ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
נדמה כאילו הקב"ה אומר לנו "ילדיי, תראו לי איך אתם מיישמים בחיי היומיום הקדושה והמחויבות שצברתם בחודשי החגים וההכנה לקראתם". עיקרי היהדות מלמדים אותנו שאיכות החיים שלנו וההישגים שלנו נמדדים בדברים קטנים, במעשי חולין שאנחנו עושים מדי יום ביומו, בשגרה. לפיכך חודש מר-חשוון הוא מעבדה שבה הניסוי היומיום הזה נבדק ונמדד. זאת מעין סביבה סטרילית, כפי שצריכה מעבדת ניסוי להיות, שאין בה ימים מיוחדים שישפיעו על ההתנהגות שלנו ביומיום.
לחודש הזה יש שם, ולא סתם חשוון אלא מר-חשוון. למילה "מר" יש כמה פירושים. לרוב מפרשים אותה כאן במשמעות של "טיפה" או "מים". חודש מר-חשוון הוא, כך אנחנו מקווים, הפתיח לעונת גשמים ברוכה בארץ-ישראל. אנחנו מקווים שהתפילה לגשם שאנחנו אומרים בשמיני עצרת, הלא הוא שמחת תורה, התקבלה ונעתרה. כיום אנחנו סובלים ממחסור חמור במים. הכנרת ומאגרי המים שלנו מתרוקנים בקצב מסוכן, ולכן אנחנו פונים לשמים בתחינה בחודש חשוון ומבקשים לשלוח לנו "מר" - מיליונים רבים של טיפות גשם שיזינו את האדמה ויקיימו את החקלאות שלנו. למעשה, אנחנו אומרים שהחודש הזה צריך להיקרא "חשוון המים".
המילה "מר" היא גם תואר כבוד שמרבים להשתמש בו בתלמוד כאשר מתייחסים לאישים חשובים ולפעמים לעורך התלמוד עצמו. זאת מילה שמביעה כבוד ואפילו חיבה. התואר הזה מוענק לחודש חשוון בגלל מיקומו הייחודי בלוח השנה, קרבתו הגדולה לחודשי הקדושה והחגים. חודש חשוון מקבל את התואר "מר" או "אדון" חשוון, מפני שבלעדיו בלוח השנה שלנו זה חודש שקל להתעלם ממנו.
בעברית המילה "מר" פירושה גם ההיפך ממתוק, או מאכזב. אנחנו מתארים מזון שטעמו אינו נעים לנו כ"מר" או "מריר", ובסדר פסח יש לנו "מרור". על אף שזאת בוודאי איננה המשמעות הבסיסית של המילה כפי שהיא מופיעה בצמד מר-חשוון, מאחר שאיננו רוצים חודש מר ואפילו לא נתאר חודש בדרך זו, בכל זאת יש שמץ של עצבות ואכזבה עם בואו של החודש הזה. קשה לרדת מהשיאים של תשרי שיש בו חגים חשובים, מפגשים משפחתיים ותפילות יפות והרות משמעות, ובכלל מהאווירה המיוחדת ששוררת בו.
לרדת בחן ובהצלחה משיא רוחני ורגשי כזה זה לא תמיד עניין קל או פשוט. זה משהו שדורש ראייה לטווח רחוק. כדי שנהיה מסוגלים לחיות חיים מאוזנים, עלינו להגביל את נקודות השיא והשפל, להיות פחות הפכפכים ולאמץ לנו השקפת עולם והתנהגות יציבות הרבה יותר. לכן מעט אכזבה ואפילו טיפת מרירות הם דברים צפויים שיש לטפל בהם כראוי. גם זה חלק מהמסר של חודש מר-חשוון.
מיטב האיחולים לחורף בריא ושליו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
