ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ב. מגילה יג: - תנא כיון שנפל פור בחדש אדר שמח שמחה גדולה אמר נפל לי פור בירח שמת בו משה ולא היה יודע שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד. ילקו"ש אסתר תתרנד' - הפיל פור הוא הגורל, אמר רבי חמא בר חנינא אתה הוא גורלן של בני. אסתר רבה ז' יא' - תני כשאמר המן הרשע לאבד את ישראל אמר היאך אני שולט בהן הריני מפיל גורלות, ורוה"ק צווחת (יואל ד) ואל עמי ידו גורל, אמר לו הקב"ה רשע בן רשע גורלך עולה להצלב, הפיל פור הוא הגורל, עליו נפל הגורל, למה, כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים.
ג. תהלים קכה' - כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים למען לא ישלחו הצדיקים בעולתה ידיהם. אבן עזרא - גורל הצדיקים הם ישראל שנחלו את הארץ כמו ובהפילכם את הארץ בגורל. אלשיך – גורל הצדיקים הוא ציון. רד"ק - כמו שכתוב בנבואת ישעיה (ד): והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו. כי הרשעים כולם.. יכלו, וירושלם, שהיא גורל הצדיקים, לא ינוח בה שבט הרשע, כלומר, חוזק וכוח הרשע.. למען לא ישלחו הצדיקים, כלומר, שלא ילמדו הצדיקים ממעשיהם הרעים אם ישארו רשעים בארץ. וכן צוה הא-ל בצאת ישראל ממצרים והביאם לארץ, צוה להם לגרש הגוים ולהמיתם, ואמר (דברים כ): למען לא ילמדו אתכם לעשות ככל תועבותם וגו', ולא עשו כן, ובזה נכשלו. אבל לעתיד לבוא לא יהיה שם מכשול עון, כי כל הרשעים יכלו.
ד. במדבר כו' - לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות. לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו.. אך בגורל יחלק את הארץ. בבא בתרא קכב. - ולא נתחלקה אלא בגורל שנאמר אך בגורל ולא נתחלקה אלא באורים ותומים שנאמר על פי הגורל, הא כיצד, אלעזר מלובש אורים ותומים ויהושע וכל ישראל עומדים לפניו וקלפי של שבטים וקלפי של תחומין מונחין לפניו והיה מכוין ברוח הקדש ואומר זבולן עולה, תחום עכו עולה עמו, טרף בקלפי של שבטים ועלה בידו זבולן, טרף בקלפי של תחומין ועלה בידו תחום עכו, וחוזר ומכוין ברוח הקדש ואומר נפתלי עולה ותחום גינוסר עולה עמו טרף בקלפי של שבטים ועלה בידו נפתלי טרף בקלפי של תחומין ועלה בידו תחום גינוסר וכן כל שבט.
ה. תהלים טז' – ד' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי. רד"ק - אין לי חלק אחר זולתו, כמו אלה האנשים שחלקם ומנתם הכסף והזהב ותענוגי העולם, אבל אני ה' מנת חלקי וכוסי. והמנה והחלק והכוס והגורל – אחד.. כי בכל דברי ובכל עסקי הוא חלקי ואליו כונתי. ופירוש אתה תומיך גורלי, אתה עזרתני שבחרתי זה החלק לעצמי.. בא לטהר מסייעין אותו.
ו. מאמרי הראי"ה א' חירות וביעור חמץ - בואו נא אחים אל הסדר כולנו, יוודע לנו שהננו בני מלכים, ועם שהחירות היא גורלו הנצחי, לא עבד ישראל ולא יליד־בית ולא יהי לבוז. אורות ישראל ותחיתו א' - ישראל מספרים תהלת ד', כח גבורה העליונה, במלא תפארת מעשיו בכל מקומות ממשלתו, מעולם ועד העולם, ומרומם על כל ברכה ותהלה, זהו גורל ישראל.
ז. שו"ע תרצה' - חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. עולת ראי"ה א' תמא' - ..איסור השכרות הוא, מפני שבהסתלק הדרכת כח השכל, יש לחוש לפנית רצונו של אדם לרע ותועבה ח"ו, אבל בפורים נשפע על כל ישראל שפע רצון של קבלת התורה, ובו ביום מאיר על כל איש ישראל המחזיק בתורת ד', אור רצון אמתי לבחור בתורה ובדרכיה, ועל כן מראים שאפילו בשכרותו אינו סר מדרך ד'.
ח. מתוך התורה הגואלת א' פורים תשל"ו - במעמד הר סיני הקדימו ישראל "נעשה" ל"נשמע", אבל גם היתה כפיה. וכאן בנס פורים קבלו מרצון, "הדור קיבלוה בימי אחשורוש". ועם זה, קבלה ראשונה בהר סיני, היתה מתוך חרות, בהיותנו משוחררים, ואילו פורים חג מיוחד: שמחה מתוך גלות, ומתוך כך הדרכה בחז"ל לשתיה והשתכרות. הדגשה מיוחדת בזה. יציאת מצרים ומתן תורה, זוהי יציאה מעבדות לחרות, ולכן השמחה עצומה, זהו קו ישר, פשוט. אבל בפורים זוהי שמחה בזמן של פיזור ופרוד, בזמן של הסתרת פנים, ובתוך זה, "שבשפלנו זכר לנו". גם במצב היותר אומלל שלנו, מתקיים בנו: "ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום", ובזה מתגלה עומק השמחה. "הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד". כאן מתגלה נצח ישראל בגודל, עוד יותר מאשר בזמן האור. בירושלמי במסכת קדושין (פ"ד ה"א): "גדול קדוש השם מחילול השם". יישר כח! מה כונת חז"ל? ישנם מצבים של חילול השם, הסתר נורא, אובדי עצות אנו, וכשמזה יוצא קדוש השם, הוא קידוש השם יותר גדול. כאן, האור הגדול. הפיכת חושך לאור ורע לטוב, זהו קידוש השם היותר גדול.. במגילת אסתר, סתר נורא. מסורים ביד מלך טפש כזה, שמוכן בעד עשרת אלפים ככר כסף, למכור חלק של נתיניו. מגילת אסתר, היא ספר יחיד בכתבי הקודש, שאין בו שם שמים. אור שמתגלה מן החושך הוא יותר גדול. שמחה באופן נורמאלי, היא כאן בארצנו, ארץ ישראל. קציר, אסיף, ביכורים. זו שמחה נורמאלית. אבל בפורים, הארה א-להית במצב הלא נורמאלי, חיוב שמחה מיוחדת במינה, עד כדי שכרות. "עד דלא ידע, בין ארור המן לברוך מרדכי".. העולם אומרים: פורים זה לא יום טוב, וקדחת זו לא מחלה. (אמר זאת גם באידיש). המובן של זה הוא, שפורים, זה על יום טוב, זה היום טוב היותר גדול. לא יום טוב פרטי, אלא מרכזי, כללי. קדחת, זו טמפרטורה, זה לא פרוט, אינו מחלה פרטית, אלא, הערכה נכונה של מצב הבריאות בכלל. כך יש גם פורים, ומכאן ההערכה נכונה במידה יותר גדולה, של נצח ישראל.
ט. אסתר ז' – והמלך קם בחמתו ממשתה היין אל גינת הביתן. שיר השירים ה' – באתי לגני אחותי כלה אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי, אכלו רעים שתו ושכרו דודים. פסיקתא זוטרתא - מבשר לישראל שהקב"ה יבא וישרה שכינתו ביניהם לעולם כשנים קדמוניות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
