ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
נתחיל במי שקיבל תורה מסיני - משה רבנו, ונמשיך במו"ר הרב משה מרדכי ארנרייך זצ"ל, שעלה השבוע לגנזי מרומים, לאחר שהשתדל לדבוק בדמות רבם של כל ישראל - משה בן עמרם.
בעל הטורים, בשם המדרש, מציין כי האל"ף הקטנה היא רמז לענוותנותו של משה רבנו. ידוע ומפורסם הוא שהענווה היא תנאי לגדלות בתורה.
אי אפשר להפריד בין השמיעה וההאזנה שנדרשת ממשה כתוצאה של הקריאה. היכולת לשמוע ולהאזין היא תכונה הנדרשת מכל גדול בתורה. ההקשבה למצוקת האחר היא מרכיב מרכזי המאפשר לכוון לאמת לאמיתה. בנוסף, אחד היסודות של ההבנה בתורה הוא הצורך באיזון, המאפשר למסר של תורה מן השמים להפוך לתורת חיים, גם בעולם החומר.
הדברים הבאים מבוססים על ההספד שנאמר בבית המדרש, בפניו של תלמיד חכם, בראש חודש ניסן, לפני שהלך לבית עולמו.
מיכה המורשתי, נְבִיא הגאולה ומדריכה בימינו, זעק: "אָבַד חָסִיד מִן הָאָרֶץ וְיָשָׁר בָּאָדָם אָיִן כֻּלָּם לְדָמִים יֶאֱרֹבוּ אִישׁ אֶת אָחִיהוּ יָצוּדוּ חֵרֶם" (ז, ב). (להוותנו ולצערנו, החצי השני של הפסוק מתאר את המתרחש גם בימים אלה בחברה הישראלית, נזעק יחד בעוצמה וברגישות די! הגיע הזמן להאזין איש לרעהו).
נתרכז בחצי הראשון של הפסוק, על פי הבנת חז"ל והדרכתם. בברייתא של 'אבות דרבי נתן' מצינו תיאור של המתרחש ביום הסתלקותו של משה רבנו:
"יצתה בת קול ואמרה לו: 'משה משה דייך העה"ז שהרי העה"ב מתוקן לך' ... באותה שעה נגלה הקב"ה משמי מרום העליונים ורד באהלו לקבל את נשמתו. כיון שראה משה להקב"ה עמד בתפלה ונפל על פניו ואמר לפניו רבש"ע במדת רחמים בראת את עולמך במדת רחמים אתה מנהג את עמך תתנהג עמי במדת רחמים. יצתה בת קול ואמרה 'משה משה אל תתירא כי הלך לפניך צדקך וגו' '. ... ומלאכי השרת מספידין עליו ואמרין 'והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה' ושמים היו בוכין עליו ומספידין ואומרין אָבַד חָסִיד מִן הָאָרֶץ והארץ היתה בוכה עליו ומספדת ואומרת וְיָשָׁר בָּאָדָם אָיִן" (הוספה ב לנוסחא א פרק ד).
לפי המדרש משה רבנו היה: חכם ונבון, רחמן, צדיק, חסיד וישר. מו"ר הרב משה ארנרייך זצ"ל היה תלמידו.
חכם עצום בחוכמת התורה, טוחן הרים ומבין דבר מתוך דבר. נוהג במידת הרחמים בכל שאלה הלכתית שבאה לפניו (גם בבית הדין לגיור). צדיק בכל הליכותיו ומצדיק ודן לכף זכות כל אדם. צדיק שחיפש צדק כדיין בכל מאודו וכך הדריך גם את תלמידיו פרחי הדיינים. הוא היה צדיק וישר, בדרך שהתווה הנצי"ב בהקדמתו לפירושו על ספר בראשית. צדיק וישר כמו האבות, צדיק תמים, כמו שציווה הקב"ה על אברהם "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים" (בראשית יז, א) וכמו שהדריך משה רבנו את עם ישראל בספרו משנה תורה: "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקיךָ" (יח, יג), בשלמות וללא התחכמויות.
הרב משה ארנרייך זצ"ל היה חסיד, לא רק בגלל שגדל במשפחה חסידית. תורתו הייתה מה שהתלמוד הירושלמי מגדיר "משנת החסידים", רמה רוחנית שהיא תנאי לגילוי אליהו (עיינו ירושלמי תרומות פ"ח ה"ד).
בדברי המדרש המתאר את יום מותו של משה רבנו מצינו חיזוק לדברי הברייתא. "ביום זה כולם בכו: "שמים בוכין ואומרים אָבַד חָסִיד מִן הָאָרֶץ, ארץ בוכה ואומרת וְיָשָׁר בָּאָדָם אָיִן, וכשבקש יהושע את רבו ולא מצאו היה בוכה ואומר "הוֹשִׁיעָה ד' כִּי גָמַר חָסִיד כִּי פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם" (תהלים יב, ב) ומלאכי השרת אומרים " צִדְקַת ד' עָשָׂה" וישראל היו אומרים "ומִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל" (דברים לג, כא).
כל התכונות הללו יסודן באל"ף הקטנה, בענווה הגדולה למרות ההישגים המדהימים.
נסיים בדברי המדרש: "אלו ואלו היו אומרים "הַצַּדִּיק אָבָד ... וְאַנְשֵׁי חֶסֶד נֶאֱסָפִים:
יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם הֹלֵךְ נְכֹחוֹ" (ישעיהו נז, א-ב) זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה (משלי י, ז)
ונשמתו לחיי עולם הבא, אמן כן יהי רצון" (דברים רבה פרשה יא סימן י).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.













