנו בפקודת ישועה, שהיא היציאה של ערך קודש זה מכל מצריו, מצד סגולת ערכו הנשגב מצד עצמו, שהוא ראוי לשפעת רחמים, לרחם על כח יקר ונשגב, המושרש מיסוד קדושה עליונה, הנתון בשבי בידי כחות מאפילים את אורו הנשגב. הופעת הישועה והמית הרחמים צריכות הן לבא, מההתחלה היותר כללית, היותר שרשית, ויותר מפוארה, שהיה שמה כחה של הנשמה באצילותה מאיר ברב פאר וכבוד עליון, שזהו בשורש הקדמון של האור המקודש, לא כפי ערכו הארצי, המוטבע כבר במעבי הארץ, אלא כפי ערכו הקדום השמימי, ולא כפי ערכו השמימי שהוכן כבר לירידה ארצית, אלא כפי ערכו השמימי שהתעלה מכל מדת ירידה,והוא עומד ברוממותו הנצחית ומאורו המלא, שהוא ענין סגולת מקורו, משמי שמי קדם.
וזכר לנו ד' אלהינו, אהבת הקדמונים.
זאת הסגולה האצילית, העומדת בקדושת מרומה, היא מקושרת בנו גם בהשתפלותנו במשך הזמנים. כי גם בפרטיותנו, שהקדושה האלהית היא מתיחשת לנו מצדנו, בתור ד' אלהינו, הנה באותו הערך הלא היתה גם סגולה זו כלולה כבר לא רק בעינה המושכל, המצויר, המופשט, אלא גם בתכונת האהבה שיורדת כבר בתכן של רגש והערכה נפשית. ואותה האהבה הקדושה של הקדמונים, שאנו כ"כ אחרונים נגדם, הנה היא נמשכת כחוט השני גם בנו מיסוד שרשה הקדום, שבזה הננו בטוחים לבקש מאלהי קדם ב"ה : וזכר, לנו ד' אלהינו, אהבת הקדמונים.
אברהם, יצחק, וישראל, עבדיך.
אהבה זו הקדמוניה, הלא היא של אברהם, בהיותו בשלמות מעלתו ורום מלוי שמו, שהוכן כבר בתור אב המון גויים וצור שממנו האומה הקדושה חצובה, ויצחק בכל תמימות קדשו שמעולם, וישראל במעלתו העליונה, הרוחנית האצילית, שהיא באה מהופעתה של הנשמה הגדולה והיתרה, שבשביל כך נקרא שמו ישראל. ובכח הרום שלהם עלו להיות ממשיכים את המפעל האלהי, של הארת העולם באור הקדושה העליונה, שהיא עתידה באחרית הימים להגלות בכל יפעתה, שהם בשביל כך נקראים עבדיך, עובדי עבודתך, וממשיכי מגמת התכלית של שכלול האנושיות וההויה כולה ע"י המשכת קדושתן של ישראל בעולם, מכחם של האבות הקדושים, שעבודת ד' בטהרתה היתה כל מגמת הויתם וחייהם, בכל עומק מהותיותם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.















