ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- צו
הסיום הרוחני של סדרת הימים (מדאורייתא, מדרבנן ומנהג ישראל) הוא בחג מן התורה - חג השבועות. כך נסגר המעגל. קבלת התורה היא שמאפשרת עצמאות רוחנית. זו משמעותם של דברי המשנה: "והלוחות מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלוחות" (שמות לב, טז) אל תקרא חרות אלא חירות שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה" (אבות פ"ו מ"ב).
כל המועדים מבטאים את ההיבט של בני ישראל כעם, ולא רק כאוסף של יחידים. כלאום ולא רק כאוסף של פרטים.
לפני כשנתיים וחצי, יום לאחר הושענא רבה (מנהג נביאים) החלה מלחמה שכוונתה הייתה להשמיד את מדינת ישראל, תוך ניצול מה שהיה נראה לאויבינו "כעת חולשה היא ליעקב". המחלוקת הפנימית נדחפה על ידי הקיצונים, מכל הצדדים למקומות מסוכנים. היה זה סמלי מאוד, כל צד טען שהוא "קבוצת האתרוגים" והאחר הוא "חבילת ערבות" ללא טעם וללא ריח. הקב"ה ברחמיו שלח לנו מסר כואב מאוד. המכה שהנחיתו עלינו אויבנו האכזרים, חסרי צלם אנוש, כאבה וכואבת עד היום. המסר היה חד משמעי – תתאחדו!!! תזכרו כולם, אי אפשר לצאת ידי חובת מצוות ארבעת המינים רק עם אתרוגים. האמת היא שכל יהודי, באשר הוא, יש לו צדדים שבהם הוא מצטיין והוא נחשב אתרוג, ויש לו גם נקודות לשפר ביחס אליהם והוא עדיין ערבה.
רק כשארבעת המינים מאוגדים יחד באה לידי ביטוי מעלתו העליונה של עם ישראל, כל ישראל ערבים זה לזה וזה בזה.
תוך זמן קצר התעשתנו! בשטח ראינו איך כמעט כל חלקי העם נושאים בנטל. אלפים עשו כל מאמץ וחזרו ארצה גם ממקומות רחוקים (תופעה שאין לה אח ורע במדינות אחרות). ההתנדבות הגיעה לשיאים חדשים והאמונה הקיפה פתאום חוגים נרחבים ביותר. גם מי שהגדיר עצמו, עד לאותם ימים, כמי שרחוק מתורה ומצוות, חיפש בכל מקום שהיה קִרֲבַת אֱלֹהִים לִי טוֹב (תהלים עג, כח). רצון זה בא לידי ביטוי גם בביקוש לציציות של חיילי צה"ל (מכון "ארץ חמדה" לוקח במבצע זה חלק משמעותי מאוד, כבר למעלה משנתיים).
המחיר היה כבד מאוד, אבל גם הניסים היו גלויים, גם אם הוגדרו כניסים נסתרים. עזה חרבה, החיזבאללה הוכה קשות מראש ועד זנב, גם איראן - חלק מרכזי מציר הרשע הוכתה. אף על פי כן, בחודש אדר האחרון, התברר שאין עדיין ניצחון שמבטיח "מזרח תיכון חדש".
בי"א באדר תשפ"ו, היום הראשון בו ניתן לקרא את המגילה, התחילה המלחמה מחדש עם הצורר המודרני, חמינאי - המן הרשע בן זמננו. המלחמה התחילה במכת פתיחה שהממה את כל העולם, טייסינו הגיבורים, שמייצגים כמעט את כל חלקי העם, הוכיחו לאויבינו, מי הוא עם הסגולה שזוכה לסייעתא דשמיא ענקית. למרות שהמן מתאר את עם ישראל במגילה "יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד" (אסתר ג, ח) שישנים לטענתו מן המצוות (מגילה דף יג ע"ב) ומפולגים, התברר שקדם לו הנביא ישעיהו שהכריז וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים (ס, כא).
בימינו אלה, התברר שימי הפורים, שעד כה אי אפשר היה להגיד בהם הלל, מאחר ונשארנו עבדי אחשוורוש, כלומר לא זכינו להחיות את הצד הלאומי, התחברו לימי הפסח וממילא לכל סדרת הימים שבהם באה לידי ביטוי תחייתנו הלאומית.
אם כך, איך באחדות ורק בה, ניתן להכריז כֻּלָּם צַדִּיקִים! ובלשון המשנה "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא"? (סנהדרין פ"י מ"א)
התשובה נמצאת במגילת שיר השירים שנקרא, בע"ה, בשבת חול המועד פסח.
החתן במגילה זו הוא קודשא בריך הוא, הכלה היא כנסת ישראל=כלל ישראל. כנסת ישראל איננה סיכום של כל חלקיה, היא מציאות רוחנית עליונה שלעולם היא בבחינת קודש קודשים. כמו שלימדנו רבי עקיבא: "אמר ר' עקיבא אין כל העולם כולו ומלואו כדאי, כיום שניתן בו שיר השירים לישראל, שכל הכתובים קודש, ושיר השירים קודש קדשים" (מדרש תנחומא, פרשת תצוה סימן א).
ארבע פעמים מכריז החתן – הקב"ה, בשיר השירים, "הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי" (פעמיים בפרק א, טו; ופעמיים בפרק ד, א). מספר פסוקים לאחר מכן הנוסח משתנה בצורה משמעותית, ובפעם החמישית ז"ל: "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (ד, ז). הדרך להגיע ל"וּמוּם אֵין בָּךְ" עוברת דרך "כֻּלָּךְ". כשמדובר על כלל ישראל = כנסת ישראל מגיעים ל"וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים".
כשכולם ביחד כל אחד מחפה על חסרונותיו של השני, וכל אחד תורם את מעלותיו של עצמו, כך מגיעים לתוצאה של "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא".
הבה נתפלל כי לשנה הבאה נוכל לחגוג את פורים, ונציע שנאמר גם בו הלל, כחג של מדינה עצמאית שנלחמת על חייה, מול האימפריה שמונהגת על ידי צוררי היהודים שרוצים לאבדה, ושמו מטרה זו בראש מעייניהם, אבל היא יכולה להם!!! מדינה שממשיכה לשגשג כמדינה יהודית עצמאית.
מפורים נמשיך באופן טבעי לפסח = חג החירות, נאמר הלל ביום העצמאות ויום ירושלים ונחתום בחירות הרוחנית בשבועות.
נתפלל שכל מנהיגי העולם החופשי יצטרפו אל ארה"ב ואלינו,
וכך יזכו גם הם בזכות הגדולה של "וידע כל פעול כי אתה פעלתו,
ויבין כל יצור כי אתה יצרתו, ויאמר כל אשר נשמה באפו,
ה' אלוהי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה".
גם חג הפורים יזכה להצטרף אל החגים הלאומיים, שמביאים את בשורת החירות
לכל העולם, וכאמור גם בו נוכל להודות לקב"ה בהלל שלם.
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

כאב הגלות ותקוות הגאולה

דיני ברכות בתיקון ליל שבועות

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

איך אדם יכול לדאוג שיאהבו אותו?

האם מותר לפנות למקובלים?

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

הלכות שטיפת כלים בשבת

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















