ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ב. מגילה יג: - תנא כיון שנפל פור בחדש אדר שמח שמחה גדולה אמר נפל לי פור בירח שמת בו משה ולא היה יודע שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד. ילקו"ש אסתר תתרנד' - הפיל פור הוא הגורל, אמר רבי חמא בר חנינא אתה הוא גורלן של בני. אסתר רבה ז' יא' - תני כשאמר המן הרשע לאבד את ישראל אמר היאך אני שולט בהן הריני מפיל גורלות, ורוה"ק צווחת (יואל ד) ואל עמי ידו גורל, אמר לו הקב"ה רשע בן רשע גורלך עולה להצלב, הפיל פור הוא הגורל, עליו נפל הגורל, למה, כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים.
ג. תהלים קכה' - כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים למען לא ישלחו הצדיקים בעולתה ידיהם. אבן עזרא - גורל הצדיקים הם ישראל שנחלו את הארץ כמו ובהפילכם את הארץ בגורל. אלשיך – גורל הצדיקים הוא ציון. רד"ק - כמו שכתוב בנבואת ישעיה (ד): והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו. כי הרשעים כולם.. יכלו, וירושלם, שהיא גורל הצדיקים, לא ינוח בה שבט הרשע, כלומר, חוזק וכוח הרשע.. למען לא ישלחו הצדיקים, כלומר, שלא ילמדו הצדיקים ממעשיהם הרעים אם ישארו רשעים בארץ. וכן צוה הא-ל בצאת ישראל ממצרים והביאם לארץ, צוה להם לגרש הגוים ולהמיתם, ואמר (דברים כ): למען לא ילמדו אתכם לעשות ככל תועבותם וגו', ולא עשו כן, ובזה נכשלו. אבל לעתיד לבוא לא יהיה שם מכשול עון, כי כל הרשעים יכלו.
ד. במדבר כו' - לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות. לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו.. אך בגורל יחלק את הארץ. בבא בתרא קכב. - ולא נתחלקה אלא בגורל שנאמר אך בגורל ולא נתחלקה אלא באורים ותומים שנאמר על פי הגורל, הא כיצד, אלעזר מלובש אורים ותומים ויהושע וכל ישראל עומדים לפניו וקלפי של שבטים וקלפי של תחומין מונחין לפניו והיה מכוין ברוח הקדש ואומר זבולן עולה, תחום עכו עולה עמו, טרף בקלפי של שבטים ועלה בידו זבולן, טרף בקלפי של תחומין ועלה בידו תחום עכו, וחוזר ומכוין ברוח הקדש ואומר נפתלי עולה ותחום גינוסר עולה עמו טרף בקלפי של שבטים ועלה בידו נפתלי טרף בקלפי של תחומין ועלה בידו תחום גינוסר וכן כל שבט.
ה. תהלים טז' – ד' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי. רד"ק - אין לי חלק אחר זולתו, כמו אלה האנשים שחלקם ומנתם הכסף והזהב ותענוגי העולם, אבל אני ה' מנת חלקי וכוסי. והמנה והחלק והכוס והגורל – אחד.. כי בכל דברי ובכל עסקי הוא חלקי ואליו כונתי. ופירוש אתה תומיך גורלי, אתה עזרתני שבחרתי זה החלק לעצמי.. בא לטהר מסייעין אותו.
ו. מאמרי הראי"ה א' חירות וביעור חמץ - בואו נא אחים אל הסדר כולנו, יוודע לנו שהננו בני מלכים, ועם שהחירות היא גורלו הנצחי, לא עבד ישראל ולא יליד־בית ולא יהי לבוז. אורות ישראל ותחיתו א' - ישראל מספרים תהלת ד', כח גבורה העליונה, במלא תפארת מעשיו בכל מקומות ממשלתו, מעולם ועד העולם, ומרומם על כל ברכה ותהלה, זהו גורל ישראל.
ז. שו"ע תרצה' - חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. עולת ראי"ה א' תמא' - ..איסור השכרות הוא, מפני שבהסתלק הדרכת כח השכל, יש לחוש לפנית רצונו של אדם לרע ותועבה ח"ו, אבל בפורים נשפע על כל ישראל שפע רצון של קבלת התורה, ובו ביום מאיר על כל איש ישראל המחזיק בתורת ד', אור רצון אמתי לבחור בתורה ובדרכיה, ועל כן מראים שאפילו בשכרותו אינו סר מדרך ד'.
ח. מתוך התורה הגואלת א' פורים תשל"ו - במעמד הר סיני הקדימו ישראל "נעשה" ל"נשמע", אבל גם היתה כפיה. וכאן בנס פורים קבלו מרצון, "הדור קיבלוה בימי אחשורוש". ועם זה, קבלה ראשונה בהר סיני, היתה מתוך חרות, בהיותנו משוחררים, ואילו פורים חג מיוחד: שמחה מתוך גלות, ומתוך כך הדרכה בחז"ל לשתיה והשתכרות. הדגשה מיוחדת בזה. יציאת מצרים ומתן תורה, זוהי יציאה מעבדות לחרות, ולכן השמחה עצומה, זהו קו ישר, פשוט. אבל בפורים זוהי שמחה בזמן של פיזור ופרוד, בזמן של הסתרת פנים, ובתוך זה, "שבשפלנו זכר לנו". גם במצב היותר אומלל שלנו, מתקיים בנו: "ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום", ובזה מתגלה עומק השמחה. "הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד". כאן מתגלה נצח ישראל בגודל, עוד יותר מאשר בזמן האור. בירושלמי במסכת קדושין (פ"ד ה"א): "גדול קדוש השם מחילול השם". יישר כח! מה כונת חז"ל? ישנם מצבים של חילול השם, הסתר נורא, אובדי עצות אנו, וכשמזה יוצא קדוש השם, הוא קידוש השם יותר גדול. כאן, האור הגדול. הפיכת חושך לאור ורע לטוב, זהו קידוש השם היותר גדול.. במגילת אסתר, סתר נורא. מסורים ביד מלך טפש כזה, שמוכן בעד עשרת אלפים ככר כסף, למכור חלק של נתיניו. מגילת אסתר, היא ספר יחיד בכתבי הקודש, שאין בו שם שמים. אור שמתגלה מן החושך הוא יותר גדול. שמחה באופן נורמאלי, היא כאן בארצנו, ארץ ישראל. קציר, אסיף, ביכורים. זו שמחה נורמאלית. אבל בפורים, הארה א-להית במצב הלא נורמאלי, חיוב שמחה מיוחדת במינה, עד כדי שכרות. "עד דלא ידע, בין ארור המן לברוך מרדכי".. העולם אומרים: פורים זה לא יום טוב, וקדחת זו לא מחלה. (אמר זאת גם באידיש). המובן של זה הוא, שפורים, זה על יום טוב, זה היום טוב היותר גדול. לא יום טוב פרטי, אלא מרכזי, כללי. קדחת, זו טמפרטורה, זה לא פרוט, אינו מחלה פרטית, אלא, הערכה נכונה של מצב הבריאות בכלל. כך יש גם פורים, ומכאן ההערכה נכונה במידה יותר גדולה, של נצח ישראל.
ט. אסתר ז' – והמלך קם בחמתו ממשתה היין אל גינת הביתן. שיר השירים ה' – באתי לגני אחותי כלה אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי, אכלו רעים שתו ושכרו דודים. פסיקתא זוטרתא - מבשר לישראל שהקב"ה יבא וישרה שכינתו ביניהם לעולם כשנים קדמוניות.
אנחנו קודש למענך
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך עושים קידוש?
איך ללמוד גמרא?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
איך מותר להכין קפה בשבת?
שופר
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך מכינים תה בשבת?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
