ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- משפט עברי
- משפט עברי בימינו
המשפט הציבורי, העוסק בעיקר ברשויות המדינה המודרנית, הוא בן מאות שנים בודדות בלבד. לפיכך, ההנחה שישנו משפט ציבורי עברי מעוררת קושי: כיצד ייתכן שיש התייחסות משמעותית במשפט העברי למשפט הציבורי, בהינתן שהעם היהודי היה בגלות ובלי מדינה בתקופה שבה עוצבה המדינה המודרנית?
השבוע התקיים כנס הדיינים ה־20 בנושא המשפט הציבורי התורני, בראשות הרב יעקב אריאל, דיין בית הדין הרבני הרב ציון לוז, ראש מכון ארץ חמדה הרב יוסף כרמל, והרב אברהם גיסר, יושב ראש מכון משפטי ארץ. הכנס מתקיים בכל שנה ביוזמת מכון משפטי ארץ ועמותת הליכות עם ישראל בראשות הרב ד"ר רצון ערוסי. בכנס הדיינים דנים בסוגיה תורנית מרכזית בעולם בתי הדין לממונות, ובסופו מתקבלת החלטה שהופכת למדיניות ההלכתית של רשת בתי הדין ארץ חמדה גזית.
השנה הכנס עסק בסוגיית המשפט הציבורי התורני. מדובר בנושא יסודי שכמעט נשכח מאז שהקהילות היהודיות איבדו את האוטונומיה המשפטית שלהן לפני יותר מ־200 שנה. אומנם בשנים האחרונות נכתבו כמה ספרים בעניין זה (כגון ארבעת כרכי 'משפט ומדינה בישראל על פי התורה', מאת הרב נפתלי בר אילן זצ"ל, ו'כתר יד: הרשות המקומית בהלכה' מאת הרב אורי סדן), אולם הוא טרם מוצה.
הדרך לעסוק בסוגיה הזאת, שלכאורה אינה קיימת בהלכה, היא באמצעות הדיונים ההלכתיים בנוגע לניהול חיי הקהילה היהודית, שזכתה במשך מאות רבות של שנים לאוטונומיה מהשלטון. במסגרת זו בחרה הקהילה נבחרי ציבור ואלה ניהלו את חיי הקהילה. הקהילה אף חוקקה חוקים פליליים והענישה עבריינים, גבתה מיסים וחילקה קצבאות לנזקקים, ועוד ועוד. לצד המוסדות הפוליטיים של הקהילה פעלו פוסקי ההלכה כרשות שופטת שדנה בעתירות של התושבים נגד הקהילה ולהפך, כך שמבחינה מהותית יש דמיון ניכר בין הקהילה ובין המדינה הדמוקרטית המודרנית על רשויותיה השונות.
למרות זאת, באופן טבעי ישנו הבדל כמותי בין קהילה בת אלפי אנשים לכל היותר (ובדרך כלל קטנה בהרבה) לניהול מדינה של מיליוני אזרחים. להבדל כמותי זה יש השלכות מהותיות. ראשית, הקהילה התנהלה במקרים רבים בדרך של דמוקרטיה ישירה, וחברי הקהילה קיבלו את ההחלטות בהצבעה. לעומת זאת, המדינה המנהלית, מחמת גודלה, אינה מנוהלת באופן ישיר על ידי האזרחים אלא על ידי נבחרי הציבור והפרלמנט. בנוסף לכך, בקהילה היו בדרך כלל מוסדות מעטים: הריבון, שהם חברי הקהילה, ונבחרי הציבור שנקראו גם "טובי העיר". בניגוד לכך, המדינה המודרנית כוללת מנגנון מסועף של רשויות שמחייב התייחסות ליחסים שביניהן.
למרות ההבדלים, מסתבר שהיסק זהיר מהמקורות יוכל להניב מסקנות מעניינות לגבי עמדת התורה בשדה המשפט הציבורי.
עיקרון השוויון במשפט הציבורי התורני
מוסכם שבאופן עקרוני תקנות צריכות לעמוד בעיקרון השוויון הפורמלי, כפי שכתב הריטב"א: "דכל תקנה שרוב הצבור והוא החשוב במנין ובחכמה הסכימו בה, אף על פי שהמיעוט עומדין וצווחין הרי הם חייבין במה שהסכימו הרוב, ובלבד שיהא נראה לרוב ההוא דיש בגזרה ההיא תקנה לצבור מתקנין כן על הכל בשוה" (עבודה זרה לו ע"ב, ד"ה במארה).
וכן כתב בספר פלא יועץ: "וכי היכי דאיכא אסור משא פנים בענין הדין, הוא הדין לענין ההסכמות ותקנות הקהל צריך כל אפיא (=הפנים, כלומר, האנשים) שוין, לא ישא פני דל ולא יהדר פני גדול, תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכלם. עושי אלה לא ימוטו לעולם, ובלבד שיהיו כל מעשיהם לשם ה' אל עולם" (ערך הסכמה).
למרות החובה לנהוג באופן שוויוני, הפוסקים סברו שניתן להחריג מקרים מסוימים מהכלל השוויוני. כך למשל בספר 'משא מלך', שהוא ספר שלם המוקדש כולו למשפט הציבורי התורני, שנכתב בסלוניקי לפני כ־500 שנה, כתב שיש סמכות לטובי העיר לפטור חריגים ממס כאשר יש בכך צורך: "נראים לי הדברים שאין טענה למה שהקהל פוטרים ליחיד או יחידים מן המס או משום מאורע העתיד לבוא מטעם שאינו קצוב או דבר שלא בא לעולם. וטעם הדבר לפי שאם רוב הקהל פטרו ליחיד מן המס על כן צריך שיהיה במחילה זאת שום טעם ותיקון בקהל, דאם לא כן, מאיזה טעם יתקיים פטורם?" (חלק חמישי, שער ראשון, משפט רביעי). לדבריו, אם הפטור ליחיד הוא לצורך "תיקון הקהל" יש לו תוקף, אף שהוא איננו שוויוני.
פוסקים רבים עסקו במנהג לפטור את החזן של הקהילה מתשלום מיסים, וראו בו מנהג תקף, וכך פסק הרמ"א: "יש מקומות שנוהגין שחזן בית הכנסת פטור ממסים, ומנהג הגון הוא וכן ראוי לנהוג. מיהו מדינא אינו פטור" (חושן משפט קסג, ה). כלומר, למרות שעל פי שורת הדין חזן חייב במיסים ניתן וראוי לפטור אותו. מדברי פוסקים אלה למדנו שלדעתם ניתן להחריג מקרים יוצאי דופן כאשר הדבר בגדר "תיקון הקהל". בכלל זה, סיוע לנזקקים, ואף תמיכה כספית בבעלי תפקידים ציבוריים.
חקיקה אישית
עד כה ראינו שחקיקה צריכה להיעשות תוך הקפדה על שוויון פורמלי, אולם ניתן לחרוג מהשוויון הפורמלי לצורך תכלית ראויה – לתיקון הקהל. כעת נעסוק בתקנה מפורשת שבפועל חלה על אדם אחד. בשו"ת בעי חיי פסק שחקיקה שנועדה לפגוע בפרט אינה תקפה: "וכבר בא הדבר מבואר בדברי הפוסקים פה אחד שאפילו היתה בחרם, כל שניכר שהיא לקנתר ולנקום מיחיד אחד, אין בהסכמה ההיא כלום" (חושן משפט א, קט).
בשו"ת מהרש"ך הוסיף וכתב שחקיקה אישית חשודה כבלתי עניינית: "כהאי גוונא שאינם עושים תקנתם וגזרתם כי אם בסחורה פרטית, שאינו נושא ונותן בה כי אם ראובן לבדו, כי אפשר לחשוד ויש מקום לומר ח"ו שאיזה רוח קנאה ושנאה עבר עליהם על ראובן, וכן לא יעשה" (א, קנט).
בספר כנסת הגדולה (הגהות טור חושן משפט רלא, צד) דן בדברי הראנ"ח ומסקנתו שחזקה על תקנה שהיא לתכלית ראויה עד שלא יוכח אחרת. חזקה זו תקפה רק בחקיקה שאיננה אישית, אולם בחקיקה אישית אין חזקת כשרות לחקיקה. מדבריו עולה שחקיקה אישית היא חקיקה שבפועל חלה רק על אדם אחד, גם אם באופן פורמלי נקבעו בה תבחינים כלליים.
העקרונות שהובאו במאמר זה הם רק טעימה מתוך כר פורה שיש לו עוד הרבה לאן להתפתח. למרות היעדר ריבונות יהודית במשך מאות שנים, קיים בהלכה עומק של חשיבה משפטית ציבורית. אף שקיים הבדל מהותי בין ניהול קהילה קטנה ובין מדינה מודרנית, ניתן להסיק מסקנות מעניינות מהמסורת ההלכתית.
העיסוק בנושאים הללו, כשהמדינה היהודית כבר מבוססת והם נידונים הלכה למעשה, הוא כשלעצמו חידוש גדול וחלק מתהליך הגאולה. נמשיך לפעול ולהעמיק בכך, בתפילה שהעיסוק במשפט הציבורי התורני ילך ויתרחב, וישוב למעמד החשוב הראוי לו.
הכותב הוא מנהל המחקר במכון משפטי ארץ, ומנהל רשת בתי הדין ארץ חמדה גזית
מתוך העיתון 'בשבע'
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












