ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מעבדת ניסוי היום-יום

בית מדרש חגים וזמנים חודשי השנה Bookmark and Share This Shiur in English
גירסת הדפסה
שלח לחבר

ר"ח מר חשוון

מעבדת ניסוי היום-יום


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
רחל בת יקוט

החודש שבא אחרי חודש תשרי עתיר החגים שונה מאוד באווירתו ובקצב החיים שלו. אין בו, כמובן, הדרמה שיש בחודשיים הקודמים לו, אלול ותשרי, תחושת כובד הראש והציפייה שהחגים מביאים איתם תמיד והעומק הרגשי של החשיבות, הבחינה העצמית ולבסוף השמחה שמאפיינים את החודשיים שקדמו לו. למעשה, מר-חשוון הוא החודש היחיד בלוח השנה היהודי שאין בו ימים מיוחדים, שלא חלים בו חגים או תעניות (אף שיש מנהג לצום שלושה ימים בתקופה זו כדי "לכפר" על קלות הראש בזמן החגים, מנהג שכבר לא נשמר אצל כולם). זה חודש של מנוחה, כביכול, אחרי החומרה, המתח והמאמץ של החודשיים שקדמו לו. נדמה שהגורל היהודי ראה לנכון להעניק לנו חודש חופשה, פרק זמן שבו נוכל לחזור לעצמנו ולחיי היומיום שלנו ליישם בשגרה את הלקחים החשובים שלמדנו מאתגרי החודשיים הקודמים.
נדמה כאילו הקב"ה אומר לנו "ילדיי, תראו לי איך אתם מיישמים בחיי היומיום הקדושה והמחויבות שצברתם בחודשי החגים וההכנה לקראתם". עיקרי היהדות מלמדים אותנו שאיכות החיים שלנו וההישגים שלנו נמדדים בדברים קטנים, במעשי חולין שאנחנו עושים מדי יום ביומו, בשגרה. לפיכך חודש מר-חשוון הוא מעבדה שבה הניסוי היומיום הזה נבדק ונמדד. זאת מעין סביבה סטרילית, כפי שצריכה מעבדת ניסוי להיות, שאין בה ימים מיוחדים שישפיעו על ההתנהגות שלנו ביומיום.
לחודש הזה יש שם, ולא סתם חשוון אלא מר-חשוון. למילה "מר" יש כמה פירושים. לרוב מפרשים אותה כאן במשמעות של "טיפה" או "מים". חודש מר-חשוון הוא, כך אנחנו מקווים, הפתיח לעונת גשמים ברוכה בארץ-ישראל. אנחנו מקווים שהתפילה לגשם שאנחנו אומרים בשמיני עצרת, הלא הוא שמחת תורה, התקבלה ונעתרה. כיום אנחנו סובלים ממחסור חמור במים. הכנרת ומאגרי המים שלנו מתרוקנים בקצב מסוכן, ולכן אנחנו פונים לשמים בתחינה בחודש חשוון ומבקשים לשלוח לנו "מר" - מיליונים רבים של טיפות גשם שיזינו את האדמה ויקיימו את החקלאות שלנו. למעשה, אנחנו אומרים שהחודש הזה צריך להיקרא "חשוון המים".
המילה "מר" היא גם תואר כבוד שמרבים להשתמש בו בתלמוד כאשר מתייחסים לאישים חשובים ולפעמים לעורך התלמוד עצמו. זאת מילה שמביעה כבוד ואפילו חיבה. התואר הזה מוענק לחודש חשוון בגלל מיקומו הייחודי בלוח השנה, קרבתו הגדולה לחודשי הקדושה והחגים. חודש חשוון מקבל את התואר "מר" או "אדון" חשוון, מפני שבלעדיו בלוח השנה שלנו זה חודש שקל להתעלם ממנו.
בעברית המילה "מר" פירושה גם ההיפך ממתוק, או מאכזב. אנחנו מתארים מזון שטעמו אינו נעים לנו כ"מר" או "מריר", ובסדר פסח יש לנו "מרור". על אף שזאת בוודאי איננה המשמעות הבסיסית של המילה כפי שהיא מופיעה בצמד מר-חשוון, מאחר שאיננו רוצים חודש מר ואפילו לא נתאר חודש בדרך זו, בכל זאת יש שמץ של עצבות ואכזבה עם בואו של החודש הזה. קשה לרדת מהשיאים של תשרי שיש בו חגים חשובים, מפגשים משפחתיים ותפילות יפות והרות משמעות, ובכלל מהאווירה המיוחדת ששוררת בו.
לרדת בחן ובהצלחה משיא רוחני ורגשי כזה זה לא תמיד עניין קל או פשוט. זה משהו שדורש ראייה לטווח רחוק. כדי שנהיה מסוגלים לחיות חיים מאוזנים, עלינו להגביל את נקודות השיא והשפל, להיות פחות הפכפכים ולאמץ לנו השקפת עולם והתנהגות יציבות הרבה יותר. לכן מעט אכזבה ואפילו טיפת מרירות הם דברים צפויים שיש לטפל בהם כראוי. גם זה חלק מהמסר של חודש מר-חשוון.
מיטב האיחולים לחורף בריא ושליו.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il