ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- ל"ג בעומר
תופעה כזאת לא נחזית בקברו של רבי יהודה הנשיא בטבריה, מחבר המשנה שכל ישראל תלמידיו, לא בקברו של הרמב"ם או של רבי יוסף קארו בעל השולחן ערוך שכל ישראל הולכים אחר פסקיהם, וגם לא בקברי התנאים וחכמי הש"ס ושאר הצדיקים הפזורים במקומות השונים. דווקא אצל התנא שעיקר משנתו קבלית ונסתרת, רחוקה מהבנת המון העם ומאורח חייהם, דווקא אצלו ההילולה הפכה המונית עד כדי דוחק שלצערנו כבר הביא למצבי סכנה. כולם נדחקים ביום שמחתו, והמליצה שבפיהם: "כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק".
נכון, יש שיאמרו שזה דווקא משום שמשנתו של התנא רשב"י מעולפת ספירים ונעלמת היא מציעה ישועות, ניסים ונפלאות לאנשים הזקוקים לכך, לפטור את העולם כולו מן הדין (סוכה מה, ב), ואין ספק שזהו גורם משיכה גדול מאוד. אך עם זאת אין בזה כדי לענות על ריבוי כל כך גדול של משתתפים, ובייחוד שזרם העולים הולך וגובר משנה לשנה. מהו אם כן פשרה של תעלומה זו?
תופעה נוספת שדורשת עיון היא הדלקת המדורות הרבות בכל הארץ לכבודו של התנא האלוקי. המנהג להדליק מדורות, ובייחוד שהמנהג הקדום היה להשליך בגדים אל תוך האש, עורר כמה מהפוסקים לדון בדבר. כך למשל בשו"ת חקרי לב (חלק א' מהדורה ב', יורה דעה סימן יא) כתב שאינו מאמין שהראשונים נהגו כן, מכיוון שגם בשמחת בית השואבה אמרו שהיו מדליקין רק מבלאי מכנסי הכהנים, ואילו כאן ששורפים בגדים ממש יש בזה איסור בל תשחית. לעומת זאת מרנא הבן איש חי כתב בשו"ת תורה לשמה (סימן ת) שזהו מנהג ישראל שמדליקים דווקא בגדים חשובים לכבוד הרשב"י, ואין לפקפק על זה כיוון שמתכוונים לשם מצווה ומנהג ישראל תורה.
אלא שהשאלה היא כמובן על עצם המנהג. איך השתרש מנהג שכזה, שלכבוד תנא שורפים בגדים ומדליקים מדורות? מה פשר העניין?
התורה - אור פנימי העטוף במלבושים
נדמה כי התשובה לשתי התמיהות טמונה בהבנת פעולתו של רשב"י בספר הזוהר. בהקדמתו של רבי חיים ויטאל לשער ההקדמות של רבו האריז"ל, הוא מסביר כי בניגוד למה שאנחנו רגילים לחשוב, התורה איננה טקסט לימודי כתוב שעלינו לקרוא ולהפנים. לדבריו, התורה למעשה מצויה בכל הרבדים שהמציאות יכולה להציע, החל מהרובד הרוחני ביותר – עולם האצילות, וכלה בגשמי ביותר – עולם העשייה שבו מצוי עולמנו החומרי: "הנה מבואר, כי תורתנו הקדושה כלולה ונמצאת בכל ד' עולמות - אצילות, בריאה, יצירה ועשייה. ובהיותה בעולם האצילות אז נקראת קבלה, כי שם היא מופשטת מכל הלבושים הנקראים פשט – מלשון 'פשטתי את כותנתי', שהוא בחינת המלבושים החיצוניים שהוא על גבי עור אדם המתפשט מעליו לפעמים וזהו עיקר מילת פשט".
אז מהי אם כן התורה? בדבריו של המהרח"ו מתברר כי התורה איננה אלא מציאות פנימית עטופה במלבושים, כל מלבוש ומלבוש הוא רובד אחר שדרכו התורה עצמה מופיעה.
את המשמעות של המציאות הפנימית העטופה הזאת מסביר רבנו הרמח"ל ב'דרך עץ חיים', ולדבריו אותו רובד פנימי שהוא התורה איננו אלא אור, לא אור פיזי אלא אור אלוקי המתגלה ובוהק ככל שעוסקים בו יותר: "על התורה נאמר 'הלוא כה דברי כאש נאום ה'' (ירמיה כג, כט). והודיענו בזה כי אמת הדבר שהתורה היא ממש אור אחד ניתן לישראל לאור בו... והוא דבר החכם: 'ותורה אור' (משלי ו, כג) - אור ממש, ולא חוכמה לבד, ולא שמראה אור בדרך דמיון, אלא אור ממש, כי זו מציאותה למעלה, ובהיכנסה בנשמה ייכנס אור בה, כאשר ייכנס ניצוץ השמש באחד הבתים".
הבנה זו מרווחת אצל גדולי הדורות מכל הגוונים והעדות, כך שגם חכם תימני המקובל האלוקי רבי שלום שרעבי, הרש"ש הקדוש, כותב כן לגבי התורה: "ידוע כי התורה עצמה היא הגוף הקדוש והתרי"ג מצוות הם תרי"ג אברי גוף התורה. והעניין הוא כי התורה היא שורש ומקור עצמות אור הנפשות הרוחות הנשמות החיות והיחידות... והוא אור האין סוף המתפשט" (הקדמת רחובות הנהר, ט ע"ד).
הרש"ש ממשיך את ביאורו בפירוט רב ומבהיר בהמשך דבריו כי אותו אור אין סוף שהוא עצמו עצמות התורה, הולך וחודר דרך רובדי "הגוף הקדוש", כך שבכל רובד ורובד מופיעות שכבות של חלקי תורה, בפשט ברמז ובדרש, וכן תרי"ג המצוות.
אור התורה הפנימי יכול להתגלות דווקא בזמן הגאולה
אלא שאותו אור אלוקי, עצמות התורה, שאיננו אלא רצונו של הקדוש ברוך הוא המתגלה בעולם (הלשם, הקדמות ושערים ד, ג), איננו גלוי בפני כל אדם. הוא מוסתר במלבושים, שהם כל רובדי חלקי התורה – כפי שראינו לעיל. הוא מלובש בפשטי התורה, המדברים על מציאויות פיזיות וגשמיות כשור שנוגח פרה, בדרשות התורה שעוסקות בלשונות התורה והמשתמע מהן, וברמזי התורה העוסקים בדילוגי האותיות שבתורה, מספרן ועוד. רק בחוכמה אחת יש גילוי ללא מלבוש לאותו אור. אותה חוכמה איננה יכולה להיראות בעיניים אנושיות רגילות, והיא איננה נלמדת בסברה. היא צריכה להתקבל דור אחר דור, מפי הנביאים, ומשום כך היא נקראת חוכמת הקבלה.
יתרה מזו, לא בכל דור ניתן לגלות את האור הזה. בזמן הגלות, כאשר כוחות הרוע והטומאה שלטו בעולם, אי אפשר היה לגלותו והיה צורך להסתירו. כך מסביר האריז"ל מדוע הוא נוקט מושגים מחודשים לגמרי, כמו פרצופים, בעוד שבדורות הקודמים לא הכירו כלל מושגים אלו ולא דיברו בהם.
על כך עונה האריז"ל כי הקדמונים בוודאי הכירו וידעו את המושגים העליונים הללו, אלא שהם לא יכלו לגלותם משום שטומאת הגלות לא אפשרה זאת. אך "בעקבות משיחא כמו בדורינו זה, התחילו האורות להתפשט להיות כבראשונה כמו שהיה בזמן העולם מתוקן ולהתתקן מעט" (עץ חיים חלק ב', דף קיט ע"א).
רשב"י מגלה את האור
זכה עם ישראל כי מלאך שלוח ממרום, עיר וקדיש מן שמיא נחית, הוא רבי שמעון, הכין מקצת מגילוי האור הזה, כמן השמור בצנצנת לדורות אחרונים, כך שכשיגיע זמן מתאים להתגלות האור, בזמן שישראל יחזרו לארצם וניצוצי אור הגאולה יזרחו שוב, כך שניתן יהיה שוב לגלות את אור התורה, יוכלו ישראל להתפרנס רוחנית מאותה תורה גלויה בלא שום מלבושים, ולקרב עוד יותר את הגאולה ברחמים: "וכמה בני נשא יתפרנסון מהאי חיבורא דילך כד יתגלי לתתא בדרא בתראה בסוף יומיא ובגיניה 'וקראתם דרור בארץ'" (תיקוני זהר, תיקון ו).
מתוך כך ניתן כבר להבין מדוע ככל שהגאולה הולכת ופורחת נשאבים נפשות ישראל לאורו של הרשב"י, לאותו אור תורה מגולה המפושט מהמלבושים, והמקרב את הישועה ברחמים. עם ישראל, שידוע בחוש הריח שלו שביכולתו להבחין היכן הטוב מצוי וממה יש להתרחק, מבין בחוש טבעי שבו, גם אם בלא השכלה יתרה, כי דווקא רשב"י הוא הצדיק שהכין את פרנסת הדור, שראוי לגילוי אור תורה באופן מרווח וללא מתווכים. זו אולי גם הסיבה מדוע מדרשו של רשב"י נקרא זוהר, כיוון שהוא מגלה את האור והזוהר של התורה פשוט מכל המלבושים, וזה כנראה גם הטעם למנהג ההדלקה המכלה את המלבושים – כרוצה לומר: איננו חפצים רק במלבושי התורה אלא בגילוי האור הפנימי, אור פנימיות התורה, אורו של הרשב"י.
הכותב הוא ר"מ בישיבת מעלות, ראש פרויקט רבנן דאגדתא ומחבר הספר 'האר"י והראי"ה'
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות
עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
