ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
28 בפברואר 2025 – 29 במרץ 2025
המולד: ליל שישי (27.2.2025) בשעה 19:02 ו-0 חלקים.
זמן קידוש לבנה: ליל שלישי, ד' באדר (2.3.2025) בשעה 19:02, עד ליל שישי, י"ד בחודש (13.3.2025) כל הלילה
זמן קידוש לבנה לפי עדות המזרח: ממוצאי שבת, ט' באדר (8.3.2025) עד ליל פורים (13.3.2025) כל הלילה
שבת פרשת תרומה, א' באדר, ב' דראש חודש אדר (1.3.2025)
שבת שקלים – ראשונה לארבע הפרשיות. פיוטים לפרשת שקלים כמנהג.
ערבית: תפילת שבת ומוסיפים "יעלה ויבוא".
שחרית: יעלה ויבוא, חצי הלל.
קריאת התורה: מוציאים שלושה ספרי תורה.
בספר הראשון קוראים לששה בפרשת השבוע. מניחים ספר שני על השולחן ומגביהים ספר ראשון.
בספר שני קוראים לשביעי בפרשת פנחס "וביום השבת, ובראשי חדשיכם". מניחים ספר שלישי על השולחן, חצי קדיש, מגביהים ספר שני.
בספר השלישי קוראים למפטיר מתחילת פרשת תשא, עד פסוק טז: "לכפר על נפשותיכם". מפטירים במלכים-ב,יב: "בן שבע שנים", עד (יז) "לכוהנים יהיו". )הספרדים מתחילים (יא,יז) "ויכרות יהוידע").
אין קטן עולה למפטיר. אין אומרים "אב הרחמים"..
מוסף של שבת ראש חודש "אתה יצרת". שיר של יום, "ברכי נפשי".
ברוב הסידורים נשמט לפני "כי בעמך ישראל בחרת" קטע זה: "קדשנו במצוותיך ותן חלקנו בתורתך... והנחילנו ה' אלוהנו באהבה וברצון שבת קדשך... כי בעמך ישראל.. וכו'" (ערוך השלחן ומנהג הגר"א).
במנחה קוראים לשלושה בפרשת תצוה. אין אומרים "צדקתך צדק"
יום ה', ו' באדר (6.3.2025). ערב ז' באדר, יום הסתלקות משה רבנו ע"ה, ויום הזיכרון לחללי מלחמות ישראל שמקום קבורתם לא נודע (מוקדם). אנשי "חברה קדישא" מתענים בו כבתענית ציבור, ועושים סעודה אחרי התענית. אומרים סליחות בשחרית, ואם יש 10 מתענים קוראים בשחרית ובמנחה: "ויחל".
שבת פרשת תצוה, ח' באדר (8.3.2025). שבת זכור.
מוציאים שני ספרי תורה. באחד קוראים לשבעה בפרשת השבוע. חצי קדיש. בספר שני קוראים למפטיר בסוף פרשת כי-תצא: "זכור": דברים כה, יז-יט. קריאה זו היא חובה מן התורה לגברים, ויש אומרים שגם לנשים. יש לכוון לצאת בקריאה זו ידי חובה.
רגילים שהגבאי מכריז שהשומעים יכוונו לצאת ידי חובתם בקריאה. מי שהיה אנוס, ולא שמע קריאה של פרשת "זכור" בשבת, יכווין לצאת ידי חובתו בקריאה בפורים. [יש נוהגים לקרוא הפסוק האחרון פעמיים: פעם זכר בציר"י ופעם זכר בסגו"ל (מ"ב תרפ"ה, י"ח), ויש האומרים שאין ספק בקריאה ואין צורך לחזור].
מפטירים בשמואל-א טו,ב: "כה אמר ה'… פקדתי" עד (לד) "גבעת שאול". אין מעלים ואין קורא בתורה ומפטיר אלא מי שזקנו החל לצמוח - גיל 17 לערך. אין אומרים "אב הרחמים".
במנחה קוראים בפרשת כי תשא. אומרים צדקתך צדק.
יום ה', י"ג באדר, תענית אסתר (13.3.2025) . (עה"ש 4:23). בבוקר נוהגים כבכל תענית ציבור: סליחות ועננו, אבינו מלכנו. קריאת "ויחל" גם במנחה, אם יש מתענים.
במנחה אין אומרים אבינו מלכנו, ולא תחנון.
אחרי מנחה נוהגים לקיים זכר למחצית השקל שהיו שוקלים בזמן הבית, ונותנים 3 מטבעות חוקיות במדינה הנקראות "מחצית". לדעת הגר"א די במטבע אחד. (מאחר שאין בידי כל אחד 3 מטבעות, הנהיגו לשים 3 מטבעות בקערת הצדקה. הנותן קונה בכספו מטבעות אלה, ומחזירם כתרומה לקערת הצדקה). סוף הצום 18 דקות אחרי שקיעה. בירושלים השקיעה - 17:51. אין לאכול לפני קריאת המגילה. מי שהצום קשה עליו, יכול לטעום לפני קריאת המגילה מזונות בשיעור 'זית', ולשתות כל צרכו.
פורים דפרזים, יום ו', י"ד באדר (14.3.2025)
דיני פורים וזמן הפורים
מצוות חג הפורים הן: קריאת מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, הוספת "על הנסים" בתפילה ובברכת המזון, וקריאת התורה בפרשת "ויבא עמלק".
חג הפורים נחוג בשני ימים, כפי שמתואר במגילת אסתר ט, יז-יט. בכל מקום חוגגים ביום י"ד אדר, ואילו בערים מוקפות חומה מזמן יהושע בן נון, כמו בירושלים – חוגגים ב-ט"ו באדר. בכל העולם יש שתי ערים שהם בוודאי מוקפות חומה מזמן יהושע בן נון: ירושלים ושושן הבירה. ערים אחרות, גם העתיקות, ספק אם הן יושבות במקום בו היו בעבר.
ט"ו באדר חל לעתים בשבת. במקרה זה משתנה סדר מצוות הפורים בירושלים. הסיבה היא כי בשבת אין קוראים את המגילה (כמו שלא נוטלים לולב ולא תוקעים בשופר), ואי אפשר לתת מתנות לאביונים. במקרה כזה מצוות הפורים בירושלים מתפצלות לשלשה ימים: יום שישי, שבת וראשון.
הישובים החדשים בארץ דינם כערי הפרזים: נוהגים פורים ביום י"ד, ואין אומרים תחנון בט"ו. השכונות המחוברות לירושלים החדשה, והן סמוכות ונראות לה, חוגגות פורים כבירושלים, ביום ט"ו. בשכונות מרוחקות ינהגו כפי המקובל באותה שכונה, כי הדין משתנה ככל שהשכונה מתחברת לירושלים.
העיירות הישנות בא"י כגון: יפו, צפת, עכו, טבריה, לוד – שספק אם הן מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, נהגו בעבר לקרוא מגילה בברכה ביום י"ד, שהוא זמן קריאה לכל, ובט"ו קראו בלי ברכה. משלוח מנות, מתנות לאביונים וסעודה נהגו בשני הימים. מנהג זה פסק מזמן, וכיום חוגגים את הפורים ב-י"ד באדר.
בן ירושלים הנמצא בי"ד בעיר פרזים, ובדעתו לחזור לירושלים בט"ו, או הנמצא בי"ד בספינה או במדבר – ישאל שאלת חכם.
יום שישי, י"ד באדר (14.3.2025). דיני פורים בשנה זו בכל מקום פרט לירושלים.
ערבית: בשמונה עשרה אומר "על הנסים" (שכח ולא אמר, ונזכר אחר שכבר אמר ברוך אתה ה' - אינו חוזר). אחרי שמונה עשרה קדיש תתקבל.
קריאת המגילה. הקורא במגילה פושט את המגילה כאיגרת, ומברך: "על מקרא מגילה", "שעשה נסים", "שהחיינו". אין להפסיק אפילו כדי לענות "ברוך הוא וברוך שמו". הקורא יכוון להוציא, והשומעים יכוונו לצאת ידי חובה בברכות ובקריאה.
בברכת "שהחיינו" יש לכוון גם על משלוח מנות, מתנות לאביונים וסעודת פורים. מי שלא שמע כמה מילים מן הקריאה, יכול להשלים אותן בעל פה או בקריאה מתוך ספר מודפס. את פרק ח פסוק יא, נוהגים לקרוא שתי פעמים, פעם אחת "להשמיד להרוג" ובפעם שניה "להשמיד ו להרוג ", וכן בפרק ט פסוק ב, פעם אחת "ואיש לא עמד בפניהם" ובפעם שניה "ואיש לא עמד ל פניהם ". את "עשרת בני המן" קורא בנשימה אחת.
לאחר הקריאה גולל המגילה ומברך "הרב את ריבנו". יחיד אינו מברך "הרב את ריבנו". הקהל אומר: "אשר הניא" ו"שושנת יעקב". "ואתה קדוש". קדיש שלם בלי תתקבל. עלינו. קדיש יתום. ברכו.
אָבל תוך שבעה, אם אין באפשרותו לקיים מנין בביתו, רשאי ללכת לבית הכנסת לקריאת המגילה ערבית ושחרית.
נשים חייבות בקריאת המגילה, וראוי שתשמענה את הקריאה ברוב עם בבית הכנסת. אשה יכולה להוציא את חברתה בקריאה.
מי ששמע מגילה, והוא קורא למי שלא שמע – דינו זה:
אם קורא לנשים – תברך אחת הנשים את שלוש הברכות, ובברכה הראשונה תברך "לשמוע מגילה" (רמ"א תרפט, ומ"ב).
אם קורא לגברים – מברך הקורא או אחד השומעים את הברכה הרגילה: "על מקרא מגילה".
בקריאה ביחיד אין מברכים "הרב את ריבנו".
אם אין מי שיודע לקרוא בטעמים, יכול הקורא לקרוא בלי ניגון הטעמים, ויעמיד לידו אדם שיעקוב אחרי הקריאה מספר מודפס, ויתקן את השגיאות.
בברכת המזון בפרזים אומר "על הנסים", ואם שכח אינו חוזר, אבל קודם "הרחמן הוא יזכנו" (או אחר "אל יחסרנו" – לדעת האדר"ת) יאמר: "הרחמן הוא יעשה לנו נסים... בימי מרדכי ואסתר".
ראוי להרבות קצת בסעודה גם בלילה.
שחרית בפרזים: "על הנסים". אחרי חזרת הש"ץ חצי קדיש. קוראים בפרזים לשלושה בפרשת בשלח: "ויבא עמלק", חצי קדיש, "יהללו". מכניסים ס"ת לארון.
אין חולצים תפילין לפני קריאת המגילה. עיקר קריאת המגילה היא ביום, ואין יוצאים ידי חובת הקריאה בקריאת הלילה. מברך 3 ברכות כמו בערב. בברכת "שהחיינו" יש לכוון גם על משלוח מנות, מתנות לאביונים וסעודת פורים. לאחר קריאת המגילה וגלילתה מברך הקורא: "הרב את ריבנו". הקהל אומר רק "שושנת יעקב". "אשרי" (ולא "למנצח"), "ובא לציון", קדיש תתקבל. שיר של יום בפרזים: "למנצח על אילת השחר" (תהילים כב). אין כא-לוהינו.
משלוח מנות. חובה לשלוח לאדם אחד 2 מנות הראויות לאכילה, ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב לשלוח. כמו כן חובה לשלוח שתי מתנות לשני אביונים.
אָבֵל חייב לשלוח מנות, אך לא ישלחו לו. נשים חייבות, וישלחו אנשים לאנשים ונשים לנשים.
ראוי להקדים סעודת פורים לפני חצות או סמוך לחצות מפני כבוד השבת. אם סועדים אחרי חצות, יש להקדים מנחה לסעודה. "על הנסים" בברכת המזון.
דיני פורים משולש בשנה זו בירושלים
בשנה זו מחלקים את מצוות פורים בירושלים לשלושה ימים.
ביום ששי (י"ד באדר) קוראים את המגילה (ביום חמישי בערב וביום ששי בבוקר), שושנת יעקב. מחלקים מתנות לאביונים (כמו בערי הפרזים).
דיני קריאת המגילה הם כמו בערים הפרוזים, ראה למעלה.
בירושלים אין אומרים ביום זה "על הנסים" בתפילה ובברכת המזון, ולא אומרים תחנון ו"למנצח...יענך", ואינם חייבים היום בסעודה ובמשלוח מנות.
שיר של יום שישי.
שבת פרשת כי תשא, ט"ו באדר (15.3.2025)
בכל הארץ:
שבת זו היא שבת הפסקה. מוציאים ספר תורה אחד וקוראים בו לשבעה בפרשת "כי תשא", ומפטירין מלכים א יח א-לט "ויהי ימים רבים".
אין אומרים "על הנסים" ואין אומרים "אב הרחמים".
במנחה קוראים לשלשה בפרשת ויקהל. אין אומרים "צדקתך צדק".
במוצש"ק תפילה כבכל מוצ"ש.
בירושלים
מוציאים שני ס"ת. בראשון קוראים לשבעה בפרשת השבוע ובשני קוראים למפטיר בפרשת בשלח "ויבא עמלק", ומפטירים בשמואל-א טו,ב: "כה אמר ה'… פקדתי" עד (טו,לד) "גבעת שאול". אין אומרים אב הרחמים ואין מזכירים נשמות. בכל תפילות היום ובברכת המזון אומרים בירושלים "על הנסים".
במנחה קוראים לשלשה בפרשת ויקהל. אין אומרים "צדקתך צדק".
במוצש"ק תפילה כבכל מוצ"ש.
יום א', ט"ז באדר (16.3.2025)
בכל הארץ – אין שינוי בתפילה. אין אומרים תחנון.
בירושלים סועדים את סעודת הפורים ושולחים מנות. אין אומרים תחנון ולמנצח. ואין אומרים "על הנסים" בתפילה ובברכת המזון.
סיכום דיני פורים משולש בירושלים
ביום ששי (י"ד באדר) קוראים את המגילה (ביום חמישי בערב וביום ששי בבוקר) ומחלקים מתנות לאביונים (כמו בערי הפרזים).
ביום שבת (ט"ו בחודש) מוציאים ספר תורה שני וקוראים בו את פרשת "ויבא עמלק", ומפטירים בשמואל-א טו,ב: "כה אמר ה'… פקדתי" עד (לד) "גבעת שאול" (כמו בפרשת זכור). בתפילות היום ובברכת המזון אומרים "על הנסים".
ביום ראשון (ט"ז בחודש) מקיימים את מצוות "סעודת פורים" ושולחים מנות.
בכל שלשת הימים אין אומרים תחנונים ואין נופלים על פניהם.
בכל הישובים האחרים (ערי הפרזים) נוהגים כל מצוות פורים ביום ששי.
לפורים משולש זוכים בני ירושלים בכל שנה בה חל ליל הסדר במוצאי שבת. בפעם הבאה זה יקרה בשנת תת"ה.
שבת פרשת ויקהל, שבת פרה, כ"ב באדר (22.3.2025).
יוצרות ופיוטים כנהוג. מוציאים שני ספרי תורה. באחד קוראים לשבעה בפרשת השבוע, חצי קדיש. בספר שני קוראים למפטיר בפרשת חוקת: במדבר יט, א-כב. יש האומרים שגם קריאת התורה בפרשת פרה היא מן התורה. מפטירים ביחזקאל לו,טז: "ויהי דבר ה' אלי לאמר", עד סוף הפרק. אין קטן עולה למפטיר. אין אומרים "אב הרחמים".
במנחה קוראים לשלושה בפרשת פקודי, אומרים "צדקתך צדק".
ביום שישי כ"ח באדר (28.3.2025), מעבר לשעון קיץ
שבת פרשת פקודי, שבת החודש. כ"ט באדר (29.3.2025).
יוצרות ופיוטים כנהוג. מוציאים שני ספרי תורה. באחד קוראים לשבעה בפרשת השבוע. חצי קדיש. בשני קוראים למפטיר בפרשת בא, שמות יב,א-כ: "ויאמר ה'... החודש הזה" עד "תאכלו מצות". מפטירים ביחזקאל מה,טז: "כל העם הארץ", עד מו,יח: "איש מאחוזתו".
יש מוסיפים פסוק ראשון ואחרון של הפטרת "מחר חודש".
אין קטן עולה למפטיר. מברכים חודש ניסן שיהיה מחר ביום א' (30.3.2025). אין אומרים "אב הרחמים".
המולד: שבת (29.3.2025) בשעה 7:46 בבוקר וחלק אחד
במנחה קוראים לשלשה בפרשת ויקרא. אין אומרים "צדקתך צדק".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.










