ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- משפט עברי
- משפט עברי בימינו
המשפט הציבורי, העוסק בעיקר ברשויות המדינה המודרנית, הוא בן מאות שנים בודדות בלבד. לפיכך, ההנחה שישנו משפט ציבורי עברי מעוררת קושי: כיצד ייתכן שיש התייחסות משמעותית במשפט העברי למשפט הציבורי, בהינתן שהעם היהודי היה בגלות ובלי מדינה בתקופה שבה עוצבה המדינה המודרנית?
השבוע התקיים כנס הדיינים ה־20 בנושא המשפט הציבורי התורני, בראשות הרב יעקב אריאל, דיין בית הדין הרבני הרב ציון לוז, ראש מכון ארץ חמדה הרב יוסף כרמל, והרב אברהם גיסר, יושב ראש מכון משפטי ארץ. הכנס מתקיים בכל שנה ביוזמת מכון משפטי ארץ ועמותת הליכות עם ישראל בראשות הרב ד"ר רצון ערוסי. בכנס הדיינים דנים בסוגיה תורנית מרכזית בעולם בתי הדין לממונות, ובסופו מתקבלת החלטה שהופכת למדיניות ההלכתית של רשת בתי הדין ארץ חמדה גזית.
השנה הכנס עסק בסוגיית המשפט הציבורי התורני. מדובר בנושא יסודי שכמעט נשכח מאז שהקהילות היהודיות איבדו את האוטונומיה המשפטית שלהן לפני יותר מ־200 שנה. אומנם בשנים האחרונות נכתבו כמה ספרים בעניין זה (כגון ארבעת כרכי 'משפט ומדינה בישראל על פי התורה', מאת הרב נפתלי בר אילן זצ"ל, ו'כתר יד: הרשות המקומית בהלכה' מאת הרב אורי סדן), אולם הוא טרם מוצה.
הדרך לעסוק בסוגיה הזאת, שלכאורה אינה קיימת בהלכה, היא באמצעות הדיונים ההלכתיים בנוגע לניהול חיי הקהילה היהודית, שזכתה במשך מאות רבות של שנים לאוטונומיה מהשלטון. במסגרת זו בחרה הקהילה נבחרי ציבור ואלה ניהלו את חיי הקהילה. הקהילה אף חוקקה חוקים פליליים והענישה עבריינים, גבתה מיסים וחילקה קצבאות לנזקקים, ועוד ועוד. לצד המוסדות הפוליטיים של הקהילה פעלו פוסקי ההלכה כרשות שופטת שדנה בעתירות של התושבים נגד הקהילה ולהפך, כך שמבחינה מהותית יש דמיון ניכר בין הקהילה ובין המדינה הדמוקרטית המודרנית על רשויותיה השונות.
למרות זאת, באופן טבעי ישנו הבדל כמותי בין קהילה בת אלפי אנשים לכל היותר (ובדרך כלל קטנה בהרבה) לניהול מדינה של מיליוני אזרחים. להבדל כמותי זה יש השלכות מהותיות. ראשית, הקהילה התנהלה במקרים רבים בדרך של דמוקרטיה ישירה, וחברי הקהילה קיבלו את ההחלטות בהצבעה. לעומת זאת, המדינה המנהלית, מחמת גודלה, אינה מנוהלת באופן ישיר על ידי האזרחים אלא על ידי נבחרי הציבור והפרלמנט. בנוסף לכך, בקהילה היו בדרך כלל מוסדות מעטים: הריבון, שהם חברי הקהילה, ונבחרי הציבור שנקראו גם "טובי העיר". בניגוד לכך, המדינה המודרנית כוללת מנגנון מסועף של רשויות שמחייב התייחסות ליחסים שביניהן.
למרות ההבדלים, מסתבר שהיסק זהיר מהמקורות יוכל להניב מסקנות מעניינות לגבי עמדת התורה בשדה המשפט הציבורי.
עיקרון השוויון במשפט הציבורי התורני
מוסכם שבאופן עקרוני תקנות צריכות לעמוד בעיקרון השוויון הפורמלי, כפי שכתב הריטב"א: "דכל תקנה שרוב הצבור והוא החשוב במנין ובחכמה הסכימו בה, אף על פי שהמיעוט עומדין וצווחין הרי הם חייבין במה שהסכימו הרוב, ובלבד שיהא נראה לרוב ההוא דיש בגזרה ההיא תקנה לצבור מתקנין כן על הכל בשוה" (עבודה זרה לו ע"ב, ד"ה במארה).
וכן כתב בספר פלא יועץ: "וכי היכי דאיכא אסור משא פנים בענין הדין, הוא הדין לענין ההסכמות ותקנות הקהל צריך כל אפיא (=הפנים, כלומר, האנשים) שוין, לא ישא פני דל ולא יהדר פני גדול, תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכלם. עושי אלה לא ימוטו לעולם, ובלבד שיהיו כל מעשיהם לשם ה' אל עולם" (ערך הסכמה).
למרות החובה לנהוג באופן שוויוני, הפוסקים סברו שניתן להחריג מקרים מסוימים מהכלל השוויוני. כך למשל בספר 'משא מלך', שהוא ספר שלם המוקדש כולו למשפט הציבורי התורני, שנכתב בסלוניקי לפני כ־500 שנה, כתב שיש סמכות לטובי העיר לפטור חריגים ממס כאשר יש בכך צורך: "נראים לי הדברים שאין טענה למה שהקהל פוטרים ליחיד או יחידים מן המס או משום מאורע העתיד לבוא מטעם שאינו קצוב או דבר שלא בא לעולם. וטעם הדבר לפי שאם רוב הקהל פטרו ליחיד מן המס על כן צריך שיהיה במחילה זאת שום טעם ותיקון בקהל, דאם לא כן, מאיזה טעם יתקיים פטורם?" (חלק חמישי, שער ראשון, משפט רביעי). לדבריו, אם הפטור ליחיד הוא לצורך "תיקון הקהל" יש לו תוקף, אף שהוא איננו שוויוני.
פוסקים רבים עסקו במנהג לפטור את החזן של הקהילה מתשלום מיסים, וראו בו מנהג תקף, וכך פסק הרמ"א: "יש מקומות שנוהגין שחזן בית הכנסת פטור ממסים, ומנהג הגון הוא וכן ראוי לנהוג. מיהו מדינא אינו פטור" (חושן משפט קסג, ה). כלומר, למרות שעל פי שורת הדין חזן חייב במיסים ניתן וראוי לפטור אותו. מדברי פוסקים אלה למדנו שלדעתם ניתן להחריג מקרים יוצאי דופן כאשר הדבר בגדר "תיקון הקהל". בכלל זה, סיוע לנזקקים, ואף תמיכה כספית בבעלי תפקידים ציבוריים.
חקיקה אישית
עד כה ראינו שחקיקה צריכה להיעשות תוך הקפדה על שוויון פורמלי, אולם ניתן לחרוג מהשוויון הפורמלי לצורך תכלית ראויה – לתיקון הקהל. כעת נעסוק בתקנה מפורשת שבפועל חלה על אדם אחד. בשו"ת בעי חיי פסק שחקיקה שנועדה לפגוע בפרט אינה תקפה: "וכבר בא הדבר מבואר בדברי הפוסקים פה אחד שאפילו היתה בחרם, כל שניכר שהיא לקנתר ולנקום מיחיד אחד, אין בהסכמה ההיא כלום" (חושן משפט א, קט).
בשו"ת מהרש"ך הוסיף וכתב שחקיקה אישית חשודה כבלתי עניינית: "כהאי גוונא שאינם עושים תקנתם וגזרתם כי אם בסחורה פרטית, שאינו נושא ונותן בה כי אם ראובן לבדו, כי אפשר לחשוד ויש מקום לומר ח"ו שאיזה רוח קנאה ושנאה עבר עליהם על ראובן, וכן לא יעשה" (א, קנט).
בספר כנסת הגדולה (הגהות טור חושן משפט רלא, צד) דן בדברי הראנ"ח ומסקנתו שחזקה על תקנה שהיא לתכלית ראויה עד שלא יוכח אחרת. חזקה זו תקפה רק בחקיקה שאיננה אישית, אולם בחקיקה אישית אין חזקת כשרות לחקיקה. מדבריו עולה שחקיקה אישית היא חקיקה שבפועל חלה רק על אדם אחד, גם אם באופן פורמלי נקבעו בה תבחינים כלליים.
העקרונות שהובאו במאמר זה הם רק טעימה מתוך כר פורה שיש לו עוד הרבה לאן להתפתח. למרות היעדר ריבונות יהודית במשך מאות שנים, קיים בהלכה עומק של חשיבה משפטית ציבורית. אף שקיים הבדל מהותי בין ניהול קהילה קטנה ובין מדינה מודרנית, ניתן להסיק מסקנות מעניינות מהמסורת ההלכתית.
העיסוק בנושאים הללו, כשהמדינה היהודית כבר מבוססת והם נידונים הלכה למעשה, הוא כשלעצמו חידוש גדול וחלק מתהליך הגאולה. נמשיך לפעול ולהעמיק בכך, בתפילה שהעיסוק במשפט הציבורי התורני ילך ויתרחב, וישוב למעמד החשוב הראוי לו.
הכותב הוא מנהל המחקר במכון משפטי ארץ, ומנהל רשת בתי הדין ארץ חמדה גזית
מתוך העיתון 'בשבע'
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
התשובות לשאלות הגדולות שבחיים
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
האם מותר לפנות למקובלים?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
"בזאת התורה" - איזו תורה?
פסח שני- החיבור של תורה וישראל
במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
