ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- צו
הסיום הרוחני של סדרת הימים (מדאורייתא, מדרבנן ומנהג ישראל) הוא בחג מן התורה - חג השבועות. כך נסגר המעגל. קבלת התורה היא שמאפשרת עצמאות רוחנית. זו משמעותם של דברי המשנה: "והלוחות מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלוחות" (שמות לב, טז) אל תקרא חרות אלא חירות שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה" (אבות פ"ו מ"ב).
כל המועדים מבטאים את ההיבט של בני ישראל כעם, ולא רק כאוסף של יחידים. כלאום ולא רק כאוסף של פרטים.
לפני כשנתיים וחצי, יום לאחר הושענא רבה (מנהג נביאים) החלה מלחמה שכוונתה הייתה להשמיד את מדינת ישראל, תוך ניצול מה שהיה נראה לאויבינו "כעת חולשה היא ליעקב". המחלוקת הפנימית נדחפה על ידי הקיצונים, מכל הצדדים למקומות מסוכנים. היה זה סמלי מאוד, כל צד טען שהוא "קבוצת האתרוגים" והאחר הוא "חבילת ערבות" ללא טעם וללא ריח. הקב"ה ברחמיו שלח לנו מסר כואב מאוד. המכה שהנחיתו עלינו אויבנו האכזרים, חסרי צלם אנוש, כאבה וכואבת עד היום. המסר היה חד משמעי – תתאחדו!!! תזכרו כולם, אי אפשר לצאת ידי חובת מצוות ארבעת המינים רק עם אתרוגים. האמת היא שכל יהודי, באשר הוא, יש לו צדדים שבהם הוא מצטיין והוא נחשב אתרוג, ויש לו גם נקודות לשפר ביחס אליהם והוא עדיין ערבה.
רק כשארבעת המינים מאוגדים יחד באה לידי ביטוי מעלתו העליונה של עם ישראל, כל ישראל ערבים זה לזה וזה בזה.
תוך זמן קצר התעשתנו! בשטח ראינו איך כמעט כל חלקי העם נושאים בנטל. אלפים עשו כל מאמץ וחזרו ארצה גם ממקומות רחוקים (תופעה שאין לה אח ורע במדינות אחרות). ההתנדבות הגיעה לשיאים חדשים והאמונה הקיפה פתאום חוגים נרחבים ביותר. גם מי שהגדיר עצמו, עד לאותם ימים, כמי שרחוק מתורה ומצוות, חיפש בכל מקום שהיה קִרֲבַת אֱלֹהִים לִי טוֹב (תהלים עג, כח). רצון זה בא לידי ביטוי גם בביקוש לציציות של חיילי צה"ל (מכון "ארץ חמדה" לוקח במבצע זה חלק משמעותי מאוד, כבר למעלה משנתיים).
המחיר היה כבד מאוד, אבל גם הניסים היו גלויים, גם אם הוגדרו כניסים נסתרים. עזה חרבה, החיזבאללה הוכה קשות מראש ועד זנב, גם איראן - חלק מרכזי מציר הרשע הוכתה. אף על פי כן, בחודש אדר האחרון, התברר שאין עדיין ניצחון שמבטיח "מזרח תיכון חדש".
בי"א באדר תשפ"ו, היום הראשון בו ניתן לקרא את המגילה, התחילה המלחמה מחדש עם הצורר המודרני, חמינאי - המן הרשע בן זמננו. המלחמה התחילה במכת פתיחה שהממה את כל העולם, טייסינו הגיבורים, שמייצגים כמעט את כל חלקי העם, הוכיחו לאויבינו, מי הוא עם הסגולה שזוכה לסייעתא דשמיא ענקית. למרות שהמן מתאר את עם ישראל במגילה "יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד" (אסתר ג, ח) שישנים לטענתו מן המצוות (מגילה דף יג ע"ב) ומפולגים, התברר שקדם לו הנביא ישעיהו שהכריז וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים (ס, כא).
בימינו אלה, התברר שימי הפורים, שעד כה אי אפשר היה להגיד בהם הלל, מאחר ונשארנו עבדי אחשוורוש, כלומר לא זכינו להחיות את הצד הלאומי, התחברו לימי הפסח וממילא לכל סדרת הימים שבהם באה לידי ביטוי תחייתנו הלאומית.
אם כך, איך באחדות ורק בה, ניתן להכריז כֻּלָּם צַדִּיקִים! ובלשון המשנה "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא"? (סנהדרין פ"י מ"א)
התשובה נמצאת במגילת שיר השירים שנקרא, בע"ה, בשבת חול המועד פסח.
החתן במגילה זו הוא קודשא בריך הוא, הכלה היא כנסת ישראל=כלל ישראל. כנסת ישראל איננה סיכום של כל חלקיה, היא מציאות רוחנית עליונה שלעולם היא בבחינת קודש קודשים. כמו שלימדנו רבי עקיבא: "אמר ר' עקיבא אין כל העולם כולו ומלואו כדאי, כיום שניתן בו שיר השירים לישראל, שכל הכתובים קודש, ושיר השירים קודש קדשים" (מדרש תנחומא, פרשת תצוה סימן א).
ארבע פעמים מכריז החתן – הקב"ה, בשיר השירים, "הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי" (פעמיים בפרק א, טו; ופעמיים בפרק ד, א). מספר פסוקים לאחר מכן הנוסח משתנה בצורה משמעותית, ובפעם החמישית ז"ל: "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (ד, ז). הדרך להגיע ל"וּמוּם אֵין בָּךְ" עוברת דרך "כֻּלָּךְ". כשמדובר על כלל ישראל = כנסת ישראל מגיעים ל"וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים".
כשכולם ביחד כל אחד מחפה על חסרונותיו של השני, וכל אחד תורם את מעלותיו של עצמו, כך מגיעים לתוצאה של "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא".
הבה נתפלל כי לשנה הבאה נוכל לחגוג את פורים, ונציע שנאמר גם בו הלל, כחג של מדינה עצמאית שנלחמת על חייה, מול האימפריה שמונהגת על ידי צוררי היהודים שרוצים לאבדה, ושמו מטרה זו בראש מעייניהם, אבל היא יכולה להם!!! מדינה שממשיכה לשגשג כמדינה יהודית עצמאית.
מפורים נמשיך באופן טבעי לפסח = חג החירות, נאמר הלל ביום העצמאות ויום ירושלים ונחתום בחירות הרוחנית בשבועות.
נתפלל שכל מנהיגי העולם החופשי יצטרפו אל ארה"ב ואלינו,
וכך יזכו גם הם בזכות הגדולה של "וידע כל פעול כי אתה פעלתו,
ויבין כל יצור כי אתה יצרתו, ויאמר כל אשר נשמה באפו,
ה' אלוהי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה".
גם חג הפורים יזכה להצטרף אל החגים הלאומיים, שמביאים את בשורת החירות
לכל העולם, וכאמור גם בו נוכל להודות לקב"ה בהלל שלם.
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
